התמונה המלאה של ש"ד

עד המדינה במשפט הולילנד, ש"ד, הוא חובב אמנות. בדירתו היו עשרות יצירות אמנות, אשר הוערכו במאות אלפי שקלים ואשר הועברו לאשתו במסגרת הסכם הממון ביניהם. פעילות אחרת שלו בתחום האמנות מביאה גורמים בהגנה במשפט הולילנד לטעון, כי ש"ד שיקר ביודעין בהסכם שחתם עם המדינה, ולכן צריך לפתוח את ההסכם איתו - או לכל הפחות לחקור אותו על גרסאותיו ומעשיו.

מדובר בחברה בריטית בשם גלוב, עליה נאמר בתרשומת ששיגרה בינואר 2006 מפקחת המס צופית שפיקי למי שהיה אז פקיד שומה כפר סבא, אהרון אליהו: זוהי "חברה אותה הקימו יוצאי סותב'יס. גלוב עוסקת בעיקר בתיווך חפצי אמנות למוסדות וחברות (מקשרת בין חברה שמעוניינת לרכוש אמנות לבין מוכר, לרוב אדם פרטי)".

לפי תרשומת אחרת של רשות המיסים, ש"ד טען שאת הקשר בינו לבין גלוב יצרו שני אנשי עסקים שנודעו גם כאספני אמנות: יוסי חכמי וליאון רקנאטי. בשנת 2002, על-פי דיווחו של ש"ד לרשות המיסים, קיבלה גלוב הלוואה בסך 7 מיליון שקל מחברת ש.א.ד שבשליטתו ועוד הלוואה של 4 מיליון שקל מחברת אמיאור שגם היא בשליטתו. ההלוואות ניתנו לחמש שנים בריבית ליבור. התרשומת של שפיקי ממשיכה ומתארת את הרעיון העסקי:

"מכספי ההלוואה שקיבלה, גלוב תרכוש אמנות עבור ש.א.ד/אמיאור. חפצי אמנות אלו ישמשו כבטחונות להלוואה. החל מ-2005 גלוב תממש את האמנות (גם כן באישור ש.א.ד/אמיאור) ותשלם 37.5% מהרווח לש.א.ד/אמיאור, בנוסף לריבית בגין ההלוואה. החברה מחזיקה אוצֵר מטעמה (פרופ' קובי קאר) שבודק ומאשר את הרכישות ומכירתן. נכון להיום, לפי המייצג [רו"ח ארז קומורניק], מומש פריט אמנות אחד, ברווח. מרבית חפצי האמנות שנרכשו (בעיקר תמונות, מעט פסלים) מוצגים במשרדי ש.א.ד שברחוב החשמונאים 103 בתל אביב ומיעוטם מאוכסנים במשרד אמיאור שהוא דירה לא פעילה בהרצליה".

תרשומת אחרת מוסיפה פרטים על הקשרים בין ש"ד לבין גלוב. על-פי אותה תרשומת, שכותרתה "הסכם הלוואה עם חברת גלוב", התחייבה גלוב להעסיק שלושה מומחים לאימפרסיוניזם ולאמנות מודרנית ושלושה מומחים לציורים, תרשימים ופיסול. אמיאור מצידה הודיעה שהיא מעסיקה כמומחה מטעמה את הצייר יעקב כרמי. גלוב הייתה אמורה לאתר יצירות אמנות, לקבל מאמיאור אישור ומימון ולרכוש אותן. הרכישות נועדו להתחיל בינואר 2002 ולהימשך עד אמצע 2004, ואז יחל שלב מימוש היצירות. בסך-הכל נקבעה מסגרת הלוואה מירבית של 4 מיליון דולר, אם כי לא כל הסכום הזה הוענק בפועל.

אלא מאי? לטענת גורמים בהגנה במשפט הולילנד, חברת גלוב לא הייתה ולא נבראה, אלא מדובר בתרגיל מתוחכם של ש"ד להברחת כספים לחו"ל. על-פי דברי גורמים אלו, הם יכולים להוכיח שש"ד הציג בפני רשויות המס קבלות מזויפות על רכישת אותן יצירות אמנות, והוא אף הרחיק לכת עד כדי הצגת תמונות מזויפות.

הסיפור הזה חשוב לנאשמים במשפט הולילנד, משום שלהסכם עד המדינה צורף מכתב ובו פירט ש"ד את נכסיו. בין היתר נאמר באותו מכתב, כי למיטב ידיעתו של ש"ד - גלוב פשטה את הרגל. גורם בהגנה תוהה, הכיצד איש עסקים כה מנוסה אינו יודע בוודאות מה עלה בגורלו של סכום כה נכבד - 11 מיליון שקל - שהילווה לאותה חברה. זאת, במיוחד לנוכח מצבו הכספי הקשה מאוד של ש"ד. חוץ מזה, הרי לפי המידע שנמסר לרשות המיסים - התמונות שרכשה גלוב הועברו פיזית לידי החברות שבבעלות ש"ד, ואם כן - מה זה משנה לו אם היא פשטה את הרגל? הרי הוא יכול לממש את התמונות ולכל הפחות להקטין את הפסדיו.

אבל לא זה העיקר. הנקודה המרכזית, לפי אותם גורמים, היא שבהסכם עד המדינה נקבע, שאם ש"ד ישקר לגבי נכסיו - ההסכם יבוטל. אם אכן סיפורו בנוגע לגלוב הוא כזב, יש בכך לכאורה עילה לביטול ההסכם איתו - וכך נופלת כל עדותו. "אני לא תמים לחשוב שיבטלו את ההסכם איתו", אומר מקור המקורב להגנה, "אבל לכל הפחות צריך להורות על פתיחת חקירה בחשד להברחת נכסים, שלא תנוהל בידי מי שהיו צד להסכם איתו - רשות המיסים והיאחב"ל".

עד מסירת הידיעה (יום ה', 23.8.12) לא התקבלה תגובת בא-כוחו של ש"ד, עו"ד אמנון יצחקניא.