כשמדובר בסיוע
הומניטרי לרשות הפלשתינית, השקיפות לא קיימת. התוצאה היא אליטה פלשתינית עשירה שבונה שכונות יוקרתיות מסביב לרמאללה, ומשאירה אלפי דירות שנבנו בזול ובאיכות גרועה ללא שירותים - לשאר החברה הפלשתינית.
יאסר ערפאת נתן את הטון לרש"פ כשהגיע לעזה בשנת 1994. ערפאת השתלט על כל חוזה והשקעה, תוך שימוש בכספי תורמים לבניית תיק סודי בשווי מיליארד דולר, כולל השקעות ב'קוקה קולה', חברת טלפון סלולרי תוניסאית וקרנות הון סיכון בארצות הברית ובאיי קיימן.
ערפאת גנב הכנסות ממיסים בשווי מיליארד דולר שהועברו על-ידי ישראל עבור פועלים פלשתינים. הכסף עבר לחשבון האישי של ערפאת בבנק לאומי בישראל בתל אביב. סכום גדול בשווי מאה אלף דולר בחודש הועבר אל אשתו סוהא, המתגוררת בפריס. על-פי חוקרים מארה"ב, ההערכה הייתה כי ערכו של ערפאת נע בין מיליארד דולר ל-3 מיליארד דולר.
שלוש שנים לאחר הקמתה של הרש"פ, גילו רואי החשבון הפלשתינים כי 40% מתקציב הרש"פ (326 מיליון דולר) לא נוצל נכון - נתון שעלה לאחר עשור ל -700 מיליון דולר. לא הייתה אף ממשלה מערבית שהביעה התנגדות. כך נקבע הטון לגניבה בכל הרמות ברש"פ; פקידים שילמו לעצמם משכורות גבוהות וגזלו מאחרים.
ואז הגיע מחמוד עבאס
תחת ממשיך דרכו של ערפאת, מחמוד עבאס, הפרוטקציות הגיעו לכל רמה של שירות האזרח. פקידים המקורבים לעבאס נשכרו בגובה שכר של 10,000 דולר לחודש - יותר מפי עשרה מאשר עובדי מדינה רגילים- ופתחו חשבונות חשאיים בירדן בכסף שהתקבל כשוחד.
מה ההבדל בין עבאס לערפאת? במקום לגנוב מהרש"פ, עבאס העסיק את שני בניו, טארק ויאסר, כדי להקים עסקים ששולטים על השקעות זרות, בבניית תאגיד בשם 'פלקון' שהשתלט על המסחר הפלשתיני. עבאס הזרים 870,000 דולר ל'פלקון', באמצעות סניפים בירדן ובאיחוד האמירויות, וקיום מונופול על מכירת סיגריות אמריקניות.
ישנה חברת ביטוח בשם 'אל משקר' המפעילה 11 סניפים ברש"פ, המוערכת בשווי של 35 מיליון דולר בראשות יאסר עבאס. בסך-הכל נאמד העושר של בני עבאס בכ -300 מיליון דולר.
מוחמד דחלאן, היריב של עבאס, טוען כי עבאס קיבל 1.4 מיליארד דולר מכספו האישי של ערפאת לאחר מותו של האחרון בשנת 2004. דחלאן טוען כי עבאס הסתיר 600 מיליון דולר מקרן זו. מוחמד ראשיד, היועץ הכלכלי של ערפאת, מעריך כי המעילות של עבאס מגיעות למאה מיליון דולר.
עבאס ונבחריו הבכירים
עבאס מטפח את האליטה שלו עצמו, בונה ארמונות ומאשר בניית קהילות סגורות עבור תומכיו ברחבי רמאללה. קהילה אחת כזו מכונה 'המתחם הדיפלומטי', שם אבו מאזן מאשר הקמת קניון בשליטתו.
בשנת 2011 ביקש יועצו של עבאס, מג'די ח'לדי, 4 מיליון דולר מבחריין עבור אותה קהילה. הרש"פ ביטחה את מימוש הפרויקט על-ידי העברת קרקעות ציבוריות בשיעור של 60% מערכה הממשי בשוק. ח'לדי מאשר את כניסתם של פקידים פלשתינים, מפקדי ביטחון ואנשי פתח' ל'מגרש הדיפלומטי'.
עבאס משתמש בארמון בשווי מיליוני דולרים תחת האבטחה של הרש"פ. מבקרים לא מורשים, בעיקר צוותי טלוויזיה, מאוימים ומסתכנים במעצר. הוא מערב את נאמניו בעסקות שונות, כמו מוחמד מוסטפא, סגן ראש הממשלה לשעבר ברש"פ עד לשנת 2015, וכעת מכהן כראש קרן ההשקעות הפלשתינית, ה-PIF, המקושרת לעבאס, ומחזיקה ב-18% מתאגיד ההשקעות הערבי הפלשתיני, APIC.
עבאס שולט בקרן ההשקעות ובוחר את כל מנהליה. בשנת 2009 מונה מוסטפא למנכ"ל של אחת משתי חברות הטלפונים הסלולריים בגדה המערבית: 'וואטאניה מובייל' Wataniya Mobile)'), אשר קרן ההשקעות הפלשתינית מחזיקה ב -34% ממניותיה.
על-פי החשד, מוסטפא מעורב בהעלמת מס ו
הלבנת הון, כפי שתועד בעיתוני פנמה. עם זאת עבאס מעניק למוסטפא הגנה מפני העמדה לדין. בפברואר 2016 דרשה חברת הרשות המחוקקת הפלשתינית נג'את אבו בכר, את חקירתו של שר בממשל של עבאס, חוסין אל אראג'. עבאס איים על אבו בכר במעצר; היא ברחה לבניין הרשות המחוקקת הפלשתינית לאזור בטוח, והנושא הושתק.
עבאס נלחם גם נגד השחיתות של יריביו, בעיקר של מוחמד דחלאן, שקורא לעיתים קרובות להתפטרותו של עבאס. בית משפט של הרש"פ גזר על דחלאן בהיעדרו, שלוש שנות מאסר באשמת העלמת כספי ציבור בשנת 2007. עם זאת, בשנת 2010 קיבלו דחלאן ואשתו אזרחות במונטנגרו. שנתיים לאחר מכן שימש כגורם המקשר בין סרביה לסגן נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זייד אל נהיאן, הנסיך של אבו דאבי. זמן לא רב לאחר מכן, זכה דחלאן גם לאזרחות מטעם סרביה, הכרה שזיכתה אותו במעבר בטוח ברחבי אירופה.
עבאס מחפש יורש נדיב
קורות עבאס ודחלאן מילאו תפקיד במאבק הירושה על ההנהגה הפלשתינית. בגיל 84 מבקש עבאס להגן על האימפריה הכלכלית של בניו. עבאס ביקש לטפח את ראש המשא-ומתן ברש"פ, סאיב עריקאת, כממשיך דרכו, אך הרשות המבצעת של אש"ף התנגדה - פגיעה באבו מאזן, שהעניק לנאמניו ברשות המבצעת, בה חבריה מקבלים קצבה של 30,000 דולר לחודש, בנוסף לרכב יוקרה וזכויות אח"מים.
במקום זאת, עבאס הציע את החבילה לעוזר מהימן: ראש המודיעין מג'יד פרייג'. התחושה הכללית של הפלשתינים היא שממשלתם מושחתת. מבין 1,200 פלשתינים שענו על הסקר, 95.5% (כמעט כולם) הסכימו שישנה שחיתות שיצאה מכלל שליטה במשטר המנוהל על-ידי מחמוד עבאס.
מערב שמגלה הבנה
ממשלות המערב מאשרות כי ישנה מעילה בכספי הסיוע שלהן לרשות הפלשתינית. בשנת 2013 קבע
האיחוד האירופי כי הרש"פ נכשלה בניהול 2 מייארד אירו בין השנים 2008 ל -2012. בית המשפט המבקר באירופה מצא כי עובדי מדינה של הרש"פ מקבלים משכורת חודשית מבלי להתייצב בעבודה, בעוד שעשרות אלפי אחרים העובדים בפועל אפילו לא קיבלו שכר. בריסל מודה שהיא לא לוחצת על הרש"פ לביצוע רפורמה בשירות המדינה.
מחלקת המדינה האמריקנית לא הצליחה יותר והמשיכה לעכב את פרסום דוחותיה על מעילות הרש"פ. הסיוע האמריקני מימן באופן עיוור את הרש"פ עם יותר מ-5 מיליארד דולר במהלך 25 השנים האחרונות. וושינגטון שילמה בעקביות לרש"פ חובות לחברות פרטיות תוך התעלמות מדאגה לאחריות הפיסקלית של עבאס וסדרי העדיפויות שלו.
במקום זאת, משלמי המיסים האמריקנים שילמו לחברות שנשלטות על-ידי בני עבאס. חברת 'SKY ADVERTISING' של עבאס אפילו זכתה בחוזה מארצות הברית לשיפור תדמיתה של הרש"פ.
משנת 2005-09 קיבלו טארק ויאסר עבאס לפחות שני מיליון דולר תחת חוזים וחוזי קבלני משנה, רובם מסיוע בארה"ב. הסיוע האמריקני לא ישחרר חוזים לבניו של עבאס וערך מחדש פיסות מידע מרכזיות, כולל מנהלים ועובדים המעורבים בחוזים.
מסקנה לקרנות ההומניטריות התורמות המערביות יש מטרה אחת: לפעול כמשאב פוליטי עבור עבאס ותומכיו. למחשבה כי סיוע הומניטרי אל רש"פ מגיע אל העם הערבי הפלשתיני אין שום אחיזה במציאות.
הצעד הראשון לכל מאמץ לשיפור מצב זה יהיה לבקש תנאים לסיוע לרש"פ, הדורשים אחריות ושקיפות, כמו גם את הזכות להגן על משתפי פעולה פלשתינים. בשלב זה אין אף אחד בעולם אשר דוגל בשינוי מדיניות שכזה.