סכנה: ג'ונגל פוליטי בכנסת

המפלגות הישראליות מתנהלות באנרכיה מוחלטת רק בשל לקונה בחוק. על-פי הזווית היהודית-האמריקנית מצטיירת הכנסת כקרקס של כסאות מוזיקליים, שבו הקרקע נשמטת מבין הרגליים. מסתבר שיהודי ארה"ב רואים את המשטר הפוליטי בישראל במלוא כיעורו וחוששים שיש בו כדי ליצור משבר עמוק, שידרדר את המדינה, הנאבקת על קיומה, מדחי לדחי.

את עמדת היהדות האמריקנית מיטיב לבטא חוקר תורת המדינה, גד נחשון, המשמש כעורכו של ה"ג'ואיש פוסט" - שופרה רב ההשפעה של יהדות ארה"ב. בראיון מיוחד ל-News1 שולל נחשון מכל וכל את שיטת הבחירות היחסית הנהוגה בארץ, שהיא לדבריו אם כל חטאת. הוא קובע ששיטה זו מחלישה את הרשויות המחוקקת והמבצעת כאחד ופוגעת קשות ביעילות תפקודן. בהיעדר חוקה ובהסתמכות על אחוז-חסימה, הנשען על כרעי-תרנגולת, נשקפת, אליבא דנחשון, סכנה ליציבות השלטון.

בהשוואה לשיטת הבחירות היציבה בארה"ב רואה העיתונאי האמריקני את שיטת הבחירות הישראלית כנפל של ממש. במקום כישרונות ורעיונות לשמם היא מעודדת ומטפחת רק סכסוכים ופילוגים ונעזרת במנגנונים חסרי-רחמים של יחסי-ציבור ופרסום משתולל. "אחרי ככלות הכל" - מטעים נחשון - "ישראל, כמדינה הנאבקת על הישרדותה, אינה יכולה להרשות לעצמה מותרות שכאלה". לחלופין לשיטה הכושלת הוא מציע "תוכנית-מינימום", העשויה להקנות למשטר בישראל יציבות.

תקיעת סכין

בתוך כך תוקף נחשון את המצב העכשווי, המאפשר לנבחר-מפלגה - האמור לייצג אותה נאמנה - לפרוש ממנה ולערוק למפלגה אחרת בכל רגע נתון. לדבריו זהו מעשה שלא ייעשה והוא בבחינת בגידה של ממש ותקיעת-סכין ברשות המחוקקת. לא זו בלבד שהנבחר זוכה להטבות למכביר על ייצוגה של מפלגתו - הוא גם מרשה לעצמו ליטול עם הפרישה ממנה את כל ההטבות שקיבל ולהעבירן לסיעת היחיד שהקים. מעבר לבגידה רואה בכך נחשון גם גניבה, על אחת כמה וכמה כאשר לסיעה החדשה שלו מצטרפים אף חברי-כנסת נוספים שפרשו ממפלגת-האם שלהם.

יתר על כן: הבוגד במפלגתו בוגד בה, לדברי נחשון, לא רק בגידה מוסרית באמצעות פגיעה בעיקרון הנאמנות - אלא גם פוגע במבנה הקואליציה עצמה, שעליה מתבססת הממשלה, ובכך הוא תורם לאנרכיה פוליטית. אבל מעבר לפגיעה במפלגה עצמה, רואה נחשון גם פגיעה ברורה בציבור הבוחרים, שנתן את קולו לא רק למפלגה, אלא גם לרשימת המועמדים שלה, וזוהי במפורש אף פגיעה במשטר הדמוקרטי עצמו.

כדי למזער את הנזק, מציע נחשון חקיקת חוק חדש, או תיקון לזה הקיים, שעל-פיו יחויב חבר-כנסת, השואף לנתק מגע עם מפלגתו, לפרוש מיידית מבית הנבחרים. בד-בבד אמור החוק לקבוע במפורש את שלמותה של הסיעה המפלגתית, בלא לאפשר פרישה ממנה לצורך עריקה למפלגה או לסיעה חדשה. החלל שייווצר יתמלא אז במועמד הניצב לאחר זה שפרש, כשלמותר לציין שהרתעת הפורש תתרום, בסופו של דבר, לחיסולו של הג'ונגל הקיים וליציבותה של הקואליציה שתצמח.