השופטת: נירה דסקין, סגנית נשיא בית משפט השלום ברמלה

המועד: יום ראשון, 18.11.12, שעה 08:30

הנושא: תיקים פליליים

זהו יום מיקוד באולמה של נירה דסקין, והלוח מורה שנקבעו לה 51 תיקים, מתוכם 23 לשעה 08:30. אלא שבשעה היעודה אי-אפשר לדון אפילו בתיק אחד, משום שלמעט שלושה נציגים של התביעה והקלדנית - אין באולם איש. חלק מהמצב הזה נובע מכך שבבית המשפט ברמלה, כמו בבתי משפט אחרים, מתירים לקהל להיכנס רק בשעה 08:30. אבל זה לא מסביר מדוע הסניגורים, שיכלו להיכנס קודם לכן, לא טרחו להגיע בזמן; הראשון שבהם הגיע ב-08:40. נציג הסניגוריה הציבורית מגיע רק ב-08:52, אומר שהסניגורית נמצאת בדרך ומתחיל לבדוק מי הם לקוחותיהם להיום: כל הנאשמים שאינם מיוצגים, ויש לא מעטים כאלו.

התובעת מנצלת את הזמן לספר חוויות מביקורה בניו-יורק בזמן הסערה "סנדי" ולתת קצת טיפים לקצין משטרה העומד לצאת לטיול באחת ממדינות אסיה. דסקין נכנסת לאולם ב-08:57, והקלדנית מעדכנת אותה - הפלא ופלא - בתקלת מחשב. התובעת: "שוב המחשב נגדנו?". דסקין: "זה גזר דין שכתבתי בפגרה ותיקנתי אותו ואתמול נתתי שוב לחנה [הקלדנית] והוא לא נשמר". הערה שלנו: הפגרה הסתיימה בתחילת ספטמבר, ותמוה מדוע דסקין חוזרת חודשיים וחצי מאוחר יותר לאותו גזר דין ואינה מסיימת את עינוי הדין של הנאשם.

"למזלכם לא אשב בשלב ההוכחות"

תוך כמה דקות משתררת באולם אווירה של שוק. סניגורית אחת נכנסת ב-09:00, אך דסקין עסוקה יותר בסניגור שלא הגיע: "בדרך כלל אני נכנסת לאולם ב-08:15 והוא כבר נמצא", היא מתפלאת ושולחת את הנאשם לטלפן לסניגורו הנעדר. בינתיים אפשר בשעה טובה לגמור תיק אחד, אבל זו לא חוכמה, כי המדינה חוזרת בה מכתב האישום. הסניגור הציבורי מעיין לראשונה בכתב האישום של אחד הנאשמים, דסקין מחכה שיהיה לה עם מי להתקדם וצוחקת עם הקלדנית, הסניגורית שאיחרה משוחחת עם מרשתה, הסניגור הציבורי משוחח עם הנאשם לאחר שסיים לקרוא. ובכל הזמן הזה - דסקין יושבת באולמה ומחכה שמישהו יתן לה קצת תעסוקה.

התיק הבא הוא הסדר טיעון, כאשר דסקין מוודאת שכתב האישום הוקרא לנאשמת באולם. ואז יש בעיה קטנה: הסניגורית משוחחת עם הנאשמת, וזו מסרבת להודות. יש צורך בעוד כמה דקות של שכנוע כדי לסגור את העסקה, ואחרי הטיעונים לעונש מכתיבה דסקין בקול חרישי מאוד את גזר הדין: מאסר על תנאי והתחייבות כספית. אגב, היא לא שאלה את הנאשמת אם ברצונה לומר משהו, וגם לא הגיבה כאשר השיחות באולם יצרו בו אווירה דומה לזו של אולם מעצרים מבולגן.

בתיק הבא מדובר בפלישה לדירה, ודסקין מניחה לתובע ולסניגור להתווכח ביניהם בנקודת המחלוקת העיקרית: היסוד הנפשי של העבירה. אחרי שהשניים מוציאים קיטור, דסקין מוכיחה בקיאות בתיק. היא קוראת מתוך הודעתו של הנאשם במשטרה וממשיכה: "כשאני רואה שהנאשם אומר למשטרה שהוא יודע שזה אסור - זה עונה על היסוד הנפשי. אם עכשיו הוא טוען שהייתה לו הבטחה [של נציג עמידר] שזה בסדר - זה סותר את דבריו [במשטרה], שהוא מתכוון לפנות לעמידר להסדיר את זה. אבל אני כדרכי לא מכריחה אף אחד להודות; ככל שזה נוגע לי, הוא יצטרך להתמודד עם זה בשלב ההוכחות. למזלכם לא אני אשב הפעם בשלב ההוכחות, כי ההודעה בע' ובא' [הודאה] מאוד ברורות".

הסניגור ממשיך להתווכח ולבסוף נותן את התגובה לכתב האישום: נכון שנכנס לדירה, אבל הייתה לו הבטחה שזה בסדר. התובע דורש לדעת כאן ועכשיו מהי ההוכחה לאותה הבטחה, בטענה שאם אינה קיימת - הרי שהנאשם הודה וצריך לעבור ישר לשלב העונש. השניים שוב מתלהטים-משהו, דסקין שוב אינה מתערבת ורק דוחה את בקשת הסניגור לאחד את התיק עם כתב אישום נוסף שנוגע לאותה דירה: "אלו לא אותם עדים". לבסוף קובעת דסקין את התיק להוכחות ל-20.12.12: "תיק קצר, אין בו הרבה עדים".

אורך רוח וטון אימהי

כעת משלמים כולם את מחיר איחורה של הסניגורית הציבורית, אשר יצאה החוצה עם כל הנאשמים שהיא מייצגת. לאחר שהמדינה חזרה בה מעוד כתב אישום, הסתיימו עד השעה 09:35 רק ארבעה תיקים מתוך ה-51 של היום כולו ומתוך ה-23 של 08:30. לדסקין יש זמן, והיא מנצלת את חלקו להקליד משהו, ואת חלקו - כדי לבקש בצורה חביבה ביותר שמישהו יעשה משהו עם המזגן.

בשעה 09:47 נעשה ניסיון לקדם עוד תיק, אבל הנאשם איננו. הסניגורית אומרת שהנאשם חולה וימציא אישור רפואי. דסקין דוחה את הדיון, קובעת שעליו להמציא את האישור תוך חודש ומזהירה שיוצא נגדו צו הבאה אם לא יתייצב גם לדיון הבא. גם בתיק הבא הנאשם לא התייצב והוא גם אינו זמין בטלפון; הסניגורית מזכירה שהוא חייל ומעלה את האפשרות שהדבר קשור למבצע "עמוד ענן" שהיה אז בעיצומו. התובעת מזכירה שהוא לא התייצב גם לדיון הקודם וכבר אז ביקשה המדינה צו הבאה. דסקין מקבלת החלטה יפה ונבונה: היא מוציאה צו הבאה - אך מעכבת בשבוע את ביצועו, כדי שניתן יהיה לבחון האם ההיעדרות הפעם אכן נובעת מהמצב הביטחוני.

כעת מתפנה דסקין לנאשם, בן-מיעוטים, שמסתובב כבר שעה חסר-אונים באולם ומחוצה לו משום שסניגורו לא הגיע. הנאשם סבור שאולי זו טעות שלו, כי אותו עורך דין מייצג אותו בתיקים אחרים, אך הוא עצמו שכח לומר לו שיש דיון גם בתיק הזה. דסקין מכירה את אותו עורך דין ומציעה לנאשם שיתקשר למשרדו ויבקש שישלחו עורך דין אחר, שבשמו היא נוקבת, או שיגיש בקשה בכתב לדחות את הדיון. באורך רוח רב ובטון אימהי, תוך התחשבות בכך שהנאשם גם לא בקיא בהליכים וגם אינו דובר עברית כשפת אמו, אומרת לו דסקין:

"אם הם מייצגים אותך - בסדר גמור, אני בהחלט מכבדת את הייצוג. אבל קודם אני צריכה לברר שהם מייצגים אותך. קורה לפעמים שנאשמים שיש להם כמה תיקים חושבים שעורך הדין מייצג אותם בגם בתיק הזה, אבל מסתבר שלא. אני מסבירה לך כדי שתבין שזה לא חס וחלילה משהו נגדך, אלא עניין של ניהול תקין".

השעה 10:00 ועדיין ממתינים לסניגורית הציבורית. דסקין מקבלת את הכל ברוח טובה: "היום צוואר הבקבוק לא יגיע ב-10:00 אלא ב-11:00. אז יש ישיבת שופטים, ותמיד כשאני רוצה לצאת - יש צוואר בקבוק של כל מי שלא הגיע בבוקר".

השורה התחתונה: החביבות של דסקין טבעית וכובשת, אך יש לה מחיר. דומה שמי שצריכים להתייצב בפניה מכירים את אופיה הנוח, ומנצלים אותו לרעה כדי להפגין זלזול שדוגמתו לא זכור לי שראיתי באולם כלשהו. דסקין חייבת להיות הרבה יותר תקיפה. כאשר כבר יש לה תיקים לנהל, היא מפגינה שילוב נכון של יעילות והקפדה על הנהלים.

יעילות: 8.

מזג שיפוטי: 6.