|
מנת ביצים עלומות. ארוחת בוקר במלון [צילום: אתר Eden House Premier]
|
|
|
|
|
פחזניות ממולאות. לא לפספס [צילום: אביגיל לאפין גרא]
|
|
|
|
[צילום: אביגיל לאפין גרא]
|
|
|
|
[צילום: אביגיל לאפין גרא]
|
|
|
|
|
|
|
|
בעלי המקום, מיכאל וסרגיי, בני ארבעים, ילידי רוסיה, רופאים במקצועם, עולים חדשים, עברו כמה התנסויות בישראל ומחוצה לה עד שגמרו בליבם כי כרם התימנים הוא העתיד, והמקצוע הוא מלונאות | |
|
|
|
|
כרם התימנים היא שכונה שנבנתה בסוף המאה ה-19 בתל אביב לפני קום העיר תל אביב, על-ידי יהודים תימנים. בתים נמוכי-קומה של שכונת עוני, ספק בתים ספק צריפים, סמטאות צרות, בית מחובר לבית, חלון, תריס, דלת ומדרגות בכניסה, הדיירים יושבים לנוח בחוץ על המדרגות בסוף יום קיץ. לימים נבנו באזור רחובות אלנבי, הכובשים, בהמשך שוק הכרמל ותמיד למטה היה הים עם חוף ארוך, מלא חול וצדפים.
בשנות השישים נולדו בכרם מסעדות תימניות עם בשר כבש על האש, חומוס, טחינה, פיתות וסלט. שיא הקולינריה, אוכל שהיה אופנתי בטירוף. היום, כאשר תל אביב בת 104, בקושי נשאר שם תימני לרפואה, הבתים הקטנים שופצו, הרחובות תוקנו ושופרו, עצים ניטעו, מסעדות מכל סוג התמקמו. כל בעל-בית כאן הוא מיליונר. האווירה עדיין צנועה, יחסית לתל אביב.
בשבת, הלכנו לאכול ארוחת בוקר במלון עדן פרמייר בכרם (רחוב קהלת עדן 27). עלינו במעלה רחוב ישכון, סמטה שעולה מכיוון החוף בשיפוע, לעבר אלנבי ושוק הכרמל. הבניין, בן שלוש קומות, נבנה רק לפני חמישים או שישים שנה, עם מרפסות קטנטנות ועציצי גרניום. שני צעירים עולים מרוסיה הפכו את הבניין, לאחרונה, למלון בוטיק אירופי עם סממני עיצוב מהמאה ה-19, הרחק מתימן. מלון בן 12 חדרים מסוגננים וחדר אוכל לארוחות בוקר, שעשה לו מוניטין בין התיירים ובין התל אביבים.
בעלי המקום, מיכאל וסרגיי, בני ארבעים, ילידי רוסיה, רופאים במקצועם, עולים חדשים, עברו כמה התנסויות בישראל ומחוצה לה עד שגמרו בליבם כי כרם התימנים הוא העתיד, והמקצוע הוא מלונאות. הם לא רק מנהלים את המלון, הם עוסקים בכל עבודה שנדרשת במלון ובחדר האוכל. שיפצו בחסכונותיהם את הבניין הישן והמוזנח, הביאו מעצב מצליח, רובי ישראלי, שעיצב כבר שני מלונות לתפארת (הוטל מונטיפיורי ומלון בראון), אספו שלל נברשות קריסטל, מראות מוזהבות, פרוטומות בסגנון רומי, פסלונים, וילונות עתירי בד, מפות שולחן וריפוד אירופי בסגנון המאה ה-19, כלי אוכל מחרסינה עטורי פרחים מצ'כיה. הקימו תפריט ובו תערובת של מעדני בוקר וערב של רוסים וצרפתים, והמקום הומה מהמתרפקים על נוסטלגיה אירופית-מעורבת. גם החדרים המסוגננים נטולי גיל, נוטים יותר לכיוון אירופה הישנה.
מה אכלנו על מפה לבנה
עם אגרטל ורדים וכלים נאים?
אכלנו מתחת לנברשות - בחדר שהזכיר את תיאטרון הבימה בימי הקמתו במוסקבה בשנת 1917 - בליניס מקמח כוסמין, עם שמנת וקוויאר, ביצי בנדיקט (ביצים עלומות מבושלות בסגנון צרפתי בתוך מים עם כפית חומץ) מונחות על מאפה קרואסון עם פרוסות הם מטוגן ורוטב ביארנז חם. וריאציות נוספות: עם ממרח תרד, או סלמון מעושן, או ג'מבון (שנקרא בלעז גם שינקן), עוד קרואסון ממולא בממרחים של גבינת גאודה וסלמון. לחם בריוש מטוגן עם קרמל וגבינת מסקרפונה ופירות טריים ויבשים חתוכים מסביב. פחזניות ממולאות בממרחי פטריות (לא לוותר), תרד וגבינות עם סלט ירוק. כל אלה בניצוחו של השף אריה עושרי.
הבנתם שכאן לא המקום לארוחת בוקר צמחונית או אוכל בריאות. כאן כל מנה עולה 50 שקלים לסועד וכוללת תה או קפה. בתפריט גם ארוחת בוקר ישראלית אופיינית עם סלטים, ממרחי גבינות, חביתות וכל השאר, גם היא מוגשת בכלי חרסינה לבנים עטורי פרחים מתוצרת צ'כיה. השירות האדיב, עם מבטא רוסי.