מדוע לא נבחר מנכ"ל עד היום?

תורג'מן: "הקמנו ועדת איתור לבחירת מנכ"ל. רשות החברות הממשלתית, המוסמכת להתערב בנעשה בחברה, הורתה שלא לבחור במנכ"ל עד לאחר הבחירות. זה עתה הורתה לנו להוציא מכרז רק לאחר שתוקם ממשלה חדשה".

מי נתן את ההוראה?

תורג'מן (צוחקת): "מנכ"ל רשות החברות, בעצם מ"מ המנכ"ל, רוני פרידמן, כי גם לרשות עצמה אין כיום מנכ"ל"...

טענה אחרת של אומ"ץ היא, שמוסקונה הביאה, על-פי הוראותייך, לפיטורי שלושה עובדים, פרישת תשעה אחרים וקבלת ארבעה עובדים לתפקידים שלא היו בעבר, כולל עוזרת אישית שלך.

תורג'מן: "חלמיש העסיקה 45 עובדים, ומספרם הוקטן בשנה האחרונה ל-35. איך? שישה בכירים פרשו לפנסיה מוקדמת, בהסכמה, בפנסיה של 150%, שבחשבון אחרון חוסכת לחברה כסף. אחד מהם היא מנהלת אגף ההנדסה, מיכל עזרתי, שנפגעה ממכתב-כביכול של מבקר החברה, אורי מועלם, נגדה, ובו טענות נגדה בקשר לפרויקט רחוב 'הצורפים', ביפו, שבו אנחנו קבלן מבצע לשיקום הרחוב".

האומנם?

תורג'מן: "בבדיקות התברר שהמכתב מזויף, מועלם הכחיש שכתב אותו (מזכיר לכם משהו בפרשיות המכתבים ליואב גלנט וגדעון סער? - א.ל.). בודקת חיצונית, עו"ד נורית שמיט, לשעבר פרקליטת מחוז, בדקה את העניין לבקשת הדירקטוריון; התברר שהמכתב יצא מהפקס של היועץ המשפטי דאז של החברה. עזרתי, שנפגעה, פרשה, ועברה לתפקיד מקביל בחברה לפיתוח נמל תל אביב".

מי זייף את המכתב?

תורג'מן: "הדירקטוריון הטיל על רואה החשבון והחוקר יהודה בר-לב לבדוק. בר-לב כתב דוח מפורט. המנכ"ל המפוטר סער דרש מבית הדין האזורי לעבודה לאסור על פרסום המכתב. רשות החברות תמכה בדרישתו. השופטת חנה טרכטינגוט הוציאה צו האוסר עלינו להביא לפרסום הדוח, לפחות עד 10 באפריל".

מי הודח?

תורג'מן: "המנכ"ל סער הודח, כפי שסיפרתי. הדירקטוריון החליט להפסיק את החוזה עם היועץ המשפטי החיצוני, עו"ד ליאון עמידור, לאחר שהתברר כי בשלוש השנים האחרונות שילמנו לו 7 מיליוני שקלים (!) תמורת ניהול עשרות תביעות פינוי נגד דיירי כפר שלם, שהחברה אמורה לשקמו".

מה קיבלו סער ועמידור עם פרישתם?

תורג'מן: "סער קיבל כ-200 אלף שקל במענק הסתגלות וחופשה שנצברה. עמידור לא קיבל דבר נוסף, אבל הוא תובע מאתנו עוד מאות אלפי שקלים המגיעים לו, לטענתו".

לדברי אומ"ץ, קיבלתם ארבעה עובדים חדשים.

תורג'מן: "לא היו דברים מעולם! הדירקטוריון אישר תקן ליועץ משפטי פנימי במקום עמידור, למנהל מחלקת הנדסה במקום עזרתי ולמנהל כספים, במקום עובדת בכירה, שלצערנו חולה. יש תקנים, אך איש לא נבחר עד היום! נכון, הדירקטוריון אישר להעסיק את מירי גרין-פריאל כעוזרת אישית שלי, מדצמבר, לשנה, עד שיבחר מנכ"ל קבוע, דבר שיקל עלי".

מהו מוקד הפעילות העסקית של חלמיש?

תורג'מן: "תוכנית פינוי גדולה של כ-600 משפחות, ואולי יותר, המתגוררות בתנאים קשים בכפר שלם, על קרקעות בבעלות חלמיש (בתי מגורים רבים אחרים עומדים על מגרשים של מינהל מקרקעי ישראל והעירייה - א.ל.). ההנהלה הקודמת דגלה במדיניות יד קשה, והגישה כ-100 תביעות פינוי נגד תושבים. עם כניסתי לתפקיד הקפאתי הליך זה. אני דוגלת במדיניות של הסכם תוך מו"מ עם התושבים. חלמיש הכינה מתווה. אנחנו זקוקים להסכמת שר השיכון, ומחכים למינוי השר החדש".

מה פרטי המתווה?

תורג'מן: "פינוי בהסכמה, תוך מתן פיצויים לתושבים. הבעיה היא, שהם דורשים סכומים גדולים. הערכת שמאי מטעמנו, נכונה לסוף 2011, קובעת שבבעלות חלמיש 130 דונם, ושווים במצב פנוי 690 מיליון שקל (ראה תיבה משמאל למעלה). מכירת הקרקע לא תיתן די כסף כדי להיענות לדרישות התושבים. יש לזכור שהקרקע תפוסה כיום בבנייני מגורים, ולכן שוויה האמיתי נמוך יותר".

אז אין מוצא?

תורג'מן (נאנחת): "חייבים למצוא פתרון! יש דירות שבהן מתגוררים שניים ושלושה דורות בדירה אחת. זהו פצע חברתי. אבל יהיה פתרון! סגן הממונה על התקציבים באוצר, ראובן קוגן, האחראי על נושא הנדל"ן, ביקש ממני בשבוע שעבר להכין הצעה לקדם-מימון: אולי האוצר ייתן מימון ראשוני, דבר שיאפשר לפנות קבוצת בתים ראשונה, ולמכור את המגרש ליזם פרטי, וכן הלאה".

מי מסייע?

תורג'מן: "מנכ"ל עיריית תל אביב מנחם לייבה ומנכ"ל המינהל בן-ציון ליברמן".

מי מהתושבים יהיה זכאי לפיצויים?

תורג'מן: "כל מי שנכנסו לגור עד 1987. מי שהגיעו לשכונה מאוחר הם טרמפיסטים, וגם משפחות פשע. נכנסו למקום כדי לקבל כסף. הם לא יקבלו דבר, ונגדם נגיש תביעות פינוי".

יש עוד נכסים?

תורג'מן: "מתחם הגדנ"ע, 17.5 דונם בשדרות בן צבי, בדרום העיר. השמאי אהרון בוץ קבע, ששוויו לסוף 2011 הוא 72.9 מיליון שקל. בורר בינינו לבין המדינה, השופט בדימוס תאודור אור, חייב אותנו בזמנו לפרוע חוב לאוצר של 100 מיליון שקל. האוצר דורש את המתחם, לפירעון חלק הארי של החוב. אני מנהלת מו"מ עם משרדי האוצר והשיכון על הצעה, שהמתחם יישאר בידינו, נבנה עליו 300 דירות - יש תב"ע מאושרת - ונפרע את החוב מתוך מכירת הדירות".

עוד משהו?

תורג'מן: "68 מגרשים קטנים ו-18 דירות בשכונת התקוה, שערכם נמוך. קולנוע אילת לשעבר ביפו, העומד על מגרש בן 6.2 דונם, שוויו 9 מיליון שקלים, והמינהל דורש שנחזיר לו. פרדס דקא, 16 דונם, שאין לו כדאיות כלכלית, ואנחנו מבקשים להחזירו למינהל".

נדמה לי שבעבר היו לחברה נכסים נוספים.

תורג'מן: "נכון. ההנהלה הקודמת מכרה נכסים כדי לכסות הוצאות שוטפות, כשנכנסתי לתפקיד היו"ר, הוריתי להפסיק את מכירת הנכסים. לדעתי, זוהי מדיניות מוטעית. החלטתי להביא את החברה לאיזון על-ידי צמצום הוצאות שכר ואחרות, וכך פעלתי. במקביל, אני פועלת לקדם את הפעילות העסקית של החברה, כדי לקדם פתרונות דיור לתושבי תל אביב מחוסרי אמצעים".