בסוף שבוע של פרשת "בשלח" נערך במדרֶשת שדה בוקר פסטיבל שירה מרתק "שירה במדבר" בהפקתה של אילנה שחף.
בפסטיבל יוחד ערב מיוחד לשירים בעקבות שירת הים (שמות פרק ט"ו). נכחתי בערב המרתק, שהתקיים בבית הכנסת, בהנחיית אליעז כהן - וקראתי את שירי על שירת הים.
פרשת 'בשלח', עם ששוּלח אל גאולתו, אל דרך שבּה הוא מעצב את זהותו ואת חייו. הים נקרע לפניהם, שירתם פורצת מלב כּואב, סובל, כּבול בחיים של פחד ועבדות. הים נקרע, נפשם נגאלת.
הים ששר בּי הוא ים פּנימי, הגאולה היא גאולה פּנימית. כפי שההתפרצות של שירת הים הייתה עדות להבשלת תהליך של יציאה לחרות, כך בשיר שלי הארספואטיקה היא עדות לחולי שמבקש מרפֵּא: עדות למראֶה נפלא שקשה לשאת אותו באֵלם, יופי שזועק למלים.
השירה מספרת הכול.
הים קם לשיר
הרצל חקק
אֵיךְ לֹא רָאִיתִי.
שָׁנִים שֶׁרָחֲשׁוּ, אַדְוָה שֶׁהֵעֵזָּה.
מֶלַח, קֶצֶף מְסַנְוֵר.
עַד מֵזַח, עַד מַשְׁבֵּר. כַּיּוֹלֵדָה
שבָּקְעָה וְהָפְכָה.
הֲרֵי הָיִיתִי שָׁם.
כָּךְ נָמַסָּה נַפְשִׁי
מִמַּעֲמַקִּים. גַּלּים לוֹחֲשִׁים, קוֹל
שֶׁאָבַד, שֶׁהָיִיתִי. צְלִיל חֲרִישִׁי.
אֵיךְ לֹא שָׁמַעְתִּי.
רַחַש רְגָשׁוֹת, דִּמּוּיִים, סְמָלִים,
הַנֶּפֶשׁ נִשְׁלַחַת לְחָפְשִׁי, חֲשׂוּפָה.
מָה אֹמַר, אַדְמַת חַיַּי הִתְעַלְּפָה.
גֶּשֶׁם שֶׁל שָׂפָה.
אֵיזוֹ תְּמִיהָה חֲבוּיָה.
אֵינָה דּוֹמָה דְּמָמָה לִרְאִיָּה.
חַיִּים שְׁלֵמִים חָזִיתִי
עוֹבְרִים בֶּחָרָבָה.
הֶמְיַת בְּאֵר דּוֹאֲבָה. דֹּפֶן
הַמֵּזַח הֶחֱשָׁה,
הַכֹּל בִּי נָשַׁם.
זוֹ שִׁירַת הַיָּם.
קוֹפֵא וְנִרְגָּע, נוֹשֵׁק וְנִרְדָּם.
רוֹעֵד כְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה.
נָא רְפָא.
בתמונה: מימין לשמאל הרצל ו
בלפור חקק קוראים שירים על שירת הים
בפסטיבל 'שירה במדבר' בשדה בוקר 9-11 בינואר 2014 בבית הכנסת של מדרשת שדה בוקר
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
