העליון של נאור <br>

רקע אישי


11 גברים יכהנו בבית המשפט העליון מינואר 2015: אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, יצחק עמית, נעם סולברג, עוזי פוגלמן, אורי שהם, חנן מלצר, ניל הנדל, יורם דנציגר, צבי זילברטל ומני מזוז. לצידם יכהנו ארבע נשים: מרים נאור, אסתר חיות, דפנה ברק-ארז וענת ברון. מצד שני, אם יישמר עקרון הסיניוריטי בעשורים הבאים - יהיו יותר נשיאות מאשר נשיאים: מרים נאור, אסתר חיות, יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז.

הגיל הממוצע של שופטי העליון יהיה 61.5 - שמונה וחצי שנים לפני הפרישה. ברק-ארז היא הצעירה ביותר (ילידת ינואר 1965); אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן הם המבוגרים ביותר (ילידי יוני ואוגוסט 1947, בהתאמה).

11 מבין שופטי העליון הם ילידי הארץ. ארבעה נולדו בחו"ל: הנדל וברק-ארז בארה"ב, שהם בעירק ומזוז בתוניסיה. בעליון של נאור יהיו שלושה שופטים דתיים - רובינשטיין, הנדל וסולברג; וגם שניים שגדלו בבתים דתיים ועזבו את הדת - עמית ומזוז. יש בו שופט ערבי אחד - ג'ובראן, בן המיעוטים הראשון שקיבל כהונת קבע בעליון.


השכלה

רק לשלושה מבין שופטי בית המשפט העליון של נאור יש תואר שני: נעם סולברג, עוזי פוגלמן ואורי שהם. ליורם דנציגר יש תואר דוקטור, ודפנה ברק-ארז הגיעה לכס השיפוט הישר מתפקידה כפרופסור באוניברסיטת תל אביב.


עבר מקצועי


שבעה מבין 15 שופטי העליון של נאור הם יוצאי הפרקליטות או המערכת המשפטית הציבורית. נאור עצמה עבדה בפרקליטות המדינה. רובינשטיין מילא תפקידים משפטיים וניהוליים במשרדי ראש הממשלה, החוץ והביטחון, והיה היועץ המשפטי לממשלה. סולברג שימש בלשכת היועץ המשפטי. פוגלמן עבד בפרקליטות המדינה. שהם שירת בפרקליטות הצבאית. הנדל עבד בפרקליטות מחוז הדרום. מזוז עבד בפרקליטות והיה היועץ המשפטי לממשלה.

זהו שיעור גבוה מאוד של יוצאי פרקליטות ושירות המדינה. בדיקת News1 העלתה בזמנו, כי מבין השופטים שמונו לראשונה בקדנציה של יעקב נאמן, 27% עבדו בפרקליטות או בתביעות המשטרה לפני מינויים. בצירוף מי שמילאו משרות משפטיות בגופים ציבוריים אחרים, הגיע חלקם בכלל השופטים החדשים ל-35% - וזה לעומת 2% בלבד שמהווים עובדי הפרקליטות מכלל עורכי הדין בארץ. בעליון אנחנו כבר מדברים על 50%.

ריבוי השופטים משורות הפרקליטות עשוי להיות מוסבר בשיקולים כספיים, לצד השליחות הציבורית שמאפיינת אותם באמת ובתמים. בעוד עורך דין מצליח בשוק הפרטי יכול להשתכר עשרות אלפי שקלים בחודש, המשכורות בפרקליטות ובמשטרה נמוכות בהרבה. משכורתו של שופט שלום עומדת על למעלה מ-20,000 שקל בחודש - בדומה לשכרו של פרקליט בדרג הביניים (אך 6,000 שקל פחות מפרקליטים בדרג הבכיר), כך שהשכר ההתחלתי דומה. לעומת זאת, עורך דין מצליח צפוי להינזק בצורה משמעותית מבחינה כלכלית ממעבר לשפיטה, ומטבע הדברים יש מקום למנות לשופט עו"ד מצליח ולא עו"ד כושל.

בבית המשפט העליון ממשיכים לכהן רק שני שופטים שהגיעו הישר מפרקטיקה פרטית: חנן מלצר (2007-1977) ויורם דנציגר (2007-1981). יתר שופטי העליון שהיו עורכי דין שכירים ו/או עצמאיים בתחילת דרכם: סלים ג'ובראן (1982-1970), אסתר חיות (1990-1978), יצחק עמית (1997-1987), צבי זילברטל (1990-1983) וענת ברון (1991-1979). דפנה ברק-ארז הגיעה כאמור מן האקדמיה (2012-1991), אם כי גם היא החלה את דרכה בשירות הציבורי - הפרקליטות הצבאית.


מאיפה הם מגיעים


מי שרוצה להגיע לבית המשפט העליון, ומתחיל את דרכו בבית משפט השלום - כדאי מאוד שיתרחק מערי הפריפריה. שמונת השופטים בעליון של נאור שכיהנו גם בבתי משפט השלום, עשו זאת בארבע הערים הגדולות של ישראל: מרים נאור, נעם סולברג וצבי זילברטל בירושלים; סלים ג'ובראן ויצחק עמית בחיפה (לאחר תקופה קצרה בעכו); אסתר חיות וענת ברון בתל אביב; וצבי הנדל בבאר שבע.

מבין בתי המשפט המחוזיים, מתברר במפתיע שכהונה בירושלים לא פחות טובה מאשר כהונה בתל אביב, ובאופן יחסי למספר השופטים - אף עדיפה. למרות שמספר שופטיו הוא מחצית מזה של המחוזי בתל אביב (26 לעומת 50), יהיו למחוזי בירושלים מינואר הקרוב אותו מספר שופטים כמו לתל אביבי - ארבעה לכל אחד: נאור, רובינשטיין, סולברג וזילברטל כיהנו בעבר בבירה; חיות, פוגלמן, שהם וברון מגיעים מתל אביב. המחוזי בחיפה שלח שני שופטים לעליון (ג'ובראן ועמית), והבאר-שבעי - אחד (הנדל). לבתי המשפט המחוזיים בנצרת ובלוד-מרכז אין אף נציג בעליון.