News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 551,911  סלולר - 461,009
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
אם כתב האישום נגד נתניהו יוגש בעודנו ראש הממשלה, התיק ידון בפני הרכב בבית המשפט המחוזי בירושלים - אפשרות אותה נתניהו מעדיף על פני האפשרות שייאלץ לנהל את משפטו מול השופט חאלד כבוב ב...
מנחם רהט
מנחם רהט
כיצד גויסו נשים ערביות בלא ידיעתן לשירות השב"כ, ולאחר שתמה המשימה גויירו בבית דינו של הרב שלמה גורן זצ"ל
עם ישראל לא נטש את אזורי יהודה והשומרון [צילום: גילי יערי/פלאש 90]
מרדכי שחם
הדאגה לקליטתם של פליטי-השואה בא"י עולה מ"החלטת כ"ט בנובמבר" לא רק כמשתמע מסמיכות-הזמנים בינה לבין פרשת "אקסודוס", אלא גם מהוראה מפורשת ומפורטת בגוף ההחלטה עצמה
גיא חזן
גיא חזן
כאשר מחיר של מניה נסחר סביב דולר אחד – מאוד פשוט לסחור בה גם עם סכומי השקעה נמוכים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
מילים נרדפות
פרופ' יצחק פלפל וד"ר הילה גינגולד. קוד גנטי [צילום: רואיה מידן וצלמי מכון ויצמן למדע]

   רשימות קודמות
  חלום ריחני
  מי מרסן את הסקרנות?
  מעקב צמוד
  לילה לא שקט
  שבבים, תאים ומדענים

מדוע קיימים מקטעים גנטיים שונים המבצעים אותה פעולה, כשההבדל ביניהם מתמצה בכמות מולקולות ה-tRNA שלהם?

>
▪  ▪  ▪
להתחלק או לא להתחלק: זו אחת ההחלטות הגורליות ביותר בחיי התא. מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם מדענים מדנמרק, גילו באחרונה מנגנון אשר עוזר לשלוט בהחלטה זו בתאים בריאים ובתאים סרטניים כאחד. הממצאים, שדווחו בכתב-העת המדעי Cell, מאפיינים בצורה חדשה לחלוטין את ההבדל בין תאים מתחלקים לבין אלה שאינם מתחלקים. תגלית זו עשויה לקדם בעתיד את אבחון מחלת הסרטן, ואולי אפילו את פיתוחן של שיטות ריפוי מתקדמות.

המחקר התמקד ב"מילים נרדפות" בשפת הדנ"א: מקבצי קוד גנטי המורכבים משלוש אותיות ומקודדים אותה חומצת אמינו, שהיא אבן הבניין של החלבונים. כך למשל, שתי "המילים" הגנטיות, GAA ו-GAG, אומנם שונות מבחינה כימית, אך מייצרות אותה חומצת אמינו. כאשר הקוד הגנטי מתורגם לחלבונים - כלומר, כאשר חומצות אמינו מיוצרות על בסיס קוד הדנ"א - לכל "מילה נרדפת" יש מולקולת קשר משלה, הקרויה tRNA. מולקולה זו, המאפשרת את התרגום לחומצת אמינו, מתפקדת כמכונה מולקולרית בעלת שני ראשים - ראש אחד קורא את הקוד הגנטי, בעוד הראש השני מספק את חומצת האמינו לחלבון הנבנה.

עד עכשיו לא היה ידוע על קשר משמעותי בין חלוקת התאים לבין קיומן של למעלה מ-60 "מילים" גנטיות נרדפות ומולקולות ה-tRNA השייכות להן. התפיסה הייתה, שיחסי הגומלין בין מולקולות ה-tRNA השונות הם קבועים לאורך חייו של התא, ובכל מקרה, מדענים לא חשבו שיש לתנודות אפשריות ביחסים אלה חשיבות ביולוגית מסוימת.

פרופ' יצחק פלפל, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, החליט לחקור את יחסי הגומלין בין כמויות ה-tRNA השונות בתא, כאשר נודע לו כי חוקרים בדנמרק אספו מידע גנומי מלמעלה מ-400 בני אדם, וביניהם כ-300 חולי סרטן. החוקרים הדנים הכינו מאגר מידע עצום, הכולל מידע רב על מולקולות ה-tRNA השונות. ד"ר הילה גינגולד, מתמחה בקבוצתו של פרופ' פלפל, ניתחה את המידע על ה-tRNA באמצעות שבבי דנ"א ותוכנות מתמטיות, יחד עם ד"ר דיסה טלר וחוקרים אחרים בקבוצתו של פרופ' אנדרס לונד מאוניברסיטת קופנהגן, ובשיתוף עם חוקרים נוספים מדנמרק, מהולנד, משווייץ ומארצות-הברית.

השוואה ממוחשבת בין הגנומים של תאים מ-450 דגימות רקמה: ההשוואה חשפה דמיון רב בין דפוס ה-tRNA בתאים סרטניים ובתאים בריאים מתחלקים (באדום, המלבן למעלה מימין), ודמיון מסוים בתאים שאינם מתחלקים (באדום, למטה משמאל); לעומת זאת, לא נמצא דמיון כאשר נערכה השוואה בין תאים מתחלקים לבין תאים שאינם מתחלקים (בכחול) [צילום: באדיבות דוברות מכון ויצמן למדע]
▪  ▪  ▪

תוצאות הניתוח היו כל כך מובהקות, עד שהן הפתיעו אפילו את החוקרים. הם גילו, כי כל תא מכיל אחת משתי תת-קבוצות של מולקולות tRNA: קבוצה אחת המאפיינת תאים מתחלקים, וקבוצה שנייה המאפיינת תאים שאינם מתחלקים. לדוגמה, בתאים מתחלקים נמצאו כמויות גדולות של מולקולת ה-tRNA אשר מתרגמת את "המילה הנרדפת" GAG. לעומת זאת, בתאים שאינם מתחלקים נמצאו כמויות גדולות של מולקולת ה-tRNA שמתרגמת את "המילה הנרדפת" GAA. כתוצאה מכך, לכל תא יש "חתימה" אופיינית של tRNA, המתבטאת בכמויות ייחודיות של כל מולקולות ה-tRNA השונות. במילים אחרות, באמצעות מדידת כמויות ה-tRNA אפשר לקבוע האם מדובר בתא בריא - שהפסיק להתחלק והתמיין לסוג מסוים, כמו תא עצם, דם או עור, או שמא זהו תא מתחלק - כמו שקורה בתאים סרטניים, בתאי גזע עובריים ובתאי גזע אחרים. למעשה, לכל התאים הסרטניים שנבדקו במחקר הייתה אותה "חתימת" tRNA, ולכל סוג סרטן הייתה גרסת חתימה ייחודית משלו.

כאשר המדענים בחנו את הקשר בין מולקולות ה-tRNA השונות לבין סוגי גנים מסוימים, הם מצאו כי מולקולות ה-tRNA האופייניות בדרך כלל לתאים מתחלקים נטו להיות מעורבות בתרגום גנים האחראים להתנהגות "אנוכית" של תאים - כגון צמיחה מהירה, שלעיתים אינה מביאה בחשבון תאים שכנים - שהיא תכונה האופיינית לסרטן. לעומת זאת, מולקולות ה-tRNA הנמצאות בתאים לא-מתחלקים היו מעורבות בתרגום גנים שאחראים להתנהגויות "חברתיות" יותר, כגון היצמדות תאים או תקשורת בין תאים, האופייניות לרקמות בריאות.

המדענים משערים, כי ייתכן ששתי חתימות ה-tRNA נוצרו במהלך האבולוציה, כאחת הדרכים שבעזרתן מנסה הטבע למנוע סרטן. חתימות אלה מהוות מנגנון המגביר את יציבות התא, בכך שהן מבדילות בין מצב חלוקה לבין מצב תקין של אי-חלוקה. כאשר תא בריא ולא-מתחלק עומד להפוך לסרטני, הוא צריך לשנות את מלאי ה-tRNA שלו. משימה זו מציבה מכשול בדרך לחלוקה בלתי-מרוסנת: עד שהמלאי לא ישתנה, התא יתרגם ביעילות פחותה את הגנים בעלי הפוטנציאל הסרטני.

יהיה ההסבר האבולוציוני אשר יהיה, ניתוח חתימות ה-tRNA עשוי בעתיד לשמש לגילוי, לאבחון או לחיזוי התפתחותה של מחלת הסרטן. שיפור היכולת להבדיל בין תאים סרטניים לבין תאים בריאים עשוי גם לעזור בפיתוח תרופות אשר יתמקדו בגידול, ללא פגיעה ברקמות בריאות.

פורסם במקור: מגזין 'המכון' - מדע ותרבות בשפה ידידותית

השתתפו ביצירת הכתבה חברי צוות המחלקה לתקשורת, מכון ויצמן למדע.
תאריך:  28/01/2015   |   עודכן:  28/01/2015
מכון ויצמן למדע
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
"בו-עינאן" הייתה עיירה קטנה במחוז תַּאפִילַאלְתְּ שבמרוקו. כרב המחוז החל לכהן לאחרונה (בעת שאירע המעשה) רב צעיר בשנים וגדול במעשים, הצדיק הקדוש רבי ישראל אבוחצירא "בבא סאלי" זי"ע (יום פטירתו ד' שבט), וגם נודע בשערים בשל אבותיו הקדושים, רבי יעקב אבוחצירא, סבו, ורבי מסעוד, אביו.
28/01/2015  |  גד שכטמן  |   כתבות
פיקדון מובנה "זוכה" לתדמית שלילית, נראה שלא בצדק - אמנם, זה לא בטוח לחלוטין כמו פיקדון סטנדרטי וניתן להפסיד (אם כי לרוב בשיעור נמוך מאוד), אבל ייתכן גם אפסייד משמעותי בתשואה, ובתקופה שהפיקדונות הרגילים מספקים תשואה אפסית, זה בהחלט יכול להיות מכשיר אטרקטיבי.
28/01/2015  |  אבישי בן-משה   |   כתבות
הסוחרים והמשקיעים בבורסה המקומית ובוול-סטריט, יודעים שלסחור בניירות ערך דרך הבנקים זה לא הכי נוח - שעות הפעילות, הבעיות הטכניות, ההמתנה בטלפון, איתור מניות ואופציות זרות, הן רק חלק מהבעיה. הבנקים לא מספקים מערכות מחשוב מתקדמות כמו חדרי המסחר של הברוקרים הפרטיים, והם לא תחרותיים בעמלות מול הברוקרים הפרטיים. כן, זה כבר ממש לא סוד, ועדיין - חלק גדול מהציבור נצמד לפקיד הבנק שלו, ולא עוזב את הסניף. עם זאת, התהליך כבר התחיל וזה יימשך - לאט-לאט לקוחות עוברים לברוקרים הפרטיים ולבסוף - הכלכלה הפשוטה תנצח - איפה שזול, לשם יזרום הכסף. אחרי הכל, נכון שקשה לעזוב את יוסי הפקיד מהסניף הקרוב, אבל דני מהברוקראז' (חדרי המסחר של הברוקרים) גם נותן שירות טוב. יתרה מכך - לסוחרים בהיקף גדול, נוח הרבה יותר לעבוד מול הברוקרים הפרטיים - מערכות המסחר מתקדמות מאוד, הזמינות היא בכל שעות המסחר (של הבורסה המקומית ובורסות חו"ל), והעלויות נמוכות בצורה משמעותית מאוד! בבנקים ניתן להעריך כי ממוצע העמלות קנייה ומכירה בניירות ערך בארץ נע סביב 0.2% ואפילו יותר; אצל הברוקרים הפרטיים זה מתחת ל-0.1%.
28/01/2015  |  אבישי בן-משה   |   כתבות
ידוע כבר שאגרות החוב בשווקים הפיננסים מושפעות באופן ישיר מריבית הבנק המרכזי במדינה. בשנים האחרונות מחירי אגרות החוב עלו והתשואות ירדו והכל תוצאה של ירידה מתמדת בריבית המוניטרית בעולם המערבי. כיום, ריבית בנק ישראל עומדת על 0.25% ואילו הריבית בגוש האירו עומדת על 0.05% ובארצות הברית 0-0.25%.
28/01/2015  |  גיא חזן  |   כתבות
בחודש שעבר הודיעה אינסטגרם שהיא הגיעה ל-300 מיליון משתמשים פעילים ובכך למעשה עקפה את טוויטר. מדובר ללא ספק בהרבה מאוד תמונות והרבה מאוד אנשים, שייתכן שלא הייתם רוצים שייחשפו לתמונות שאתם משתפים. רגע לפני שאתם משתפים את התמונה הבאה, הכנו לכם כמה טיפים שיעזרו לכם לשמור על הפרטיות שלכם גם באינסטגרם.
28/01/2015  |  גיל נוילנדר  |   כתבות
חלום ריחני  /  מכון ויצמן למדע
מי מרסן את הסקרנות?  /  מכון ויצמן למדע
מעקב צמוד  /  מכון ויצמן למדע
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין, יצחק דנון
שרה נתניהו דורשת לעקוף את הנהלים
עידן יוסף
הנעדרת נפלה לבור פסולת ומתה
היום לפני
מרד נעורים
חינוך נוקשה [1979]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
האם פייסבוק תפסיק להציג לייקים
כתיבת המומחים
מכונת קפה מבית נספרסו - 3 מכונות קפה מומלצות
יום הולדת
פרופר גד 3/12
אבן-ארי אריה (2006-1931) 4/12
שטרסמן גבריאל 4/12
פיקרסקי מרגלית 4/12
שושני שמשון 4/12
ג'רג'ורה ראיק 4/12
פינשטיין הרן 4/12
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il