|   15:07:40
דלג
  מגזין ידיאופ  
האוניברסיטה הפתוחה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
הבית נשרף? זה מה שמגיע לכם מהביטוח
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים
זקנים ומאושרים: "המחקר מראה שזקנים מסוגלים לקבל את העולם בגוני אפור" [צילום אילוסטרציה: פלאש 90/למצולמים אין כל קשר לנאמר בכתבה]

זקן וטוב לו?

מחקרים מראים שההזדקנות מובילה לשיפור ביכולות ולא רק לירידה בהן כפי שהיה מקובל לחשוב בעבר ד"ר גתית קוה, מחברת ספר הלימוד הראשון בארץ לפסיכולוגיה של הזיקנה, מנפצת כמה דעות קדומות לגבי אנשים זקנים
01/01/2015  |   מגזין ידיאופ   |   כתבות   |   תגובות
"במשך שנים זיקנה נחשבה למחלה. הייתי רוצה שאנשים יסתכלו על ההזדקנות כחוויה הרבה יותר חיובית וללא הטיות סטריאוטיפיות"

   רשימות קודמות
  גלאס בקלאס
  מפלגה מחוץ למחנה
  אלימות גולשת

אנחנו עסוקים וטרודים בגיל שלנו כמעט בכל גיל. אנחנו פוגשים מישהי מוכרת ברחוב ותוהים: "בת כמה היא?", או מפטירים "הוא נראה מצוין", ואז מוסיפים "לגילו". בכל שנה אנחנו "סופרים" את השנים שעברו עלינו, ומנסים לבדוק מה השתנה אצלנו. עד גיל 20 בערך אנו שואפים להיות מבוגרים יותר מגילנו. אחר כך מתחיל תהליך הפוך: רובנו מרגישים צעירים מהגיל האמיתי שלנו, ושואפים להישאר צעירים. לפעמים קשה לנו לזהות את עצמנו בתמונות כי נדמה לנו שהן מראות אדם זקן, שונה לחלוטין מאיך שאנחנו תופסים את עצמנו.

אנשים מוטרדים מהזדקנות, הם מפחדים שיאבדו את עצמאותם, שיהיו כמו הוריהם או כמו הסבים שלהם, שיהיו חולים. רובנו שבויים בפחד מפני הזיקנה שניזון בין השאר מייצוגים חלקיים ובעייתיים של זיקנה וזקנים בתקשורת. מפתיע לגלות שבמחלקות לפסיכולוגיה במרבית האוניברסיטאות בארץ לומדים יחסית מעט על הגיל המבוגר. ד"ר גתית קוה מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, פרסמה זה לא מכבר ספר ראשון מסוגו בעברית אשר מלווה את קורס האוניברסיטה הפתוחה "פסיכולוגיה של הזדקנות וזיקנה" והמציג היבטים שונים של הזדקנות בריאה.

אף שבהכשרתה כנוירופסיכולוגית התמחתה ד"ר קוה בעבודה ובאבחון של אנשים חולים, בעיקר אלה הסובלים ממחלת האלצהיימר, בספרה החדש ובקורס שאותו הוא מלווה היא מבקשת להתייחס להזדקנות נורמלית ובריאה ולא למחלות שקשורות בזיקנה. "הייתי רוצה שאנשים יסתכלו על ההזדקנות כחוויה הרבה יותר חיובית, וללא הטיות סטריאוטיפיות", היא אומרת. "במשך שנים זיקנה נחשבה למחלה, שלב ששונה באופן מהותי משאר השלבים בחיים. בארץ יש שתי תוכניות לתואר שני בלימודי זיקנה, שתיהן במסגרת הלימודים בפקולטות לרפואה או לבריאות. גם במחלקות לעבודה סוציאלית יש מגמות לתואר שני שמתמקדות בגרונטולוגיה. אם זיקנה היא מחלה או קושי, המומחים לזיקנה הם רופאים או עובדים סוציאליים. בעשורים האחרונים התפיסה המחקרית בתחום הזיקנה הולכת ומשתנה וכיום מדגישים יותר את ההזדקנות המוצלחת.

"פעם חקרו רק מה לא בסדר בזיקנה ובזקנים, או למה אנשים זקנים מרגישים בדידות, אובדן או חולשה. המחקר כיום מנסה להבין איך רוב האנשים הזקנים ממשיכים לתפקד בצורה טובה ולהרגיש שביעות רצון גבוהה מהחיים. אם נחקור מה מוביל להזדקנות מוצלחת נוכל לנסח 'כללים מנחים' שיובילו להסתגלות טובה יותר לשינויים שכרוכים בעלייה בגיל. רציתי לכתוב קורס שיתייחס להזדקנות כחלק מההתפתחות הפסיכולוגית הטבעית, שלב שכדאי לשאוף אליו. הפרדוקס הוא שכולם רוצים לחיות עד גיל מבוגר אבל איש לא רוצה להיות זקן. חוקרי זיקנה טוענים את המובן מאליו: הדרך הבטוחה ביותר להאריך ימים היא להזדקן".

למה כל כך חשוב ללמוד על הזדקנות וזיקנה?

"החל מימי פרויד עסקה הפסיכולוגיה ההתפתחותית בשנים הראשונות לחיים עד גיל ההתבגרות. האמונה שהאישיות מתעצבת רובה ככולה בילדות עדיין רווחת בחוגי הפסיכולוגיה. פסיכולוג שמסיים את לימודיו באוניברסיטה יודע הרבה מאוד על ילדים ומעט מאוד על זקנים. חשוב לדעת מה קורה כשמזדקנים, ברמה המקצועית וגם ברמה האישית. לדוגמה, אנחנו לומדים בבית ספר על השינויים הפיזיולוגיים בגיל ההתבגרות אבל בשום שלב אנחנו לא לומדים על השינויים הנורמליים שמתרחשים בגיל מבוגר יותר. כל הנשים שמעו מהאימהות שלהן על הופעת המחזור, מעטות דיברו איתן על הפסקת המחזור וגיל המעבר. מדוע בעצם? הרי קל יותר להתמודד עם תופעות נורמליות כשאנחנו יודעים מה מצפה לנו, מדוע כל מה שקשור בהזדקנות נהיה כזה טאבו?".

מפריעים לך ביטויים כמו "למרות גילו"? "למרות גילו הוא מגלה חוש הומור מעודכן", "למרות גילה היא עדיין אוהבת לרקוד"?

"כן, כי זו אמירה שנגועה בחשיבה סטריאוטיפית. הרוב המוחלט של האנשים הזקנים, בני 65 ומעלה, הם צלולים לחלוטין ובריאים לגמרי. ובכל זאת מתייחסים אליהם מתוך ברירת מחדל כ'סניליים'. אפילו המילה סנילי בעייתית, הפירוש המקורי שלה הוא אדם זקן, אבל המשמעות המקובלת מתייחסת לבלבול. זה כמו שתתייחס לכל הנערים בגיל ההתבגרות כפרועים ומסוממים, ואם נער יתנהג באופן נורמטיבי תאמר עליו שלמרות גילו הוא לא מסומם. התייחסות כזו מבטלת את ההבדלים בין אנשים ורואה הכל דרך פריזמה צרה של ציפיות תלויות גיל. במקום להתייחס לאדם עצמו או לתחומי העניין האישיים שלו, היחס הוא לפני הכל לעובדה שהוא זקן".

דור הבייבי-בום הופכים לאולדי-בום

"אנשים מרגישים צעירים מכפי גילם ולא רוצים להזדהות עם קבוצת הזקנים. לדעתי ההבחנה בין 'אני כזה והזקנים הם משהו לגמרי אחר' היא הבחנה בעייתית"

הדור שנולד אחרי מלחמת העולם השנייה נחשב לדור הבייבי-בום והוא מתקרב לגיל 70 ומצטרף לפלח האוכלוסייה שנחשב זקן. הדור הזה מרגיש צעיר מאוד ורוצה להבחין בינו לבין "הזקנים של פעם". ואכן, תוחלת החיים עלתה בצורה משמעותית וגיל 75 של פעם הוא לא 75 של היום. הבריאות השתפרה ואנשים מבוגרים בימינו רוצים לחשוב שהם יותר צעירים מ"הזקנים של פעם".

אז אנשים פשוט לא רוצים להיות זקנים ולא אומרים לעצמם את האמת?

"אנשים מרגישים צעירים מכפי גילם ולא רוצים להזדהות עם קבוצת הזקנים. לדעתי ההבחנה בין אני כזה והזקנים הם משהו לגמרי אחר היא הבחנה בעייתית. כשאני חושבת על זיקנה אני מקווה להיות בריאה ולהישאר אני. השינויים אמורים להיות הרבה יותר עדינים מכפי שנדמה, אדם לא הופך לזקן בוקר בהיר אחד. אלו אותם שינויים שחלים בכל גיל, כמו שבגיל 50 אדם לא מתנהג כפי שהתנהג בגיל 20, כך בגיל 70 הוא לא מתנהג בדיוק כפי שהתנהג בגיל 50. אבל הוא אותו אדם. מי שאהב פעילות חברתית באמצע החיים יאהב אותה גם בזיקנתו, ומי שהעדיף להיות עם התה והספרים בבית ימשיך לאהוב את זה בגיל מבוגר".

אנשים רבים מסתייגים בכלל מהמילה "זקן". הם מעדיפים "מבוגר". את משתמשת במילה הזאת כל הזמן, גם במחקרייך.

"אני מודעת לעובדה שהשימוש במילה זקן בעייתי. לכן המציאו את המילה קשיש, וניסו גם אזרח ותיק או בני הגיל השלישי. זו דרך לייפות את הדברים אבל היא לא משנה את המצב. רוב הזקנים לא רואים את עצמם כזקנים ללא קשר לשם שאנחנו נותנים לגיל הזה. גם החברה מדגישה שזקן זה רע, ומקשה על אנשים לקבל את הגיל המבוגר. הפרסומות בכלל אינן פונות לאוכלוסייה המבוגרת, אף על-פי שכוח הקנייה של אנשים מבוגרים עשוי להיות גדול יותר מכוח הקנייה של אוכלוסייה צעירה, ולרוב האנשים המבוגרים יש הרבה יותר זמן לקניות.

"האינטרס המסחרי אמור היה להפנות יותר פרסומות לאוכלוסיית הזקנים אבל 'זה לא נראה טוב'. מפרסמים חושבים שמה שמוכר זה נעורים ולא זיקנה, מבחינתם זיקנה מתקשרת עם חולי. המפרסמים מאמינים שאם הם יפרסמו לזקנים הם יפסידו את הצעירים, אבל אני לא בטוחה שהם צודקים. היו בעבר קמפיינים של חברות כמו קום-איל-פו או דאב, שבחרו דוגמניות זקנות במקום נשים צעירות. פרסומות כאלה מעוררות כנראה מחשבה ומרחיבות את מעגל הקונים. מה שברור הוא שכל עוד החברה והתקשורת משדרות מסר שזיקנה זה רע, אנו נאמין למסר הזה".

פחות חברים, יותר חברי-אמת

"היו בעבר קמפיינים של חברות כמו 'דאב' או 'קום־איל־פו', שבחרו דוגמניות זקנות במקום נשים צעירות. פרסומות כאלה מרחיבות את מעגל הקונים שלהן"

הפרק האחרון בספרה של ד"ר קוה עוסק בשינויים רגשיים לאורך החיים ובעובדה שזקנים מפגינים רווחה נפשית גדולה יותר ביחס לצעירים. "ככל שאנחנו מזדקנים כך יש לנו פחות חברים", אומרת קוה. "פעם חשבו שמדובר בבעיה, שאנשים מבוגרים בודדים יותר כי חבריהם התרחקו או אולי כי יש להם מגבלות פיזיות לפגוש את החברים. אבל מתברר שכששואלים אנשים אם הם שבעי רצון מחייהם, אנשים מבוגרים מדווחים על רמה גבוהה יותר של שביעות רצון בהשוואה לצעירים.

"חוקרת בשם לורה קרסטנסן הציעה שלאורך החיים אנשים נוטים להתמקד יותר ביחסים משמעותיים ולהיפטר מיחסיים שטחיים. בעוד צעירים רוצים הרבה חברים חדשים, גם אם החברים החדשים הם חברים לרגע, אנשים מבוגרים מעוניינים לקיים קשרים עמוקים יותר ומוכנים להסתפק בכמות קטנה שתהיה באיכות גבוהה. לפי קו המחשבה הזה, לזקנים יש פחות חברים יחסית למה שהיה להם בגיל צעיר מפני שהם ניפו את כל הקשרים השטחיים לאורך החיים. כאשר הם הגיעו לגיל זיקנה הם כבר אינם מעוניינים בהרבה חברים, ולכן הם יכולים להפגין שביעות רצון גבוהה גם כשהחוג החברתי שלהם מצומצם יותר. אנשים מבוגרים גם נמנעים מעימותים שבעבר נראו להם מהותיים מאוד, וגם העובדה הזאת תורמת לרווחתם הנפשית. הם מאמצים את ההמלצה לבחור על מה להתעקש ולא להתעצבן מכל דבר, המלצה שלצעירים קשה יותר לקבל".

אז למה רבים מאיתנו חשים שזקנים הם פעמים רבות דווקא אנשים נרגנים יותר?

"השאלה שלך היא דוגמה קלאסית ל'תופעת הגילנות', שהיא אפליה המופנית לעבר זקנים. הזקנים הנרגנים היו נרגנים גם בצעירותם. זה לא שבגיל 70 אדם מקבל כרטיס חבר במועדון הנרגנים. והנה עוד דעה קדומה המופנית כלפי זקנים: שהם נוקשים ולא מוכנים לשנות את דעתם או ללמוד דברים חדשים. אבל תראה כמה זקנים משתמשים במחשב או בטלפונים סלולריים שלא היו קיימים כשהם היו צעירים. המחקר מראה שאנשים צעירים רואים את העולם יותר בשחור-לבן ואילו אנשים זקנים רואים גם את גוֹני האפור. הם גמישים יותר כי הם יכולים להתמודד עם סתירות. זה נובע כנראה מניסיון החיים ומההבנה שאי-אפשר לשנות את העולם. הקבלה הזאת היא ההתבגרות".

את הדוקטורט עשית על חולי אלצהיימר. מה המחקרים מציעים כיום כדי למגר את המחלה? האם יש משהו שאפשר לעשות מראש כדי לא לחלות בה?

"יש אמונה בציבור שמי שיפתור הרבה תשבצים יוכל להגן על עצמו ולא יחלה במחלת האלצהיימר. זו אמונה פופולרית חזקה מאוד אבל אין לה בסיס מחקרי איתן. המחקר מצא קשר בין פעילות וצלילות בזיקנה. מי שפעיל יותר — צלול יותר. אבל אולי הצלילות תורמת לפעילות ולא הפעילות לצלילות? כלומר, אולי מי שצלול פותר תשבצים בהצלחה כי הוא צלול ומסוגל לעשות זאת, ולאו-דווקא התשבצים מביאים לכך שהוא יישאר צלול?

"במחקר שלנו על ידיעת שפות רבות הראינו שאנשים זקנים שיודעים שפות רבות צלולים יותר מאנשים זקנים שיודעים רק שתי שפות. האם זה אומר שכדאי ללמוד שפה זרה בגיל 70 כדי לא לחלות במחלת האלצהיימר בגיל 80? התשובה היא שאין לנו מושג. אולי מה שחשוב הוא לדעת שפה זרה בילדות, ואולי מה שחשוב הוא ללמוד אותה באוניברסיטה. אולי חשוב לדבר שפה נוספת באופן יומיומי ואולי די בידע פסיבי של שפה זרה. לצערי, כיום אין לנו שום דרך למנוע את מחלת האלצהיימר. שימוש במוח כנראה לא יזיק, בעיקר אם נעשה דברים שאנחנו נהנים מהם, אבל אין הוכחה שהפעלה יזומה של המוח תועיל במניעת המחלה".

לעשות שימוש בשני צדי המוח
[צילום: פלאש 90]

באחד המחקרים שערכה ד"ר קוה בשיתוף עם ד"ר נירה משעל מאוניברסיטת בר-אילן ורונית גבריאלי מהאוניברסיטה הפתוחה נבדקה ההשערה שזקנים מעבדים ביטויים מטפוריים באופן שונה מצעירים. המחקר התבסס על ממצאים קודמים בנוגע לעיבוד מטפורות, ולפיהם ההֶמיספרה הימנית במוח מעורבת בעיבוד של משמעות פיגורטיבית בקרב צעירים. כמו-כן, התברר שבמטלות זיכרון שבהן אנשים צעירים מפעילים רק את ההמיספרה השמאלית, אנשים מבוגרים מפעילים גם אזורים בהמיספרה ימנית. כלומר, במטלות שאנשים מבוגרים מתקשים בהן הם מפעילים את שני צִדי המוח בעוד צעירים מראים הפעלה חד-צדדית באותן מטלות.

במחקר של קוה, גבריאלי ומשעל נבדקו 30 צעירים (גיל ממוצע 25) ו-30 זקנים (גיל ממוצע 74) בניסוי של שדה ראייה חצוי. בניסוי זה הקרינו לכל המיספרה גירוי למשך זמן קצר מאוד שלא מאפשר למידע לעבור להמיספרה השנייה. החוקרות השוו תגובות של צעירים ומבוגרים כדי לקבוע אם הם מעבדים ביטויים מטפוריים בהמיספרה אחת או בשתי ההמיספרות. המשתתפים צפו בביטויים מטפוריים בני שתי מילים שהוצגו לזמן קצר לשדה ראייה אחד. הם התבקשו לקבוע לגבי כל זוג מילים אם הוא בעל משמעות בעיניהם. הזוגות כללו צירופים כגון "פרח אביב" שיש להם משמעות מילולית ולא מטפורית, ביטויים מטפוריים שחוקים כגון "כוונה שקופה" שכולם יודעים מה משמעותם, וזוגות מילים נטולי כל קשר ("אדמה כלב").

נמצא שאנשים מבוגרים דייקו יותר בביטויים מטפוריים שְׂחוקים שהוקרנו להמיספרה השמאלית בהשוואה להמיספרה הימנית, בעוד הצעירים לא הראו העדפה המיספרית. ממצאים אלה מראים שההמיספרה השמאלית, שהיא ההמיספרה הדומיננטית בעיבוד שפה אצל אנשים ימניים, הופכת להיות דומיננטית אצל אנשים מבוגרים. אחד ההסברים לכך הוא שמי שיודע הרבה מילים נסמך על הידע שלו בפירוש ביטויים מוכּרים. ואכן, כאשר החוקרות השוו את שתי קבוצות הגיל מבחינת ידע של אוצר מילים, ההבדלים שתועדו בהפעלה המוחית התבטלו.

המחקר מראה שככל שאדם מתבגר כך הוא יודע יותר מילים וביטויים, המומחיות שלו בשפה משתפרת והוא לומד להסתמך יותר על הידע הקיים.

מדוע אינני זוכר את השם של הבת-דודה?
[צילום: AP]

בין מחקריה של ד"ר קוה בולטים המחקרים על קשיים בשליפת מילים בקרב אנשים מבוגרים ובריאים. אף שמדובר בתופעה מקובלת גם בגילאים צעירים יותר (אין אדם, צעיר או זקן, שלא שוכח שמות או מקומות), ככל שאנו מזדקנים כך אנו מפתחים חרדה גדולה יותר מקשיים בשליפת שמות ומילים; נדמה לנו שזהו סימן בטוח שאנו עומדים לחלות במחלת האלצהיימר. חוקרים צרפתים פרסמו בשנת 2013 ששניים מכל שלושה אנשים מעל גיל 65 מתלוננים על קשיים בשליפת שמות. אולם תלונות לחוד ומחלת אלצהיימר לחוד. המשתתפים במחקר היו במעקב במשך 13 שנה ולא נמצא שאלו שהתלוננו על קשיים בשליפת שמות היו בסיכון גבוה יותר לחלות באלצהיימר מאלה שלא התלוננו על קשיים כאלה. לעומת זאת, קשיים בשליפת מילים שתועדו במבחן שהעבירו החוקרים דווקא כן ניבאו מי יחלה כעבור שנים אחדות במחלת האלצהיימר.

ד"ר קוה מסבירה שיכולת שליפת המילים נחלשת עם הגיל, בעיקר לאחר שחוצים את גיל 70, אך במקביל חלה עלייה משמעותית באוצר המילים לאורך שנות חייו של האדם. "למעשה, בקרב אנשים בריאים היכולת השפתית לא נפגעת באופן משמעותי עם העלייה בגיל, למרות הירידה בחלק ממאפייני הזיכרון ואף שהגיל מוביל לירידה בשמיעה ובראייה", היא מסבירה.

במחקר שערכה ד"ר קוה עם רונית יפה מהחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב נמצא שידע רחב אינו מוביל לירידה בשליפת מילים אלא דווקא להצלחה גדולה יותר במבחנים שבודקים שליפה. במחקר השתתפו 140 דוברי עברית, מחציתם בני 29-20 ומחציתם מעל גיל 70. כל המשתתפים היו ילידי ישראל, בריאים וצלולים, ללא ליקויי למידה או דֶמֶנציה. המשתתפים ביצעו חמישה מבחנים: מבחן שִׁיוּם תמונות, שבו יש לומר במילה אחת ויחידה מה רואים בתמונה; מבחן שליפת מילים לפי אות ראשונה; מבחן שליפת מילים לפי קטגוריה סֶמנטית (למשל, כמה שיותר שמות של בגדים בדקה); מבחן שבו יש להגדיר מילים, ומבחן שבו יש לסמן משמעות נרדפת למילה מתוך ארבע אפשרויות.

קוה ויפה הראו שהמבוגרים הצליחו לשלוף פחות מילים מהצעירים, אך ההבדל בין הקבוצות היה קטן בהשוואה להבדל הגדול שנמצא בידע. מבוגרים ידעו את המשמעות המדויקת של 75% מהמילים ואילו הצעירים ידעו פחות מ-60%.

קוה ויפה בדקו גם אם קיים הבדל בין שני המבחנים ששימשו אותן לבדיקת אוצר המילים, מבחן שבו יש להגדיר מילים ומבחן שבו יש לסמן תשובה מתוך כמה אפשרויות. אפשר היה להניח שאנשים מבוגרים יתקשו יותר במבחן שבו הם יתבקשו להגדיר מילים, משום שקשה להם להפיק שפה והם חווים קשיים בשליפה. לעומת זאת, במבחן רב-ברירה סביר היה להניח שהמבוגרים לא יפגינו קושי, משום שכל התשובות עומדות לנגד עיניהם. בדומה לכך אפשר היה להניח שצעירים יבצעו את שני המבחנים באותה רמה.

"התוצאות סתרו את ההנחות הללו", אומרת ד"ר קוה. "בקרב המבוגרים לא היה הבדל בין הצלחה במבחן הגדרה לבין הצלחה במבחן רב-ברירה. בקרב הצעירים הביצוע היה טוב יותר במבחן רב-ברירה, שבו הם יכלו לנחש במקום להסביר במילים שלהם את הפירוש המדויק. ממצאים אלה מראים שלאחר שימוש ארוך שנים במילים אדם יודע את פירושן ומצליח להפגין את הידע שלו ללא קשר לסוג המבחן. לעומת זאת, צעירים מתחת לגיל 30 טרם השלימו את תהליך למידת המילים ולכן הם אינם בטוחים בידע שלהם".

פורסם במקור: מגזין ידיאופ - האוניברסיטה הפתוחה / עורך: אבנר הופשטיין
תאריך:  01/01/2015   |   עודכן:  01/01/2015
מגזין ידיאופ
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
זקן וטוב לו?
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יורם הר-לב
4/01/15 17:39
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"מזל טוב נוחי!", הקולות עלו מכל עבר ונוחי דנקנר חייך באיפוק, פיזר תודות והצלמים הבזיקו פלשים. אולמו של כבוד השופט חאלד כבוב הוא מתקן צדק סטנדרטי. עם הדגל והמנורה והצבע השולט. אפרפר. כשלושים איש ואישה נדחסו לשם. תובעים, סנגורים, עיתונאים, יועצי תקשורת ובני משפחה. כמעט כולם מכירים. כמעט כולם בירכו אותו. לא על המעמד הבעייתי כמובן, אלא משום שדנקנר ציין את יום הולדתו ה-60.
01/01/2015  |  רן אדליסט  |   כתבות
מסע אחר: תארו לכם שבמסגרת עבודתכם הייתם נדרשים לטוס, מדי חודש, ליעד אחר בעולם, לעיתים מבלי שיהיו לכם תנאי המחיה המינימליים ביותר, שלא לדבר על אוכל כשר. האם הייתם מוכנים לארוז פקלאות, להיפרד מן המוכר ולהחתים את הדרכון בצ'ק אאוט?
01/01/2015  |  שירה כהן  |   כתבות
העיר חיפה עטתה חג לקראת פסטיבל החג של החגים. חוכמת ההמונים הוא השם שניתן השנה למכלול המופעים. כבשנים קודמות, שם ניתנו השמות "בין לבין" או "נפרד נאמן למקור", מאוגדים ביטויים אמנותיים במדיומים מגוונים בחללי פנים ובמרחב הציבורי. רב-תרבותיות, מגוון של דתות, תרבויות, דעות ורעיונות, תערוכות, מופעים מוסיקאליים, קריוקי, סיפורים, פסלים וציור חוצות, חוברים עם הבובות והקישוטים לקראת חג המולד וחג חנוכה.
01/01/2015  |  ד"ר דליה הקר-אוריון  |   כתבות
בלי ריח בית המטבחים או מראות הזוועה האמיתיים, אנחנו מבלים בדיר/ הרפת והלול של ישוב בצפון, בו מתגלה גופת ילד מת. מי, למה וכיצד מת הילד לצד החיות אותן כל כך אהב, ושהשהיה במחיצתן הייתה תרפויטית עבור הילד מאור האוטיסט? את נושא התהיה והחקירה נוטל על עצמו הכלב "טייקר" (בן פריד המצוין) שיכול להישען אך ורק על עדות החיות שהיו עדות לאירוע באותו לילה. חקירה מגלה את הפחד האיום שיש לחיות מהאחראי עליהן, ולכן הן מכזבות תחילה.
01/01/2015  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
הספר כחול שמגדיר עצמו "50 סיפורים אירוטיים של גדולי הספרות העולמית" בהוצאת אסטרולוג, היה נחשב לפורנוגרפיה לשמה אילו יצא לאור למשל, בשנת 1925 או קודם לכן.
01/01/2015  |  שולמית קיסרי  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
יעקב הוא עיתונאי אשר לא היו לו שאיפות אחרות מלבד תקשורת, עיתונאות, יצירת סיפור, הגשה, הבאת חדשה, כתיבה, הבאת מידע על נושאים מנושאים שונים
בלפור חקק
בלפור חקק
הזמנתי את ההורים לשיחה. סיפרתי להם שהמצב בכיתה נואש, המורה פרישטיק אדם עדין מאוד, ואינו יכול ללַמד כאשר בנם בכיתה    הם נראו מתוחים, התייעצו ביניהם והיו במבוכה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il