בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
היהודים בארה"ב מתרחקים מאובמה
|
ההיסטוריון והעיתונאי גד נחשון מניו-יורק חושף יחס עויין כלפי הנשיא האמריקני מצד יהודי היבשת, שרק הולך ומתעצם, בשל חוסר האונים שהוא מפגין כלפי הטרור העולמי, אדישותו כלפי אירן מגורענת, ויחסו הקר כלפי ישראל
השנתיים האחרונות שלו כנשיא מותירות את ברק אובמה בשפל של פופולריות בקרב יהודי ארה"ב. מסתבר שיותר ויותר הם חשים את אוזלת-ידו הברורה בהדברת נגע הטרור העולמי ואת אדישותו הבולטת כלפי התגרענותה של אירן. למסקנה נחרצת זו מגיע ההיסטוריון והעיתונאי גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" בניו-יורק, לאחר מעקב ממושך אחר מהלכיו של הנשיא האמריקני. לדברי נחשון, מקוממת במיוחד מדיניות הבדלנות של אובמה, המבדילה אותו בכך מיתר הנשיאים הדמוקרטיים בעבר. לטעמו, רואה היהדות האמריקנית במדיניות זו כישלון מוחץ וחוסר-אונים חסר-הצדקה. הוא מטעים, כי ברבות מהחלטותיו של הנשיא, מתקבל הרושם הברור שהוא איננו בעל-ברית איתן של ישראל, כפי שהיו, להבדיל ממנו, קודמיו בתפקיד. יתר על כן: נחשון מגיע למסקנה כי בדומה למדיניות החוץ הכללית שלו - מתגלה גם כאן אובמה כברווז צולע התרופפות האמון אליבא דנחשון, אין היהדות האמריקנית מוכנה לסלוח לאובמה על שמעבר לסיוע שלו לכיפת הברזל - הוא לא מצא לנחוץ לפעול למיגור החמאס במלחמת "צוק איתן" ולאחריה. מסתבר שליהדות האמריקנית גם חורה לחצו המאסיבי על ישראל להגיע להסדר עם הרשות הפלשתינית, בעוד ראשה, מחמוד עבאס, פועל נגדה מאחורי הקלעים בתוך כך מצביע נחשון על הסתמנות ברורה של התרופפות-אמון בנשיא אובמה אף מצד יהודים רבים, שעד לא מכבר נמנו עם תומכיו המושבעים במפלגה הדמוקרטית. בקצב הזה עלול, לדבריו, נשיא-ארה"ב למצוא את עצמו, מהר מאוד, לא רק כברווז צולע, אלא כברווז ממש משותק. בשורה התחתונה מביע נחשון דאגה עמוקה מיחסו העתידי של אובמה כלפי ישראל. הוא מוטרד במיוחד ממדיניותו הפזיזה והבלתי-שקולה, שעלולה להותיר את המדינה עוד יותר מבודדת ואף מנוטרלת מהתמיכה המאסיבית שהיא ראויה לה.
|
תאריך:
|
06/01/2015
|
|
|
עודכן:
|
06/01/2015
|
|
ראובן לייב
|
היהודים בארה"ב מתרחקים מאובמה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אליהו מץ מיץ
|
6/01/15 21:39
|
|
|
|
מישהי
|
6/01/15 23:20
|
|
|
|
אליהו מץ מיץ
|
8/01/15 15:08
|
|
2
|
|
תספר לחבר שלך,
|
7/01/15 10:18
|
|
3
|
|
סניל
|
8/01/15 08:35
|
|
4
|
|
אהרון שחר
|
9/01/15 11:02
|
|
"כל החרדים לא עובדים" היא סיסמה שהצליחה לגרום להרבה מאוד הסתה בין המגזרים השונים בחברה הישראלית. רבים שכלל לא ידעו מיהו הציבור החרדי, ולא הכירו מקרוב, נותרו חשופים לשטיפות המוח הכל כך קלות וסוחפות, כך שזה הדבר היחיד שהם ידעו על חרדים. אולי בעצם לא הדבר היחיד. מנטרה נוספת: החרדים גם טפילים וחיים על חשבון משלם המיסים.
|
|
|
במחצית העשור הקודם, ארגוני הפשע נכנסו "חזק" לעולם האבטחה והחלו לשכור את שירותיהם של האקרים. כך נכנס הממד הכספי לעולם אבטחת המידע וחלף עבר לו עידן ה-"תמימות", שבו המתקפות הקיברנטיות היו לכל היותר אלה שבוצעו על-ידי נערים זבי חוטם, ממושקפים וחובבי מחשבים, שהפילו אתרים או השחיתו את דף הבית של ארגונים (מה שנקרא "לחרבש"). ב-2010 התוודענו לתולעת סטוקסנט (Stuxnet), שפגעה במתקני הייצור של הגרעין האירני והביאה להשמדתן של יותר מ-1,000 צנטריפוגות. את השנה שהסתיימה בשבוע שעבר נזכור יותר מכל בשל מתקפת הסייבר שחוו אולפני סוני (Sony) בעקבות הפקת הסרט ראיון סוף (The Interview), שלועג לשליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און. קוריאה הצפונית הכחישה את מעורבותה במתקפה ששיתקה את מערכות המחשוב של האולפנים אבל הביעה זעם על הקומדיה, המתארת התנקשות בחייו של מנהיגה. ומה צפוי לנו השנה?
|
|
|
אחד הסיפורים החמים בגזרת הסייבר בחודש דצמבר עסק בפרשת הפריצה וההדלפות מחברת סוני, האחראית על הסרט "הראיון", אשר עלילתו מתארת התנקשות במנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און על-ידי זוג עיתונאים המגיע לראיין אותו במדינה הטוטליטרית הסגורה.
|
|
|
גורמים פוליטיים מימין ומשמאל נדהמו מעוצמת המחאה החברתית בקיץ 2011. כשלא מצאו מענה למחאה זו ולבעיות יוקר המחיה, הרחיקו את האשם מעליהם באמצעות הפניית האש לכיוון בעלי ההון בישראל - כך קובע עו"ד אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות בישראל
|
|
|
בצמוד למדרשת רופין מה שקרוי כיום המרכז האקדמי רופין מול הכניסה לכפר מונאש, שוכנת בהיחבא משהו,על פני שטח של למעלה מ-40 דונם "חוות הנוי" עמק חפר. "החווה" הוקמה בשנת 1949 על-ידי משרד החקלאות, כגן אקלום ומחקר של צמחים, בו נשתלו מינים רבים של צמחים שהובאו מרחבי העולם כדי לבחון ולעקב אחר התפתחותם והתאקלמותם לתנאי הארץ.
|
|
|
|