|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
צוות שחקנים רענן [צילום: רדי דובינשטיין]
|
|
|
"ילד, הנה ציפור" - ברוח הזמן והמקום
|
|
מחזהו של דניאל לנזיני העולה בסטודיו של יורם לוינשטיין, כמו נכתב עבור הזמן והמקום בו שוכן התיאטרון, שכונת התקווה - כל כך אקטואלי וגם בה בעת שבעיית המהגרים לארץ זרה היא עולמית ● המצוקה בה נתקלו יהודי מרוקו שהיגרו מצרפת בשנות השישים - לא הייתה פחותה ואולי קשה יותר מזו שחשו העולים ממרוקו לישראל ("מרוקו-סכין") וכמו מה שחשים כל המהגרים בעולם לארץ זרה באשר היא ● לכן, המחזה צובט בלב ונוגע לכל אחד
|
|
|
|
|
| המוזיקה שחיבר אייל לנזיני מקסימה ומתחברת היטב למתרחש. הקרנות הוידיאו-ארט ברקע של היין ופאריס וכן התפאורה שעיצב ניב מנור, יוצרים רקע מתאים לעליבות האכסניה נוכח יופיה של פאריס בצבעי שחור-לבן | |
|
|
|
|
צוות השחקנים, שבעוד חודש יהיו כבר בוגרים טריים, רענן ומשובב את הלב. בראש ובראשונה עושה את תפקיד האם המרוקאית כה נפלא ואותנטי, מעיין תורג'מן/ראשל. המבטא, התנועות הכה אופייניות והרוח - לקוחים כולם מההווי המרוקאי המקורי. טיפוס האם השתלטנית, בדיוק כמו האם הפולניה הניג'סית - ביצועו בידיה הוא סופר אופייני, מושלם. הביטחון שהיא משרה על ילדיה ש"הכל יהיה בסדר, ואנחנו לא צריכים אף אחד" - הוא מה שמחזיק את המשפחה עד שלב מסוים, בו המסורת של היהדות מתחילה להישכח, הקשרים המשפחתיים מתפוררים, והבן דויד עוזב ועולה לישראל. אותנטי ומשכנע גם בנה הבכור דויד/שמעון חאבא הנאה ובעל הקול המרגש, הבן הטוב, שאמו מעצבת לו את החיים, עד הרגע שאינו יכול לשאת זאת יותר - כי היא הרסה את כל סיכוייו לקשר אהבה עם השכנה בת ה-16, סאברין, אם חד הורית לתינוק.
להט המזג המרוקאי על-רקע פאריס, צורם לשכנים ולפקיד הקבלה באכסניה, בה קיבלו מעון יחד עם מהגרים אחרים - שחורים, זונות ועוד. אך אחדות הזרים שנוצרת על-רקע העוינות המשותפת כלפיהם והבוז שרוחשים להם הצרפתים והמרוקאים הוותיקים בצרפת, אחדות זו היא החום היחידי בו הם זוכים, ומעניקה להם את התקווה, בעיקר לאם התקיפה והחזקה, ש"עוד יהיה טוב".
בין הטיפוסים הרבגוניים הממלאים את הבמה, שתי זונות יפות מראה ומשובבות עין, שמטות שכם לעידוד המשפחה הנדכאת. רז הראל היא האסרטיבית ביניהן, ודמותה מרשימה במיוחד. לצידה - גלית ליפל מור הבלונדית, התמירה. דיירת מכמירה היא סברין/ ענבר דנון, שזוכה בכל האמפטיה של הקהל בשכנעה כאם לתינוק רך, בחוסר הישע שלה, ובאהבה שניצתת בינה לבין דויד. הקטעים שלה עמו מלאים רוך ורגש, בתוך ההמולה והרגשות המתפרצים בעוז.
מבטא צרפתי מוקפד
הדמות העסיסית ביותר והתוססת בהצגה היא דמותו של הכושי ליאופול, שמשמש כתומך לדויד, ומלמדו פרק בהלכות נשים ובכלל, בחיים. אורי לייזרוביץ' מבריק במשחקו, במבטא המיוחד שלו, ובתנועה הנהדרת שלו שעיצב עמית זמיר המצוין, בתיפוף האפריקני (בהדרכת יערה ברבש) בחוכמת החיים ובהברקות המצחיקות שלו, שמעניקות אתנחתות קומיות בין רגעי האכזבה והקשיים של גיבורי ההצגה. כל היתר גם הם משחקים את תפקידם במבטא צרפתי מוקפד ושאפו למי שהדריך אותם בזה. כך הם אור בן עטיה כקונסיירז' המלון, עידן וולפוביץ' כדוד המתחסד והצבוע אלבר, איתי תורג'מן, עדיין במכינה, הפליא בדמות הקלושאר בו מתעללים המהגרים עצמם, ובולטים מאד באקספרסיביות של משחקם, האח בני/אור אדרי המצוין, והאחות אלן/ תימור כהן המקסימה שכובשת ברגש שהיא מחצינה.
המוזיקה שחיבר אייל לנזיני מקסימה ומתחברת היטב למתרחש. הקרנות הוידיאו-ארט ברקע של היין ופאריס וכן התפאורה שעיצב ניב מנור, יוצרים רקע מתאים לעליבות האכסניה נוכח יופיה של פאריס בצבעי שחור-לבן. בימויה של חגית רכבי ניקולייבסקי - נפלא כתמיד, מוקפד, ומגבש את הקאסט לצוות מלוכד ונוגע. אפשר היה לקצר בכמה דקות ולחזור למתכונת המקורית של שעה ועשרים. אך המסר עבר, הרלוונטיות - לא יכולה להיות מוצלחת יותר, וההצגה נוגעת לכל לב.
|
|
טיפוסים רבגוניים ממלאים את הבמה [צילום: רדי דובינשטיין]
|
|
|
|
| תאריך:
|
01/07/2012
|
|
|
עודכן:
|
01/07/2012
|
|
עליס בליטנטל
|
|
"ילד, הנה ציפור" - ברוח הזמן והמקום
|
|
"אל תתבלבל. מה שהם עשו פה זה קשירת קשר לביצוע רצח. נכון, זה לא רצח נפש אלא רצח אופי, אבל זה עדיין רצח". עו"ד הצמרת אשר אקסלרוד עדיין נרגש מהזכייה ההיסטורית בתיק המרתק. ולא, הוא לא מתחרט על ההשמטה של מוטי מורל מרשימת הנתבעים, השמטה שאפשרה למי שבישל את תבשיל הביאושים המתוחכם הזה לחמוק מעונש. "הרוצח השכיר לא מעניין אותי", מסביר אקסלרוד. "אני מחפש את מי שהפעילו אותו. זה כמו במאפיה, האופנוען שלחץ בסוף על ההדק לא באמת מעניין".
|
|
|
|
|
במשך שנים שמרו המוסלמים על כבוד הסלע הזה, אבן השתיה. קיימות אפילו עדויות על כך שמאמינים מוסלמים נמנעו תמיד מלגעת בו, ורק אחת לשנה נוגב ממנו האבק - שנקבר לאחר מכן. כעת, לראשונה, השתנה המצב, ובמסגרת עבודות שיפוץ נרחבות שעורך הוואקף בהר הבית, הוא הציב פיגומים ישירות על הסלע, על-מנת לאפשר לפועלים להגיע לגג הכיפה ולקירות עטורי הערבסקות.
|
|
|
|
|
ביום 01.07.12 יעלה - ש"ד, לדוכן העדים. במעמד של עד מדינה. ש"ד יתייצב באולמו של השופט דוד רוזן, למתן עדות מפורטת בפרשת הולילנד שתימשך ככל הנראה במשך שבועות. חקירה ראשית ולאחר מכן חקירה נגדית.
|
|
|
|
|
סוד גלוי הוא, כי יצרנים/משווקים נעתרים לעיתים קרובות לדרישות לשלם סכומי כסף נאים לצרכנים שנפגעו, ובלבד שסיפורם המביך לא יוודע בציבור הרחב. כזה הוא הסיפור שאנו מביאים כאן. במרכזו: עכבר שהתגלה, על-פי הטענה, בקופסת שימורים של חברת פרי גליל. החברה מכחישה את הטענה, מכל מכל, אך מסכימה לשלם פיצוי בסך 2000 ש"ח כדי לסלק תביעה בנדון.
|
|
|
|
|
ועדת פלסנר לא תגיש את מסקנותיה עד סוף השבוע הזה. אם הכנסת תחוקק הצעת חוק חלופית לחוק טל - מה שמתפקידה לעשות - זו תהיה חקיקה מואצת. חקיקת בזק. כשעל נתניהו לעבור מבחן פוליטי מורכב, הוא דוחה אותו למועד ג'. לדקה שאחרי הדקה התשעים. למה להקדים אם בדקה שאחרי הדקה התשעים קל יותר להשיג פתרון?
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
