|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביקור של אישיות מהמערב נמשך יום או יומיים במהלכם הוא מנסה למצוא פתרון לסכסוכים ארוכי שנים על-רקע אתני, שבטי, דתי, או שילוב מסובך של כל הרכיבים האלה. הגיע הזמן שמנהיגי המערב יבינו שזה לא עובד
|
|
חוסר ניסיון [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| אחד הדברים הקשים ביותר להבנה עבור האמריקנים הוא המזרח התיכון. זאת בשל העובדה שהתרבות האמריקנית האזרחית המבוססת על האינדיבידואל רחוקה כרחוק מערב ממזרח מהתרבות השבטית, האתנית, הדתית והעדתית - המאפיינת את החברות במזרח התיכון. | |
|
|
|
|
בנאום בפני דיפלומטים אמריקנים, הקים ג'ון קרי מזכיר המדינה האמריקני מדינה חדשה: קירזחסטאן. נראה שקרי התבלבל בין קירגיזיסטאן וקזחסטאן. כשל הלשון הזה מוכיח שוב שתפקידי מפתח בממשל האמריקני מאוישים לא על-פי ניסיונם, כישוריהם, הכרתם את הזירה והתאמתם לתפקיד של המועמדים אלא על-פי קשריהם. עם הנשיא, כמובן. מזכיר מדינה חדש וחסר ניסיון במדיניות-חוץ נאלץ ללמוד במשך זמן קצר על כמעט מאתיים מדינות: היסטוריה, תרבות, מנהיגים, פוליטיקאים ושליטים. גם על הסכסוכים שבהם הן מעורבות. אין לו מאה ימי חסד או תקופת טירונות. והתוצאה הבלתי נמנעת היא שטחיות, ביצועים בינוניים וטעויות כמו זו של קרי או חמורות יותר. מזכיר מדינה חדש מביא איתו חברים למשרות הבכירות במחלקת המדינה, ואלה בדרך כלל לא מכירים את הזירה הבינלאומית, בערך כמותו. יש במחלקת המדינה גרעין של פקידים מקצועיים קבועים, אבל לא תמיד הם נמצאים במרכז העשייה הפוליטית, המצוי על הציר בין הבית הלבן ומזכיר המדינה. אחד הדברים הקשים ביותר להבנה עבור האמריקנים הוא המזרח התיכון. זאת בשל העובדה שהתרבות האמריקנית האזרחית מבוססת על האינדיבידואל והיא רחוקה כרחוק מערב ממזרח מהתרבות השבטית, האתנית, הדתית והעדתית - המאפיינת את החברות במזרח התיכון. לכן, האמריקנים מביטים בדרך כלל אל המזרח התיכון מבעד למשקפי התרבות האמריקנית, ושואלים: What's wrong with those people? הכשל בביקוריהם של מנהיגים מערביים, מאמריקה או מאירופה, נובע מאי הבנה של תרבות המזרח התיכון, הרגישויות המיוחדות והאופן בו נקלטים דברים שרואים מכאן. למשל, מטבע הדברים, תוכנית הביקור אינה יכולה לכלול את כל מדינות האזור. לכן, תמיד יהיה מי שייעלב כי הוא ומדינתו לא נכללו בתוכנית. התנצלות אינה מסלקת את תחושת הזלזול שחש מנהיג מדינה כזה, ובעתיד הוא ימצא הזדמנות להתנקם במנהיג המערבי על העלבון שהנחיל לו כשביקר אצל אחרים ולא אצלו. בנוסף, המבקר רוצה להיפגש לא רק עם אנשי השלטון, אלא גם עם מתנגדיו. זה אומנם מקובל בארה"ב ובאירופה, אבל לא במזרח התיכון. המבקר המערבי אומנם נוטה להתערב בעניינים הפנימיים של המדינה שבה הוא מבקר בעיקר כדי לפשר ולגשר בין השלטון לבין מתנגדיו. אלא שבמזרח התיכון התערבות כזו מתקבלת באופן שלילי ביותר. על-פי מסורת האזור, מתווך הוא במעמד של שופט, ואיך יכול איש זר, שאינו מכיר את תרבות המזרח התיכון, להיות שופט? דוגמה מאלפת לכך היא ביקורו של ברק אובמה במצרים. ביוני 2009 ביקר הנשיא אובמה במצרים כאורח של מובארק, אבל נפגש גם עם מתנגדיו "האחים המוסלמים". פגישה זו הייתה סכין בגבו של מובארק. היא השפילה אותו, והוא נעלב עד עמקי נשמתו. זו הסיבה האמיתית להיעדרותו מהנאום שנשא אובמה לאומה האיסלאמית. הפגישה חיזקה עד מאוד את "האחים" ועודדה אותם. עד היום רבים ממתנגדי "האחים" מאשימים את אובמה בהצלחת "האחים" להשתלט על המדינה. האורח מן המערב גם מקיים בדרך כלל מסיבת עיתונאים עם המארח - נשיא, ראש ממשלה או שר במדינה המקומית. במהלכה הוא מביע תמיכה במארח וידידות עמו. במערב, שבו המנהיגות לגיטימית בעיני הציבור, דברי המבקר מתקבלים בציבור כתמיכה במדינה וכאות לידידות עמה. ברבות ממדינות המזרח התיכון, שבהן השלטון נתפס כבלתי לגיטימי, אורח מהמערב התומך בשליט ומביע ידידות עמו נתפס כעוין את האוכלוסיה וכשותף לדיכוי השלטוני שממנו היא סובלת. |
|
|
רייס. דוגמה בולטת [צילום: AP]
|
|
|
|
| האמריקנים מביטים בדרך כלל אל המזרח התיכון מבעד למשקפי התרבות האמריקנית, ושואלים: What's wrong with those people? | |
|
|
|
|
המבקר מן המערב מתנהג על-פי קודים של התנהגות המקובלים בארצו, בעיקר במה שנוגע ליחס לנשים
|
| ▪ ▪ ▪ |
המבקר אוהב להציע פתרונות לסכסוכים באזור, אך פתרונות אלה הם בדרך כלל שטחיים ולא יורדים לשורשי הסכסוכים. כתוצאה מכך הפתרונות מעוררים התנגדות ולכן גם שנאה כלפי מי שעמד מאחורי הפתרון. הדוגמה הבולטת ביותר היא הפתרון המבוסס על כסף: מענקים כספיים מעודדים שחיתות שלטונית ומעוררים שנאה כלפי המבקר המעודד שחיתות.
המבקר מן המערב מתנהג על-פי קודים של התנהגות המקובלים בארצו, בעיקר במה שנוגע ליחס לנשים. גברות שכיהנו או מכהנות בתפקידים בכירים במערב - מדלן אולברייט, קונדוליזה רייס, קתרין אשטון - מקובלות במערב כשוות לגברים. במזרח התיכון, לעומת זאת, אין זה מקובל שאישה תתנהג באדנות כלפי גברים, גם אם היא מייצגת מדינה אחרת. דוגמה בולטת במיוחד הייתה קונדוליזה רייס, שהציבה אתגר תרבותי גדול לאנשי המזרח התיכון. הם נאלצו לקבלה כבעלת סמכות למרות שהיא אישה, אינה נשואה וממוצא אפריקני. שלושת הרכיבים הללו, ובמיוחד המוצא האפריקני שלה, גרמו לרבים באזור להסתייגות קשה.
גם הנשיא אובמה מהווה אתגר תרבותי לא פשוט למזרח התיכון: אדם כהה עור ממוצא אפריקני נקרא בערבית "עבד" (ABD), כלומר עבד, ויש התוהים כיצד אדם שזה ייחוסו מעז לומר לערבים, לפרסים או לטורקים מה לעשות ומה לא לעשות? כשמוסיפים לכך את הטענה שהוא או אביו עזבו את האיסלאם, ועל-פי הגישה האיסלאמית מי שעוזב את האיסלאם דינו מוות, אנשים רבים במזרח התיכון שואלים בלבם "איך בכלל אדם כזה מעז להגיע אלינו, לקהיר, לסעודיה, לעירק, כראש מדינה?". הדברים הללו לא נאמרים בקול, אבל זוהי התחושה בקרב רבים, רבים מדי, במזרח התיכון.
קיים כשל נוסף בביקור מבקרים מן המערב במזרח התיכון: הם מדברים בדרך כלל שפות אירופאיות, בעיקר אנגלית וצרפתית, שהיו השפות של הקולוניאליזם. לכן, הכרזות פומביות של מבקרים מן המערב בשפות אלו מזהות אותם כקולוניאליסטים, זרים, מתנשאים, משפילים ומנצלים, ולכן גם שנואים ודחויים. נוסף על כך, כיוון שלשיקולים הדתיים במזרח התיכון יש תפקיד מפתח, למנהיגי מדינות שבהן הדת מופרדת מהמדינה והיא עניינו הפרטי של כל אדם חסר מרכיב בסיסי להבנת תרבות המזרח התיכון.
לקראת ביקור אישיות מהמערב, יש רבים המעוניינים להכין לה "קבלת פנים" בדמות פיגועים ופעולות טרור, בעיקר כדי להוכיח "מי כאן בעל הבית". הדבר בלט בעירק אחרי 2003, ובמהלך האינתיפאדה הפלשתינית שהתחילה בשנת 2000. כתוצאה מכך, ניתן לקבוע בוודאות ובצער רב שביקורי אישים מהמערב במזרח התיכון גורמים לשפיכות דמים.
ביקור של אישיות מהמערב קצר בדרך כלל, ומתמשך יום או יומיים. במהלכם הוא מנסה למצוא פתרון לבעיה שקיימת זמן רב ושמעורבים בה סכסוכים על-רקע אתני, שבטי, דתי או עדתי או שילוב מסובך כלשהו של רכיבים אלה.
|
|
|
|
| קונדוליזה רייס, הציבה אתגר תרבותי גדול לאנשי המזרח התיכון. הם נאלצו לקבלה כבעלת סמכות למרות שהיא אישה, אינה נשואה וממוצא אפריקני. | |
|
|
|
|
כפי שרופא חייב ללמוד לפחות עשר שנים לפני שהוא מנתח פציינט, כפי שמהנדס לומד שנים רבות לפני שהוא מהנדס גשר, כך ראוי שהמדינאי ילמד היטב ולעומק את המזרח התיכון
|
| ▪ ▪ ▪ |
המסקנה העולה היא שעדיף למנהיגים ולנושאי משרות בכירות מהמערב להימנע מביקורים במזרח התיכון. הביקורים הללו מעמיקים בעיות ישנות ויוצרים בעיות חדשות, והסיכוי שיניבו משהו חיובי או יעניקו לבעיה כלשהי פתרון אמיתי נמוך למדי.
עדיף לנהל דיפלומטיה חשאית מאחורי הקלעים, עם נוכחות מינימלית. אפשר לתמוך ולסייע לראשי מדינה, לפוליטיקאים, לארגונים ולפעילוּת, במקום לבוא לביקורים פומביים וחפוזים. הגיע הזמן שמנהיגים במערב יבינו שתרבות המזרח התיכון אינה התרבות של אירופה ואמריקה. לאנשי המזרח התיכון יש זיכרון היסטורי, סולם ערכים וסדר עדיפויות שונים לחלוטין מאלה של תרבויות המערב. מעמד הקבוצה - האתנית, השבטית, הדתית והעדתית - גבוה לאין שיעור ממעמד הקבוצה המקבילה בתרבות המערב. לא ניתן ליישם במזרח התיכון פתרונות התפורים לפי מידותיהן התרבותיות של אירופה או אמריקה. ביקורי מנהיגים הם חלק חשוב מהתרבות הפוליטית במערב, אך נתפסים באופן שונה לחלוטין במזרח התיכון. לכן חשוב שמנהיגי העולם יבינו שביקוריהם באזור זה לא יעילים, ולא יכולים להביא את התוצאות המקוּות.
דבריי כוללים גם את ישראל, שכן המדינה שלנו מנסה למצוא את דרכה בתוך סביבתה - המבוך המזרח-תיכוני. כדי להמחיש את הטענה שביקורי נשיאים וראשי מדינות אירופים ואמריקנים בישראל אינם מניבים תוצאות חיוביות, די אם ניזכר בנשיא קלינטון, שביקוריו בישראל דחפו את מנהיגינו לחתום על הסכמי אוסלו. הללו גרמו, בהמשך, לעליית חמאס והשתלטות ארגון זה על רצועת עזה. ביקורו הקרוב של אובמה בישראל עלול, באורח דומה, לדחוף את ישראל להסכים להקמת מדינת טרור נוספת, הפעם ביהודה ושומרון, שכן לאף אחד בעולם, כולל לאובמה, אין יכולת להבטיח שחמאס לא ישתלט עם הזמן גם על אזורי יהודה והשומרון.
כפי שרופא חייב ללמוד לפחות עשר שנים לפני שהוא מנתח פציינט, כפי שמהנדס לומד שנים רבות לפני שהוא מהנדס גשר, כך ראוי שהמדינאי ילמד היטב ולעומק את המזרח התיכון, תרבותו, הדתות שלו וההיסטוריה שלו לפני שהוא בא לביקור ראשון. מוטב שכל מנהיג מערבי ילמד תואר אקדמי בתולדות המזרח התיכון ובמאפייני התרבות של האזור לפני שהוא מנסה למצוא פתרונות קסם למזרח התיכון.
צרות המזרח התיכון, ומרחץ הדמים בסוריה מוכיח זאת באופן הנורא ביותר, נובעות מהניסיון להחיל על המזרח התיכון את התרבות הפוליטית של חברות זרות. הגיע הזמן שהעולם יחדל מכך ויתחיל להתייחס למזרח התיכון כפי שהוא במציאות, לא כפי שהוא נראה בחלומותיהם של מנהיגים מן המערב המבקרים כאן יומיים.
|
|
| תאריך:
|
11/03/2013
|
|
|
עודכן:
|
11/03/2013
|
|
מרדכי קידר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אוונגארד
|
11/03/13 20:12
|
|
|
|
2
|
|
יוד יוד
|
11/03/13 23:12
|
|
|
|
3
|
|
יכאל
|
12/03/13 08:54
|
|
|
|
4
|
|
neighbor
|
12/03/13 15:15
|
|
|
|
5
|
|
פועה
|
13/03/13 14:07
|
|
|
|
|
|
ר. מלכא
|
13/03/13 18:26
|
|
|
|
|
|
פלא יועץ
|
15/03/13 12:16
|
|
|
|
|
|
פועה
|
15/03/13 14:01
|
|
|
|
|
|
פלא יועץ
|
19/03/13 11:43
|
|
הרחק מאור הזרקורים מתנהל בעיר הרצליה פרויקט ייחודי לקירוב-לבבות בין ציבור דתי לציבור חילוני, ביוזמתם של ד"ר סיני הישראלי ויאיר מנדלסון, שני פעילים נמרצים המנהלים בהתמדה ובמסירות-אין-קץ את בית המדרש "המקום", שאותו הקימו במו-ידיהם.
|
|
|
|
|
ביום 03.03.13 התרענו כאן כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, והמשטרה ובראשה ניצב יוחנן דנינו, מבצעים 'מריחה' בפרשה שבמוקדה שר החינוך גדעון סער.
|
|
|
|
|
קיצוץ רוחבי (Sequestration) הוא תהליך של קיצוץ גורף בהוצאות התקציב האמריקני. הוא מבוצע מכוח החוק Balanced Budget and Emergency Deficit Control Act of 1985 (P.L.99-177). בחקיקה נפרדת, קובע אחד הסעיפים בחוק Budget Control Act of 2011 (P.L. 112-125), כי במקרה שהקונגרס ייכשל בהפחתת 1.2 טריליון דולר בתקציב, יגרור הדבר קיצוצים אוטומטים בהוצאות בשנות הכספים 2012 - 2013, כאשר על קיצוצים אלה להתחלק שווה בשווה בין תקציב הביטחון לתקציבי המשרדים האחרים (1).
|
|
|
|
|
אתמול בערוץ הראשון החלו בהקרנת העונה השלישית של הסדרה הבריטית העוצמתית שזכתה באמי (27 מועמדויות!), בגלובוס הזהב, בכניסה לספר השיאים של גינס בזכות מספר חסר תקדים של שבחי המבקרים, ובאחוזי צפייה פנומנליים.
|
|
|
|
|
"בעל בריבוע" הקומדיה המטורפת של ריי קוני המוצגת בבית צבי ברמת גן , גורמת לקהל הצופים לשאוג מצחוק בקול ניחר, לעוויתות משונות בשרירי הפנים והגוף , לשכב על הרצפה מרוב פרכוסי צחוקים פרועים ולתור ארוך בכניסה לחדרי השירותים בהפסקה.
|
|
|
|
|
