|   15:07:40
דלג
  צביקה קליין  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קישינב. גם בשנה הבאה [צילום: ניב שמשון]

"לַשָּׁנָה הַבָּאָה בְּקִישִׁינֶב, בֵּייבִּי"

בשורת כנסי ה'לימוד FSU', פסטיבלי הזהות היהודית, הגיעה השבוע לקישינב. הגיעו: מתעניינים יהודים מהקהילה המפוארת המדולדלת, יהודים חובבי לימוד מיתר מדינות חבר העמים, התורם מתיו ברונפמן ששורשיו באזור, ראש ממשלת מולדובה, וכתבנו. וגם המשיח, כמעט
20/06/2012  |   צביקה קליין   |   כתבות   |   מקור ראשון   |   תגובות
[צילום: ניב שמשון]

[צילום: ניב שמשון]

זכרונות ממולדובה
יורם דורי
יורם דורי מתאר רשמים מביקורו במולדובה עם מתיו ברונפמן, היו״ר הבינלאומי של לימוד FSU, אשר לו יש קשר מיוחד למקום. במסגרת ביקורם בקישינב, הרחיקו השניים לכפר קטן בשם 'אטקי' מרחק שלוש שעות נסיעה מהעיר, שם החלה שושלת ברונפמן
לרשימה המלאה

   יורם דורי
היהודים בקישינב: קהילה מחוברת לישראל

מטוס קטן, שבעה נוסעים, 55 דקות מבוקרשט לקישינב. ואיזה הבדל. אפילו שלט סטנדרטי בסגנון "ברוכים הבאים לקישינב, בירת מולדובה" לא היה שם. בתום עשרים שנות עצמאות מברית המועצות, מדינת מולדובה עוד בחיתוליה. אבל כאן התקיים, ביום ראשון השבוע, אירוע 'לימוד' של ארגון 'לימוד FSU' (חבר העמים), בהשתתפות כ-400 מאזינים יהודים מהקהילה המקומית ומיתר מדינות חבר העמים לשעבר. אירוע של לימוד יהדות בדרך פתוחה וחווייתית, "ממש כמו אירוע הלימוד בכפר-בלום" כפי שהמארגנים אוהבים להגדיר.

בשביל היהודי הממוצע, קישינב היא קודם כול 'עיר ההרֵגה', כשם הפואמה הידועה של ביאליק שנכתבה לאחר פוגרום קישינב הגדול הראשון באביב 1903. שנתיים וחצי אחר כך התרחש עוד אחד. שניהם הובילו לבריחה המונית של יהודים ממולדביה, הלוא היא מולדובה של ימינו, ומרוסיה בכלל, ולהתפתחות ארגוני ההגנה העצמית של יהודי רוסיה. הפוגרום הראשון גם שכנע את הרצל להציג את תוכנית אוגנדה. ואף על-פי כן ולמרות הכול, כיום חיים במולדובה על-פי הרישומים בין 12 ל-15 אלף יהודים; עם זאת, רובם המכריע אינם שותפים בחיי הקהילה.

בשנות השיא של הנוכחות היהודית במולדביה חיו בה מאות אלפי יהודים, רובם באזור קישינב. בעיר היו שבעים בתי כנסת. אך מגמת השיקום והשימור של בתי הכנסת המאפיינת כיום חלקים גדולים מאירופה פסחה על מולדובה. רק בית כנסת אחד שוקם במדינה, וכיום יש בעיר בית תפילה יהודי פעיל יחיד, בניהול חב"ד. "בקושי יש כסף כדי להאכיל את התושבים, ושיקום בתי הכנסת הוא בעדיפות האחרונה", הסביר לי כל מי ששאלתי. מולדובה, שבה 3.5 מיליון תושבים, היא המדינה הענייה ביותר באירופה. התמ"ג לנפש לשנה הוא קצת יותר מ-3,000 דולר בלבד.

רב בית הכנסת של חב"ד, זלמן אבלסקי, מוגדר הרב הראשי. בתפילת ליל שבת היו בו לכל היותר שלושים מתפללים ומתפללות. כשליש מהם חב"דניקים, שליש מחברי הקהילה חוזרים בתשובה וגרים, ושליש סטודנטים ישראלים. את האחרונים קל היה לזהות על-פי הכיפות הסרוגות השחורות שלראשיהם. קישינב היא מעצמת לימודי רפואה של סטודנטים זרים, ובכללם ישראלים. "יש פה קרוב למאתיים סטודנטים ישראלים", הסביר לי אחד מהם, "אבל הרבה יותר מזה אם אתה סופר גם את הסטודנטים הערבים". מתברר שיש הרבה יותר: הנתונים שבידי ארגונים יהודיים וישראלים בבירה ממביעים על כ-900 אזרחים ישראלים הלומדים בקמפוסים המקומיים, רובם ערבים.

בכל שנה נוספת עיר
ברונפמן, הכותב וצ'סלר [צילום: ניב שמשון]

חיים צ'סלר, מייסד 'לימוד FSU' בברית המועצות לשעבר:
"ליהודים פה יש הדקויות שלהם, יש להם הדמויות היהודיות כגון שלום עליכם וש"י עגנון שהם מעריצים ואוהבים, והם שמים דגש מיוחד בנושא המדעי - ואנחנו מנסים לתת להם את האפשרות לבחור מה הם רוצים ללמוד"

לאחר ארוחת ערב שבת דשנה וכשרה אצל הרב זלמן ואשתו צעדתי אל עבר המלון. חלפו מולי מאות אוהדי כדורגל מקומיים, ששבו לבתיהם אחרי צפייה בפתיחת משחקי היורו שהוקרנה על מסכי ענק במרכז העיר. במלון פגשתי את חברי המשלחת הישראלית המארגנת את 'לימוד'. יו"ר הארגון הוא חיים צ'סלר, שיצא לגמלאות מעבודתו בסוכנות היהודית והקים את מפעל חייו המאוחרים, 'לימוד FSU'.

שלא כארגונים יהודיים אחרים, 'לימוד' מבוסס על עבודה מהשטח. "הרעיון הוא שמדי שנה יתקיים אירוע לימוד יהודי נוסף שיופעל וינוהל בידי נציגי קהילה אחת ברחבי ברית המועצות לשעבר", הסביר צ'סלר. "מדי שנה אנחנו פותחים יעד חדש. אנחנו נותנים ליווי צמוד למתנדבים מהקהילה שמפיקים אותו, ובשנים הבאות הם ממשיכים בכך ואנו מרפים בהדרגה ומעבירים להם את המושכות.

"מהרגע שברית המועצות התפרקה הגיעו לאזור עשרות ארגונים יהודיים המעודדים את בניית הזהות היהודית ולעתים גם את העלייה ארצה, אבל לא תמיד ה'סחורה' היהודית שהם מביאים איתם תואמת את האופי המיוחד של היהודים המקומיים. אחרי כמה שנים של פעילות הבנתי שהם רוצים לעשות את האירועים היהודיים שלהם בדרך המיוחדת המתאימה להם, בלי התערבות חיצונית. יש להם הדקויות שלהם, יש להם הדמויות היהודיות כגון שלום עליכם וש"י עגנון שהם מעריצים ואוהבים, והם שמים דגש מיוחד בנושא המדעי - ואנחנו מנסים לתת להם את האפשרות לבחור מה הם רוצים ללמוד".

בארגון יש רק ארבעה מקבלי שכר קבועים, וכך תקציב 'לימוד' לא גבוה, ודאי לא בהשוואה להשפעתו הגדלה והולכת: אלפי יהודים שמקבלים הזדמנות נדירה ללמוד יהדות. אפשר לשער שאם אירועים אלו היו מאורגנים בידי המוסדות הלאומיים הוותיקים, תקציבם היה מנופח פי כמה וכמה.

צ'סלר הקים את 'לימוד' לפני שבע שנים, בתמיכתו של איש העסקים היהודי-אמריקני מתיו ברונפמן. מתיו הוא בנו של אדגר ברונפמן, לשעבר נשיא הקונגרס היהודי העולמי. הוא האמריקני המושקע ביותר בישראל: בעל המניות העיקרי בשופרסל ובבנק דיסקונט וזכיין איקאה בישראל. אף שמולדובה חיכתה שבע שנים שהתורה תגיע אליה, היא הייתה הבחירה הראשונה שלהם, שכן בטרם פנה לברונפמן למד צ'סלר לדעת כי למשפחת הפילנתרופים הידועה שורשים בארץ זו: מהעיר המולדבית אטקי היגרו הורי סבו של מתיו ברונפמן. ברונפמן התלהב, גם בגלל מולדובה. אבל הם החליטו לחנוך את פעילות הארגון במוסקבה, ולא בקישינב הנידחת יחסית. "כמו שלא תחנוך סניף ראשון של רשת בישראל דווקא בכפר-סבא", מדגים צ'סלר.

הפעם הכין צ'סלר לידידו ברונפמן הפתעה, וארגן לו מסע שורשים מעמיק בארץ מגורי אבותיו שבמהלכו הוא אף קיבל תואר אזרח כבוד באטקי. ביקורו של המיליונר היהודי עורר עניין רב במדינה הצעירה, הקטנה והענייה. ראש הממשלה ולאד פילאט אף הזמין אותו לפגישה במשכנו. כל ביקור של איל הון הוא הזדמנות נדירה למולדובה, הנאבקת לצמוח ולהיות מסוגלת להתקבל לאיחוד האירופי, לנסות לגייס השקעות. ברונפמן מצדו ניצל את הפגישה להזמין את ראש הממשלה לנאום בכנס 'לימוד'. בקהילה הביטו בכך בספקנות; ממתי מגיע ראש הממשלה לאירוע קהילתי של 400 איש? ובכל זאת, "הצלחתי לשכנע אותו להגיע לאירוע שלנו ביום ראשון", סיפר לי ברונפמן בגאווה, אף שנתן לו בדיוק 24 שעות של התרעה. מה לא עושים בשביל מיליונר?

תוכנית שיקום הישיבה
הריסות ישיבת צירלסון [צילום: ניב שמשון]

קישינב איננה עיר יפה. מרכז העיר מטופח יחסית, אבל אין בו כל ייחוד. כשמתרחקים מהרחובות הראשיים מתגלה קישינב האמיתית: בניינים מתפוררים, חנויות מתפרקות המוכרות מוצרים ישנים, וצבע אחד בולט: אפור.

בשבת סיירה הקבוצה בעקבות ההיסטוריה המפוארת של יהודי קישינב - בין בתי הכנסת, הישיבות ומבני הקהילה היהודית. כל הבניינים הללו נהרסו או הפכו למבני ציבור לא יהודיים. מרחוב חב"ד לובביץ', שבו נמצא בית הכנסת של חב"ד, הגענו לרחוב הרב צירלסון הקרוי על שם רבה הראשי של העיר במשך עשרות שנים, יהודה לייב צירלסון, שהיה גם ציר בפרלמנט הרומני ונהרג בהפצצה גרמנית במלחמת העולם השנייה. באמצע הרחוב עומד בניין גדול ומתפורר, הריסות הישיבה הגדולה והמוכרת של צירלסון. הבניין חרַב סופית ברעידת אדמה בשנות השבעים, ומאז אין איש נוגע בו.

שאלתי את מורת הדרך מדוע לא משפצים את המבנה ההיסטורי, והיא ענתה כי "ממשלת מולדובה לא תרמה ולו ליי (מטבע מקומי) אחד לצורך שיקום הריסות בתי הכנסת". לאחר מכן הסביר לי אחד משני יושבי ראש הקהילה, אלכסנדר פינצ'בסקי, כי צרה נוספת היא שהמדינה אינה מחזירה ליהודים את המבנים שנגזלו מהם במשך השנים. שני יושבי ראש הקהילה, שניהם אגב קרויים אלכסנדר, אנשי עסקים מצליחים, הם המממנים הבלעדיים של פעילות הקהילה. "אנחנו מודעים לבעייתיות שבדבר", מסביר פינצ'בסקי. "אנחנו מקווים שבעוד כמה שנים, כאשר סוף סוף ימצאו לנו מחליף, חברי קהילה נוספים יבינו שיש להירתם יחד למימון הפעילות".

האירוע המיוחל התחיל בתשע בבוקר של יום ראשון, בדיוק סובייטי מפליא. לאולם הכנסים הגיעו מאות מחברי הקהילה, יחד עם אוהדים מושבעים של 'לימוד' מרוסיה ומאוקראינה. התוכנייה שחולקה למשתתפים פירטה את השיעורים: כחמישה שיעורים וסדנאות במקביל בכל שעה. בין הנושאים: עשרים שנה ליחסי מולדובה-ישראל, השפעת היהדות על המוזיקה האוקראינית, יהדות ואופנה, שאלות ותשובות עם מתיו ברונפמן על יהדות וכלכלה, הסכסוך הערבי-ישראלי, יין כשר וכשרות, האם יהודי יכול להיהפך ללא יהודי, ועוד.

נושא שיעורו של הרב אבלסקי היה המשיח. "דיברתי כמובן על המשיח", סיפר לי. "על כך שהוא חי וקיים. סיפרתי להם שאנשים ראו אותו בגוף ובנפש בשנים האחרונות". איך הגיבו המשתתפים, המולדבים היהודים שרובם כלל אינם מגדירים עצמם דתיים, לשיעור החב"די-משיחיסטי? אלכסנדרה אהרונוב בת ה-29 מספרת שנהנתה. "כל מה שהוא אומר מעניין אותי ולא משנה מה הנושא, גם אם אני לא מסכימה עם הכול".

במהלך הכנס שוחחתי עם רבים מהמשתתפים והמארגנים המקומיים, בניסיון להבין איך פועלת הקהילה המקומית, מהם הנושאים המרכזיים בחייה ובעיקר מה חסר לה. מנקודת המבט שלי, ישראלי שביקר בקהילות יהודיות רבות בעולם, המקום נראה תחילה כמִדבָּר מבחינה יהודית, אך לא כך נראים הדברים למקומיים. איש מהנוכחים לא נעתר לענות לשאלה "מה חסר לכם במולדובה מבחינה יהודית?" האם אחראית לכך רק הקרירות הרוסית האופיינית?

את התשובות התחלתי לקבל בזמן ארוחת צהריים מפוארת שעשירי הקהילה ערכו לכבוד המשלחת, ובמיוחד לכבוד ברונפמן, באחת המסעדות היוקרתיות בעיר. מחוץ למסעדה חנו מכוניות פאר וג'יפים נוצצים, ולידם חיכו הנהגים שניסו להתאוורר מהחום הכבד. במסעדה חיכו האוליגרכים של הקהילה, לבושים במיטב החליפות והמותגים העולמיים. עד מהרה התברר שלסעודה יש גם אג'נדה. המתרגמת הציגה אדריכל מקומי שהקרין לנוכחים מצגת על שיקום הישיבה של הרב צירלסון. האדריכל הסביר שהקהילה גייסה כבר 660 אלף דולר מתוך 4 מיליונים נחוצים. הקשר בין עובדה זו לבין קהל המאזינים לא היה צריך ביאור. האדריכל אמר שהישיבה העתיקה תהפוך למרכז הקהילתי, שבו יהיו בית כנסת גדול, ישיבה, מקווה ועוד שירותים קהילתיים דתיים.

מי בדיוק מתוכנן לאכלס את החלל הגדול הזה, תמהתי בזוכרי את דלדול השורות בתפילות השבת. הצעירים המתחתנים בהמוניהם עם בני זוג גויים? דברי ראש הקהילה רמזו לתשובה. "בית הכנסת הקיים מיושן ולא מתאים לנו. אלה אינן הפנים שאנחנו מחפשים לקהילה שלנו. אנחנו מפגרים אחרי שאר מדינות ברית המועצות לשעבר בנושא זה". ואילו איש העסקים שישב מולי היה פחות קורקטי. "הרב זלמן הוא משיחיסט, שחושב שהקהילה קיימת בשבילו ולא הוא בשביל הקהילה", אמר בלהט אנטולי ליבוביץ', שהתגורר בארץ עשרים שנה וחזר למולדובה מולדתו. "בשנה האחרונה הוא ניאות להגיע לאירוע יום העצמאות, שבו השתתפו 600 איש, אבל עד השנים האחרונות הוא כלל לא היה מגיע לאירועים שלנו. אנחנו מחפשים רב אסרטיבי וכריזמטי שירכז את כולם סביבו. שיאחד אותנו, גם אם רוב הקהילה לא דתית. חשוב שתהיה לנו דמות שכזו". גם בקישינב, אם כן, כבכל קהילה יהודית אחרת, יש פוליטיקה פנימית ויש עניין שיעסיק את הקהילה ביומיום.

מכורתו של שר החוץ
ברונפמן. ציוני להפליא [צילום: ניב שמשון]

מתיו ברונפמן פונה לקהל הצמא:
"כל אחד צריך למצוא את המסע היהודי האישי שלו. לכולנו יש נשמה יהודית. המטרה של הלימוד היום הוא שכל אחד מכם ימצא את הזהות היהודית האישית שלו בצורה אמיתית, לא דרך כפייה"

מנהל מחלקת אירו-אסיה במשרד החוץ הישראלי, יעקב ליבנה, נשא בכינוס הרצאות אחדות על יחסי ישראל-מולדובה. הוא הסביר למשתתפים שיחסי שתי המדינות טובים בעיקר בשל ה"קרבה הטבעית": כרבע מיליון מולדבים חיים בישראל, אחד מהם הוא שר החוץ שלנו אביגדור ליברמן.

"מצבה הכלכלי של מולדובה לא טוב, אבל יש לה סיכוי גבוה מאוד לצאת מהמשבר ולהתפתח", מסביר ליבנה. "באוקראינה, השכנה ממזרח, מדובר בתמ"ג של כ-7,500 דולר לנפש לשנה, יותר מכפליים מכפי שיש במולדובה, ופירוש הדבר שיש תקווה". ואכן, להבדיל מיושבי מדינות שנקלעו למשבר כלכלי כגון יוון, המולדבים הם עובדים חרוצים, רובם עובדים בענף החקלאות, המעבדים את אדמת בָּסָרַבְּיָה המשובחת. שמה של החקלאות המולדובית יצא לתהילה, בייחוד ענף היין. לאחרונה אף נוספה סדרה של יינות כשרים בהשגחה מקומית. "מולדובה היא לא מדינת עולם שלישי", אומר ליבנה. "המולדובים אנשים עובדים, משכילים, בעלי רעב ודחף גדולים להצלחה. חשוב להבין שהמדינה קמה רק לפני עשרים שנה".

בעקבות הידוק היחסים לפני שנתיים, ישראל משקיעה מאמצים רבים בסיוע ובייעוץ למולדובה, בעיקר בתחומי החקלאות והבריאות. "מולדבים רבים מגיעים לישראל כדי להתרפא ממחלות שונות, וככל שרמת החיים תעלה יש לצפות שיגיעו יותר", אומר ליבנה ומוסיף שעל הפרק עומדים שני מיזמים מרכזיים: פתיחת קו תעופה ישיר סדיר בין קישינב לתל אביב - "הטיסה אורכת בסך הכול שעתיים" - והסדרת בואם של פועלי בניין מולדבים. הסכם בנושא צפוי להיחתם בימים הקרובים בין שני משרדי החוץ.

להרצאתו-שיחתו של מתיו ברונפמן הגיעו קרוב למחצית המשתתפים, וניכר היה שהידיעה שמוצאו במולדובה דיברה אל לבם. הם הקשיבו לו רב קשב והרבו בשאלות אישיות ומקצועיות. למתבונן מהצד נראה הנדבן כבן כפר נידח שיצא לחו"ל, הצליח בעסקים, וחזר לבקר ולספר את סיפור הצלחתו לחברי ילדותו ההמומים. "איך רואים את מולדובה במדינות אחרות?" שאלה אחת המשתתפות. "אף אחד בארצות הברית לא יֵדע למצוא את מולדובה על המפה", אמר. "בישראל הסיכוי רב יותר, בשל מספר העולים הגדול".

ברונפמן דיבר על חינוך ילדיו ליהדות, וביקש משומעיו לחנך את ילדיהם שלהם במסגרות יהודיות ככל האפשר ולחבר אותם למורשת. "כל אחד צריך למצוא את המסע היהודי האישי שלו. לכולנו יש נשמה יהודית. המטרה של הלימוד היום הוא שכל אחד מכם ימצא את הזהות היהודית האישית שלו בצורה אמיתית, לא דרך כפייה", אמר לקהל הצמא.

במהלך סוף השבוע התגלה ברונפמן כיהודי מאמין, שומר תורה ומצוות וציוני להפליא. במהלך הלימוד חזר שוב ושוב על הסיסמה הכה אמריקנית שלו "ברוך השם בייבי", וניסה ללמוד עוד ועוד מילים בשפה העברית. באירוע הסיום, שהוקדש למורשת הפילנתרופית של משפחת ברונפמן המורחבת, הוקרן סרטון שתיעד את מסע השורשים שנערך לו ערב הכינוס. הוא עלה לבמה נרגש, וניסה לסכם בכמה מילים את ה'לימוד' האחרון. "אני בהלם, אני צריך עוד קצת זמן לעכל את המסע המיוחד ואת החיבוק החם שאני מקבל מכם", אמר. כשהמנחה ניסתה לחלץ אותו מההלם ושאלה אותו "מתיו, בשנה הבאה 'לימוד' בקישינב?" חשב רגע וירה, "לשנה הבאה בקישינב, בייבי".

[צילום: ניב שמשון]
[צילום: ניב שמשון]
[צילום: ניב שמשון]
[צילום: ניב שמשון]
[צילום: ניב שמשון]
[צילום: ניב שמשון]
[צילום: ניב שמשון]
פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  20/06/2012   |   עודכן:  21/06/2012
צביקה קליין, קישינב
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"לַשָּׁנָה הַבָּאָה בְּקִישִׁינֶב, בֵּייבִּי"
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
בדוי
21/06/12 12:53
2
מבקר
22/06/12 19:04
 
יוסף אורח
27/06/12 18:42
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"ההחלטה שלי להתפטר בעניין אדלסון הייתה כי הבנתי שאם אני לא אעשה את זה - אין לזה סוף. במדרון החלקלק הזה פשוט אי-אפשר לעצור ברגע שמקבלים פקודה בלתי חוקית בעליל ומקיימים אותה", כך אמרה הערב רות יובל, שערכה את מהדורת "השבוע" של ערוץ 10, בכנס על שקיפות בתקשורת שערכה במכללה למינהל התנועה לחופש המידע. לצד יובל השתתפו בכנס ח"כ איתן כבל ועיתונאי גלי-צה"ל רזי ברקאי.
20/06/2012  |  אורן פרסיקו  |   כתבות
ביאיר לפיד בוערת בערה גדולה, זוהי כותרת מהדורת החדשות האחרונה של ערוץ 2. האיש, שעזב את התקשורת לטובת הפוליטיקה, נראה כאילו הוא עומד להתפוצץ בכל רגע, כשכל מה שייוותר ממנו הוא ענן גדול של פתיתי קונפטי של ציונות, גמילות חסדים ומעשים טובים. בכל התחושות החדשות האלה משתף לפיד את יונית לוי. השניים נפגשים במסגרת תפאורה שנראית כמו הסלון של מישהו. אם זה הסלון של יונית או הסלון של לפיד, אף אחד לא מבהיר. לא ברור מה כבר מזכה את לפיד בכבוד של ראיון מיוחד מהבית, שבדרך כלל שמור לשרים בכירים או לגיבורים קשישים שכבר לא יכולים לסור לאולפן.
20/06/2012  |  זיו יצחקי  |   כתבות
1,465,324 שקל - זה סכום שכר הטירחה שלטענת עו"ד מאזן באבא היה חייב לו לקוחו לשעבר, טאהר ארמלי, בגין השירותים שהעניק לו בשנים 2006-1996. אלא שלבאבא הייתה בעיה קטנה: הוא לא הציג הסכם שכר טירחה. התוצאה הייתה, שהוא נשלח הביתה בלי אף אגורה, תוך שבית המשפט מעיר שזה כנראה הרגל אצלו: לא לחתום על הסכם ואז לתבוע את הלקוח.
20/06/2012  |  איתמר לוין  |   כתבות
1. התאימו את המזגן לחלל אותו אתם מעוניינים למזג. הן שטח הדירה והן מספר החדרים בה, חשובים להחלטה על עוצמת המזגן וסוג המזגן שיותקן. צריך להתאים את תפוקת המיזוג (הגודל של המזגן) בדיוק לשטח הדורש מיזוג.
19/06/2012  |  אסף גריס  |   כתבות
היום חוגג הזמר והיוצר פול מקרתני 70 שנה כאשר באמתחתו קריירה בת יותר מ-50 שנה שעדיין חיה ובועטת. הוא הוציא עשרות אלבומים, וכן הוא נחשב אייקון תרבותי.
19/06/2012  |  רועי אורן  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
מופעי השנאה והקריאות להשמדת מדינת ישראל גברו מאוד לאחר טבח שבת שמחת תורה    הקורבן הואשם בכל רעות העולם ונשיאות שלוש האוניברסיטאות סברו כי מתקפות השנאה נגד היהודים בקמפוסים חוסות תח...
אפרים הלפרין
אפרים הלפרין
קטונתי מלהבין לעומק את השיקולים העומדים בפני מקבלי ההחלטות, אך נוכחנו כבר לפחות פעמיים, ב-6 באוקטובר וב-7 באוקטובר שהם טעו מהיסוד בהערכת המצב שלהם    בהקשר הזה אני מבקש לשאול: האם ר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il