היום השחור של נפתלי בנט

"ביום שחור אחד בשנת 2002" - סיפר (יום ג', 19.3.13) שר הכלכלה והמסחר, נפתלי בנט - התקשר לחברת הסטארט-אפ שלנו הלקוח הגדול ביותר - בנק בארצות הברית - והודיע לנו, שיש מתחרה המציע אותו מוצר בחמישית המחיר. היה מובן לנו שהתוכנה שמכרנו לבנק, והייתה אחראית ל-40 אחוז מסך ההכנסות שלנו, הפכה בבת אחת למשענת קנה רצוץ".

בנט דיבר בכינוס בתל אביב מטעם היומון כלכליסט. הייתה זו הופעתו הפומבית הראשונה לאחר מינויו כשר הכלכלה והמסחר, והוא סיפר בה איך נחלץ מהמשבר: "הבנק שילם לנו במשך שנתיים 180 אלף דולר לחודש בעד התוכנה. פתאום הודיע לנו, שמתחרה מציע תוכנה זהה ב-30 אלף דולר. היה ברור, שהוא לא ימשיך לעבוד איתנו בתנאים אלו, ונפסיד את המקור העיקרי לפעילות החברה. בארצות הברית אין ועדי עובדים שאפשר לגייס למאבק נגד הבנק, ואין רגולטור שיפעל נגדו".

השר הטרי המשיך: "לא הייתה לנו ברירה. נאלצנו להוריד את המחיר ולנסות להתמודד מול המתחרה החדש על-ידי שירות טוב יותר. החשש שלנו היה, שהבנק יכעס עלינו משום שבמשך שנתיים שילם לנו מחיר מופרז. רק לאחר שנתיים פיתחנו שני מוצרים, וכך שרדנו את האסון הזה".

סופו של הסיפור אופטימי בהרבה: לאחר שלוש שנים, ב-2005, מכר בנט את החברה, סאיוטה, ב-145 מיליון דולר.

היום השתמש בנט בסיפור זה מהעבר כדי להמחיש את מדיניותו. הוא הניף בקבוק מים מינרלים וקרא: "האזרח הישראלי משלם הרבה יותר מדי בשביל בקבוק המים הזה. אם לא תהיה תחרות, יעלה הבקבוק 30 שקל. אם תהיה תחרות, המחירים יירדו באופן דרסטי, כמו שקרה לנו מול המתחרה בארצות הברית".

בנט: "בישראל פועלות חברות שאינן מייצרות ערך אלא משמידות ערך. הן מנצלות את קרבתן לצלחת. מדיניות הבית היהודי היא להגן על החלשים ולא על מעמד הביניים, לעזור לאלו שלא יכולים לקנות גביע קוטג' או לא יכולים לשלוח את הילד לטיול. המדיניות שלנו היא לזרוק את ה'מחוברים' ולעזור לכל החלשים - לחרדים, לערבים, לדתיים-לאומיים".