News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 556,830  סלולר - 1,379,050
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אושרת גני גונן
אושרת גני גונן
היה ראוי לו ראשי הרשויות היו שותפים לתהליכי קבלת ההחלטות באופן בו יוכלו לתווך אותן ואת ההנחיות לציבור    בינתיים מונע משרד המשפטים מרשויות מקומיות לספק מידע הכרחי לתושבים על תחלואה ...
איתמר לוין
איתמר לוין
מה שמפריע ליעקב ליצמן הוא ההגדרות של מי שאין מנוס מלבודד אותם, ולא העובדה שאכן הציבור החרדי נפגע מן הקורונה בצורה קשה במיוחד - בין היתר באחריותו    לצד זאת, לרבים בתקשורת ובפוליטיקה...
ללא ניצולי שואה ייתכן שיום הזיכרון יאבד מעוצמתו [צילום: פלאש 90]
חיים זלקאי
ההיסטוריונית פרופ' חנה יבלונקה כואבת את העדר הקונצנזוס לגבי זיכרון יום השואה, חוששת מהיום שבו יהפוך הנושא לסתם עוד פרק בספרי ההיסטוריה ויש לה גם כמה לקחים אקטואליים    "יש לנו לעיתי...
עו"ד טלי גוטליב
עו"ד טלי גוטליב  |  
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
התנאים למעצר בתנאי איזוק אלקטרוני
אזיקים אלקטרוניים [צילום: איתמר לוין]

לאחר קבלת התיקון לחוק המעצרים שעיקרו מתן מעמד של עצור למפוקח בתנאי פיקוח אלקטרוני קובע בית משפט העליון, כי לא התייתר המבחן הבוחן מסוכנותו של מי המבקש להמיר מעצרו, ממעצר מלא בבית כליאה, למעצר מלא, באיזוק אלקטרוני

▪  ▪  ▪
מאז תוקן בתאריך 16.6.2015 חוק המעצרים ונקבע בו כי הפיקוח האלקטרוני על עצורים, לאחר הגשת כתב אישום, לא ייחשב עוד כחלופת מעצר לפי סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים, אלא עניין לנו, במעצר, לכל דבר ועניין, בתנאי פיקוח אלקטרוני, טרם נדרש בית משפט העליון - עניינית ופרטנית - לשאלת מהותו של האיזוק האלקטרוני, כמעצר של ממש, להבדילו, ממצב דברים, שנהג בעבר, עת נחשב איזוק אלקטרוני כחלופת מעצר ולא כמעצר בפועל ולמעשה.

אמנם, בית משפט העליון (כב' השופט, י' עמית), נדרש בתאריך 9.7.2015 לשאלת מעצר באיזוק אלקטרוני, לאחר תיקון החוק, בהחלטה שניתנה בעניין המרת תנאי שחרורו של רונאל פישר, ממעצר בתנאי כליאה, במתקן כליאה, למעצר באיזוק אלקטרוני (בש"פ 4658/15 פישר נ' מדינת ישראל), אולם הוא לא הרחיב דברים, בעניין זה. כל שכתב, באותה החלטה כב' השופט, י' עמית, בעניינו של פישר היה, כי אין מדובר בשינוי טרמינולוגי גרידא אלא בשינוי תפיסתי של ממש. חשיבותה של קביעה זו, בהחלטתו דנא של כב' השופט, י' עמית, נעוצה בהגדרת מעמדו המשפטי של המפוקח כעצור עד תום ההליכים ולא כמי ששוחרר לחלופת מעצר בתנאים מגבילים שבין תנאיה גם תוספת פיקוח אלקטרוני, כפי שהיה בעבר בהתאם להוראת השעה.

אתמול (יום ב', 10.8.15), בהחלטה תקדימית של בית משפט העליון נדרש בית משפט העליון, מפי כב' השופטת, ענת ברון, למהות השינוי שנתקבל בחוק המעצרים, בעניין הפיקוח האלקטרוני, כמעצר של ממש ולא כחלופת מעצר, אגב הגשת ערר בידי פרקליטות המדינה, על המרת מעצרו של עצור, ממעצר בבית כלא, למעצר מלא, בתנאי איזוק אלקטרוני.

באותו עניין, דובר בעצור שהוגש נגדו כתב-אישום, שבמסגרתו יוחסו לו עבירות בתחום עבירות מין ובשל החשש למסוכנות מצידו, נתבקש מעצרו, בידי המדינה, עד תום ההליכים המשפטיים. בקבלה עררה של המדינה, נדרשה כב' השופטת, ענת ברון, לסוגיית העדרו וגם/או אי-העדרו של חשש לפגיעה במתלוננות, מצידו של המשיב וכן לשאלת: "השינוי המשפטי והפסיקתי בעניין האיזוק האלקטרוני", כפי שהגדיר זאת בית משפט המחוזי, בהחלטתו להמיר מעצרו של המשיב בבית כלא, למעצר מלא, בתנאי איזוק אלקטרוני.

המדינה טענה בעררה, כי יש לשוב ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בשל המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיב לביטחון הציבור בכלל, לביטחון קטינות בפרט ולרבות לביטחון המתלוננות בתיק. בית משפט העליון קבע, כי לא ניתן להותיר על-כנה המסקנה, שלפיה חל שינוי נסיבות המפחית, לא כל שכן המאיין מסוכנותו של המשיב. בית משפט העליון מצא סימוכין ותימוכין, לקביעתו זו, בתסקיר שירות המבחן, בו נקבע שהמשיב חש משיכה לקטינות ורצון לספק צרכיו המיניים באמצעותן וכי קיימים אצלו עיוותי חשיבה, שעה שהתנהגותו כרוכה במניפולציה ובהסתרת כוונותיו. לכן, קבע בית משפט העליון - עוד בעבר - מפי כב' השופט, ניל הנדל, כי לא ניתן לאיין מסוכנות העותר, באמצעות שחרורו לחלופת מעצר, לרבות לחלופת מעצר בעיר אחרת מזו שבה מתגוררות המתלוננות, שכן אין בכך כדי למנוע מהמשיב לבצע מעשים דומים, למעשיו שבביצועם נחשד הוא, כיום, בקטינות אחרות.

מכאן פנתה כב' השופטת, ענת ברון, לבחון אם השינוי החקיקתי בחוק המעצרים, בעניין האיזוק האלקטרוני והפסיקה המתייחסת לשינוי חקיקתי זה, הצדיקו המרת תנאי מעצרו של המשיב, במעצר מלא, בתנאי פיקוח אלקטרוני, תחת להותירו במעצר, בבית כלא. בבוחנו תנאי מעצר בתנאי איזוק אלקטרוני, מגיע בית משפט העליון למסקנה, כי גם כיום ניתן מבחינה מעשית - באמצעות הצמיד האלקטרוני המותקן על רגלו של המפוקח, לוודא אם הוא יצא ממתחם מוגדר, אם כי הוא ער לכך, שמדובר בכלי פיקוח מוגבל, שאינו יכול להוות כלי פיקוח הולם על נאשם שמסוכנותו גבוהה וגם/או על מי שלא ניתן ליתן בו אמון. לכן, קובע בית משפט העליון, בהחלטתו זו - בהסתמכו על פסיקת עבר, בימים שעדיין איזוק אלקטרוני, היווה חלופת מעצר ולא היווה מעצר של ממש - כי כלי הפיקוח האלקטרוני, לרוב אינו אלא רכיב משלים, בחלופת מעצר, למפקחים אנושיים.

בית משפט העליון קובע, מפי כב' השופטת, ענת ברון, בהחלטתו התקדימית, כי להגדרת מעמדו של מפוקח אלקטרוני כעצור, נודעת נפקות בשני מישורים מרכזיים. במישור האחד - על עצור בתנאי פיקוח אלקטרוני חל - מכאן ואילך מנגנון אישור הארכת מעצר בהתאם להוראות סעיפים 62-60 א לחוק המעצרים. במישור השני - אם עצור בתנאי פיקוח אלקטרוני יפר תנאי הפיקוח כפי שנקבעו בעניינו הוא, הרי ניתן להחזירו מיידית למתקן כליאה בהחלטה מנהלית. סעיף 22 ח לחוק המעצרים מסמיך עתה הממונה על הפיקוח האלקטרוני בשירות בתי הסוהר (שהוא סוהר בדרגת גונדר משנה לפחות) להורות על הפסקת המעצר, בתנאי פיקוח אלקטרוני ולהחזיר המפוקח למעצר, במתקן כליאה במקרה של חשד להפרת תנאי הפיקוח. בעוד שעל-פי הכלל שחל בהוראת השעה, הרי במקרה של הפרה של תנאי השחרור של מי ששוחרר לחלופת מעצר, בתוספת פיקוח אלקטרוני, נדרש היה להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט שהורתה על שחרור כאמור.

בית המשפט העליון קובע, בהחלטתו התקדימית הנ"ל, כי התנאים למתן צו למעצר בפיקוח אלקטרוני קבועים בסעיף 22ב(א) לחוק המעצרים והם קובעים מנגנון תלת-שלבי. בשלב הראשון - יש לבחון התקיימות התנאים למתן צו מעצר על-פי סעיף 21(א) לחוק המעצרים. בשלב זה על בית המשפט לבחון, אם מתקיים אחד מאלה: חשש מכך שאי מעצר הנאשם יביא לשיבוש הליכי משפט וגם/או הימלטות מן הדין; חשש שהנאשם יסכן ביטחונו של אדם, ביטחון הציבור וגם/או את ביטחון המדינה; בענייננו אנו, מציין בית משפט העליון, כי המשיב הואשם באחת מהעבירות המקימות מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)ג(1) לחוק המעצרים. בשלב השני - על בית המשפט לבחון אם ניתן להשיג מטרת המעצר, בדרך של שחרור הנאשם בערובה, בהתאם להוראת סעיף 21(ב)1. בשלב השלישי - אם נמצא כי לא ניתן להשיג מטרת המעצר, בדרך של שחרור בערובה, רשאי בית המשפט - בהסכמת הנאשם - להורות כי חלף החזקתו מאחורי סורג ובריח, הרי ייעצר הנאשם בתנאי פיקוח אלקטרוני.

בית משפט העליון מדגיש בהחלטתו התקדימית כי הוראה כאמור תינתן אם בית המשפט מצא, שבנסיבות המקרה מעצר בפיקוח אלקטרוני יאפשר השגת תכלית המעצר. בית המשפט יעשה כן, לאחר ששקל בין היתר חומרת העבירה שבה מואשם הנאשם, עברו הפלילי וכן אם עמד, בעבר, בתנאי פיקוח אלקטרוני.

בהתאם לתפיסתו של בית משפט העליון (כב' השופטת, ענת ברון), הרי מטרתה של תוכנית הפיקוח האלקטרוני, במתכונתה הנוכחית, הינה לשמש אמצעי מעצר נוסף לעצורים שמפאת מסוכנותם, לא ניתן היה לשחררם לחלופה שיהא בה כדי לאיין מסוכנות זו. כב' השופטת, ענת ברון, קובעת בהחלטתה דנא כי ההוראה על מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני מצמצמת נזקי המעצר, בקרב עצורים אלה, שכן, היא מאפשרת להם לשהות עד כמה שניתן בסביבתם הטבעית, תוך שנוצרת עקב כך הקלה במצוקת המקום הקיימת במתקני המעצר של שירות בתי הסוהר ואף חיסכון תקציבי.

עם זאת, קובעת כב' השופטת, ענת ברון, בהחלטתה זו, כי מובן הוא הדבר, שמתכונת הפיקוח האלקטרוני מותנית בכך שבית המשפט שוכנע כי יש באמצעי פיקוח זה כשהוא נלווה מטבע הדברים לתנאים מגבילים אחרים כדי להבטיח תכלית המעצר בנסיבות העניין. למסקנה זו נמצא חיזוק בדברי ההסבר להצעת חוק פיקוח אלקטרוני ובנוסח החקיקה, כפי שנתקבל בסופו של יום בכנסת. מדברי הסבר אלה עולה, כי כוונת המחוקק הינה לאפשר לבית המשפט להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני, רק מקום שיש בו כדי להשיג תכלית המעצר. עניין זה מוסבר, על-רקע מכלול שיקולים ובהם מאפייניו של הנאשם, מסוכנותו הפוטנציאלית וסיכויי עמידתו בתנאי תוכנית הפיקוח, אל מול החשש מפני הפרת תוכנית הפיקוח על ידו.

בית משפט העליון מדגיש - בהחלטתו זו כי בהליכי מעצר בפיקוח אלקטרוני, ממשיכים לחול הכללים הרגילים בדבר הוכחת מסוכנותו של הנאשם בהליכי מעצר לפי חוק המעצרים. כך למשל, מפנה כב' השופטת, ענת ברון, להוראת סעיף 22 (ב)ב(1) לחוק המעצרים, המפנה לאחת מהעבירות המנויות בהוראת סעיף 21א(1)ג(1) לחוק המעצרים, המקימות חזקת מסוכנות והקובע, כי אין מקום להורות על מעצר, בפיקוח אלקטרוני, של מי שמתקיימת לגביו חזקת מסוכנות כאמור וכי ככלל מקומו של זה במתקן כליאה. על יסוד האמור והמפורט לעיל, קובעת כב' השופטת, ענת ברון, כי בכך נבדל למעשה ובפועל מעמדו של עצור בפיקוח אלקטרוני, ממעמדו של נאשם שממילא היה ניתן לקבוע לו חלופת מעצר, שיש בה כדי לאיין מסוכנותו, מחד-גיסא וממעמדו של עצור, מאחורי סורג ובריח, שלא ניתן היה לקבוע בעניינו כי הפיקוח האלקטרוני הגם שהוא מתווסף לתנאים מגבילים נוספים מגן באופן מספק מפני מסוכנותו, מאידך-גיסא.

כב' השופטת, ענת ברון, מדגישה, בהחלטתה זו, כי ניתן להשקיף במידת מה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, כאל אמצעי המצוי ב"מדרג ביניים" בין שחרור לחלופת מעצר לבין מעצר עד תום ההליכים במתקן כליאה. עם זאת, רואה שופטת נכבדה זו, לסייג קביעתה הגורפת ולקבוע, כי:

"לא כל מי שנקבע לגביו כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו בדרך של שחרור לחלופת מעצר, עשוי להיות בבחינת "מועמד אוטומטי" למעצר בפיקוח אלקטרוני. "פיקוח אלקטרוני" אינו נוסחת פלא שיש בה כשלעצמה משום מענה למי שנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה לציבור ולקורבנות העבירה בנסיבות המקרה. הבדיקה אם בכל זאת יש לסטות מהכלל, בדבר מעצר מאחורי סורג ובריח, לגבי מי שלא ניתן לאיין מסוכנותו באמצעות שחרורו לחלופת מעצר, תיעשה על-רקע מכלול של שיקולים ובראשם מסוכנותו של הנאשם. מבחינה זו, חוק הפיקוח האלקטרוני לא שינה סדרי בראשית, אף שמסתמן שטענה ממין זה שבה ועולה לפני בתי המשפט מאז כניסתו של החוק לתוקף. לשון אחר, גם לאחר השינוי התחיקתי בית משפט לא יורה על השמתו של נאשם בתנאי פיקוח אלקטרוני, שמטבעו הוא כלי מוגבל, אלא אם כן שוכנע שדי בו, בצירוף תנאים מגבילים אחרים, כדי להשיג את תכלית המעצר וזאת בהינתן העובדה שמן הבחינה "הטכנית" האיזוק האלקטרוני נותר כשהיה".

בשולי החלטתה, קובעת כב' השופטת, ענת ברון, כי אין היא סבורה שבשינוי החקיקתי ובמנגנונים הקבועים בו, כפי שתוארו לעיל, יש משום שינוי נסיבות מהותי המצדיק כעת השמת המשיב, במעצר בפיקוח אלקטרוני. בהחלטה דנא, מדגישה שופטת נכבדה זו, כי שינוי המעמד המשפטי של נאשם המצוי בפיקוח אלקטרוני, ממשוחרר בערובה, למעמד של עצור - עם חקיקתו של חוק הפיקוח האלקטרוני - אינו פוטר בית המשפט מלעמוד על מסוכנותו של מי שנבחנת לגביו אפשרות למעצר בפיקוח כאמור. לאחר קבלת התיקון לחוק המעצרים - שעיקרו מתן מעמד של עצור למפוקח בתנאי פיקוח אלקטרוני קובע בית משפט העליון, לא התייתר המבחן הבוחן מסוכנותו של מי המבקש להמיר מעצרו, ממעצר מלא בבית כליאה, למעצר מלא, באיזוק אלקטרוני.

משלא מצא בית משפט העליון, בהחלטות הקודמות המתייחסות למשיב, התייחסות לשינוי נסיבות כלשהו, בעקבות חוק הפיקוח האלקטרוני המשליך על הערכת מסוכנות המשיב. משלא חל כל שינוי נסיבות מהותי, בעניין מסכנות המשיב, שבגינו יש להיעתר, עתה להשמת המשיב במעצר, בתנאי פיקוח אלקטרוני, הרי יש לקבל הערר, שהגישה המדינה. כב' השופטת, ענת ברון, כותבת בהחלטתה, כי המסוכנות הנשקפת מן המשיב לציבור בכללו, לביטחונן של קטינות ובפרט לביטחון המתלוננות בתיק דנן נותרה גבוהה כשהייתה.

בנסיבות אלה, נקבע, בהחלטה זו, כי המשיב יוותר במעצר בבית כלא, עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בכך התקבל ערר המדינה, כמו-גם בוטלה החלטת בית משפט המחוזי, בדבר ריצוי המעצר של המשיב, כשהוא מצוי תחת איזוק אלקטרוני, שלא בבית כלא.

הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין. ד"ר חיים שטנגר, יצא לחופשת שבתון ובמקומו פועלים - בתקופת השבתון שלו - עורכי-הדין אורי פנטילט וארנון שצמן.
תאריך:  11/08/2015   |   עודכן:  11/08/2015
חיים שטנגר
מועדון הבלוגרים עוקבים: 2 לקבלת רשימות חיים שטנגר לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
התנאים למעצר בתנאי איזוק אלקטרוני
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אתמול (א', 9.8.15) התכנסה הוועדה לבחירת שופטים, שכעל סדר יומה בחירת תשעה שופטים ושופטות לבתי-המשפט המחוזיים ועשרה שופטים ושופטות לבתי-משפט השלום, ברחבי הארץ. קדמה לישיבה זו עתירה לבג"ץ שהגיש כותב שורות אלה, יחד עם העיתונאי והיועץ האסטרטגי התקשורתי, בן ציון ציטרין, נגד יו"ר הכנסת, ח"כ רוברט אילטוב והוועדה לבחירת שופטים, לפסול ח"כ רוברט אילטוב מהיות חבר הוועדה לבחירת שופטים, עקב קיומה של אפשרות ממשית למשוא פנים וגם/או עקב קיומה של דעה קדומה, כאשר אין סיכוי סביר, כי דעה זו תשתנה במהלך דיוני הוועדה שהתקיימה אתמול.
10/08/2015  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
תוך קצר חזר עו"ד דורי קלגסבלד לצמרת המשפטית ופרשת התאונה המחרידה נשכחה עד שהתעוררה השבוע מחדש. אומ"ץ תפעל לחשיפת שמות חברי האליטה של קלגסבלד שהשקו אותו מים בשעה שהאם ובנה היו מוטלים מתים אומ"ץ מתערבת בפרשת גל בק ופנתה אל נציבת קבילות הפרקליטות השופטת בדימוס גרסטל, שהשיבה שתכנס לתמונה בפרשת סימנס לא עלה בידנו להביא את אלי לנדאו מאחורי סורג ובריח. השבוע הודיע עו"ד מינא לרשות ני"ע על היערכות להגשת עתירה נוספת דוח שבועי (7)
07/08/2015  |  אריה אבנרי  |   יומני בלוגרים
אחד מכתמי הבושה הבולטים הקיימים עדיין בספר החוקים הישראלי, הינו חוק סמכויות שעת-חרום (מעצרים), תשל"ט-1979, המאפשר קיומם של מעצרים מנהליים, במאה ה-21, במדינת ישראל, שעה שאין בידי הרשות החוקרת וגם/או בידי הפרקליטויות השונות, כל ראיות היכולות להצדיק הגשת כתב-אישום ולמרות הכל מחליט שר הביטחון, כי יש מקום לעצור אזרח מדינת ישראל במעצר מנהלי, בלא להגיש נגדו כתב-אישום ובלא להציג נגדו, חומר הראיות וגם/או החשדות שבגינן ובגדרן הוחלט לעצור אותו, במעצר מנהלי.
06/08/2015  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
כמה מוזרות הן דרכי האל. רצינו אתמול לאכול סלט ב"קפה לואיז", בשדרות רוטשילד 9, בתל אביב ובמקום זאת מצאנו עצמנו במסעדה ששמה: "הברון". מה זה שאלנו? איפה לואיז? "לואיז", אמרה לנו המלצרית, "כבר איננה. התחלפו הבעלים וכעת אנחנו נקראים הברון". "טוב", פלטנו אנחה כבדה מעומק הבטן, בשל החום הכבד וצנחנו - עייפים ותשושים בצד אחד השולחנות, שעד לפני שבועיים נשבע אמונים ל"קפה לואיז" ועכשיו הוא מצדיע ל"ברון".
05/08/2015  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
לאחר שהאישה כילתה זעמה בכל חנויות האופנה - ברחובה הראשי של מילאנו ואל תדאגו גם ברחובות היוצאים מהרחובות הראשיים - ולא הותירה חנות אחת שלא בדקה בה, בדוק היטב ולפני ולפנים חידושי האופנה, בתחום הביגוד וההנעלה, הגיע גם תורו של מוכה הגורל, כותב שורות אלה, לצאת אל האור. ליתר דיוק, מוכה הגורל - שכבש תשוקותיו בשעות היום, עת השתלחה האישה בכל חמודות הביגוד והאופנה - וזכה לשחרר תסכוליו ולהוציאם לאווירו של עולם, דווקא בשעות הלילה המאוחרות. פתע פתאום גילה כותב שורות אלה, את צירוף המלים "בלו-נוט", שכתו מוסיקלי מפריד בין שתי המלים שנכתבו בשפת עם לועז.
04/08/2015  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
סיפורים חמים(72 שעות)
פרופ' דוד נבון
התרגילים הרטוריים של יורם לס
איתמר לוין
סופית: שש שנות מאסר לגודובסקי
היום לפני
רחל בלובשטיין
משוררת על שפת כנרת [1931]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ד"ר אליהו לביא מסביר על זיהוי וטיפול בבעיות במערכת העיכול
כתיבת המומחים
3 סיבות שיגרמו לך להיכנס לקורס היי-טק אחרי השחרור
יום הולדת
בן-זימרה אליהו 21/4
סיון טובה (2014-1947) 21/4
הכהן מנחם 21/4
תאופיק חטיב 21/4
וינבאום וולצקי חדוה 21/4
איילנד גיורא 22/4
ברונפמן רומן 22/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il