השופט: אבשלום מאושר, בית משפט השלום באשקלון

המועד: יום רביעי, 1.5.13, שעה 09:00

הנושא: תיקי תעבורה

כמו בכל בית משפט לתעבורה, גם אבשלום מאושר מנהל סרט נע של דיונים. וכמו ברוב האולמות בהם מתנהל סרט נע שכזה, הצדדים הם שקובעים את סדר הדיון (ובניגוד לפרסומת של חברת דן, אף אחד לא רוצה להיות אחרון, מה שגורר מדי פעם קצת ויכוחים). יש גם לא מעט דיבורים בין הצדדים, ולמרות שהם די מפריעים באולם הקטן - מאושר אינו מתערב.

מאושר פותח את היום ב"חבילה" של הסדרי טיעון אליהם הגיעה סניגורית חרוצה אחת בענייניהם של ארבעה נהגים, ששלושה מהם מודים בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים (במקום בנהיגה בשכרות, המחייבת פסילת מינימום של שנתיים). בכל התיקים הוא מוודא, תוך הקפדה נכונה על זכויות הנאשמים, כי הם הבינו את כתבי האישום המתוקנים ומודים בהם, וכי הם יודעים שבית המשפט אינו כבול להסכמות בין התביעה להגנה לגבי העונש. מאושר משתמש בנוסח ממוחשב מוכן של פסק דין - גם זה כמקובל בבתי המשפט לתעבורה - לתוכו הוא מכתיב במהירות וברהיטות את עמדות הצדדים.

עוד מאפיין של מאושר הוא ירידתו לפרטים רלוונטיים, גם כאשר עליו לנהל כאמור סרט נע. כך קורה בתיק השני, בו הנאשם איננו ומאושר דורש להבין מדוע. "הוא בחו"ל, הטיסה תוכננה זמן רב לפני הדיון", משיבה הסניגורית. היא גם מבקשת להתיר לו לנהוג על מלגזה בזמן שלילת הרישיון, אבל מאושר איננו חותמת גומי: "איפה הוא ינהג?". הסניגורית: "במפעל". מאושר: "את יכולה לגלות לי את הסוד - איפה המפעל?".

הסניגורית נאלצה להודות שאינה יודעת במה מדובר, ודווקא התובעת נחלצת לעזרתה: "היא אמרה לי שזה בשופרסל, אבל שיגישו בקשה עם אישור [של המעביד]". מאושר מסכים: "אני אתן גזר דין בכפוף שתבקשו אישור ושתהיה הסכמה [של התביעה]". חוץ מזה, הוא מבקש פרטים על מצבו המשפחתי של הנאשם, בעיקר בני כמה ילדיו, משום שהסניגורית ביקשה להקל בעונש בנימוק שהוא מסיע אותם למוסדות החינוך. בסיום גזר הדין מוסיף מאושר משפט האופייני לדייקנותו: מאחר שהנאשם איננו, "באת כוח הנאשם תסביר לנאשם חשיבות הפקדת רשיונו".


"אופניים? טרקטור? משאית?"


גם בתיק הבא הנאשם איננו, ולדברי הסניגורית הוא נמצא בדרכו מצפון הארץ לבית המשפט. "תקפידו שהנאשמים יהיו באולם", הוא מעיר לה. התובעת אומרת שלנאשם יש 22 הרשעות מאז 1982, אבל אף אחת מהן איננה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. מאושר אינו מקבל שום דבר כמובן מאליו והוא מעיין בגליון ההרשעות. גם הפעם הוא מבקש לדעת פרטים אישיים: "איפה הוא חקלאי? יש לו ילדים?". הסניגורית משיבה בחיוב לשאלה השנייה, אך אינה יודעת לומר כמה ילדים יש לו. מאושר משתמש בנוסח הקבוע ושוב מקפיד להוסיף: "באת כוח הנאשם תסביר חשיבות הפקדת רשיונו במועד וחומרת נהיגה ללא רישיון". הוא גם מוודא שהיא שמה לב לתאריך בו על הנאשם לחתום על התחייבות כספית שלא לעבור עבירה דומה.

התיק הרביעי של אותה סניגורית עוסק בגרימת תאונת דרכים, נזק וחבלות של ממש. היא מסתובבת אחורה: "יש פה כהן?" - סימן ברור לכך שאיננה מכירה, או לפחות איננה זוכרת, את הלקוח הזה. נחשו מה? הוא לא הגיע. כתב האישום גם הוא לא הגיע, שכן הוא תוקן ולא נסרק למערכת. התובעת מגישה אותו ומאושר מקפיד שתכתוב בראשו "כתב אישום מתוקן".

כעת מאושר פונה לסניגורית: "את מוכנה להגיד לי את הסוד מה זה 'משפחה'? במה הוא עובד?". הסניגורית: "הוא נהג מקצועי". מאושר: "במה הוא עובד? אופניים? טרקטור? משאית? שכיר, עצמאי?". הסניגורית: "הוא שכיר". מאושר: "באיזו חברה? יש לך היתר לדבר עם הנאשם, לקחת את הנסיבות האישיות. אתם רוצים שנקל בעונש - אי-אפשר עם סעיף כללי [של 'נסיבות אישיות']".

אחרי הגערה הזו, מאושר מכתיב את פסק הדין. הפעם אין המדובר בנוסח מוכן, אלא בפירוט רב של האירוע בו פגע הנהג בהולכת רגל בת 69 שעברה במעבר חציה. סוף דבר: "מבלי להקל ראש בחומרת האירוע, לא ראיתי כל פגם בהסדר" הכולל פסילת רישיון לשישה חודשים וקנס של 1,200 שקל.


"איך אפשר היום?"


ההקפדה הראויה לציון של מאושר על הפרטים נפגמת בהיבט אחד, החוזר על עצמו בכל התיקים. כאשר התביעה מנמקת את הסדרי הטיעון ב"קשיים ראייתיים", הוא אינו מבקש אפילו משפט אחד של הסבר מה הם אותם קשיים. הדברים מגיעים לשיא של אבסורד בתיק הבא, העוסק בנהיגה בשכרות.

כרגיל, מדובר בהסדר טיעון, אלא שהפעם אין כתב אישום מתוקן, כך שהנאשם מודה בכתב האישום כפי שהוגש. ובכל זאת, התובעת מנמקת את ההסדר ב"קשיים ראייתיים". פעם ראשונה שאני שומע על "קשיים ראייתיים" במקום בו הנאשם מודה בכל מה שמיוחס לו, אבל מאושר אינו מגיב.

הסיכום בין הצדדים הוא על 33 חודשי פסילה, 150 שעות שירות לתועלת הציבור וקנס נמוך. הסניגורית מתחילה לטעון לעונש, אבל מאושר עוצר אותה: "אנחנו לא בטיעונים לעונש. קודם תסקיר שירות המבחן" (לצורך השל"צ). היא נבוכה: "חשבתי שנגמור הכל היום". מאושר נאלץ לחזור לשנה א' במשפטים: "איך אפשר היום? יש של"צ". מאושר דוחה את הטיעונים לעונש לחודש ספטמבר ופונה לנאשם: "שתף פעולה עם שירות המבחן, כן?".

השורה התחתונה: שופט המראה שניתן לשים לב לפרטים גם כאשר עליו לדון בעשרות תיקים בזה אחר זה. דווקא בשל כך, היה מקום שידרוש מהמדינה לנמק בצורה רצינית את הסדרי הטיעון, ודאי כאשר יש הודאה מלאה.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 8.