לכאורה, אם מכרת נכס – מכרת, והסיפור נגמר. אצל בן-נאני זה לא היה בדיוק כך: יום לפני שמכר את המגרשים, קנו ילדיו 10.5% ממניות מקאפל. חוץ מזה, בעבר לווה בן-נאני 3 מיליון דולר מננקשווילי, ובמסגרת רכישת המגרשים נפרעה ההלוואה. וחוץ מזה, בן-נאני מונה לאחד מששת הדירקטורים במאקפל-הונגריה. התוצאה הסופית: לבן-נאני יש דריסת רגל בקרקעות, אבל הן בהחלט לא בבעלותו.

מנופים פיננסיים ביקשה לקדם, באמצעות מאקפל, תוכניות בנייה גדולות למתחם. במאי 2008 אישר ראש עיריית אסטנה זכויות בנייה של 1.85 מיליון מ"ר למגורים, למסחר, למשרדים, לבתי מלון, למעונות סטודנטים ולבתי ספר. לאחר חודש, השיגה מנופים צו נשיאותי, הפוטר את הפרויקט ממס הכנסה, מע"מ ומכס. איזה יופי!

במאי 2009 שכרה מנופים אדריכל לפרויקט. באוקטובר אשתקד החליטה מנופים, שכדי לבנות משהו יפה היא זקוקה לעוד מגרשים. לכן חכרה מהעירייה, בשתי עסקות, עוד 160 דונם, בחוזים ל-8 שנים.

לכאורה, הכל טוב ויפה. אבל יש בעיה קטנה: בפועל לא בנו עד היום דבר – ארבע שנים וחצי לאחר רכישת הקרקע. הייתה סחבת? לא ייתכן! הרי בן-נאני בכבודו ובעצמו אמר אשתקד, בראיון לעיתון ישראלי: "אני עובד בקזחסטן, כי כאן אין סחבת. הליכים שבישראל נמשכים שנים, נגרמים כאן תוך שבועיים!"

לפני חודשיים ניחתה פתאום מהלומה: ב-23 במאי קיבל מנכ"ל מנופים, יואל ביסמוט, מכתב מחברת ליאור של בן-נאני. נאמר בו, כי הפרקליטות הודיעה לעירייה, שעליה לבחון אם כמה יזמים, ובהם ליאור, עומדים בהתחייבויות. אם לא - יכולה העירייה להפקיע את 160 הדונם שהחכירה.

מנכ"ל מנופים יואל ביסמוט ואנשיו היו תחילה רגועים: הם חכרו את הקרקעות מהעירייה לפני מספר חודשים בלבד, וקיבלו ארכה של שנתיים לפתח ולהתחיל בבנייה. גם אז, צריכה העירייה לתת להם התראה של שנה מראש לפני ההפקעה.

אבל, כנראה כדי לבדוק את כל הנושא, התקשרו עם עורכי-דין מקזחסטן, וביקשו בדיקה לגבי כל הקרקעות. כאן נפלה פצצה: ב-18 ביוני הודיעו עורכי הדין, שלכאורה יש לעירייה אפשרות להפקיע את ה-580 דונם של מנופים ולמוכרן, אם לא בהפקעה על-פי החוזה, אזי בפנייה לבית המשפט. מנופים (בעצם מאקפל) תקבל את תמורת המכירה, אך לא יותר מ-2.6 מיליון דולר – המחיר שבו מכרה העירייה את המגרשים לבן-נאני, בעבר.

מכתב זה עורר, כפי שאפשר לשער, מהומה בצמרת מנופים פיננסיים. מה קורה כאן? התברר, שבן-נאני קנה את ה-580 דונם מהעירייה, במחצית השנייה של 2007, ב-2.6 מיליון דולר בלבד. בפברואר 2008 מכר את ה-580 דונם למנופים-מקפאל, כאמור, ב-38 מיליון דולר, וכך הם נרשמו בספרי מנופים! איך ייתכן שקונים מגרשים ב-2.8 מיליון דולר, ואחרי מספר חודשים מוכרים אותו במחיר גבוה פי 14, לערך?! לשאלה זו אין תשובה עד היום.

הפער הזה יוצר למנופים בעיה רצינית: ה-580 דונם רשומים בספרי מנופים בערך הקנייה. אם העירייה תפקיע, תמכור ותיתן למנופים רק 2.6 מיליון דולר, היא תיאלץ למחוק כ-35 מיליון דולר, שהם 140 מיליון שקל, משווי נכסיה, וזו בעיה אמיתית!

ראשי מנופים פנו לבן-נאני כדי לברר מה המצב. כאן נפלה עליהם פצצה נוספת: ביום חמישי שעבר, 19 ביולי, הודיע להם בן-נאני, אולי עם מסמכים בכתב: ב-11 ביוני – לפני יותר מחודש – הצעתי למינהל המקרקעין של אסטנה להחזיר לעירייה 90 מתוך 160 הדונם שחכרתם ממנה, וכן לוותר על 70 מתוך ה-580 דונם שקניתם בעבר. בתמורה, תיתן לנו העירייה בעלות מלאה, במקום חכירה, על 70 הדונם הנותרים שחכרנו.

ניתן לשער את התדהמה במשרדי מנופים פיננסיים. איך יכול בן נאני לנהל מו"מ על קרקעות שאינן שלו?! מדוע לא ביקש רשות מבעלי הקרקע? מדוע לא דיווח להם במשך יותר מחודש על המו"מ שלו עם העירייה? יואל ביסמוט: "לא ידענו על המו"מ של בן נאני! לא אישרנו את המכתב עם ההצעה שלו!"

לזכותו של בן-נאני עומדת החלטה של מנופים-מקאפל, שמינתה אותו בעבר לאחראי על הקשרים בין החברה לרשויות העירוניות. זה מאפשר לו, מן הסתם, להתכתב עם עיריית אסטנה. אבל מתגובת ראשי מנופים נראה שאין לו סמכות להציע בשם החברה עסקת חילופי קרקעות עם העירייה.

נכון ל-26 ביולי, כאן עומדים הדברים לפי שעה. מיהו אותו דוד בן-נאני, בן דודו של ננקשווילי, מבעלי מנופים ומאקפל?

דוד בן-נאני, כבן 65, עלה לארץ מגאורגיה, והתגורר שנים באור יהודה. כפי שנראה, יש לה פינה חמה אצלו. ב-1998, ככל הידוע, החליט לנצל הזדמנות עסקית, ולהעביר את מרכז פעילותו וחייו לקזחסטן. הוא מתגורר שם עם אשתו וילדיו, אך מגיע מפעם לפעם לביקורים בארץ. בהזדמנות אחת אמר: "אני משקיע במקומות שונים בארץ", אך לא פירט. ייתכן שהתכוון ל-10.5% של ילדיו בחברת מאקפל.

בראיון שנתן אשתקד, סיפר בן-נאני שבנה באסטנה 740 אלף מ"ר מגורים, משרדים, שטחים מסחריים, בית מלון ומבני ציבור. הוא הסביר שאינו בונה בארץ מולדתו גאורגיה, "כי השלטונות שם אינם הגונים". לפני מספר שנים גם נבחר ליו"ר הקהילה היהודית הקטנה של אסטנה.

דוד בן-נאני הוא אדם מסורתי, נדיב ותורם, ובחוגים דתיים קיבל את תואר הכבוד "הנגיד".

• בחנוכה לפני כארבע שנים ביקר, יחד עם שני רבנים, במשרדיהם של שגריר ארה"ב ושר הדתות, והעניק להם חנוכיות יקרות.

• באוקטובר 2008 הגיע לאור יהודה, ותרם מלגות לסטודנטים בעיר מגוריו בעבר. הוא אמר כי "אור יהודה היא יעד מועדף להשקעות", אך לא התחייב.

• בינואר 2009 תרם ספר תורה לבית הכנסת "גאולה" של יוצאי גאורגיה בלוד, והגיע לארץ לטקס הכנסת הספר.

• במאי 2010 הגיע שוב לישראל, כדי להשתתף בטקס בר-מצוה של עשרה ילדים יוצאי גאורגיה. כל ילד קיבל טלית, תפילין, סידור ובגדי-חג.

• לפני כשנתיים היה בין המארחים של הרבנים הראשיים לישראל, שהגיעו לאסטנה לטקס הכנסת ספר תורה לבית הכנסת של חב"ד. ימים מספר לאחר מכן, או אולי בו-זמנית, אירח גם את שר הדתות יעקב מרגי.

ביום ראשון, 5 באוגוסט, אמורה להתכנס האספה הכללית השנתית של מנופים פיננסיים, לדיון בעסקי החברה. היא לא תדון, מן הסתם, בתרומותיו של ה"נגיד", אבל אולי אפשר ביחסים בינו לבין החברה ולבין בן-דודו, אברהם ננקשווילי, שהוא מבעליה.