קריאה לחקיקה בתחום התיירות הרפואית <br> <br>

בישראל אין בנמצא חקיקה מתאימה בכל הנוגע לתיירות רפואית בישראל. לטעמנו, המצב הקיים בתחום התיירות הרפואית מחייב יצירת חקיקה מתאימה, שתיתן מענה למצוקותיו של תחום זה, ותמנף את יתרונותיו העצומים.

על-מנת להבין את הצורך הדחוף בחקיקה מתאימה, יש להבין מהי "תיירות רפואית" וכיצד הינה משפיעה על החולה הישראלי. יש להבחין בין המושג "תיירות רפואית" לבין המושג " תיירות מרפא".

תיירות רפואית מציעה טיפולים רפואיים משמעותיים (ניתוחים, השתלות, טיפולי שיניים, טיפולים למחלות הסרטן, טיפולי שיקום מתקדמים, הפריות חוץ גופיות) לתיירים המגיעים ממדינות מוצאם לישראל לצורך קבלת הטיפולים הרפואיים.

תיירות מרפא מציעה טיפולים אלטרנטיביים, טיפולי החלמה וטיפולים לשיפור איכות חיים (כדוגמת מעיינות מרפא, ים המלח, מרחצאות מרפא, טיפולי הידרותרפיה מתקדמים ועוד).

נוהרים לקבל טיפול רפואי בישראל
תיירות רפואית הינה אחד התחומים הדינאמיים ביותר בכלכלה הרפואית הישראלית. מטופלים רבים מגיעים במיוחד מחו"ל לישראל, לצורך קבלת טיפולים רפואיים במרכזים רפואיים שונים.

בתחום התיירות הרפואית באה לידי ביטוי הגלובליזציה העולמית. מהפכת האינטרנט הפכה את המידע הרפואי, לרבות לעניין החידושים הרפואיים, לזמין ונגיש לכל דורש.

מספר החולים, אשר מסיבות שונות מעדיפים להגיע לישראל לצורך קבלת טיפולים רפואיים, גדל בהתמדה. כך למשל, בגין רמת רפואה בלתי מספקת במדינת המוצא, העדר ניסיון במתן טיפול מורכב, הצורך בשימוש בציוד רפואי מתקדם ויקר, כיסוי ביטוחי בלתי מספק, זמני המתנה ממושכים לניתוחים. חולים רבים המתקשים לממן טיפול רפואי בארצות מושבם ומחפשים חלופה זולה יותר, כמו גם חולים החפצים לקבל טיפול רפואי ברמה גבוהה יותר מזו הנהוגה בארצות מושבם, מגיעים לקבלת טיפול רפואי בישראל.

עיקר החולים - מארצות מזרח אירופה

עיקר התיירות הרפואית בישראל מתבססת כיום על חולים המגיעים מארצות מזרח אירופה בהן לא קיים ביטוח בריאות ממלכתי, ועל כן נאלצים חולים אלה לתור אחר טיפולים זולים יותר מחוץ לארצות מושבם. במקביל, יש פוטנציאל אדיר של תיירות רפואית מארצות-הברית, שם מחירי הטיפול הרפואי גבוהים ביותר, ולא קיים בה ביטוח בריאות ממלכתי.

מבחינה זו, שפר מזלה של ישראל. הרפואה הישראלית נהנית מתדמית טובה, ומוצעת במחירים נמוכים יחסית לאלה של ארצות מערב אירופה, ובוודאי של ארצות-הברית. מערכת הבריאות הישראלית הינה מערכת מבוקרת, ועומדת בסטנדרטים בינלאומיים גבוהים. הטיפולים ניתנים באמצעות המיכשור הרפואי מהמתקדמים בעולם, ועלויות הטיפול זולות יחסית למדינות אחרות.

בגין שתי סיבות מרכזיות אלה, הפכה ישראל לגורם תחרותי בתחום התיירות הרפואית. בתי חולים בישראל דואגים לשווק עצמם בחו"ל, כאשר נתח השוק עליו הינם מתמודדים מוערך באופן גס במאה מיליון דולר לשנה. בתי חולים רבים משווקים את שירותי הרפואה הפרטית הניתנים על ידם באתרי אינטרנט המיועדים לתושבי חוץ, ובשפות זרות (רוסית, אנגלית ועוד), ומציעים שירותים רפואיים לתושבי חוץ במחירים נמוכים בהרבה מאלה הניתנים במרכזים רפואיים בחו"ל.

בתי החולים הבולטים בהענקת שירותי תיירות רפואית פרטיים הינם - בתי החולים "שיבא" תל-השומר, "הדסה" ירושלים, "איכילוב" בתל אביב ו"רמב"ם" בחיפה, "בילינסון" בפתח-תקוה ובית החולים הפרטי "אסותא". גם חברות התיווך נהנות מהעיסוק בתחום זה.

בהתאם לנתונים שפורסמו בשנת 2010 הגיעו לישראל כ-30,000 תיירים, כדי לקבל בישראל טיפולים רפואיים שונים, ובכך תרמו לכלכלת המדינה לכל הפחות 200 מיליון ש"ח לשנה (לפי אומדן משרד הבריאות) ואף קרוב לחצי מיליארד שקלים לפי אומדני מומחים, עבור טיפולים רפואיים, בתי מלון, טיסות, נסיעות בארץ, בילויים, טיולים ורכישות שונות.

לאור הפוטנציאל הכלכלי העצום הגלום בתחום התיירות הרפואית, אף הקימו בתי חולים ציבוריים רבים בישראל מחלקות מיוחדות לטיפול בתיירות הרפואית.

לנצל את הרווח - למתן רפואה שוויונית לאזרחי ישראל

באמצעות מדיניות נכונה ניתן לנצל את המוניטין העולמי שיש לישראל בתחום הרפואה, ולהפוך את ישראל למעצמה בתחום. הישג זה יתרום באופן ניכר לא רק לרפואה הציבורית, אלא גם לעצמאות בתי החולים ומערכת הבריאות. כרווח נלווה לכך יסייע הדבר במתן רפואה שוויונית יותר לאזרחי ישראל, לשפר את תודעת השירות ולהעלות באופן כללי את רמת הרפואה בישראל.

זאת, במיוחד כאשר הרווחיות מתיירים גדולה בהרבה מהרווחיות מתושבי ישראל. שכן, תעריפי משרד הבריאות לתייר יקרים יותר מתושבי ישראל, ההנחות נמוכות יותר, והתשלום נעשה מראש, בנבדל מהשוק הישראלי, בו התשלום הינו באשראי ובתשלומים.

התיירות הרפואית כוללת כמובן גם סיכונים, לרבות סיכונים משפטיים. למשל כאשר הטיפול הרפואי אינו עולה יפה, והתייר מוצא עצמו עם בעיה רפואית ונטול ביטוח. במישור זה עומדת לזכותה של ישראל מערכת המשפט המתקדמת, היודעת לסייע בתביעות של תיירים.

ברם, לדעתנו, עיקר הבעיה נעוץ בהיעדר חקיקה מתאימה שתסדיר את תחום התיירות הרפואית, ולכן לעת הזו התחום הינו פרוץ.

יש להצר על כי משרד הבריאות נמנע עד כה מהסדרת התחום, ונכנע ללחצים אשר מפעילים גורמים שונים, הנהנים מאוטונומיה ניהולית בתחום זה.

חקיקה מתאימה תיתן מענה למצוקותיו של תחום זה, ותמנף את יתרונותיו העצומים. כך למשל, יינתן מענה לטענות לפיהן חולים המגיעים מחו"ל זוכים לטיפול אישי, לתורים קצרים, לאשפוז ברמה גבוהה, ולקבלת הטיפול מידי רופאים מובחרים. זאת, בהשוואה לחולים הישראלים, הנאלצים להסתפק בזמני המתנה ממושכים ביותר לניתוחים, לזמני אשפוז קצרים, מחלקות עמוסות והעדר יחס אישי. יש לקבוע כללים שימנעו הענקת שירות רפואי לתיירים באופן הפוגע בטיפול בתושבי ישראל. כך, מתן שירותי רפואה פרטיים לתיירים צריך להתבצע תוך כללים מוסדרים ובשקיפות מלאה.

התמריץ הברור הניצב בפני המחוקק הישראלי ליצירת חקיקה מתאימה וקביעת פיקוח וכללים הינו ברור - התיירות הרפואית מזרימה ממון רב לבתי החולים. הצפי הוא להכנסות בסדר גודל של מאות מיליוני דולרים בשנים הראשונות, ומיליארדי דולרים בשנים שלאחר מכן. כך ניתן לשפר את רמת הרפואה הישראלית, לבנות בתי חולים נוספים וחדרי מיון, ולשפר את השירות לו זוכים אזרחי ישראל.

בשל האמור לעיל, פנינו לסגן שר הבריאות, בבקשה לחקיקת חוק מתאים. בתשובה הודיע סגן שר הבריאות, כי סוגיה זו אכן תטופל על-ידי משרדו.