News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 591,907  סלולר - 1,423,569
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף  |  
איתמר לוין
איתמר לוין
היועץ המשפטי ערך משפט שדה לממלא-מקום פרקליט המדינה, בו נטל לעצמו את כל התפקידים    חייבת להיערך בדיקה חיצונית של הטענות שמעלים השניים, והגיע הזמן לחשוף את הקלטות פרשת הרפז    העימות ...
לא מוצדק ולא הוגן [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
פנינה שרביט-ברוך
המשך הבידוד הכוללני של המבוגרים אינו נחוץ מבחינה רפואית, אינו מוצדק מבחינה תפקודית, יזיק מאוד להם ולמשק - ותוצאותיו אף עלולות להיות קשות מאלו של הקורונה
רונן פלוט
רונן פלוט
ימי הקורונה, ערב טקסי יום השואה והעצמאות, דווקא מחדדים את חוזקה ואת עוצמתה של מדינת ישראל וצבא ההגנה לישראל    בלי טקסים, בלי קהל, בלי הדלקת משואות ואפילו ביקור במוזאון השואה אנו נז...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
"מר איקס" המקורי
מרדכי (מוטקה) קידר [צילום: מן הטלוויזיה]

כך פעלו רשויות המדינה משך שנים להסתיר את זהותו של מרדכי (מוטקה) קידר ומעשיו באמצעות הצנזורה הצבאית וצווי איסור פרסום

▪  ▪  ▪
"ישנם אנשים תמימים במדינה, הסבורים כי כל שירות חשאי הוא פסול מעיקרו [...] לא פחות מסוכנים הם התמימים מן העבר השני של המתרס, המנסים להתעטף באצטלה של קדושה, כאשר מדובר באחד הענפים שלהם, ומאמינים כי הם אינם יכולים לטעות [...] כי הם טלית שכולה תכלת [...] ואם בכל זאת קורה תקר ומתגלה פגם יסודי אצלם, הם מוכנים לגייס את מלוא כוחם כדי למנוע את הפרסום, בטענה שהפרסום יביא נזק לבטחון המדינה. הם חושבים והם רוצים שגם נאמין להם שלא המשגה שלהם, כי אם הפרסום הוא שיזיק".

הדברים הללו נכתבו בראשית מאי 1959 ונועדו להתפרסם כמאמר המערכת במעריב. אלא שהצנזורה הטביעה על הטקסט את החותמת "נפסל". תוכנו מצוטט בספר "ביטחון ודמוקרטיה" שכתב איסר הראל ז"ל, מי שהיה הממונה על שירותי הביטחון - השב"כ והמוסד גם יחד - באותן שנים.

מאמר המערכת שלא ראה אור עסק בדרמה שליוותה את מדינת ישראל במשך שנים ארוכות - פרשת "מיסטר איקס", או "האסיר איקס". לימים התברר כי מאחורי הכינוי הזה הוסתרה דמותו של מרדכי (מוטקה) קידר, שבקריירה שלו, כך קבעו השופטים, הייתה מעורבת שליחות מודיעין חשאית עם מעשים פליליים.

מעלליו של קידר עדיין שנויים במחלוקת: לאחר שחרורו מהכלא הציג עצמו כמי שנרדף על-ידי מערכת הביטחון ורשויות החוק, וגישה זו אומצה על-ידי עיתונאים, בהם בלטו אנשי "העולם הזה". מנגד, הוא הורשע בבית משפט ונידון למאסר עולם, היה במשך שנים כלוא ומבודד כ"מיסטר איקס". על-פי הראל, היה זה עונש הולם למי ש"הורשע ברצח ברוטאלי וזדוני ובשוד קורבן מזימתו השטנית".

קידר שירת בפלוגה הימית של הפלמ"ח וגויס ב-1956 לאגף המודיעין, למרות שנחשד בראשית שנות החמישים בשוד בנק בעפולה ועבירות נוספות. הוא עבר בהצלחה את ההכשרה לעבודת הביון ונשלח לחו"ל. על-פי פרסומים שונים, שהופיעו שנים רבות אחר כך, הוא אמור היה לצאת למשימה במדינה ערבית כלשהי, לאחר שיבסס את זהותו כאיש עסקים בארגנטינה.

זמן לא רב לאחר שהגיע לארגנטינה נועד עם איש קשר יהודי מקומי שהתנדב לסייע לו במשימתו, שכר עבורו חדר מסתור לפגישות ואף, לטענת הראל, הלווה לו סכום כסף גדול שנדרש כביכול כדי לשלם ל"גנרל ערבי בכיר". זמן קצר אחר כך נמצאה גופתו של היהודי באותה חדר- והכסף נעלם.

קידר נחשד מיד בביצוע הרצח. בנובמבר 1957הוא הוזמן ארצה לכאורה בעניין אחר, ונעצר מיד עם הגיעו לנמל התעופה בלוד. תחת צו מעצר מנהלי הוחזק חצי שנה בצינוק, ועוד כשנה בבידוד. איש מקרוביו או מכריו לא ידע על כך. רק כאשר נתקל קידר במקרה בכלא בידידה שלו, שהגיעה לבקר עציר אחר, הצליח להעביר החוצה מסר ראשון על מעצרו.

כשנחשף המעצר, פעלו הרשויות כדי למנוע כל אזכור בעיתונות על פעילותו המודיעינית. שמו ועובדת מעצרו הותרו לפרסום, אך לכתבים נמסר שהוחזר ארצה כדי להיחקר על חלקו בשוד בעפולה ב-1951, על רצח נהג מונית בחדרה ב-1950, ועל עבירות נוספות מאותה תקופה. מקריאת עיתוני התקופה ניכר כי החוקרים גילו נדיבות רבה בהזרמת מידע על חקירת הפרשיות הללו לעיתונות. מישהו, כנראה, ביקש להפנות את מירב תשומת הלב לעברו של קידר. פרקליטו התלונן בפני היועץ המשפטי לממשלה כי הפרסומים הללו יוצרים אווירה של "השמצות סיטוניות" נגד החשוד, באופן שעלול לפגוע בזכותו למשפט הוגן.

ואילו מאמר המערכת של מעריב נפסל, משום שהפנה אצבע מאשימה כלפי השירותים החשאיים על גיוסו של קידר לשירות למרות החשדות הקודמים על מעורבות במעשים פליליים שנים קודם לכן. באותו מאמר שלא צלח את הצנזורה נכתב עוד: "למרות שקופה של שרצים הייתה תלויה על צווארו, הוא נבחר לשליחות בחו"ל [...] עצם העובדה שזרוע שלטונית אחרת הופעלה בשם 'בטחון המדינה' כדי למנוע מעיתונינו את הפרסום שאיש הדרוש במקרי שוד ורצח היה בשליחות רשמית של המדינה, אף היא תובעת חקירה [...] האחראים למשגה זה אינם יכולים להתעטף באצטלה של עניינים 'קדושים' וחשאיים".

לאחר ימים אחדים התירה אומנם הצנזורה לפרסם כי מדובר באדם שחזר מ"שליחות רשמית בחו"ל", אך ללא אזכור מערכת הביטחון. יחד עם זאת, כאשר הובא להארכת מעצרו, כביכול בחשדות למעשים פליליים בחדרה ובעפולה, דרשה התביעה לאסור את פרסום פרטי ההאשמות נגדו - והשופט נענה. על כך הגיב מעריב במאמר מערכת חריף, שהפעם זכה להתפרסם:

"ישנם במדינה הזאת ענייני ביטחון ועניינים אחרים שפרסומם עלול להזיק למדינה [...] והעיתונאים משתפים פעולה ברצון כדי למנוע פרסומים העשויים להזיק לביטחון. אך מי מעוניין להרחיב את איסורי הפרסום? מי מעוניין להרחיב את שטח האיפולים שלא לצורך? מי מעוניין להשתמש בבתי הדין לא כאמצעי להבהרת פרשיות אלא לאי-הבהרתן? האם לא הגיע הזמן שמישהו במדינה הזאת, בעל סמכות משפטית ומוסרית, ישים קץ לאיפולים אלה?".

ההצגה האמיתית נמשכה מאחורי הקלעים: משפטו של קידר התנהל בדלתיים סגורות בבית דין צבאי, שקיים את ישיבותיו על-פי גרסה אחת ב"בית אריזה ישן בפרדס". ב-1962 - יותר מארבע שנים לאחר שהובא ארצה - הורשע ברצח ובשוד של היהודי שסייע לו ונידון למאסר עולם. כל העובדות הללו לא פורסמו באותם ימים בעיתונות. קידר היה ונותר במשך שבע משנות ישיבתו בכלא רק "האסיר איקס", או "מיסטר איקס", שהוחזק באגף מיוחד, שכונה לימים "אגף האיקסים", שבו הוחזקו אסירים ביטחוניים בבידוד מוחלט, לעתים כאשר אפילו הסוהרים אינם יודעים את זהותם. באותו כלא, בשמו דאז "כלא רמלה" והיום - כלא איילון, הוחזק גם האסיר איקס של שנות האלפיים.

ב-1974, 17 שנים לאחר שנעצר בחטף עם ירידתו מהמטוס, שוחרר קידר מהכלא וסיפורו החל להיחשף בהדרגה. בראיונות עיתונאיים תיאר כיצד שרד את השנים הארוכות של בידוד בתוככי הכלא. ב"על המשמר" כתבה דורית גפן כי גם אם אכן ביצע קידר את המעשים שיוחסו לו "הרי הדעת אינה סובלת כי במדינת ישראל יינקטו אמצעים כה מדכאים וכה בלתי אנושיים נגד אסיר - ויהיה פשעו אשר יהיה".

חודשים לאחר שחרורו ניצל קידר מפגש של שר הביטחון דאז שמעון פרס עם סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, כדי להציג את טענותיו. הוא טען כי משפטו היה מבויים, וכי בכלא, כשנחלץ מהבידוד, סיפרו לאסירים הערביים כי הוא איש ביטחון לשעבר, ואילו ליהודים אמרו כי הוא נאשם בעבירות ביטחוניות. כשיצא משערי הכלא, כך אמר, הבין כי גם בחוץ המצב דומה.

"הציבור אינו יודע ואינו יכול לדעת בשל מה נכלאתי למשך 17 שנה בכלא. יש איסור פרסום על כך. הציבור יכול להסיק מכך רק מסקנה חד-משמעית: בהתאם לנתונים שהעניין הוא חסוי ושנידונתי למאסר עולם - רק סביר שהאשמות נגדי היו ביטחוניות ובוודאי מן הסוג השמור ביותר [...] מדוע לא יפרסמו הגורמים המוסמכים שמרדכי קידר לא הואשם אף פעם בעבירות ביטחוניות, קל וחומר לא נשפט ולא הורשע על עבירות ביטחוניות?", צוטט קידר באחד העיתונים.

מספרי הצנזור המשיכו לחתוך גם ב-1975. בשבועון הסטודנטים "פי האתון" פורסם ראיון עם קידר, אך המראיין העיד כי 95 אחוזים מהטקסט נפסלו בידי הצנזורה הצבאית. השבועון פרסם, כתחליף, סיפור בדיוני כביכול על "מישקה קידרון" שמגלה כי חוקריו מנסים לטפול עליו אשמה ברצח יהודי בשם "יעקוב פרוינד". טכניקה זו נוצלה שנים קודם לכן על-ידי אורי אבנרי ב"העולם הזה" בשיאה של פרשת לבון. הצנזורה אסרה אז לדווח על פרטי "עסק הביש" - ההפעלה הכושלת ב-1954 של רשת יהודים במצרים לביצוע פיגועים כדי לשבש את יחסי קהיר עם וושינגטון ולונדון. עורך "העולם הזה" העתיק את האירועים למאבק בין יוון וטורקיה, תחת הכותרת "פרשת אלכסיס".

קידר עזב את הארץ ושב אליה, בין היתר בניסיון לטהר את שמו. הוא פנה מספר פעמים לבתי משפט ואף עתר לבג"ץ, אך פסק דינו על הרצח בארגנטינה לא בוטל. השאלות בדבר דרך הטיפול בפרשה, ובמיוחד ההצדקה וההיגיון בשימוש בצנזורה ובאיסורי פרסום, שבו ועלו במרוצת השנים שוב ושוב, גם בפרשות אחרות.

"במדינה בה האינסטנציה המשפטית העליונה היא בית-דין צבאי בדלתיים סגורות, ובה אפשרי לכלוא בן אדם במשך שבע שנים בתא מבודד - הכול יכול לקרות בה", כתב אלי תבור ב"העולם הזה" בשנות השבעים, כאשר נרתם השבועון למאבקו של קידר. "בכל עימות שהוא, העיקרון הוא שהצד הצודק יכול להרוויח מגילוי דברים, והצד הלא צודק יכול להימנע מהפסד על-ידי העלמת הדברים".

השבועון גם ציטט את פרופ' ישעיהו לייבוביץ, שקבע כי גם מבלי להיכנס לפרטי ההאשמות נגד קידר, מדובר ב"פרשה של התעללות באדם ועבירה על יסודות החוק והמשפט, ואין צורך לומר זכויות האדם [...] זה לא אינטרס ביטחוני! אלה אינטרסים שלטוניים בעטיפה של אינטרסים ביטחוניים. ועל זה עוברת הציבוריות אצלנו בשתיקה!".

רשימות קשורות:

- דממת אלחוט
- הצנזורה והעיתונות
- רחשים ברשת
- החתול כבר לא בשק
- Universal City Studios inc. ואח' נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות ואח'

תאריך:  14/02/2013   |   עודכן:  14/02/2013
רפי מן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"מר איקס" המקורי
הודעות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
עז זקנה
14/02/13 12:47
2
עידןסובול
14/02/13 12:52
 
אחד שמכיר......
15/02/13 22:36
3
עזרא מנצור
14/02/13 14:17
פורום: פרשת האסיר X כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות   /  פרשת האסיר X
פרטים חדשים הולכים ונחשפים על עברו של בן זיגייר, האסיר איקס. הגארדיאן הבריטי שוחח עם העיתונאי האוסטרלי ששוחח עם זיגייר לראשונה בשנת 2010 ואשר למעשה 'שרף' אותו כסוכן מוסד.
14/02/2013  |  איציק וולף  |   חדשות
בית המשפט המחוזי מרכז התיר (יום ד', 13.2.13) לבקשת המדינה לפרסם פרטים נוספים בפרשת האסיר בן זיגייר.
13/02/2013  |  איתמר לוין  |   חדשות
חגי עמיר, אחיו של יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין, אשר היה כלוא במשך 10 שנים בבידוד בתא שבו התאבד בשנת 2010 בן זיגייר האוסטרלי טוען כי מדובר בתא שנבנה במטרה אחת - לשבור את רוחו של האסיר ולהביא אותו להתאבדות.
13/02/2013  |  איציק וולף  |   חדשות
שירותי הביטחון של אוסטרליה חקרו את בן זיגייר לפני שנעצר בישראל ונכלא בחשאי. כך עולה מפרסומים היום באוסטרליה. על-פי הדיווחים נחקר זיגייר בחשד שהשתמש בדרכונו האוסטרלי בשירות המוסד הישראלי לצורך ביקור במדינות עוינות כאירן וכסוריה תוך הפרה של החוק האוסטרלי האוסר איסוף מודיעין עבור מדינה זרה.
13/02/2013  |  איציק וולף  |   חדשות
האגודה לזכויות האזרח בישראל פנתה (יום ד', 13.2.13) אל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד שי ניצן, בבקשה לצמצם את צו איסור הפרסום שהוטל בפרשת האסיר X, שנחשפה בתחקיר רשת ABC האוסטרלית, ואשר הותרה לפרסום הבוקר תוך הסתמכות על אותם מקורות זרים.
13/02/2013  |  איציק וולף  |   חדשות
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
מי האחראי להטעיית בית המשפט העליון כאילו תיק מנדלבליט נסגר בחוסר אשמה
איתמר לוין
שרגא ישלם הוצאות לנתניהו
היום לפני
דרורה חבקין ז"ל [צילום: מן הטלוויזיה]
זמרת מחומרים טבעיים [1995]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
עו"ד עמית ורד עושה סדר: כל מה שרציתם לדעת מס שבח והאם אתם זכאים לפטור?
כתיבת המומחים
סדרות ישראליות בלתי נשכחות
יום הולדת
כהן איזי 27/4
חסון ישראל 27/4
כדורי מרדכי 27/4
ביבי אריה 28/4
הנדל ניל 28/4
נסים-שי תמר 28/4
לנדוי משה 29/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il