ישראל כקורבן האיסלאמופוביה בארה"ב

שדולה ערבית, אנטי-ישראלית מובהקת, המונה כארבעה מיליון איש, חותרת בארצות-הברית, בשקט-בשקט, הרחק מאור הזרקורים וצעד אחר צעד, תחת אושיותיה של מדינת ישראל, כשהיא נהנית לא במעט מחסות הקונגרס האמריקני. תכליתה של שדולה זו היא אחת ויחידה: להטיל על "האויב הציוני" חרם בינלאומי ונידוי מקסימלי.

את פעילותה של השדולה הערבית, כגוף רב-עוצמה, השולח זרועות לרחבי היבשת, חושף לראשונה, בראיון מיוחד ל-News1, עורך ה"ג'ואיש פוסט", גד נחשון. מדבריו של העיתונאי רב-ההשפעה עולה בבירור שהשדולה לא בוחלת בכל אמצעי המקדש את מאבקה במדינת ישראל: למן תעמולה ארסית אינטנסיבית, דרך חינוך מושקע בקרב הדור הצעיר, ועד לפעילות ממש אגרסיבית.

מסתבר שפעילותה של השדולה ניכרת במיוחד בקמפוסים שברחבי היבשת האמריקנית, בהם היא משיגה ביתר קלות את יעדיה. כך, למשל, מזכיר נחשון לגנאי את ביקורה של משלחת מטעם כנסת ישראל באוניברסיטת ברנדייס, בעלת הצביון היהודי בעבר, שבו הותקפה קשות בידי סטודנטים מקומיים על "היחס המשפיל לפלשתינים בגדה", מבלי שההסברה הישראלית הצליחה להוקיע את התופעה הממארת.

להירתם בהקדם

בהיעדר ארגונים הולמים להסברה ישראלית יעילה והולמת, מצליחה אפוא השדולה הערבית להתעצם ולשלוח זרועות כתמנון, לפלוש לחלל ריק, פרוץ לכל רוח, גם אם בקצב איטי, אך אינטנסיבי מאוד. ניכרת במיוחד חולשתה של איפא"ק, הנשענת על הממסד היהודי, שעושה עבודה סולידית מדי ולא נועזת דיה כנגד תעמולה אגרסיבית כל כך. לדעת נחשון, שומה על ישראל להירתם למערכה הנגדית בהקדם, לגבש לצורך כך חלופות מעשיות ולהקצות עבורה תקציבים ביד נדיבה מזו הקיימת כיום.

נחשון מצביע על כך שבמרוצת השנים האחרונות נחשפו ברחבי ארה"ב 50 מקרים של סיוע גלוי לטרור. בתקשורת האמריקנית נרמז בתוך כך שארגונים אמריקניים לא מעטים אינם בוחלים בתרומות של כסף לטרור הערבי גם מחוץ לגבולות היבשת. כך, למשל, חשף לא מכבר ה"ניו-יורק טיימס" סיפור על אימאם של מסגד במיאמי, שעל-פיו תרם הלה לטליבאן ולפקיסטן, בעוד האף.בי.אי. מקליט שיחות דיסקרטיות שניהל האימאם בנושא הרגיש. ואם לא די בכך, הרי שהלובי הליברלי האמריקני מצא לנחוץ לתקוף בחריפות את רשות הביטחון האמריקנית על "הפרת זכויות האזרח" בהאזנה בלתי-חוקית לשיחות האימאם.

שליטת המסגד

המסגד במיאמי איננו יחיד. מסתבר שברחבי ארצות הברית עולים ופורחים בעשור האחרון, חדשות לבקרים, מאות מסגדים. לדברי נחשון, חלומם הכמוס של המוסלמים האמריקניים, ובפרט של הקיצונים שבהם, להפוך את היבשת כולה למסגד אחד גדול.

על קשרי המוסלמים בארה"ב עם ארצות המוצא שלהם יעיד, לדברי נחשון, המקרה של גסאן היטט, שהיגר מסוריה לאמריקה, שנשא שם לאישה מורה אמריקנית ושמונה לאחר מכן לראש מערך המורדים בשליט-סוריה, בשאר אסד. על-פי ה"ניו-יורק טיימס" עולה שהקמת ממשלה זמנית של המורדים בסוריה היא רק עניין של זמן. נחשון מספר בתוך כך גם על בתי המשפט האמריקניים החושפים מפעם לפעם עוד אזרחים אמריקנים התומכים, באורח בלתי-לגאלי, בארגוני הטרור למיניהם, ובכללם גם באל-קאעידה.

קרקע פוריה

דאגה עמוקה מביע עורך ה"ג'ואיש פוסט" מלובי פרו-ערבי שצומח לו בגלוי ושפועל כנגד הכיבוש הישראלי בשטחים וכנגד ההשלכות העולות ממנו. בין היתר עלה בידי הלובי הזה לגייס תמיכה מגופים יהודיים ליברליים, חסידי זכויות האדם כביכול, שאינם בוחלים להסתתר מאחורי הסיסמה הנבובה של "מחנה השלום". הדברים אמורים בכ-400 ארגונים אנטי-ישראלים מובהקים, רובם חוקיים, המפוזרים בערים, בפרברים ובעיקר בקמפוסים למיניהם.

הנה כי כן, על קדושת זכויות הפרט מוכשרת ברחבי ארה"ב, אליבא דגד נחשון, קרקע פוריה לצמיחה הולכת וגדלה של הממסד הערבי-מוסלמי האנטי-ישראלי ושל בעלי הברית הרבים שלו. במיוחד הוא שולח זרועות ענפות לערים כמו דטרויט, ניו-יורק ובוסטון, ועוד ידו נטויה. אלא שלעומת החזית האנטי-ישראלית, מצטמקת עוצמתה של היהדות האמריקנית הניצבת לימין ישראל וגובר כוחו של אותו מחנה קיצוני המושיט ידו לאויב הערבי והרואה בישראל מדינה אימפריאליסטית, מיליטריסטית ופשיסטית, המדכאת עד חורמה את "העם הפלשתיני שוחר השלום".