כאשר מדברים על כישוריהם של המועמדים לשפיטה, עוסקים כמובן בידע המשפטי שלהם, קצת פחות במזג השיפוטי - ובכלל לא ברמת העברית בה הם שולטים. אבל העברית היא כלי עבודה של השופט לא פחות מאשר הידע המשפטי, וליתר דיוק - באמצעותה הוא מביא לידי ביטוי את אותו ידע, את תמצית המקרה, את טענות הצדדים ואת דעתו-שלו.
לא מעט פסקי דין לוקים בעברית שגויה ואף עילגת. חלק מהבעיה נעוץ בלשון המשפטית המקובלת, שהיא מסורבלת ומאופיינת במשפטים ארוכים כאורך הגלות. לעיתים נדמה, שמשפטנים משתמשים בלשון הזו - שהיא רק בת-דודה של העברית התקינה והתקנית - כדי להנציח את מקצועם ולהבטיח את מעמדם: איש מלבדם אינו מצליח להבין אותה. זה לא שאין פסקי דין הכתובים בלשון ברורה ולפעמים אפילו בלשון מרשימה, אך הם המיעוט.
מקור אחר של הבעיה הוא בכך שאיש כנראה אינו מלמד את השופטים כיצד לכתוב ולתמצת. עידן המחשב מקל מאוד על "העתק-הדבק", וכך עברית לקויה שהופיעה בכתבי הטענות או בפסקי דין קודמים, מוצאת את מקומה הישר לתוך פסקי דין חדשים - וחוזר חלילה. ואילו הקורא מן הצד עומד ומשתומם: הכיצד עברית ברמה שספק אם הייתה מעניקה ציון חיובי בבחינת בגרות, נחשבת למקובלת בפסקי דין ואין פוצה פה ומצפצף?
משפטים ארוכים המערבבים נושאים שונים
השופטת
שרה מאירי, מבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, הוציאה מתחת ידה פסק דין המבליט את הליקויים הללו. מאירי דחתה את תביעתו של השוחט דוד פרץ נגד הרבנות הראשית ונגד חברת ייבוא הבשר יעד שבה הועסק (ואשר יוצגה בידי עו"ד עידן עטר). תביעה לא יוצאת דופן ופסק דין שאינו מצריך עמל רב בפענוח המקרה. אבל הוא בלט לעיני בעברית הלקויה שלו, והנה כמה דוגמאות מתוך הרבות בהן שזורים עשרת עמודיו:
"לחלופין, להצהיר כי הרבנות מקיימת לשכה פרטית וליתן צו מניעה כנגד המשך עיסוקה בתווך כאמור וצו עשה המורה לנתבעת לנקוט באמצעים לסגירת לשכתה הפרטית של הרבנות והעמדה לדין של מנהלי הרבנות ולחייב הנתבעות ביחד ולחוד בתשלום הפרשי שכר כנ"ל כולל פיצויי הלנה ושכ"ט עו"ד".
הליקויים: כתיב חסר לא נכון ושימוש במשפט ארוך מאוד המערבב נושאים. "גלוי הפצע מיידית מלמד שהיה כבר קיים בטרם יצא לחו"ל - התנהלות בחות"ל, בהונאה, בפזיזות וברשלנות ותוך הצגת מצג שווא, אף שידע שעליו לדווח על מחלתו (משציין כי דיווח לביטוח בנסיעה שאינה קשורה לנתבעת) - לא דיווח".
הליקויים: כתיב חסר לא נכון וכתיב מלא לא נכון, שימוש לא נכון בסימני פיסוק. "התרשמנו כי לא בכדי כך, משהתובע מנסה ליצור מסד לקבלת קביעות ברבנות - אך נמנע מפרוט עובדות לבסוס כדבעי של טענותיו".
הליקויים: כתיב חסר לא נכון ומשפט שאין בו היגיון תחבירי. "הגם שהנתבע לא היה צד להליך ציבורי - אין הוא (ממש) טוען כנגד הקביעות שבו ומנגד, אין בפנינו ראיה לכך כי הרבנות קיבלה אותו לעבודה הנדונה, כי הרבנות פיטרה אותו, כי הרבנות סיכמה עמו על שכר, כי שילמה שכרו, או קבעה תנאי מתנאי עבודתו ואף לא כי הרבנות החזירה אותו לישראל, שילמה הוצאותיו לחו"ל או ביטחה אותו...".
הליקויים: כתיב חסר לא נכון, שימוש לא נכון בסימני פיסוק, משפט ארוך מאוד המערבב נושאים שונים.
שימוש לא נכון בסימני פיסוק
"בעדותו טען התובע כי 90% מהשוחטים חולים, כולם חולי סכרת שם. הוא מודע שפצע זה הכי מסוכן לחולה סכרת, הכחיש כי פצע יכול שירפא עפ"נ חודשים (אך אישר לשאלתנו, כי יתכן אף עפ"נ שנים), טען כי לאחר שהפנה את האחות לכך כי הוא חולה סכרת (והפצע יהיה בתוך מגף גומי - לכן יכול להחמיר) - נתנה לו 5 ימים כדי לראות אם יתרפא ואכן, התרפא".
הליקויים: כתיב חסר לא נכון, תחביר שגוי, משפט ארוך מאוד המערבב נושאים שונים, שימוש לא נכון בסימני פסוק, שימוש לא נכון בספרות, שימוש בראשי תיבות לא מובנים, שימוש במילה "סכרת" במקום "סוכרת". "אין לו מסמך להוכיח כי קופ"ח הסכימה לבטחו (בהיותו בחו"ל, על מחלותיו), פנה לקופ"ח שתבטח אותו - בתו אחות בקופ"ח והיא אמרה לו שדיברה עם הרופא והרופא מסכים".
הליקויים: תחביר לא נכון, משפט ארוך המערבב נושאים שונים, שימוש לא נכון בסימני פיסוק. "מידיעת דיינים - ערכה קופ"ח ביטוח למבוטח שלה, בטרם יציאתו לחו"ל - כשהמבוטח היה פטור מהצהרת בריאות, שהרי מצבו היה ידוע לקופ"ח. על-פי תנאי הבטוח - זה לא בוצע (ולא חודש) אלא בעת בה שהה המבוטח בישראל".
הליקויים: כתיב חסר לא נכון, שימוש לא נכון בסימני פיסוק, תחביר לא נכון, הפסקה בלתי מובנת. "משכך - ומשכזו לא הוכח בפנינו - נדחית טענת התובע, כביכול, בגין תלונות שהעלה - הופסקה עבודתו בנתבעת".
הליקויים: שימוש לא נכון בסימני פיסוק, תחביר לא נכון הגורם למשמעות הפוכה מזו שאליה הכוונה. "לא בכדי הופנה לטענתו בבקשתו לפטור מתשלום אגרה (5.09) בהנמקה כי עבד 'תמורת שכר מינימום' ותשובתו בעדותו לפיה 5,000 ש"ח זה שכר מינימום וכך מפני שזו הכנסתו בחודשיים - מעבר לכך, שאין מדובר גם כיום בשכר מינימום - תרץ טענתו זו בחלוקת ההכנסה עפ"נ השנה... דא עקא, שבסעיף 4 לתצהירו לא כך טען!".
הליקויים: שימוש לא נכון בסימני פיסוק, תחביר לקוי, משפט ארוך מאוד. כאמור, מאירי לא לבד בשדה העברית הלקויה, ואם מצאנו לנכון להביא את פסק דינה - הרי זה משום שהוא בולט לרעה בין לא מעט פסקי דין דומים. מאחר שאין מדובר במקרה בודד, בהחלט ראוי שהנהלת בתי המשפט תקח את הנושא לתשומת ליבה ותמצא את הדרכים להבטיח, ששופטי ישראל יכתבו לכל הפחות ברמה מינימלית של עברית תקינה וראויה למעמדם.
