קומה נוספת להגנה

בבוקר יום ב', ה-25 בפברואר 2012, ביצעה מערכת הביטחון ניסוי שיגור ראשון של הטיל המיירט של מערכת חץ-3. לא נמסרו פרטים רבים על הניסוי, אולם נראה כי הניסוי עבר בהצלחה.

מערכת חץ 3 נמצאת בפיתוח מזה כמה שנים, על-ידי התעשיה האוירית, ובהשתתפות חברת בואינג עבור פרויקט "חומה" הישראלי ובהשתתפות ומימון המשרד האמריקני להגה בפני טילים בליסטים (MDA). ההשתתפות במימון הפרויקט היא מחוץ לסיוע הביטחוני הרגיל שמקבלת ישראל מארצות הברית. כשתכנס לשירות - על-פי המתוכנן בשנים 2014-2015, תתגבר מערכת חץ 3 את מערכת חץ 2, הקיימת.

האיום

מערכת חץ 3 מיועדת להתמודד בעיקר עם איום הטילים האירנים. אלו כוללים את השהאב 3 הוותיק והע'אדר-1, שהוא גרסתו המשופרת של השהאב-3. טילים אלה הם בעלי דלק נוזלי, וטווח של כ-1500 ק"מ. באירן נמצא כיום בפיתוח הטיל סג'יל-2. זהו טיל דו שלבי, המונע בדלק מוצק, וטווחו יהיה כ-2000 ק"מ. הטיל נוסה עד כה כמה פעמים, אך כנראה טרם נכנס לייצור ופריסה מבצעיים. לכשיכנס לשימוש, יש להניח כי יחליף בהדרגה את הטילים הישנים.

מערכת טילי החץ 2 תוכננה להתמודד עם טילים בעלי טווח קצר יותר - הסקאד B, המצוי בשירות סוריה ומצרים, וכן הסקאד C והסקאד D, המצויים בשירות סוריה (ואולי גם בידי חיזבאללה). בתקופה בה פותח חץ 2 היה קיים גם איום טילי ה"אל-חוסיין" העירקיים. טילים אלה הם בעלי טווחים של בין 300 ל-600 ק"מ. טילים בעלי טווח כזה נכנסים לאטמוספרה במהירות של כ-1500 מטר בשנייה, וה-חץ תוכנן להתמודד איתם ולנסות ליירטם בשכבות העליונות של האטמוספרה (בגובה המוערך בכ-90 ק"מ - הנתון האמיתי לא פורסם).

טילים בעלי טווח גדול יותר דוגמת השהאב-3 וה-סג'יל - חוזרים לאטמוספרה במהירויות גבוהות בהרבה - כ-4000 מטרים בשנייה. מיירט החץ 2 יתקשה ליירט מטרות הנעות במהירויות כאלה. החץ 3 נועד לענות על איום זה.

חץ 3

מערכת חץ-3 היא הנדבך העליון במערכת הנשק "חץ". היא כוללת מערכת תקשורת חדשה, מערכת הנחייה חדשה, וטכנולוגית גלאים חדשה. מיירט החץ 3, הוא מיירט דו שלבי, המונע בדלק מוצק, והמשמיד את מטרתו באמצעות "רכב הרג" (Kill Vehicle) אקסו-אטמוספרי, דהיינו - הוא מיירט את מטרתו מחוץ לאטמוספרה (בניגוד לחץ 2 הפועל בשכבות העליונות של האטמוספרה). שלבו העליון - "רכב ההרג" מסוגל לתמרן בחלל באמצעות ניהוג ווקטור הפליטה. הבדל נוסף בין חץ 2 לחץ 3, הוא ש"רכב ההרג" אינו נושא חומרי נפץ, והוא מתוכנן לפגוע פגיעה ישירה במטרתו ולהשמידה בפגיעה קינטית בלבד (טכנולוגיית Hit to Kill). במהירויות הסגירה של אלפי מטרים בשנייה, אנרגית הפגיעה דיה כדי לאדות את המטרה. מיירט החץ 3 קטן יותר וקל יותר מזה של החץ 2, אף על-פי שהוא מיועד ליירט את מטרתו גבוה יותר ורחוק יותר מאשר החץ-2.

בנוסף למיירט, כוללת מערכת חץ 3 מערכות גילוי, שיוכלו לזהות איומים מתקרבים בטווחים גדולים יותר וברמות דיוק גבוהות יותר מבעבר. כמו מערכת חץ 2, גם חץ 3 תשתלב במערך הגילוי האמריקני, הנעזר במכ"מים דוגמת מכ"ם ה AN-TPY-2, הפועל בתחום X-band (מכ"ם כזה פרוס גם בנגב), או בספינות נושאות מערכות ה- Aegis של צי ארצות הברית.

משמעות הניסוי

מיד לאחר פרסום הידיעה על הניסוי, היו פרשנים שניסו למצוא הקשר פוליטי לניסוי ולעיתויו - מסר לאירן, מסר למדינות ערב, או אף לאירועים ביהודה ושומרון. האמת היא פשוטה יותר. פיתוח מערכות נשק אורך שנים רבות. ניסויים נקבעים לא על-ידי פוליטיקאים אלא על-ידי מהנדסים, בהתאם להתקדמות תוכנית הפיתוח. עיתוי מדויק של הניסוי נקבע הן על-פי מצב הפיתוח והן על-פי גורמים הקשורים לביצוע הניסוי כגון זמינות אתר הניסויים והיחידות הדרושות לסייע לניסוי, או על-פי תנאים סביבתיים אחרים כמו מזג אוויר. רק לעתים רחוקות מתערב הדרג הפוליטי בקביעת עיתוי הניסוי - ורק כשיש חשש רציני שלעיתוי המדויק של הניסוי יהיו השלכות פוליטיות מרחיקות לכת (למשל - ביקור של מנהיג זר בארץ), אך בדרך כלל אין לעיתוי הניסוי שום משמעות פוליטית.

סיכום

מערכת חץ 3, לכשתכנס לשירות מבצעי, תוסיף עוד נדבך במערכת הגנת הטילים הרב שכבתית של מדינת ישראל ותעניק לה הגנה בפני איום שעד כה הגנתה של ישראל כנגדו הייתה לא מלאה. מעבר לעצם היכולת ליירט טילים יש לפיתוח ה-חץ 3 היבטים נוספים לא פחות חשובים (ואולי אף חשובים יותר). פיתוח המערכת הוא אתגר טכנולוגי לתעשיה הביטחונית, שישמור על מעמדה המוביל בחזית הטכנולוגיה העולמית. המערכת היא גם מרכיב חשוב בשיתוף הפעולה האסטרטגי של ישראל עם ארצות הברית. ולבסוף, לכשתיפרס, תהיה פריסתה מסר המכוון לאויב - הנחישות להתגונן והעליונות הטכנולוגית.