אנו משמינים יותר במצב של מתח וחרדה?

אם רודף אחריך אריה? יצר ההישרדות מכתיב תגובה של "להילחם או לברוח". האם זה מה שקורה כשאנחנו חרדים ועוברים תקופות לא פשוטות - כמו שקרה לאחרונה?!

תהליכים שמתקיימים בגוף בזמן סטרס אקוטי (אריה רודף אחרינו) כוללים עליה דרסטית בהורמוני סטרס (כמו אפינפרין, נוראפינפרין, קורטיזול), מה שגורם לעליה בזרימת הדם, בלחץ דם ברמת הסוכר בדם, בקיצור לכל התהליכים הדרושים כדי לאפשר לגוף לגייס את כל כוחותיו על-מנת להילחם בעוצמה או לברוח במהירות השיא. תגובה זו הינה תגובה הישרדותית בעלת חשיבות עליונה.

כשמדובר במצב של סטרס כרוני, מצבי מתח, דאגה וחרדה יומיומיים, המצב בו רובנו נמצאים בדרך-כלל ועל אחת כמה וכמה בזמן המלחמה, רמות גבוהות של הורמוני הסטרס לטווח ארוך, גורמות להתפתחות סוכרת, יתר לחץ דם, בעיות נוירולוגיות ועוד. המנגנון הישרדותי במקורו כבר לא ממלא את תפקידו הטבעי, אלא משבש את בריאותנו.

לדוגמה, רמות גבוהות של קורטיזול, גורמות לעלייה ברמת הסוכר בדם, לעלייה במשקל וכנראה גם לירידה בקצב חילוף החומרים. במחקר על קבוצת נשים בריאות שחלקן היו במצב סטרס וחלקם היו במצב רגוע, נמצא כי חילוף החומרים של הנשים בסטרס היה נמוך מאשר חילוף החומרים בקרב הנשים הרגועות.

אז כנראה שהאוכל שאוכלים במצב סטרס, עלול להשמין אותנו יותר מאשר כשאנחנו אוכלים רגועים. ומה אוכלים בזמנים של סטרס? מה שמשמח אותנו ואת המוח שלנו - ממתקים ושומנים (בורקס, ג'חנון, עוגות, עוגיות, וופלים וכדומה). גם אוכלים יותר, וגם משמינים יותר.