ארתורו אוי של ברכט - תמרור אזהרה לכולנו

תודה לתיאטרון הקאמרי, שהעניק לשוחרי התיאטרון בישראל מפגש מרגש עם ברלינר אנסמבל מברלין. איתו יצאנו למסע מרחיק עדות עד שיקאגו, המגוללת למעשה את סיפור עלייתו של אדולף היטלר בגרמניה.

הגם שהייתה לי חוויה מעיקה, זכיתי למפגש עם תיאטרון אחר. הייתי אחד מהמאות, שהודו במחיאות כפים סוערות ליכולת וירטואזית של השחקן מרטין ווטקה, שגילם את ארתורו אוי, ראש המאפיה בשיקאגו בשנות השלושים במאה הקודמת, המשתלט על ארגון מגדלי כרובית בעיר.

ברכט המתאר את עלייתו המטאורית של ארתורו אוי, גנסטר משיקגו, מוביל אותנו אל נתיבי עלייתו של גנסטר אחר באותן שנות השלושים. ארתור אוי, אליגוריה לדמותו של היטלר, יוצא במסע חיסולים של כל יריביו בדרכו לראשות האימפריה.

אנחנו מקבלים מקבץ של דמויות, לכולן יש מקבילות במציאות. מלבד ארתור אוי המיצג את היטלר, הגאנסטר דוגסברו מייצג את הינדנברג של הטלר, הגנסטר ג'זפה גיבולה מייצג את יוזף גבלס. את היונקרים הפרוסים מייצג כל תאגיד מגדלי החסה.

בעלילה נטווים חוטים מקבילים לאנשלוס של אוסטריה. השתלטות מנהיג המאפיה על העיר הסמוכה ,סיסרו, מקבילה לאימת התפרצות הטרור הנאצי אל מעבר לגבולות גרמניה, שהפכה את אירופה לגיא הריגה של מיליוני בני אדם, בתוכם ששה מיליון מבני עמנו.

הסצנות בעלילה מבוססות על אירועים אמיתיים. הכפשת פועלי החסה הדורשים זכויות סוציאליות מקבילה להסתה חסרת מעצורים נגד האיגודים המקצועיים, הסתה שיוצרת מוקדי כוח לימין ולפאשיזם המצטיירים כשוחרי השלטת ערכי עבודה, מוסר עבודה, דפוסי סדר ומשמעת.

הפרובקצייה של שריפת מחסן הירקות מקבילה לפרובקציה של שריפת הריכסאג ומשפט הדיבה כנגד הקומוניסט הבולגרי גאורגי דימטרוב.

המחזה של ברכט הוא אינו רק סיפורן של שנים קודרות שפקדו אותנו באמצע המאה הקודמת, הוא קול זעקה נגד מערכות בהן יש קשרים של הון ושלטון, קיבלנו במחזה תמרור אזהרה על זמנית, אזהרה המושמעת בסוף ההצגה על-ידי אישה אלמונית: "אל תשמחו על מפלתו, אומנם העולם עצר את הממזר, אך הנקבה שילדה אותו מיוחמת שוב".