|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

מולה אגין - 50 שנה למותו <br>

מחלוקות בשמאל הישראלי על הצורך וההצדקה לצאת "למלחמת קנוניה" של האימפריאליזם המערבי ב-1967
01/10/2017  |   חנינא פורת   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
יהודית כפיר [צילום: יוטיוב]

שום כוח
עיניו הבהירות הפנטו אותנו וכשהוא חייך וקבע את עמדתו הקשה, הנוגדת לשלך, את אמירתו החדה - לא היה שום כוח בעולם שיכול היה להתנגד לו.

בשנת 1963 סיימתי את שנת שירותי לקיבוץ צעיר בנגב וחברי חזרו לעמק חפר. אני הייתי מוקסם מהנגב ומאוירת הפשטות במקום והחלטתי לשהות בו עוד שנה במיוחד שעוד מישהי הייתה מעורבת בהכרעה זו. הוצבתי בתפקיד חשוב בענף המטע ויצא לי לפגוש כמה פעמים עם מולה אגין משובל גם במטע (הוא היה הרכז) וגם בערבים פה ושם "בחוג פוליטי" בו נפגשו צעירי האזור ושמעו את "הילד" הזה משובל נשרף בלהט אמונתו עבור תורות מהפכניות שלא דיברו אלינו.

עיניו הבהירות הפנטו אותנו וכשהוא חייך וקבע את עמדתו הקשה, הנוגדת לשלך, את אמירתו החדה - לא היה שום כוח בעולם שיכול היה להתנגד לו. סיפור חייו המוזר - בן דגניה ב' העוזב בית ותנועה והורים ומצטרף לקשים שביריביה - קסם לנו ונותר "אניגמה" עד עתה. גם אנחנו יצאנו לבקר את שבטי הבדואים באזור בהנחיית דודיק שושני אך לא ראינו בזה מאבק להבנה יהודית-ערבית או מניעת ניצול אלא יחסי שכנים שחייבים לטפח.

בבחירות של שנת 1965 שימשתי "כחצי פעיל" ולא פעם קיבלתי תדרוכים ממולה אך הוא היה "גנרל גדול" ולא הסתייע לנו לדבר באופן אישי. מכל מקום צירוף המילים "מולה אמר" עזר לי בכל פניותיי באשר לקלפיות ולרכבים הנדרשים. ששבנו הביתה ממלחמת ששת הימים (יצא לי ללחום בשתי החזיתות) לא שקענו בניתוחים פסיכולוגיים על מהות המלחמה ועל בן הקיבוץ בתוכה כפי שעשו במרכז ובצפון טובי הבנים ופרסמו זאת בספר "שיח לוחמים". רוחו של מולה בוודאי רחפה מעל קובץ זה, כך או אחרת.

מרבית הכתבה הפעם נסמכה על ספר לזכרו שערכה המשוררת יהודית כפרי ופורסם בשנת 1969, בכריכה אדומה (צבע אהוב על המהפכן אגין) כשהיא ראיינה עשרות רבות של חברים, שיבצה שירים, חילקה למדורים וערכה את הקובץ עד לפרסומו. הקורא בקובץ חש את הערכתה-הערצתה של כפרי לדמות ואת מאמציה להציגה בתחנות שונות בחייו כמשפיע, מוביל, מדריך, מנהיג ולוקח אחריות וזאת ללא שום אינטרס אישי. הכל מאהבת אדם, הארץ, הקיבוץ והאמונה התמימה כי האידאולוגיה השמאלית תשים קץ למלחמות המיותרות בעתיד.

מולה אגין - תחנות חשובות בחייו
ששת הימים [צילום: AP]

בפרוץ מלחמת ששת הימים התגייס מתוך אחריות לפיקודיו וניהל קרב במבואות עזה כמ"פ
▪ ▪ ▪

מולה אגין נולד בדגניה א' בשנת 1927 והתגורר שם עד בחרותו. בשנת 1948 התגייס לצה"ל ונפל בקרב, במלחמת ששת הימים, ברפיח ביוני 1967. מולה היה בן 39 בנופלו והותיר אישה ושלושה ילדים בקיבוץ שובל. לאחר שסיים לימודיו התיכוניים עבד במטעי קיבוץ דגניה ובמקביל, דרך הגדנ"ע, עבר מספר קורסי מפקדים.

בפברואר 1948 גייס לצבא (לחטיבת גולני) ולחם בקרב הדגניות, בצמח ובגליל התחתון. לאחר המלחמה הגיע עם משפחתו (לאה אשתו בת כינרת וילדיהם) לשובל לאחר קרע אידאולוגי עם קיבוצו וההקצנה השמאלית שדבק בה. הוא היה פעיל בתחום הפוליטי והיה חבר הוועד הפועל של "הקיבוץ הארצי" וכן חבר במחלקת הביטחון. הוא גינה את המלחמה המתקרבת וראה בה תכסיס של המעצמות הגדולות.

בפרוץ מלחמת ששת הימים התגייס מתוך אחריות לפיקודיו וניהל קרב במבואות עזה כמ"פ. ביום השישי של המלחמה, בעת סיור באזור רפיח נפגע ממוקש. בשלושים למותו הקדיש לו שובל עלון מיוחד ושנתיים לאחר מכן ערכה חברת הקיבוץ והמשוררת יהודית כפרי ספר על חייו. בשנת 1971 נוסדה קרן מיוחד שנקראה על שמו ומטרתה פרסום עבודות מחקר בנושא "השלום ואחוות העמים".

מתלמיד שקדן לצעיר בדרכו הפוליטית
פועל מצטיין [צילום: ישראל שוורץ]

במטע התמרים היה לפועל מצטיין שטיפס בזריזות לצמרות הדקלים לצורך הפריית הפרחים שבצמרת ולקשירת האשכולות לענפים
▪ ▪ ▪

מולה סיים את התיכון האזורי (בית הספר החקלאי בעמק הירדן) כשהוא עסוק עד למעלה מהראש במה שצעירים בני גיל זה עסוקים: אהבה לבת הזוג לאה היושבת עם מחלקת הפלמ"ח בעין-השופט; בעבודתו במטע התמרים; בתחביבו הגדול והסוחף האזנה למוזיקה, נגינה והתעקשות להנחילה לסובבים; ותחום הנוער - הדרכה ופעילות תוססת עם הצעירים בטיולים, מחנות ושיחות פוליטיות וחברתיות.

רק כעבור שנה ומחצה, לאחר כ"ט בנובמבר, יקרא מולה לשמירה הגושית וממנה - הישר למלחמת העצמאות. מולה בין היוזמים את מפגשי הנוער עם קיבוצי הסביבה לחוגים, ימי עיון ושבתות עיון. דוגמה לנושא שהעסיק את חוגי הנער בקיץ 1946 - "בעיות היסוד של הסוציאליזם המדעי". מולה מוביל נושאי בירור כמו "לדרכה של הקבוצה" ואף קרא להעמקת לימודי היהדות באמצעות "ארון הספרים היהודי".

במטע התמרים היה לפועל מצטיין שטיפס בזריזות לצמרות הדקלים לצורך הפריית הפרחים שבצמרת ולקשירת האשכולות לענפים. כפרי צירפה בפרק זה כחמשה עשר מכתבים, מכתבי אהבה ספוגי דיונים בנושאים שברומו של עולם, ברומה של הציונות, וברומה של הקבוצה. הוא קרא לה "לאהנקה" וחתם בשם: "שמואל".

מפקד נערץ במלחמת העצמאות
מה יש יותר בעולם [צילום: יעקב לדרמן/פלאש 90]

יצירה אהובה
לאורך כל הקורס שרק לפי דברי חבריו את היצירה האהובה עליו - הסימפוניה הרביעית של ברהמס וכן התווכח בלהט על "פורגי אנד בס" ויצירותיו של גרשווין.

בספטמבר 1948 הוא כותב כי "והעיקר עבודה חקלאית - מה יש יותר בעולם מן האמת מאלה החיים, הפשטות, העבודה החקלאית - הנכסים הגדולים ביותר של האדם
▪ ▪ ▪

מיד לאחר ההכרזה על מדינה באו"ם (כ"ט בנובמבר 47), גויס אגין כמ"כ למחלקת השמירה הגושית (שהייתה מסונפת לגד' 12 של החי"ש) ותפקידה מניעת פגיעה של הכנופיות הערביות במכוני המים באזור. כיתתו פעלה במרחב שבין טבריה "לאלומות" ואף השתתפה בפעולת שחרור טבריה ובגירוש כנופיות קאוקג'י. חייליו אף פעלו בגירוש כנופיות פורעים בסג'רה ולוביה.

ביום הפינוי הבריטי התייצב אגין עם כיתתו להגנת צמח. הוטל על כיתתו למנוע את כיבושה בידי הסורים וחייליו פגעו בחיילי האויב. מולה עמד בתוקף לאפשר לאמבולנסים סורים לאסוף את החללים והפצועים וביסס זאת "על-פי חוקי אמנת ז'נבה". עד אוגוסט, תאריך יציאתו לקוס קצינים, פיקד אגין על משלט בשם "משלט הגמל" מעל קיבוץ גשר.

במכתבים שהוא שלח מקורס הקצינים נגע אגין בכל ענייני העולם. בספטמבר 1948 הוא כותב כי "והעיקר עבודה חקלאית - מה יש יותר בעולם מן האמת מאלה החיים, הפשטות, העבודה החקלאית - הנכסים הגדולים ביותר של האדם. לעומת זאת העיר - על כל חיי הרושם והפוזה והמודה שלה - גועל נפש. דעו, אין כחיינו".

לאורך כל הקורס שרק לפי דברי חבריו את היצירה האהובה עליו - הסימפוניה הרביעית של ברהמס וכן התווכח בלהט על "פורגי אנד בס" ויצירותיו של גרשווין. את ברהמס החשיבו החברה "כראקציונר" אך מולה טען שזה לא הפריע לו לכתוב מוזיקה גאונית. את גרשווין לא בחן בהיבט מעמדי (נציג העולם הקפיטליסטי) כפי שחשבו חבריו אלא טען שהוא הראשון שהכניס מוטיבים גא'זיים שחורים לאולמי הקונצרטים. כך פסק לגבי בטהובן והמהפכה הצרפתית וכך לגבי באך.

חבריו זימרו את שירי הצ'יזבטרון ואילו הוא חיי בין בראהמס לבטהובן. אהבתו ללאה מילאה אותו ועל כל פריט צבאי סימן את האות ל' כביטויי לאהבתו. בוויכוחים עם חבריו "מהשומר הצעיר" עמד לפעמים חסר תשובה - הם דבקו בלנין ובמהפכה הסובייטית והוא העריץ את א.ד. גורדון, ברל כצנלסון ובן גוריון. חלומו היה שמפ"ם תצטרף לממשלה ותיווצר חזית רחבה ש"תמשוך" את מפא"י שמאלה. בדצמבר 1948 ירד מולה עם מחלקתו לנגב.

בנגב, מול הכוחות המצריים
ס. יזהר [צילום: אתר הכנסת]

לאה שלחה לו את ספרו של ס. יזהר "השבוי" ואגין קורא בו. הוא מיד מגיב בדרכו האופיינית - מוסר צדק וכולי
▪ ▪ ▪

מולה נשלח עם מחלקתו להחליף את חיילי גד' 13 העייפים שכבשו את שיח נוראן (קיבוץ מגן). במכתבו משם הוא מתאר בלשון פיוטית את הנגב המותיר עליו, כבן עמק הירדן, רושם עז: "שקט נרחב, שממה מדברית וכוכבים שהיו זרועים ממעל בשלווה נרעשו בוודאי לשמע התכונה והרעש שהקיפו את משלט שיח' נוראן".

מפקדיו זכרו כיצד בכושר מנהיגות יוצא מן הכלל שמר על אנשיו בליל סערה בה הוצף המשלט בו שהו. לולא קור רוחו - ייתכן שאסון גדול היה קורה לחיילים. המג"ד אף זכר שמולה הפך בחודשי החורף של 1948 את המשלט בו ישבו "לבית ספר לעברית וידיעת הארץ" עבור חייליו העולים החדשים רובם יוצאי צפון אפריקה שנקשרו בו והעריצו אותו.

לאה שלחה לו את ספרו של ס. יזהר "השבוי" ואגין קורא בו. הוא מיד מגיב בדרכו האופיינית - מוסר צדק וכולי - חשובים בתנאי שהם משמשים מטרות גדולות כלומר את "המיעוט המנוצל על-ידי המערב הקפיטליסטי". במקום ליהנות מהערכים הספרותיים של הסיפור הוא מסיק ממנו מסקנות פוליטיות "שמאליות קיצוניות" למדי.

הקרב האחרון במלחמת העצמאות בו השתתף אגין היה כיבוש משלטי רפיח (בינואר 1949) שם הצטיין ואף מחלקתו פגעה בטור טנקים מצריים ועצרה אותם. במכתבים ללאה כותב אגין כי מטרת מלחמת העצמאות היא "מלחמה טהורה וקדושה לשם קידמה, לשם חיים מתקדמים, לשם סילוק הניצול, לשם החייאת הארץ, לשם ערעור האימפריאליזם, לשם גידול של צמחים ולידת תינוקות". תוך כדי שריקת המנגינה "פורגי אנד בס" הוא מסביר במכתביו ללאה את יחסי הכוחות בין מפא"י (המכנה אותה מפלגה חזקה מאובנת למפ"ם המכונה ילדותית והמציקה למפא"י להכעיס.

ב-1950, מי שלא נשאר בצבא וחתם קבע, עמד להשתחרר. מפקדים בכירים ניסו לשכנע את אגין להישאר בצבא עקב תרומתו הרבה במלחמת העצמאות אך הוא טען שהמשימה העיקרית כעת אינה צבאית אלא "פעולת בניין המשלבת יסוד חברתי ופוליטי". אגין לא שב עדיין לדגניה אלא, גויס על-ידי אליק שומרוני לנח"ל ובפברואר 1950 היה למ"מ בקורס המכי"ם הראשון שנערך במחנה 80 ונמשך 3 חודשים.

השיבה לדגניה לאחר המלחמה
התאהבו בקיבוץ שובל [צילום: מיכאל יעקובסון]

ערכים נפסדים
אגין וחברו גינו את "הערכים הנפסדים" של הוליווד ובאותה הזדמנות האשימו את ארה"ב ואת מדיניותה האימפריאליסטית-נצלנית.

לאחר שהוויכוחים עם חברי הקיבוץ לא פסקו, החליטו לאה ואגין, לאחר 5 שנים בדגניה, לחפש קיבוץ אחר שיתאים להשקפותיו הפוליטיות
▪ ▪ ▪

בסתיו 1949 התחתן אגין עם לאה ועם שחרורו עברה המשפחה לדגניה. עד ירידתם לנגב נולדו להם שני ילדים ולאה הספיקה ללמוד בסמינר הקיבוצים, לנסוע לפסטיבל הנער במוסקבה והוא נתן את חלקו לעבודה בקיבוץ ובטיפול במשפחה. אגין לא ביטל את זמנו וכתב חוברת עבת כרס על תפקידה של הקבוצה במדינה הצעירה. החוברת רוויה באמונות סוציאליסטיות לוהטות. איש הגות מבית זרע, דניאל בן-נחום זכה לקרוא קצת ממאמריו של אגין באותה תקופה והדגיש בפניו שתורתו מתקרבת לזו של "השומר הצעיר".

אגין הודה בכנות בפניו שמעולם לא קרא את "יערי-חזן" והאחרים והבטיח לעיין בהם. אין ספק שכבר אז, בראשית שנות החמישים, מתגבשת השקפתו הסוציאליסטית-מהפכנית הבלתי מתפשרת. הוא לוחם בכל תופעה הנראית בעיניו "מערבית", "קפיטליסטית", "אימפריאליסטית", "רפורמיסטית" ועוד. בדגניה התקיים "משפט פומבי על "הסרט ההוליוודי". השאלה - האם הסרט ההוליוודי המוצג כל שבוע בדגניה עולה בקנה אחד עם מהות הקבוצה? אגין נבחר כמובן לאחד מהקטגורים.

אגין וחברו גינו את "הערכים הנפסדים" של הוליווד ובאותה הזדמנות האשימו את ארה"ב ואת מדיניותה האימפריאליסטית-נצלנית. השופטים גינו באופן נחרץ את "סטייתם השמאלית" של אגין וחברו הקטגורים. בפעם הראשונה בפומבי הוגדר מולה אגין, בביתו, בקיבוצו, "כשמאלי" שיש להיזהר ממנו ולהתרחק ממנו. ראוי לזכור שהתקופה הייתה הפילוג "בקיבוץ המאוחד" והקמת מפ"ם שאיימו על שלמות מפא"י (ובעקיפין על דגניה ב').

אגין שוקע בקריאת כתבי מאו צה טונג ומשווה את תורתו לתורת מרקס-אנגלס ורואה בו מנהיג דינמי הנושא את דגל המהפכה העתידית. בין השנים 1950 ל-1953 הפך אגין ממפא"יניק אופוזיציונר למפ"מניק בהשקפותיו (וראה התנגדותו לעבודה השכירה בקיבוץ; הזדהות עם עמדת מפ"ם שתמכה בקוריאה הצפונית; הערצתו הכמעט עיוורת לסטאלין והתנגדותו הנמרצות להסדר התשלומים מגרמניה).

לאחר שהוויכוחים עם חברי הקיבוץ לא פסקו, החליטו לאה ואגין, לאחר 5 שנים בדגניה, לחפש קיבוץ אחר שיתאים להשקפותיו הפוליטיות שנטו שמאלה והמקיים ביתר אדיקות את תורת השיתוף והשוויון. הם סיירו בכמה קיבוצים "והתאהבו" בקיבוץ שובל.

משפחת אגין יורדת לשובל
מאמינה בדרכו של יערי

בשלהי 1956 הצהירה לאה במכתבה להורים כי הביא מאמינה בדרכו של מאיר יערי שהגדיר את הקיבוץ "כקומונה חלוצית"
▪ ▪ ▪

בדצמבר 1955 עזב אגין ומשפחתו את דגניה ב' האהובה ואת הוריו והצטרף לקיבוץ שובל. התערותם במקום החדש הייתה מהירה ובשלהי 1956 הצהירה לאה במכתבה להורים כי הביא מאמינה בדרכו של מאיר יערי שהגדיר את הקיבוץ "כקומונה חלוצית".

בפני חבריו הודה אגין שהבחירה בשובל הייתה גם בגלל שדבקה בו אהבה אל "ערבות הנגב" אותה ספג בעת מלחמת העצמאות. אחרי מבצע סיני, "הצדיק" אגין את תמיכתה של בריה"מ בערבים והבטיח שבסיבוב הבא היא תעמוד לצדנו ושערי העלייה יפתחו שם. בטיול לנגב לאחר מבצע סיני טען אגין בפני חברי שובל כי בעיית הפליטים הערבים ("אחינו") תיפתר ביישובם במרחבים הגדולים של הנגב.

בשלהי שנות החמישים היה לפעיל במחלקה לביטחון של הקיבוץ הארצי וראה עצמו חייב ליצור קשר אישי עם כל מגויס באשר הוא. מחד תפקד כשליח התנועה המביא את דבריה בפני החייל ומאידך "אבא" הדואג לחייל ולצרכיו.

פעילות פוליטית - רק עם עבודה
כתובת בלתי מנוצחת

גם כאשר נדחתה בקשתו ליציאה ללימודים באוניברסיטה עקב מצב העבודה בבית, לא התלונן והמשיך בפעילות פוליטית ללא רכב, ללא תשלום וללא הנאות או טובות קטנות הקשורות במילוי תפקיד
▪ ▪ ▪

בשובו ממחלקת הביטחון נטל על עצמו את ריכוז המטע ובמיוחד את ארגון הקטיפים הגדול - המישמש והתפוח. חברי שובל הופתעו ממסירותו, חוש ההומור שלו, על יכולתו להתייעץ עם מומחים ממנו בכל תחום ועל אווירת "גאוות היחידה" שיצר במטע. בערבים היה נוסע לקיבוצי הסביבה או לחוגים פוליטיים במרכז ומרצה בפניהם את השקפותיו. עיתים חזר בשלוש לפנות בוקר ובחמש כבר עמד על רגליו במטע.

תוך כדי העומס העצום הוא התגאה כי הצליח לכתוב מאמר נגד "הרוויזיוניסטים המודרניים במפ"ם". אהדתו לשמאל מצאה את ביטוייה באהבתו למוזיקה, למחזאות ולספרות ולכל מיצג תרבותי שבא מבריה"מ או מאחת מגרורותיה ויותר מאוחר אף מסין. במיוחד אהב את הקומפוזיטור הרוסי פרוקופייף. במסיבת 1 במאי ציטט בעל פה בפני הקהל החברים את ברכט ואת שירו "כתובת בלתי מנוצחת" כדי להוכיח את עליונות המהפכה, לנין והמשטר בבריה"מ.

גם כאשר נדחתה בקשתו ליציאה ללימודים באוניברסיטה עקב מצב העבודה בבית, לא התלונן והמשיך בפעילות פוליטית ללא רכב, ללא תשלום וללא הנאות או טובות קטנות הקשורות במילוי תפקיד. משום שהעמיק יותר ויותר בדרכה המיוחדת של סין לסוציאליזם, הוא למד מאחת החברות בשובל כמה מילים בסינית והיה גאה להציג את ידיעותיו בפני החברים.

הוא ראה עצמו איש "האוונגרד" ונתלה באמרתו של לנין כי קטר (שתוכנן לסחוב 10 קרונות) יכול לסחוב גם 30 קרונות בכוח האמונה, כלומר גם חבורה קטנה (והוא ביניהם) של כמה אידאליסטים משובל והסביבה יכולה להוביל (כמו הקטר המגויס) את הקיבוץ, הקיבוץ הארצי, את מפ"ם ואף את מדינת ישראל לעבר משטר סוציאליסטי צודק.

המיקום - בשמאל הקיצוני של מפ"ם
כבר בשנת 1961 כתב על הצורך בביטול הממשל הצבאי והצטרף לראשי מפ"ם שהובילו מאבק עיקש בעניין
▪ ▪ ▪

בהיותו פעיל מפלגה נהג לשתף את חבריו בבית המפלגה ובבית הקיבוץ הארצי בחדשות על "עולם המהפכה": צ'ה גברה, פטריס לוממובה, ועוד מהפכנים בינלאומיים. אגין גילה אמפתיה למאבקם וראה את עצמו כחייל בשורות המהפכה שלהם. עד כדי כך שהוא הצטרף (קרוב לוודאי הלבן היחיד) להפגנה של שחורים אפריקנים בלב תל אביב שהפגינו למען לומומבה ורעיונותיו.

כבר בשנת 1961 כתב על הצורך בביטול הממשל הצבאי והצטרף לראשי מפ"ם שהובילו מאבק עיקש בעניין. ככל שהעמיקו קשריו עם השכנים הבדואים של שובל, כך תבע מעל כל במה את הצורך בדו-קיום ובהבנה יהודית-ערבית.

אריה אהרוני סיפר כי מולה שלן בביתו בעת "מועצת החברה" הציע לו "לכתוב יחד עם תאודור הולדהיים אופרה חדשה (הקודמת שהוצגה בשובל נקראה "קונטינואה") שתתאר את יחסי סין-בריה"מ". אגין כבר נטה אידאולוגית לעברה של סין ודרך הלצה הציע להולדהיים לכתוב את האופרה "בסולם סיני".

מלחמת ששת הימים וסופו הטרגי
רפיח [צילום: מיכה האן, לע"מ]

המפקדים ציינו שבימי הקרב באזור עלי מונטאר ואחר כך לעבר משלטי רפיח הקפיד אגין למלא את פקודות הצבא, נתן פקודות ברורות ושימש דוגמה אישית ברמה הגבוהה ביותר
▪ ▪ ▪

מיחידתו הממתינה לפרוץ הקרבות כתב מולה ליעקב ריפתין ח"כ מפ"ם ועדכן אותו על כך ששלח שני מכתבים למאיר יערי וליעקב חזן ובו הוא מתריע על "הקנוניה" המתקרבת ובאה: "מכאן נראה הדבר כוודאי שהולכת מלחמה. ישראל בשיתוף עם (ראש ממשלת בריטניה) וילסון (ונשיא ארה"ב לנדון) ג'ונסון הולכת לבצע שוב פעולה תוקפנית גדולה.

התמיכה הבינלאומית נראית חזקה מזו שלפני 10 שנים. משום כך, עומק הכישלון המדיני יהיה גדול". הוא הפציר בריפתין ויערי לפעול "חד-משמעית נגד הקנוניה הזאת...אין ביכולתה לפתור את בעיות הביטחון של ישראל... אני נקרע לגזרים בבואי לפקד על יחידה במבצע כה גדול... שאני מתנגד לו מבחינה מדינית מא' ועד ת'".

זאב צחור טען בספרו על יעקב חזן ממנהיגי מפ"ם כי מולה אגין היה "בעל אינטואיציה נבואית חריפה". אגין שמע על ביקורו של חזן בלווית שמעון אבידן בקיבוץ "ניר-יצחק" והגיע לשם כדי לטעון שהמלחמה לא תפתור כלום ולתבוע ממפ"ם להתנגד לצירופו של דיין לממשלה. עוד דרש מהמפקדים לכנות את אלה העומדים מולנו בשם "אויב" ולא ערבים.

המפקדים ציינו שבימי הקרב באזור עלי מונטאר ואחר כך לעבר משלטי רפיח הקפיד אגין למלא את פקודות הצבא, נתן פקודות ברורות ושימש דוגמה אישית ברמה הגבוהה ביותר. בסיום תדריך עם המג"ד או חבורת קצינים הקפיד לקרוא "יחי השלום". כ-11 שנים היו אגין ומשפחתו בשובל. בשנים אלה הספיק כל כך הרבה עד כי חבריו דימו שהוא כאן מהיום הראשון.

מלחמת ששת הימים הציגה בפניו את הדילמה הקשה בחייו - ישראלי, מאמין בהדברות עם הערבים ובשלום יוצא למלחמה על-מנת להרוג בהם בידיעה (כך האמין) שהמלחמה לא תפתור כלום וכל זאת תוך אמונה לוהטת בבריה"מ, סין, מהפכנים וסוציאליזם ובעיקר ברדיפת הצדק, מניעת הגזל והעוול ואהבת אדם עד מלוא חופנים.

אפילוג
חזן. ויכוחים אין קץ [צילום: לע"מ]

"אתה היית ילד יותר מנפשך!/ אתה היית פשוט אדם,/ ואפשר שלא ראית את ענן האהבה שהלך לפניך;/ אנחנו ראינו אותו/ חבל שלא אמרנו לך זאת קודם

היה בו מהאידאליזם הקיצוני הסוציאליסטי "השרוף" ועם זאת טוהר אישי, ניקיון כפיים
▪ ▪ ▪

במדור האחרון בספר, הביאה העורכת את דבריהם של חברים מהשורה, מהצבא, מהקיבוץ ובעצם מכל מערכה חברתית בה היה משולב. כולם ציינו את יושרו, חברותו, להט אמונתו, צניעותו ובעיקר מסירתו לכל תפקיד שהוטל עליו. מעולם לא הרים את קולו, לא רטן ולא ביקש עשות רע לאחרים - תמיד ראה את המטרה החברתית-פוליטית-תרבותית-חינוכית כעיקר וחתר אליה בחיוך, בסבלנות, בשכנוע ובלהט אמונתי הקרוב ללהט של אדם מאמין.

יעקב חזן, שהיו לו ויכוחים אין קץ עם אגין ואשר נחשב במפ"ם "לאקטביסט" ו"מאזן את יערי ימינה", כי האמונה באחוות עמים היא אבן יסוד בתורת מפ"ם אך כרגע זכותנו וחבתנו להכות באויב הקם להשמידנו בלא רחמים, גם אם תגובה זו לא תואמת את התאוריות המהפכניות-סוציאליסטיות של אמצע שנות השישים. בתום מספד קצר שכתב על אגין אמר חזן כי "...אך אילו היה לי בן - הייתי רוצה שיהיה דומה באופיו ואורח חייו, בתום אמונתו, ביושרו ובאומץ ליבו - למולה".

היה בו מהאידאליזם הקיצוני הסוציאליסטי "השרוף" ועם זאת טוהר אישי, ניקיון כפיים. נונקונפורמיסט טראגי שמאלני ששום דבר אנושי לא היה זר לו. הוא לחם נגד עיתונות צהובה, והסביר לכל מי שהיה מוכן להאזין כי הליגה הערבית יחד עם שר החוץ הבריטי בווין יצרו "קואליציה פאודלית-אימפריאליסטית" והיא היא שמובילה את המזרח התיכון, משיקולי אינטרסים צרים, למלחמה.

הוא כאב את כאבה של צ'כוסלובקיה הנרמסת, את זעקתם של האפריקנים השחורים, את לוחמי החרות בוייטנאם המכים את האמריקנים בג'ונגלים - בקיצור, קוסמופוליט. הספר שערכה כפרי לזכרו הוא ביוגרפיה אישית ובאותו זמן חשובה, מרגשת, ורעיונית של יחיד ושל דור.

כעשרה ימים אחר מותו ציטטה המשוררת יהודית כפרי בעלון הקיבוץ את שירו של ע' הלל: "אתה היית ילד יותר מנפשך!/ אתה היית פשוט אדם,/ ואפשר שלא ראית את ענן האהבה שהלך לפניך;/ אנחנו ראינו אותו/ חבל שלא אמרנו לך זאת קודם/ ואולי אפשר שלא יכולנו לומר/ אנחנו אנשים פשוטים ומקמצים במחמאות,/ ענן של אהבה.../ זה לא מחסה מגן מפני האש/ היום אין מנצחים באהבה,/ אפשר שמחר-מחרתיים ינצחו באהבה!/ מי ייתן!"

לעיון נוסף

דור מ', "מתנגד למלחמה שנפל בקרב", מעריב 18 ביולי 1969.
ויץ י', "בעיניהם שום דבר לא השתנה", "פנים" 3, אוקטובר 1997.
כפרי י', (ראיינה וערכה) מולה אגין-ביוגרפיה, שובל 1969.
לורד א', "כבשנו, גירשנו", אתר "מידה", מרשתת, 5 ביוני 2016.
מוקד ג', "קובץ אדום עד מות", "דבר", 5 בספטמבר 1969.
שובעלון, עלון קיבוץ שובל בתאריכים שונים, ארכיון ע"ש טוביהו.
תאריך:  01/10/2017   |   עודכן:  01/10/2017
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מולה אגין - 50 שנה למותו
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
גדעון8
3/10/17 04:03
2
חנינא פורת
3/10/17 08:41
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
גניבה במקווה טהרה ערב יום הכיפורים אירוח ביום הכיפורים על חשבון הברון עיתונות מוטה והשתלחות מיותרת בבית המשפט העליון שתי הפקידות המלאכיות במכון "ממגורף" שביפו
01/10/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
ירי אנשי פלמ"ח על לוויה ערבית; בקרב שיירת חולדה נחשפה רמתם הפיקודית הירודה של המפקדים הבכירים; יוסף טבנקין ועמוס חורב מדווחים לישראל גלילי דיווחי שקר על הקרב; לדיווחי השקר הייתה תוצאה חיובית: בן-גוריון החליט לשנות את האסטרטגיה - מהגנתית להתקפית, ויזם את "מבצע נחשון" לפריצת הדרך לירושלים
"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" (יגאל אלון).
28/09/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
פסק דינו של בג"ץ שניתן לאחרונה בכל הקשור לרפורמה שהנהיג הוא בשוק הכשרות בארץ וביטול המונופול של הרבנות, כגורם היחיד היכול להיות מעורב בנושאי הכשרות נותן כבר אותותיו בשטח, בפועל ולמעשה. כזכור קבע בג"ץ, כי למרות שלבית עסק, העוסק במכירת מזון (דוגמת מסעדות ובתי קפה) אסור לציין שהוא כשר בלי שקיבל חותמת הרבנות לכך, הרי מותר לבעליו של עסק כזה, להציג מצג אמת בנוגע לחומרי הגלם שהוא קונה ולאופן שבו מבוצעת ההשגחה על כשרות המזון בעסקו, הלכה למעשה.
27/09/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
זה מכבר מבקש אני להעלות דברים עלי כתב בגנות הכפייה האינטרנטית והסלולרית שנכפית עלינו, מעשה של יום יום ושעה שעה. טרדות ונושאים "בוערים" שונים, העולים על סדר היום הציבורי, דוחקים עניין זה אל צד. הפעם קודם עורך אני חשבון נפש אל מול יישות אלוקית המצויה מלמעלה ממני ביום הכיפורים הבעל"ט גמרתי אומר בנפשי, לבוא חשבון ארצי ונוקב, גם עם יישות ארצית, נוכחת, טורדנית, מציקנית ופולשנית אל פרטיותי, כאחת.
26/09/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il