מת אב ומת אלול ומת חומם. גם נאסף תשרי ומת עימם.
כמעט. עוד מעט. יהיה טוב.
כידוע אלו מלים שכתב שמואל הנגיד, ונתן יונתן אימץ אותן אל שירו, שממשיך: רק נשארה גחלת עמומה, של אהבת הקיץ הקדומה. צביקה פיק הלחין ושר וכך הנציח את המלים החזקות האלו.
הנה, כולם שרים את שירת ימי הביניים, לכאורה - מעולה, אבל צביקה פיק אמר לי פעם: "הבעיה היא שאנשים לא מבינים את המילים. הם חושבים שזה שיר עצוב: מת האב, מת חומם, בטח התכוונו - החם שלהם, גם תשרי מת, גם גחלת, הבת הקטנה, המומה, מסכנה. טרגדיה. תאונת דרכים המונית".