סיפורו של בית העלמין בשריד

בית העלמין הנוכחי בשריד הוא קטן בשטחו ובמספר קבריו. זהו בית מטופח למדי על מצבות הקברים ובצידם ניתן לראות צמחים ועציצים רבים. הוא מוצל (מלשון צל) בעצי ברושים אלונים ועצים אחרים. הוא כולל להערכתי כ-300 קברים (הערכה גסה). לא פחות משני שרים שכיהנו בממשלות ישראל קבורים בו: נתן פלד ושלמה רוזן, שנהם היו חברי קיבוץ שריד.

נתן פלד-פרידל (1913 - 1992) יליד אודסה רוסיה היה מזכיר "הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר", מזכיר מדיני של מפ"ם וציר ישראל בסופיה ושגריר ישראל בווינה. כיהן כחבר כנסת בכנסת השישית, ושר לעליה וקליטה.

שלמה רוזן (1905-1985) היה מראשי הקיבוץ הארצי מפ"ם, נבחר לכנסת בשנת 1965 ושימש בה שתי קדנציות. לאחר מכן כיהן כסגן שר ואחר כך כשר העלייה והקליטה, בממשלות גולדה מאיר ויצחק רבין. תקופה קצרה היה שר שיכון במקומו של אברהם עופר. מצבתו צנועה מאוד ואין בה רמז למעמדו הרם של האיש.

רפי רוזן - סמוך לקברו של שלמה רוזן נטמן רפי (רפאל) רוזן, בנם של שלמה וצילה מקבוצת מייסדי הקיבוץ. רפי נולד ב19 באפריל שנת 1929 בבית חולים העמק במעיין חרוד והיה מילדי קיבוץ שריד הראשונים. למד במוסד החינוכי במשמר העמק. בהמשך היה מורה למתמטיקה במוסד האזורי עמקים.

לאורך השנים היה רפי הרוח החיה בחיי התרבות של הקיבוץ - מנחה וכותב הטקסטים למסיבות ערב שבת וחגים. כתביו, כך מספרים, עשירים בדמיון, שאר רוח ופיוט - לעתים מלאי תוגה לעיתים מעלים חיוך... כתב ספר על שריד בשם "בית הקומתיים נושם". נפטר ב-1999 בגיל 70.

בין הקבורים בבית הקברות בשריד חנן רוזן אחיו הצעיר של השר שלמה רוזן. חנן רוזן היה סגן ראש עירית רמת גן וחבר מועצת העיר וקונסול כבוד של הרפובליקה הצ'כית בישראל. על שמו נקרא "המוזאון לאמנות ישראל" ברמת גן. נפטר בפברואר 2013.

יש הטועים לחשוב כי המשורר נתן יונתן שהיה במשך שנים לא מעטות חבר קיבוץ שריד ומזוהה מאוד עם הקיבוץ, קבור בבית העלמין הזה. גם אני בביקור בבית העלמין חיפשתי את קברו אך לא מצאתיו.

מסתבר כי נתן יונתן קבור בתל אביב בבית העלמין בקריית שאול. לא ברור בדיוק מה הסיבה שנתן יונתן לא קבור בשריד, שם נמצא קבר בנו אהובו סגן ליאור יונתן, שנפל בגזרת תעלת סואץ במלחמת יום כיפורים והוא בן 21 בלבד בנופלו.

דמות ידועה נוספת הקבורה בבית העלמין בשריד הוא גדי דנציג בנם של רחל וסמיוקה דנציג חברי הקיבוץ. גדי היה צלם סרטים ידוע ומוערך ונהרג בפיליפינים. במאי 1989 בעת צילומי הסרט "מחץ הדלתא 2 - הקשר הקולומביאני" תוך כדי צילומים אוויריים ממסוק, התרסק המסוק ונהרגו חמישה, ביניהם גדי דנציג. בן 45 במותו. מותיר את רעייתו רותי ושלושה ילדים.

בבית העלמין בשריד קבורים מספר טייסי טייסי חיל-האוויר הבכיר שבהם הוא סא"ל אבשלום (אבשה) רום (פרידמן), שכונה בפי כל "אבשה" בנם של יעקב ושרה פרידמן. "אבשה" נולד וגדל בשריד. בנערותו היה מדריך בקן 'השומר הצעיר' שבמגדל העמק. התגייס לצה"ל בסוף אוגוסט 1963 והתנדב, לחיל-האוויר.

במלחמת ששת הימים לחם כטייס במטוס 'ווטור'. בהמשך נשלח "אבשה" לקורס טייסי ניסוי באנגליה, והיה לטייס ניסוי בחיל-האוויר ומונה בהמשך מפקד טייסת פנטומים.

ב-29 בדצמבר 1977 יצאו סא"ל אבשלום (אבשה) רום מפקד הטייסת ונווטו סרן אביהו איכר במטוס קורנס לטיסת אימון קרב אוויר בהשתתפות מספר מטוסים. במהלך תרגול קרב האוויר התנגשו שני מטוסי פנטום זה בזה בגובה 20,000 רגל.
אחד משני המטוסים שהוטס על-ידי סא"ל אבשלום (אבשה) רום (פרידמן), ונווטו סרן אביהו איכר נפל והתרסק ושניהם נהרגו. הטייס רני פלק ונווטו שהטיסו את מטוס ה"קורנס" השני, הצליחו לנטוש בשלום. אבשלום היה בן 32 במותו מותיר את רעייתו אורה ושלושה ילדים.

טייס נוסף הקבור בבית העלמין הוא סג"ם דן פלד. הוא נולד במחנה פליטים במילאנו, איטליה באוגוסט 1947 למרים וסנדר פלדמוס. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי בכפר סבא, עבר לקיבוץ שריד להמשך לימודי התיכון במסגרת "ילדי חוץ". היה חבר קבוצת "תומר, בשריד והשתלב היטב בקבוצה ובחיי קיבוץ שריד.

אהבתו לטייס בלטה כבר מגיל צעיר. הוא השתתף בקורסי גדנ"ע אוויר בחופשותיו, הקים חוג לטיסנות לילדי הקיבוץ, היה חבר בקלוב דאייה ברמת דוד ואחר כך במגידו. בנובמבר 1965 התגייס לצה"ל והתקבל לקורס טייס. לאחר קבלת כנפי הטייס ביולי 67' היה לטייס קרב ומדריך טייס, ובהמשך היה מדריך פרחי טיס.

ביום 4.6.1968, נפל בעת מילוי תפקידו, והוא בן 20 בלבד בנופלו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוץ שריד המשקיף על נופי עמק יזרעאל, שכה אהב. אמו, מרים גוטזגן (אורן) נהרגה בפיגוע ב"ליל הסדר" במלון פארק בנתניה (2002), ולבקשתה הובאה לקבורה, בבית העלמין בשריד לא רחוק מקבר בנה סג"ם דן פלד.

טייס נוסף בן הקיבוץ הקבור בבית העלמין הוא עמירם שקד (מנדלר) בנם של אירית ואברהם מנדלר שגדל והתחנך בשריד. למד במוסד החינוכי של הקיבוץ. בנערותו היה חבר בתנועת 'השומר הצעיר' ושימש בה גם כמדריך. הוא היה חובב ספורט ובעיקר אהב את השחייה. כן, היה חובב מוזיקה וניגן להנאתו בסקסופון.

בנובמבר 1965 התגייס עמירם שקד לצה"ל והוצב לחיל-האוויר. לאחר שעמד במבחני הכניסה נשלח לקורס טיס. ביולי 1967 הוענקו לו כנפי הטיס. בשנת 1968 נשא עמירם אישה והקים בית. בשנת 1971 היה לטייס 'פאנטום', בימים ההם - שיא המאוויים של טייס בצה"ל. במטוס זה גם נלחם במלחמת יום הכיפורים.

בשנת 1975 החליט עמירם לשנות את מקצועו בחיל ולהיות טייס ניסוי. הוא יצא עם משפחתו לאנגליה ללמוד בבית הספר המלכותי לטייסי ניסוי, ולאחר סיום הלימודים חזר ארצה כטייס ניסוי בכיר למטוסי קרב בחיל-האוויר. ב-7 במרץ 1978 בשעות הבוקר הגיעו רס"ן עמירם שקד וטייס חיל-האוויר נוסף בדרגת סגן למפעל ציקלון בכרמיאל כדי להטיס ממנחת המפעל מטוס קל שעבר שיפוצים במפעל לטיסת מבחן לשם בדיקת מערכותיו.

המטוס החל להמריא אך לאחר נסיקה של כ-50-60 מטרים צלל אל האדמה. הטייס שקד ניספה והטייס המשקיף וייס נפצע באורח בינוני. בעיתונות דווח כי וועדת החקירה שמינה מפקד חיל-האוויר לבדיקת נסיבות האסון קבעה שחיבורי (כבלי) הגה הגובה במטוס הורכבו הפוך והדבר גרם לאסון. רס"ן שקד הותיר אחריו רעייה, גילה ושלושה ילדים.

בעיתונות דווח כי בעקבות מסקנות ועדת החקירה של חיל-האוויר ופניה של אברהם מנדלר אביו של הטייס שנהרג לערכאות משפטיות בטענה כי מות בנו נגרם בעבירה קבע ב-1979 שופט השלום בחיפה מיכה לינדנשטראוס כי מותו של הטייס עמירם שקד נגרם כתוצאה מרשלנות במהלך השיפוץ, והורה לפרקליטות מחוז הצפון להגיש כתבי אישום על גרימת מות ברשלנות כנגד שלושה מעובדי מפעל ציקלון וכנגד מפעל ציקלון תעופה.

ישראל סטרולוביץ' יליד העיירה פוקשני ברומניה (1912) בנם של רוזה ואברהם, היה חבר תנועת הנוער "השומר הצעיר". עלה לארץ ישראל בשנת 1933 והצטרף לקיבוץ ה"מלט" בנס-ציונה, ועם חברי קיבוץ זה הצטרף לשריד. שימש נוטר באזור עמק יזרעאל.

ב-4.5.1939 לאחר יום עבודה בחמסין קשה, הוזעקו חברי שריד לצאת ולבלום התפשטותה של אש שהציתו פורעים ערביים בשדות הסמוכים לשדות הקיבוץ. ישראל היה בין ראשוני היוצאים. לפתע ניתך עליהם מטר יריות מן המארב וישראל נהרג מייד. למחרת הובא למנוחת עולמים בבית העלמין של קיבוצו. הניח אישה ובת.

בין חללי מערכות ישראל הקבורים בבית העלמין בשריד סגן רמי זית מפקד מוצב סוסיתא שנהרג בליל יום העצמאות תשכ"ז 14 במאי 1967. כתבה אודותיו "סיפור חייו של רמי זית מפקד מוצב סוסיתא" פורסמה באתר זה [ראו קישור].

בבית העלמין בשריד נמצא קברו של הסופר והעיתונאי מרדכי אמיתי (ורהפט) שהיה מהכתבים הראשונים של עיתון על המשמר (המשמר), ובהמשך היה עורך עיתון משמר לילדים.

אמיתי, יליד העיר בלצי שבפלך בסרביה, עלה לארץ בשנת 1935 והצטרף בשנת 1937 לשריד. היה דמות בולטת בחיי התרבות בקיבוץ. כתב ספרים, ערך את הרבעון "הדים" של הקיבוץ הארצי והיה ממייסדי ארכיון קיבוץ שריד. נפטר בחטף ב-18.6.1993.