שלשום נפגשו
אריה דרעי ו
אלי ישי בלשכתו של דרעי בכנסת. בשבוע הבא מציינת שס שלושים לפטירתו של הרב
עובדיה יוסף. המפלגה מגיעה למועד לא מפולגת אבל מסוכסכת. לאחר שהשפיל את יו"ר שס המודח בטקס שחתם את שבעת ימי האבל על מנהיגה הרוחני של המפלגה, לאחר שמנע מישי להשתתף בעצרת הזיכרון ביישוב שערי-תקווה שבשומרון, לאחר שתקף את ישי בשבוע שעבר בתוכנית 'פגוש את העיתונות' - אריה דרעי פועל לאחות את הקרע ולו למראית עין.
ישי טען, לשם נימוס, שהפגישה הייתה טובה, אך את האוויר בחדר אפשר היה לחתוך בסכין. דרעי לא הציע לישי הצעה מעשית כלשהי ורק ביקש להמשיך לעבוד יחד. ישי השיב - "מעשיך יקרבוך, מעשיך ירחקוך". כלומר, הדבר בידיו של דרעי, ובינתיים הוא פועל להרחיק יותר מאשר לקרב.
"המצב הזמני הוא הכי קבוע", אמר ח"כ משס שנמנה עם היושבים על הגדר - מאלה שאינם מתלהבים מהנהגתו של דרעי ("כי הוא מחליט לבד, כי אצלו זה אני ואפסי עוד") ומאידך-גיסא לא נמנים עם נאמניו של אלי ישי. כשהוא מתנסח בזהירות רבה הבהיר הח"כ שאין מי שיוביל כרגע את המהלך הנגדי במפלגה. "לא נמריא, נמשיך באופוזיציה. לדעתי לא יהיה כאן מרד. גודל המכה יתברר בבחירות הבאות".
פעילי שטח לוחצים על אלי ישי. חלקם משום שדרעי הוציא אותם מהמשחק בבחירות המוניציפליות. שס לא יצאה מהמערכה במיטבה. החילונים בירושלים הגיעו במספרים נמוכים, אומרים בסיעה, אז זה לא ברקת שניצח, זה דרעי שהפסיד כי הלך עם המועמד הלא נכון. באלעד הפסידה שס את ראשות העיר לישראל פרוש מיהדות התורה. בבית-שמש ניצח מועמד המפלגה, ראש העיר המכהן משה אבוטבול, אבל הוא לא בדיוק מזוהה עם דרעי.
אריה דרעי ואלי ישי, כל אחד והקיצוניות שלו. דרעי רגיל לכופף את כללי המשחק לטובתו כשהוא טורף את כל העומד בדרכו. כיאה לאריה. ישי לעומתו מתמכר לצמחונות. מבקש לפעול בכפפות לבנות. לא ללכלך את הידיים.
כשיוצא לך שם של טורף, לעתים הדבר עלול גם להפריע. במערכת הפוליטית חוששים מדרעי וראשון החוששים הוא ראש הממשלה
בנימין נתניהו. החשש מברית דרעי-ליברמן היה מהשיקולים העיקריים שהובילו את נתניהו לאיחוד עם ישראל ביתנו לפני הבחירות, איחוד שהתגלה כמחדל אלקטורלי ענק. החשש מדרעי שיחק גם במו"מ להרכבת הקואליציה. אבל כשאתה צמחוני - התומכים שלך שמצפים לטרף פוליטי לא יחכו לנצח.
דרעי חושש מישי אבל ישי מתמהמה. הוא לא נכנע אבל גם לא פועל. לא מניף את נס המרד.
ישי מחפש תירוץ ציבורי הולם. אם יפלג כרגע את הסיעה, הוא חושש, תצטייר כל פעולה שינקוט כנקמה אישית. כי הדיחו אותו, כי אכלו לו, כי שתו לו, כי השפילו אותו בטקס סיום השבעה. והוא היה רוצה סיבה ציבורית הולמת. אז יוכל לפעול. בינתיים הוא בוחר בשב ואל תעשה.
דרעי לעומתו לא מחכה. בינתיים הרכיב את מועצת חכמי התורה של שס שבה אין דריסת רגל לאלי ישי. הרב שלום כהן שפעל להדחתו של ישי, הרב דוד יוסף שצורף זה עתה למועצה, הרבנים מאיה ובעדני שהשלימו בשתיקה עם חילופי גברי בצמרת המפלגה. הרב
שלמה עמאר נשאר בחוץ.
בשס מחכים לסיום השלושים בשבוע הבא. מחכים לראות אם דרעי ייתן לישי מקום וכיצד יגיב ישי אם לא.
ערוץ הכנסת ערך בשבוע שעבר סקר שנותן לישי יתרון על דרעי. 12-13 מנדטים לשס בהנהגתו לעומת 10 בהנהגתו של דרעי. סביר להניח שמדובר במחאתו של בוחר שס נגד המצב הקיים ולאו-דווקא בגעגועיו לישי. אבל מחאה צריכה כתובת. ובכל מקרה אי-אפשר להוביל מחאה פוליטית בכפפות לבנות.
|
|
|
|
לפיד ובנט [צילום: פלאש 90]
|
|
|
ביום ראשון ערך נפתלי בנט מסיבת עיתונאים משותפת עם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד. הנושא היה חינוך לטכנולוגיה. כמה שעות קודם לכן הצביעו שרי ישראל ביתנו בוועדת השרים לחקיקה בעד הצעת החוק של הבית היהודי שנועדה למנוע שחרור מחבלים בעתיד. ההצעה כצפוי נפלה אבל ליברמן חבר לבנט.
ביום שני נפגש בנט עם לפיד בביתו. כמה שעות קודם לכן הודה לליברמן בישיבת סיעת הבית היהודי על תמיכת שרי ישראל ביתנו בחוק.
בנט ממשיך עם לפיד בשיתוף פעולה פוליטי-כלכלי, ופותח עם ליברמן בשיתוף פעולה פוליטי-מדיני. המחלוקות בין הבית היהודי ליש עתיד הן מן הפה ולחוץ. לפיד חייב לאותת שמאלה כדי לזכות לסיקור אוהד ב'ידיעות אחרונות' וב'הארץ'. את ההכרעות האמיתיות בממשלה מקבל בנימין נתניהו.
בשונה מלפיד, ליברמן מבחינתו של בנט הוא יריב פוליטי. ישראל ביתנו והבית היהודי רבות על מאגר קולות משותף שבחלקו נמצא בליכוד. עם זאת היריבות לא מונעת שיתוף פעולה פוליטי טקטי. יו"ר ישראל ביתנו מחכה להכרעת הדין במשפטו בשבוע הקרוב, וברור שתהיה לה השפעה על המשך הדרך.
לאחרונה חלה התקרבות בין השניים. ההבדלים החברתיים בין ליברמן לבנט גדולים בהרבה מההבדלים בין בנט ללפיד. אבל שניהם יוצאי ליכוד. שניהם נפגעי נתניהו. שניהם יכולים לאגף אותו מימין ואת החשבונות בין ישראל ביתנו לבית היהודי יסגרו במערכת הבחירות. בינתיים, במשולש הקואליציוני לפיד-בנט-ליברמן משמש נפתלי בנט הצלע הארוכה. צלע היתר.
|
|
|
|
גזרה שהח"כים לא יכולים לעמוד בה
|
|
לח"כ איתן כבל מהעבודה שיחק השבוע המזל. ביום שני בערב אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק צהר (פתיחת אזורי הרישום לנישואין). יוזמים רבים היו חתומים על החוק שעל הליך קידומו חלה רציפות מהכנסת הקודמת, אבל חלקם לא נבחרו לכנסת – כמו למשל עתניאל שנלר, ואחרים, דוגמת אורי אורבך, פאינה קירשנבאום וזאב אלקין, התקדמו לתפקידי שרים וסגני שרים. כבל לעומתם נשאר חבר כנסת מהשורה ובזכות עובדה זו נרשמה הצעת החוק על שמו. קירשנבאום יזמה, בן-דהן שבינתיים נבחר לכנסת דחף ואיתן כבל קיבל את הקרדיט.
הקרדיט האמיתי מגיע לשניים. לקירשנבאום, שבתמיכתו של יו"ר ועדת חוקה דודו רותם קידמה את הצעת החוק, ולבן-דהן שדחף את המהלך. בנט ובן-דהן, שהחוק הוא חלק מהרפורמה שהם מקדמים, פעלו בוועדת השרים לחקיקה, ובן-דהן האיץ את הפעלתה של המערכת הממוחשבת שתמנע עיוותים וזיופים ברישום לנישואין.
ביום שני בערב נערכה ההצבעה בכנסת. בבוקר אותו יום הוציאו רבני תקומה מכתב בהול שבו ביקשו מנציגי 'תקומה' שבסיעה המשותפת להתנגד להצעת החוק. "רק לאחרונה הובא לידיעתנו הדבר", צוין במכתב.
למכתב לא היו השלכות. לתקומה ארבעה חברים בסיעת הבית היהודי. מתוך הארבעה רק אורית סטרוק נעדרה מההצבעה. מאז נכנסה לכנסת סטרוק מדירה את רגליה בצורה עקבית מסוגיות דת ומדינה ומכל סוגיה אחרת שעשויה לפגוע באג'נדה העיקרית שלה, היא האג'נדה המדינית. התנהלות נבונה. במקום להצטייר כמזגזגת (כפי שקרה כבר לכמה מחברי סיעתה) סטרוק מבהירה שהיא עוסקת בנושא אחד בלבד שלשמו נכנסה לכנסת. זכותה.
השר אורי אריאל, זבולון כלפה וכאמור סגן שר הדתות הרב אלי בן-דהן תמכו בהצעת החוק. הפעם בנט לא נאלץ לערוך מסע שכנוע. זה עבד, נקודה.
מדוע לא הייתה השפעה למכתב של רבני תקומה? בסיעה הפיקו לקחים ממערכת הבחירות הכושלת לרבנות הראשית שבה הביאה התחשבותם של הח"כים בעמדת הרבנים, בעיקר מהפלג החרד"לי, לתבוסתה המוחלטת של המפלגה ולהתבזותה הציבורית. מספיק ודי.
הסיבה השנייה היא שרבני תקומה גזרו הפעם גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה והכוונה לחברי הסיעה. האם לא ידעו שבן-דהן כאחד מיוזמי הרפורמה במשרד הדתות לא יכול להתנגד להצעת חוק שמחזקת את הבייבי שלו? האם לא שמעו על משמעת סיעתית?
מישהו הטעה את הרבנים, אומרים בסיעה. מישהו הסביר להם את המהלכים בצורה מעוותת. כיצד ייתכן ש"נודע להם רק עכשיו על הצעת החוק" כשהח"כים העבירו לרבנים מראש את החומר? מישהו בחצרות משחק מן הסתם משחק מפוקפק.
דבר אחד ברור. גם לו רצתה בכך, תקומה לא תתנהל בהמשך כמו שס או כמו יהדות התורה. הנהגתה הפוליטית, מתברר, מקבלת החלטות לבד.
|
|
תפוס כינוי יחודי
על התהפכותו על יצועו בשוכבו ועל סהרוריותו בקומו ובלכתו לאן שהוא הולך, רץ, נוסע
