השופטת: שוש שטרית, בית משפט השלום באילת

המועד: יום רביעי, 23.5.12, שעה 08:30

הנושא: תיקים פליליים

דומה שהאווירה הרגועה של אילת מקרינה על בית המשפט הנאה בעיר. בשעה היעודה לתחילת יום הדיונים, 08:30, כמעט שאין בו איש. את הזמן באולמה של שוש שטרית מנצל הנאשם בניסיון לשכנע את התובע שהוא לא הגיע לפגישה בשירות המבחן משום שלא קיבל את הזימון. התובע אומר לו שאת זה יסביר לשופטת, ובכל מקרה - "שב, אין לך עורך דין, אי-אפשר לעשות כלום כרגע", כי נציג הסניגוריה הציבורית לא הגיע וגם לא הודיע דבר.

שטרית נכנסת ב-08:51, מעיינת בתיק ומגיעה לאותה מסקנה של התובע: אין תסקיר ואין סניגור, אז אי-אפשר להתקדם. הנאשם מבקש ומקבל את רשות הדיבור: "לא הגיע לי שום מכתב [משירות המבחן]. עברתי משבר, באתי לפה עם גבס". שטרית לא מתרשמת ופונה לתובע: "מה אתם מבקשים פה, מאסר בפועל? אני לא צריכה תסקיר בתיק הזה. אני לא מחכה לתסקיר חצי שנה, בשום פנים ואופן. התיק הזה צריך להיגמר". הנאשם ממשיך לטעון, אך שטרית קוטעת אותו: "אנחנו אחרי זה. אני לא שולחת אותך לתסקיר, נקודה. התיק הזה משנת 2006".

שטרית מעיינת בתיק ומכתיבה החלטה: "בית משפט זה הכריז על הנאשם כמתחמק מהליכי שפיטה כמה פעמים, הוצאו צווי הבאה כנגדו, ונראה שכל שעושה הנאשם הוא למשוך הליכים ולדחות את הקץ, תוך שהוא מנצל את הסכמתה של המאשימה למנות סניגור מהסניגוריה הציבורית ולהפנותו לקבלת תסקיר משירות המבחן". שטרית מפנה את הנאשם לממונה על עבודות שירות, לבדיקת אפשרות התאמתו לעבודות אלו, ואומרת לתובע: "זו הטעות, לא צריך תסקירים. מי שצריך ללכת לבית סוהר - שיילך לבית סוהר".

הנאשם מבקש לומר עוד משהו, אבל סבלנותה של שטרית פוקעת והיא מרימה את קולה: "שש שנים אתה אומר, נגמרו לך ההזדמנויות. אתה תענה לכל טלפון שמתקשרים אליך. אם לא תהיה חוות דעת [מהממונה] בתוך חודש - אתה תהיה בבעיה גדולה מאוד". שטרית קובעת את הטיעונים לעונש ל-11.7.12 בשעה 15:30. הנאשם מנסה לתת עוד שתי כתובות דואר, אבל שטרית לא מוכנה יותר לתרגילים הללו: "לא, כתובת אחת. תבדוק בתא הדואר כל יום. אתה לא היחיד שאנחנו מפנים לשירות המבחן, ורק אתה לא הגעת". הדיון מסתיים ב-09:13 - עדות לזמן שבוזבז בעטיו של נאשם שלא פנה להליך המיועד לסייע לו.

"דניאל, היום תצא מזה בלי הרשעה"

התיק השני עוסק בהחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית והצדדים מודיעים על הסדר טיעון: הנאשם יודה, לא יורשע וייענש רק על תנאי. שטרית מקפידה כיאות על הנוהל: היא בודקת שהנאשם נמצא, מבהירה לו שבית המשפט אינו כבול להסדרים ("הוא בדרך כלל מאשר אותם, אבל לא כפוף להם"), מוודאת שהסניגור הבהיר לו את כתב האישום המתוקן ושואלת אם הבין וחוזר בו מכפירתו. שטרית רוצה להיות בטוחה: "אתה מודה בעבירה שמיוחסת לך? אתה מבין את העבירה שמיוחסת לך?"

לאחר הטיעונים לעונש, פונה שטרית לנאשם בטון אימהי: "דניאל, היום תצא מזה ללא הרשעה. זה לא חוזר על עצמו, נותנים את זה פעם אחת. התיק הבא, חס וחלילה - הרשעה". שטרית מכתיבה במהירות וברהיטות את החלטתה ומטילה על הנאשם התחייבות בסך 4,000 שקל. "תרד למטה, המערכת קצת איטית, לא תוכל לחתום עד שאני אחתום כאן", היא אומרת לנאשם ומוסיפה לסניגור: "זה יעכב אותו קצת, קחו את זה בחשבון".

השורה התחתונה: מה שלכאורה נראה כשתי פנים ביחסה של שטרית לשני הנאשמים, הוא למעשה ביטוי למזג שיפוטי מצוין היודע להבחין בין הנסיבות. היא מנסה להתמודד עם העיכובים שאינם באשמתה, וככלל - פועלת בצורה יעילה תוך שמירה על הנהלים.

יעילות: 8.

מזג שיפוטי: 9.