חנה אזולאי-הספרי. כאילו מאחרת [צילום: פלאש 90]
|
|
שחקנית מרוקאית דווקא |
במרבית "ערב הראיונות" בו ראיין דליק ווליניץ את חנה אזולאי-הספרי, דובר על היותה מרוקאית, על מצב המרוקאים, על הקיפוח, העקירה מתרבותם ומשפתם וכולי. הקורבנות הזאת מאוסה בעיניי ● וגם: הצגה חדשה בתיאטרון החאן
צפיתי ב"ערב הראיונות" (של "מיצג"), בו דליק ווליניץ מראיין את השחקנית חנה אזולאי-הספרי, על חייה והדרך שעשתה כשחקנית. חנה - שחקנית טובה, יודעת את מלאכת הבמה, אישה תוססת, יוצרת, יצירתית ופעילה. בהחלט שווה ראיון עיתונאי או כתבת ענק או כל דרך אחרת לפרסם את היצירות שלה. דליק - איש מקסים, מצוין כמראיין בטלוויזיה, על הבמה הוא חיוור, משעמם ומשועמם, חסר אנרגיה.
הערב מתחיל באיזה רעיון (טיפשי) של חנה... כאילו היא מאחרת להגיע לבמה והמנחה "מושך זמן" מיותר, מעורר אי-נוחות, לא לעניין. בסיום הערב חנה אמרה שהיא ביימה את הקטע... נורא.
לאורך הערב שבו שמענו את הסיפור שלה - סיפור חיים מעורב בסיפור על דרכה אל הבמה ומסכי הקולנוע - שאלות מאולצות (נקראות מן הכתוב), יבשות ולא מאתגרות של דליק ווליניץ, ותשובותיה של חנה שהכינה מראש את הקטעים עליהם היא רוצה לדבר ולספר - מלאת חיים ותוססת (כמעט אני אומרת "מלאה בעצמה"...) יש לה מה לומר והיא עושה את זה בחן רב.
מה שמאוד הפריע לי - כל הערב הזה דובר על היותה מרוקאית, על מצבם של המרוקאים, על הקיפוח, העקירה מתרבותם ומשפתם וכולי. הקורבנות הזאת מאוסה בעיניי. היא חד-צדדית וכנראה יש להם, למרוקאים, הרבה רווחים מהקורבנות והקיפוח הזה. אני, באופן אישי, לא הייתי נותנת לזה במה, יותר מעניין להקשיב לאדם יוצר על נושאי עבודתו, מקורות ההשראה שלו - מאשר לשמוע בצורה כל כך כוחנית האשמות אינסופיות על כל מה שקרה למרוקאים (אגב, כמה מידידיי הטובים ביותר הם מרוקאים משכילים, אצילי נפש, שמעולם לא הרגשתי מהם תחושת קיפוח - הם לקחו את עצמם ויצרו - דרך נפלאה להתקדם בחיים).
לדעתי, הערב הזה - שהוא העתקה חיוורת ולא מוצלחת של התוכנית "סטודיו למשחק" עם המנחה האגדי ג'יימס ליפטון (משודרת שנים בערוץ 8) - לא מגובש, לא עשוי טוב. הרעיון הוא מסחרי בתכלית.
עוד מילה על עריכת הערב
בין קטעי המלל הבימתיים יש הרבה קטעים מהסרטים ומהטלוויזיה שבהם חנה השתתפה. ברור לכל - שהערב הזה בנוי על הרייטינג של סדרת "הבורר" בה משתתפת חנה אזולאי, ושוב...הפטנט של לקחת מישהו מפורסם מהטלוויזיה ולהיעזר ברייטינג הטלוויזיוני לצורך אירוע בימתי - אותי זה משעמם.
לא התעשרתי משום סיפור או "מסר" שניסו להעביר פה (אם היה כזה בכלל).
לסיכום: אין לי ספק שמחלקת השיווק המשווקת את המופע תמכור אותו לכל מיני רכזי תרבות תאבי רייטינג - ככה זה עובד היום, אנשים רוצים את מה שראו בטלוויזיה, ורכזי/זות תרבות רוצות חיים קלים והרבה קהל.
אם בכל זאת ערב כזה (הבנתי שיש סדרה שלמה של ערבי ראיונות עם שחקנים מפורסמים) צריך להיות על הבמה, חייבים לערוך אותו מחדש, לגבש, לתת לו בימוי קצת יותר מעניין.
הערב מתחיל באיזה רעיון (טיפשי) של חנה... כאילו היא מאחרת להגיע לבמה והמנחה "מושך זמן" מיותר, מעורר אי-נוחות, לא לעניין. בסיום הערב חנה אמרה שהיא ביימה את הקטע... נורא.
לאורך הערב שבו שמענו את הסיפור שלה - סיפור חיים מעורב בסיפור על דרכה אל הבמה ומסכי הקולנוע - שאלות מאולצות (נקראות מן הכתוב), יבשות ולא מאתגרות של דליק ווליניץ, ותשובותיה של חנה שהכינה מראש את הקטעים עליהם היא רוצה לדבר ולספר - מלאת חיים ותוססת (כמעט אני אומרת "מלאה בעצמה"...) יש לה מה לומר והיא עושה את זה בחן רב.
מה שמאוד הפריע לי - כל הערב הזה דובר על היותה מרוקאית, על מצבם של המרוקאים, על הקיפוח, העקירה מתרבותם ומשפתם וכולי. הקורבנות הזאת מאוסה בעיניי. היא חד-צדדית וכנראה יש להם, למרוקאים, הרבה רווחים מהקורבנות והקיפוח הזה. אני, באופן אישי, לא הייתי נותנת לזה במה, יותר מעניין להקשיב לאדם יוצר על נושאי עבודתו, מקורות ההשראה שלו - מאשר לשמוע בצורה כל כך כוחנית האשמות אינסופיות על כל מה שקרה למרוקאים (אגב, כמה מידידיי הטובים ביותר הם מרוקאים משכילים, אצילי נפש, שמעולם לא הרגשתי מהם תחושת קיפוח - הם לקחו את עצמם ויצרו - דרך נפלאה להתקדם בחיים).
לדעתי, הערב הזה - שהוא העתקה חיוורת ולא מוצלחת של התוכנית "סטודיו למשחק" עם המנחה האגדי ג'יימס ליפטון (משודרת שנים בערוץ 8) - לא מגובש, לא עשוי טוב. הרעיון הוא מסחרי בתכלית.
עוד מילה על עריכת הערב
בין קטעי המלל הבימתיים יש הרבה קטעים מהסרטים ומהטלוויזיה שבהם חנה השתתפה. ברור לכל - שהערב הזה בנוי על הרייטינג של סדרת "הבורר" בה משתתפת חנה אזולאי, ושוב...הפטנט של לקחת מישהו מפורסם מהטלוויזיה ולהיעזר ברייטינג הטלוויזיוני לצורך אירוע בימתי - אותי זה משעמם.
לא התעשרתי משום סיפור או "מסר" שניסו להעביר פה (אם היה כזה בכלל).
לסיכום: אין לי ספק שמחלקת השיווק המשווקת את המופע תמכור אותו לכל מיני רכזי תרבות תאבי רייטינג - ככה זה עובד היום, אנשים רוצים את מה שראו בטלוויזיה, ורכזי/זות תרבות רוצות חיים קלים והרבה קהל.
אם בכל זאת ערב כזה (הבנתי שיש סדרה שלמה של ערבי ראיונות עם שחקנים מפורסמים) צריך להיות על הבמה, חייבים לערוך אותו מחדש, לגבש, לתת לו בימוי קצת יותר מעניין.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| שחקנית מרוקאית דווקא |
| תגובות [ 1 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |
| 1 |
|
||
| מגזינים וכתבי עת נוספים ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

