לפני ואחרי הנרקומן ארמסטרונג

פרשות הסמים שהביא עלינו ארמסטרונג ריסקו את גאוותם של הספורטאים הישרים והצופים הנאמנים של הטור דה פראנס. המעריצים נהנו להעריץ את ארמסטרונג, הגיבור שנלחם בסרטן שהביא את הספורט האתגרי הנחשב והמוערך בעולם לנקודות שיא ולעבר נקודת משבר וחשבון נפש.

לפני ארמסטרונג ולאחריו היו עוד אלופים שהושעו בשל שימוש בסמים. ב-1997 זכה יאן אולריך בטור דה פראנס אך הושעה עקב שימוש בסמים. ב-2007 אלברטו קונטדור השעה גם כן מסיבות דומות.

העובדה שארמסטרונג עד היום לא טרח לצאת לציבור, לשאת באחריות כמנהיג אמיתי ולהתנצל, רק חיזקה את התחושה הרווחת, שמדובר בפרשה שלא תמה וכי עוד יתגלו דברים חדשים בהמשך. אם כן לפני שארמסטרונג יכתוב עוד ספר, ימכור את סיפורו להוליווד ועוד יעשה מכך מיליונים, החלטנו להחזיר במעט את כבודם האבוד של אלו שנשכחו בגשם הזכיות של הנרקומן.

בית אימג'בנק (מראות אימג') בדק ומביא לפניכם את הגיבורים האמיתיים של הטור דה פראנס ב-15 השנים האחרונות. קצת כבוד ונחת, תזכורת קצרה לכך שישנם רוכבים מקצועיים שאינם זקוקים לסמים ולשקרים. תהיה זו גם תזכורת לכך שבמקום ארמסטרונג היו יכולים לעמוד על הפודיום לפחות 7 זוכים אחרים.

את ההיסטוריה כותבים ההיסטוריונים ובמרחק של 8 שנים מזכייתו האחרונה של ארמסטרונג, אנחנו מרשים לעצמנו להסתכל לאחור לנקודה בה הפסיק לזכות בשנת 2006 ולספור מחדש. אנחנו מרשים לעצמנו להתייחס לשנת 2006 כשנה בה השקרים נגמרו. אוסקר סיאו פריירו היה לראשון לאחר 7 שנים "ארמסטרונגיות", שלקח הביתה את החולצה הצהובה. אחריו הגיעו 7 שנים חדשות במירוץ:

ב-2012 זכה בראדלי וויגינס בטור דה פראנס. ניצחון שסימל כמובן את גדולתו האישית, אך גם את ניצחון המערכת הניהולית של הטור דה פראנס. הנהלה שבסופו של דבר לא שקטה וחשפה, למרות המבוכה, את הפרשה שהעיבה על עתידה. וויגינס יזכור את יומו כניצחון אך גם תמיד ידע שבשנה זו האפילה על נצחונו פרשה שחורה שמשכה את הזרקורים לעבר אדם אחר.