השבוע נחשפנו שוב למקרה מחריד של התעללות בפעוטות, כאשר דווח בחדשות על כתב אישום שהוגש כנגד שתי מטפלות ממעון בחיפה שהתעללו פיזית ונפשית, במשך שנתיים, בתינוקות במעון בו עבדו. מקרה זה מתווסף למקרים חמורים נוספים מהשנה האחרונה בהם הואשמו מטפלות בילדים בהתעללות בחסרי ישע. בכל פעם שמקרים כאלו עולים לכותרות, התקשורת סוערת למשך מספר שעות או ימים, אך לאחר הסערה הכל נשכח עד הפעם הבאה.

לצערנו, לאחר כל מקרה כזה, אנו נשארים עם פעוט שחווה התעללות מהמטפלת שלו, הדמות שעליה הוא אמור לסמוך שתיתן לו את הטיפול הטוב והמסור ביותר. בנוסף אליו, נשארת גם משפחה שבורה שתצטרך לעזור לפעוט להשתקם ולשקם בעצמה את האמון שלה במערכת. הורים רבים חשים כי ילדי הגיל הרך והטיפול בהם הם סוגיות שנתונות להפקרות, ללא אחריות ומדיניות ברורה.

לאחרונה החלו מגמות חקיקה שמטרתן להסדיר את מערכות החינוך בגיל הרך. יוזמת חקיקה אחת עסקה בהתקנת מצלמות בגני ילדים ומעונות יום. אין ספק שזו יוזמה מבורכת, המשדרת שקיפות וישירות של המערכות, שאין מה להסתיר מההורים. אך בה בעת היא בעייתית במהותה, משום שהיא משדרת למטפלות האמונות על ילדנו החשובים לנו מכל, שאנו לא סומכים עליהן ויש לצפות בהן במצלמות, כדי לוודא שהן עושות את עבודתן כנדרש. לאור מקרי האלימות המרובים זו יוזמה חיונית אך לצערנו אינה פותרת את הבעיה, שכן מקרה ההתעללות בתינוקת יסמין וינטה ז"ל תועד במצלמות שהוצבו במקום.

בינתיים, לא נשאר להורים מה לעשות מלבד להיות קשובים. לחפש המלצות למשפחתונים, לפעוטונים ולגנים אליהם הם מתכוונים לשלוח את הילדים. היות שמדובר בפעוטות שאינם יכולים להראות ולשוחח על מצוקתם באופן מילולי, הורים צריכים לפתח יכולות חישה כדי לזהות סימני מצוקה. במקרה של התעללות פיזית, יש לבחון עדויות גופניות על גופו של הפעוט ולבדוק כל דבר חשוד באופן מידי. אי-שקט של הפעוט, שינויים בהרגלי אכילה ושינה, קושי להרגיע אותו ושינוי בדפוסים הרגילים יכולים להעיד על סימני מצוקה. אי-רצון של הפעוט להישאר במעון ובכי מרובה, שאינו אופיינו לו, הוא גם סימן שצריך לשים לב אליו.

תקופת הגיל הרך היא התקופה החשובה ביותר בחיי הילד. בגיל הזה מתפתחים הרגלים, ערכים, קשרים רגשיים, יכולות וכישורים שהם בעלי השפעה ארוכת טווח. סביבה חיובית ומותאמת בגילאים אלו, תכוון את ההתפתחות לכיוונים חיוביים, בעוד סביבה שלילית ואלימה תעשה נזק חסר תקדים. ברור שהדמויות המקיפות את הפעוטות בתקופת חיים זו, צריכים להיות אנשי מקצוע, עם מומחיות לטיפול בגיל הזה. עד שלא יתבצע שינוי ויתייחסו למקצוע הטיפול בתינוקות כמקצוע פרופסיונאלי שיש להכשיר אליו באופן מיוחד, המצב לא ישתנה. כל עוד ימשיכו לשלם על טיפול בילדים שכר זעום, מקרי התעללות מסוג זה רק ישנו שכן אנשים בעלי כישורים מיוחדים יעדיפו לקבל שכר גבוה יותר על עבודתם.

הפתרון לבעיה חייב להיות מערכתי ולהתייחס לטיפול בתינוקות כמקצוע הדורש מומחיות. את הרכב אנחנו לא מכניסים למוסכניקים בלי תעודות, אבל את הילדים היקרים לנו מכל נכניס לגנים ללא פיקוח ולמטפלות ללא הכשרה?