גורמה בווילה בת 94

הווילה היפהפייה שצמחה, לאחרונה, מן החורבות בפינת הרחובות נחלת בנימין ויהודה הלוי בתל אביב, מבהירה, כי לתל אביב, עיר בת מאה פלוס, יש רבדים סמויים שעתידים עוד להתגלות. במלחמה בין המגדלים החדישים והבתים של פעם, יש עוד כמה וכמה הפתעות, שיעניקו לנו טעם של פעם, עם נוסטלגיה ויופי.

שתי הקומות של בר-המסעדה בשם אריה (י' עם קמץ) הן וילה בסגנון רטרו (1920) עם חלונות מאורכים זוהרים בלילה, בולטים בסגנונם בין הבתים הישנים חסרי התואר באזור עירוני זה, לבין המגדלים החדשים שצמחו בשכנות.

הבית, מספר לי המהנדס צבי וילנר, נבנה בשנת 1920 על-ידי תושב ארץ ישראל, בשם חיים רוהלד, שהיה מזכירו של הרב קוק, מי שהיה המנהיג הרוחני הפלורליסטי של היהדות הדתית באותה תקופה. חיים רוהלד היה דור שישי למשפחת סלומון הציונית, בנו הבכור של משה יואל סלומון, מייסד פתח תקוה ויהוד. חיים, שהשתייך אם כן לאחת המשפחות המיוחסות בארץ ישראל, היה בעצמו בעל משפחה, אישה, שני בנים ובת, שגרו בבית זה.

לאחר מותו של האב אריה רוהלד, ירש את הבית יהודה שמחה רוהלד, שלא גר בו, אלא העביר אותו לשימוש ועד העדה הספרדית בארץ ישראל. הוועד הספרדי שכן בבית זה בין השנים 1954 ועד 1980. משנות השמונים ואילך, הפך הבית לחורבה מוזנחת בה ישנו חסרי-בית ונרקומנים.

כל מי שעבר במקום לא הבחין ביופי של הבית שהלך והתפורר. מי שהחליט להפוך את הבית למסעדה ובר שיהיו בעלי נוכחות בולטת בתל אביב, הוא צבי וילנר, מהנדס אזרחי שנישא לנינה של משה יואל סלומון, בעלת הבניין כיום. וילנר החליט לא למכור את המגרש להקמת עוד מגדל באזור, אלא לשמר ולשפץ את הווילה הייחודית, כדי להעניק לתל אביב פינה של היסטוריה וארכיטקטורה מן העבר.

וילנר חבר לאדריכל ומעצב הפנים אורן הקנין, אשר שיחזר את החומרים, הממדים והתוכנית הכללית של הווילה המקורית, בת שתי הקומות, במטרה לפתוח מסעדה איכותית לקהל תל אביבי אנין. בקומה הכניסה הוקם בר משקאות עם ארוחות ומוסיקת ג'אז אמריקנית. בבר יש מקום ל-60 סועדים ואורחים.

בקומה השנייה, גבוהת התקרות והמהודרת, מקום ל-70 סועדים. המטבח הוא צרפתי קלאסי עם נגיעות מן המטבח היפני והשראה מסוימת של המזרח הרחוק. השף, גיא גמזו, הוא בעל קריטריונים גבוהים ביותר בתחום חומרי הגלם שהוא משתמש בהם במטבח.