ביקורת: "חלומות" - לרוץ לראות

העלילה המפתיעה מאד שונה מהרגיל. היא דורשת כושר דמיון, ויכולת שינוע שלו ממצב למצב, ומעבר מדמות או דמויות - לאלתר אגו שלהם שמופיע בחלום. הקץ' הוא , שלאחר תעתועי דמיון רבים ומפתיעים, החלומות הופכים לאט לאט למציאות. והצופה המתנייד עימם זוכה להצגת משחק מבריקה בצורה וברמות לא רגילות מהנצפה בבית ספר למשחק.

כל השחקנים כאן הם כבר כוכבים. משחק מושלם, מוטרף ומוחצן של אבינועם בן חיים כדייוויד טאגארט, אקס-נרקומן, השופע אנרגיות מיניות ופיסיות בתוך גוף מעוצב להפליא. כשמולו - הגבר שחולם אותו, ושהוא חולם אותו במקביל - גל אמיתי, כדייוויד רוס המרשים ברמות, סניגור פלילי, המצוי בלחץ מפאת ההכרח להגן על אשמים. כשמצפונו אומר לו אחרת, ושאינו יכול לממש יחסים אינטימיים עם אשתו, כי הוא חולם עליה שהיא אחותו. העכבות הללו גורמות לו להזות גם במציאות, עד שאשתו פראן (אפרת בן יעקב בתפקיד הכפול גם כאחותו שבחלום, המכמירה והמקסימה), מציעה לו לפנות לספיכיאטר.

שני השחקנים שהם האלתר אגו כל אחד של רעהו, הם ממש שחקנים מוכנים ובשלים, מהרמה הראשונה. ראוי לשים לב אליהם לפני שייחטפו לתיאטרונים הרפרטואריים. כך גם עושה נפלאות על הבמה אדי אלתרמן, בתפקיד הכפול והכה מוקצן בשניהם - כבלאק-מן, סוחר סמים, שלשון הגוף שלו, שלבטח קיבלה את מהותה מהעיצוב תנועה של עמית זמיר המעולה, עושה כל דקה של צפיה בו - לחוויה. במקביל, הוא גם צ'רלי בישופ, עורך דין תרבותי, מסוגנן ומעוצב. אבל דווקא הופעתו כסוחר הסמים מפילה אותנו מהתפעלות.

נדב לאור כ"פפיטו" - נרקומן לשעבר וחברו של רוס בחלומו, במיבטא דרום אמריקני גזעי שאותו לא רכש מאמו, אלא מהמדריך בסטודיו, גם הוא מהווה מעדן של שחקן. תפקידו הכפול כולל גם את "ג'ק”, התובע המחוזי, שמבעד לסצינות שלו נחשף עוד יותר עולם עריכת הדין על כל תעתועיו ונפתוליו. עידו לוסקי כשוטר אלים, סלוגו וכפסיכיאטר הרחום והמעודן עושה גם הוא תפקידים מוקצנים השונים זה מזה בתכלית.

הבון בון של ההצגה הם קטעי הסקס העסיסיים של דורין קריו החמודה, שכמו הגיעה ממועדון הבורסה, במקצועיות הריקוד על המוט וההורמונים השופעים. אבל אצל יורם לוינשטיין החתיכות תמיד חתיכות וסקסיות, בהתאם.

הצגה שלא נפרט את תוכנה, כדי לא לקלקל. העיקר הם דברי השבח לבימאית הצעירה והמחוננת איה קפלן, שבעברה הצלחות בימתיות על כל הבימות. ולזיו וולושין על התאורה המעולה . זיו הוא מהטופ של הטופ במעצבי התאורה בארצנו.

לרוץ לראות משהו שונה (עד ה-19.1.13), ולא לפחוד מהסביבה הידידותית של שכונת התקווה כי היא כייפית.