בוררות בליקויי בניה תפגע בשכבות החלשות

מדובר בהצעה שאמורה לחסוך זמן שיפוטי ולהקל על מערכת המשפט. דבר זה לא יקרה. הציבור לא יוכל לספוג פסקי בוררות לא נכונים מהבחינה המשפטית וכפועל יוצא מכך פסקי דין שגויים מהבחינה המהותית, ויימצאו דרכים עוקפים כדי להגיע אל בית המשפט, ולא להיות תלויים בבורר שאינו יודע לשפוט, לא עסק בכך, ולא למד זאת.

העיסוק בבוררות לא מהווה תחליף לעיסוק בשיפוט ובדרך-כלל מרחיק את הבורר מהמסלול המשפטי האמור להיות חופף או קרוב לאושיות הצדק, ולפחות לשאוף לכך. הבורר המצוי שכיום הוא מומחה מטעם בית המשפט המקבל מינויים מבתי המשפט ועקב זאת זנח את העשייה המקצועית, יתחזק בשנות בוררות כפוסק מכריע וכל יכול, שקשה מאוד לערער על פסיקותיו, והאג'נדה שלו תבוא לידי ביטוי מובהק ולא מבוקר בפסקי דינו.

עתה יש לסקור ולבדוק מי הם מומחי בית המשפט.

הרוב המכריע של מומחי בית המשפט כיום, אלה המעומדים להיות בוררי חובה אם הצעת החוק תעבור בקריאות בכנסת ותקרום עור וגידים, הם מומחים למומחיות וקביעותיהם נועדו לצורך פסקי דין ולא לצורך ביצוע. מדובר במומחים שזנחו זה מכבר את נושאי מומחיותם, עקב המינויים הרבים מבית המשפט ועוסקים ברציפות במתן חוות דעת הנדסיות מבלי שיש להם עשייה בהנדסה, ובד בבד עם ההימנעות מתכנון הם גם אינם מעורים בנושאי תכנון ורחוקים מביצוע. זאת ועוד, מצב זה יצר כר נרחב ונוח לחדירת מומחים שאינם אנשי מקצוע לתחום בו המומחיות המתבקשת אינה צריכה להיבחן ולהיבדק מול קריטריונים מקצועיים, אלא מול קריטריונים זרים ואחרים שהם ריצוי המערכת המשפטית.

ומן הכלל אל הפרט:

כר פעולה זה אפשר למומחה שאינו מהנדס ואינו הנדסאי, אלא הוא שמאי מקרקעין שהיה בעברו קבלן ושלמד לימודי הנדסאות בניין מבלי לסיימן [והוא כותב בחוות הדעת שלו תיאור הנותן להבין כי הוא כן הנדסאי בניין], לעסוק כמומחה-על בהנדסה אזרחית לרבות נושאי תכנון מובהקים לרבות של מבנים שאינם פשוטים.

מומחה אחר, מאותה קבוצה, מעולם לא עסק בתכנון מבנים, והוא רשוי [ר' קמוצה] במדור מבנים רק בגלל שלא שעה לפניית רשם המהנדסים אל ציבור המהנדסים להתאים את הרישום לעיסוק, אך לא בוחל בהצגת עצמו כמומחה לתכנון מבנים...

והרשימה ארוכה.

מדובר בגבול ההונאה, בהתחזות, בהערמה על המערכת המשפטית, ואלה הם המיועדים להיות בוררים...

מי שייפגע ממהלך זה הוא ציבור רוכשי הדירות מעוטי היכולת. בדרך-כלל הדירות שלהם גם הכי פגומות, רוויות בליקויי בניה, ועם פגמים היורדים לשורש העניין כגון מעטפת הבניין המותקנת בניגוד לתקנים ויוצרת סיכון למשתמש, מעטפת הבניין הגורמת לחדירת רטיבות לדירות, ליקויי בטיחות, ליקויי תברואה ועוד.

הבוררים המיועדים יכתיבו תנאי שכר גבוהים פי כמה מאגרת בית המשפט. הדיירים לא יוכלו לעמוד בתנאים, ואף אם יתחילו בהליך הבוררות, ייאלצו לנשור ממנו או לקצרו בעודו באיבו בגלל חוסר היכולת לשלם את שכרו של הבורר.

להבהיר, אף אחד לא יכול להכתיב לבורר לקבוע את שכרו כאשר לא ברור מראש כמה שעות הוא יטען שהשקיע בתיק, וכמות זו בלתי מוגבלת כי בכלל מניין השעות - לא מדובר רק על השעות לניהול הבוררות, אלא גם בשעות עשרות למאות של בדיקת החומר ועוד נושאים שאי-אפשר לאמת אותם.

חזקה שהבורר יהיה איש של אמת? ממש לא.

בוררות חובה עלולה לעודד תהליכים עוקפי חובה זו, מסורבלים מהבחינה המשפטית ככל שיהיו, והיה אם המעקף יצליח - לא יצא מזה בית המשפט נשכר, ואם יסוכל - ירוויח בית המשפט שעות שיפוט, אך הציבור יפסיד עקב פגיעה בשכבות החלשות ועקב פגיעה באיכות הבנייה.

יובהר, הפגיעה באיכות הבנייה תהיה מצטברת ומתגברת ככדור שלג במדרון, ולא ברור כיום לאן יתנקזו מקרים קשים, אף שברור כי הם יהיו הרבה יותר שכיחים.

חוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973 בא להוסיף זכויות לדיירים. זכויות אלו אינן אמורות להתבהר במסגרת בוררות חובה, כי הבוררים אינם אמונים על החוק והתקנות ואין להם מוטיבציה להיכנס לנישה מורכבת ומסובכת זו שבה מצוי רק בית המשפט.

ייווצר ניגוד משווע בין חוק המכר דירות לבין החקיקה החדשה אם תהיה שתסדיר את בוררות החובה. מה שהושג במשך שנים רבות בתחום התכנון והבניה וזכויות דיירים ירד לטימיון.

אופציה אחרת - החוק לא יעבור, אם יעבור - לא ימומש, ואם ימומש - יימצאו 1,000 דרכים להימנע מלהזדקק לו ועדיין לא להיכנע לתכתיב הקבלנים בכל הנוגע לאיכות הבנייה במדינת ישראל.