הגנה חוקית וקניינית על עיצוב מוצרים

ועדת הכלכלה של הכנסת החלה (יום ד', 13.1.16) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העיצובים, שנועדה להחליף את פקודת הפטנטים וליצור במקומה הסדרה מקיפה שתחול על עיצובים. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, ציין בדיון כי כל יום נוגעים ועוסקים אנו, כלאחר יד בעיצובים שסביבם מושקע זמן רב למחשבה וליצירה, שהצעת החוק מתייחסת אליהם. ראש אשכול דיני קניין רוחני במשרד המשפטים, עו"ד הווארד פולינר, אמר כי מדובר ביום מרגש, והסביר כי הצעת חוק העיצובים נועדה להחליף פקודת הפטנטים משנת 1924, ביחס למדגמים.

עו"ד נעמה דניאל ממשרד המשפטים הסבירה כי הצעת החוק עוסקת בעיצובים ואמרה כי "כשמדברים על עיצוב נוהגים לחשוב בעיקר על שמלות, ביגוד, הנעלה ותכשיטים, אבל עיצוב זה גם עיצוב של אוכל, עיטורים על צלחות וכלי אוכל, יצירות דו-ממדיות אחרות ועוד". היא הוסיפה עוד וציינה, כי החוק נועד לקדם עיצובים חדשים, להקל על ההגנה לה יזכו המעצבים, ולעדכן הוראות הדין בהתאם להתפתחויות בימנו לעומת הדין הקיים כיום שמקורו בפקודה מנדטורית משנת 1924. עוד צוין, כי מוצע לאפשר תקופת חסד של 3 שנים בה ניתן יהיה לקבל הגנה גם לעיצוב בלתי רשום. היא הוסיפה כי אישור ההצעה תאפשר לישראל להצטרף לאמנת האג ולאפשר ליוצרים לקבל הגנה בכל 62 המדינות החברות באמנה רשם הפטנטים, עו"ד אסא קלינג הוסיף כי הצעת החוק תאפשר רישום קל ומהיר. לדבריו, בשנת 2014 הוגשו רק 1,400 בקשות לרישום מדגם לעומת 6,300 בקשות שהוגשו לרישום פטנטים. לדבריו, בשל ההליכים הקיימים כיום קיים - בפועל ולמעשה - תת שימוש בכלי. לדברי עו"ד אסא קלינג, הרי כיום מעצב ישראלי נמצא בנחיתות לעומת מעצבים ממדינות השותפות להסכם האג, שכן הוא צריך לרשום את העיצוב בכל מדינה בנפרד בעוד שההצטרפות לאמנה תאפשר, כאמור, רישום בכל המדינות החברות.

הצעת החוק מתייחסת ל"אמנת פריס", שהינה אמנה בדבר הגנת הקניין התעשייתי שנחתמה בפריס ביום 20 במרס 1983 והתיקונים באמנה כאמור ככל שמדינת ישראל חייבת בהם. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי מטרתה של הצעת החוק הינה ליצור הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים במדינת ישראל ויחליף את ההסדר הקיים כיום בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים. בהצעת החוק מצוין, כי המלה "עיצוב" - Design מודרנית >qB>ומובנת יותר מהמילה "מדגם", שבה נעשה שימוש בפקודת הפטנטים והמדגמים. עוד נכתב, בהצעת החוק, כי שינוי המונחים אין בו כדי לשנות מהמהות, וכי ההתייחסות ל"דיני העיצובים" זהה, לחלוטין, להתייחסות ל"דיני מכרזים", כלשון מונח זה בפקודת הפטנטים והמדגמים.

בהצעת החוק מצוין עוד, כי תכליתם הבסיסית של דיני העיצובים - שעד כה נקראו בשם: "דיני המדגמים" הינה עידוד פיתוחם של עיצובים חדשים לטובת הציבור. זה הוא העיקרון הכללי העומד בבסיסה של הצעת החוק, לטענת מנסחי הצעת החוק שהוגשה למליאת הכנסת, כהצעת חוק מטעם הממשלה. כנגזרת מכך, קיימות שלוש
תכליות עיקריות נוספות שהנחו והתוו ההסדרים המוצעים בהצעת חוק זו. תכליות אלה הן האינטרס הציבורי שבעידוד בעלי עסקים קטנים - מעצבים הפועלים לבדם וגם/או המחזיקים עסק קטן; קידום הוודאות בתחום העיצובים בישראל והתאמת הדין להתפתחויות שחלו בתחום זה, כפי שמפורטים הדברים בהצעת החוק.

ההתפתחויות שחלו בשנים שחלפו מאז חקיקת פקודת הפטנטים והמדגמים בדיני העיצובים, במרבית המדינות בעולם בדיני הקניין הרוחני והן בתחומים נוספים ומשיקים לדיני הקניין הרוחני, מעלות הצורך ביצירת הסדר חדש ועדכני יותר שיחול על עיצובים בישראל. בין התפתחויות אלה בולטת ההתפתחות הטכנולוגית, אשר מעוררת סוגיות חדשות ומשפיעה הן על סוגי המוצרים הניתנים לרישום כעיצובים (דוגמת גופנים), סימנים גרפיים (Icons) ותצוגות מסך הן על דרך בחינת החידוש שבעיצוב, בדרך של בחינה עולמית - באמצעות אתרי האינטרנט של המשרדים השונים לרישום עיצובים בעולם, לדוגמה והן על אפשרויות הגשת הבקשה לרישום, דוגמת הגשת בקשה מקוונת לרישום עיצוב.

נוסף על כך, הרי השתנתה המסגרת המשפטית הבינלאומית שבתוכה פועלת מדינת ישראל בעניין זה. כיום קיים הסכם הסחר של ארגון הסחר העולמי בדבר היבטים הקשורים לזכויות בקניין רוחני - Agreement on trade
related aspect of Intellectual Property Rights, המהווה נספח להסכם המקים את ארגון הסחר העולמי שנחתם במרקש בשנת 194 והידוע ומוכר בשם "הסכם הטריפס". הסכם זה קובע דרישות סף בנוגע להגנה על עיצובים תעשייתיים. ניתן עוד למנות, בקשר לכך, עקרונות אמנת פריס בדבר הגנה על הקניין התעשייתי, הידועה ומוכרת בשם "אמנת פריס", המחייבת התייחסות חקיקתית, ישירה וגם/או עקיפה הנוגעת לאמנה זו, מצד מדינת ישראל - שלהם מחויבת מדינת ישראל. מן הראוי לציין והדגיש, כי החקיקה הקיימת, כיום, במדינת ישראל, אינה סותרת כל מחויבות שהיא של המדינה, הנובעת מחתימתה של מדינת ישראל על הסכמים בינלאומיים בתחומים הקניין הרוחני והפטנטים ומהיותה צד ישיר להסכמים בינלאומיים אלה.

יש לקוות ולייחל לכך, שלקראת חקיקתו הסופית של חוק העיצובים והכללתו החוק מחייב בספר החוקים בישראל, תצא תחת ידי המחוקק לחקיקה ההולמת ומתאימה להתפתחויות הטכנולוגיות והאחרות, שחלו בתחום העיצוב, מאז חקיקת חוק הפטנטים והמדגמים בשנת 1924.