News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 661,809  סלולר - 1,608,629
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
פסק הדין בו דחה בג"ץ את העתירה נגד פרס ישראל לרב יעקב אריאל, אומר שדעה הלכתית-תורנית המנוגדת לתפיסות הליברליות - היא צורמת ופסולה; הזכות להביע אותה היא רק בשל חופש הביטוי    ענת ברו...
עידן יוסף
עידן יוסף
בקרוב: נוסעי תחבורה ציבורית שישלמו באמצעות ישומון סלולרי יעודי, ייפטרו מהעול של שבירת הראש על בחירת המינוי הרצוי, לא יצטרכו לתכנן לאן יסעו ומתי, וישלמו בדיעבד בתקרת מחיר מרבית    וע...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
מבנה נקודת המשטרה במעבר מנדלבאום 1964 [צילום: משה פרידן/לע"מ]
המבנה ההיסטורי במעבר מנדלבאום הפך לישיבה
מבנה "בית מנדלבאום" הניצב ברחוב שמואל הנביא 13 בירושלים שימש בין השנים 1967-1948 כנקודת משטרה וכנקודת מעבר יחידי ב"קו הגבול העירוני" בין ישראל לירדן המבנה ההיסטורי שהוכרז כמבנה לשימור הועבר ב-2005 לעמותה חרדית וכיום פועלת בו ישיבה ובית כנסת של חסידות ברסלב
מראה כללי של בית מנדלבאום 1980 [צילום: חנניה הרמן/לע"מ]

שלט הנצחה ליד שער מנדלבאום [צילום: באדיבות איציק שוויקי, המועצה לשימור אתר מורשת]

בית מנדלבאום. כיום ישיבה [צילום: אלי אלון]

▪  ▪  ▪
בין מלחמת העצמאות ב-1948 לבין מלחמת ששת הימים ב-1967, במשך כ-19 שנים, חצה כידוע, את ירושלים "קו הגבול העירוני" בין ישראל לירדן שהפריד אז בין החלק המערבי של העיר שהיה בשליטת ישראל לבין החלק המזרחי שהיה נתון בשליטת ירדן. "קו הגבול העירוני" עבר היכן שכיום עובר כביש 1 העירוני, המחבר את צפון ירושלים למרכז העיר ולדרומה, והשתרע לאורך כ-7 ק"מ מאזור גבעת המבתר בצפון העיר עד סביבות אזור בית צפאפה בדרום.

"קו הגבול העירוני" נקבע לאחר מלחמת העצמאות בהסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן, שנחתם ב-1949 במלון השושנים באי רודוס. בדיוני ההסכם סוכם כי מעבר מנדלבאום ישמש כמעבר גבול בין שתי המדינות. "מעבר מנדלבאום" היה מעבר הגבול היחידי הרשמי בין שתי המדינות ירדן וישראל ב"קו הגבול העירוני".

מעבר שער מנדלבאום

מעבר מנדלבאום (שער מנדלבאום) ממוקם בצומת הרחובות שמואל הנביא ודרך סנט ג’ורג’, ושימש בעיקר למעבר דיפלומטים ואנשי או"ם, וכן למעבר של צליינים נוצרים בחג המולד. כמו-כן עברו בו אזרחים ערבים ישראלים שביקשו וקיבלו אישור להיפגש עם קרוביהם בירושלים המזרחית. מן המעבר יצאה אחת לשבועיים שיירה ישראלית של חיילים המחופשים לשוטרים אל המובלעת הישראלית בהר הצופים.

בכך "עקפה" ישראל את הסכם הפרוז בין ישראל לירדן שקבע כי רק שוטרים עם נשק קל רשאים לכנס למובלעת הישראלית בהר הצופים. דרך מעבר מנדלבאום הוחזרו לירדן גופות מסתננים שחדרו לישראל ונהרגו במהלך חדירתם, וכן הוחזרו דרכו לישראל, ישראלים שחצו בטעות או שלא בטעות את הגבול לירדן. בין הישראלים המוחזרים ישראלים משבויי העיר העתיקה או הרפתקנים שרצו להגיע לפטרה.

בשנת 1964 עבר דרך מעבר מנדלבאום האפיפיור פאולוס השישי, הוא הגיע לביקור בישראל ולאחר סיום ביקורו בארץ יצא לירדן דרך מעבר שער מנדלבאום. ב-6 ביוני 1967 עברו דרך מעבר מנדלבאום חיילי חטיבת הצנחנים בדרכם לכיבוש העיר העתיקה.

שער-מעבר מנדלבאום נקרא על שם ביתו של שמחה מנדלבאום, איש ציבור ועסקן, מנכבדי ירושלים, ששכן במתחם מעבר הגבול. הבית נבנה על-ידי מנדלבאום בסמיכות לשכונת מאה שערים בסוף שנות ה-20 עבור בני משפחתו, והוא הכיל מספר דירות. בשלב מסוים שימש הבית את ארגון ההגנה. הבניין פוצץ על-ידי הירדנים בזמן ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים פונו הריסותיו.

"בית מעבר מנדלבאום" - מרשים ויפה

מתחם שער מנדלבאום כלל מספר מבנים ומתקנים. אחד מהם ואולי המרכזי שבהם, היה מבנה אבן דו-קומתי בעל גג רעפים מרשים ביופיו, בנוי בסגנון בניה מנדטורי אופייני, עם מוטיבים אוריינטליים כמו חלונות מקומרים וכיוצא באלה. המבנה הקיים עד היום שימש כנקודת משטרה וכנקודת מעבר בין שתי המדינות, ירדן וישראל דרכו עברו היוצאים והנכנסים במעבר הגבול לאחר בדיקות והנפקת אישורים. לצדו, ממש בצמוד אליו, הוקם מבנה ארעי, מעין סככה שהורכבה על עמודים עם מחסום ושער ברזל. סמוך ל"בית מעבר מנדלבאום" שכן צריף ששימש בית מכס.

לאחר סיום מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר, לא היה עוד צורך בנקודת מעבר גבול באמצע העיר. המעבר נהרס בחלקו ועיריית ירושלים פינתה את שטח מעבר מנדלבאום. סככת המעבר פורקה ומבנים ומתקנים במתחם פונו או שנהרסו עם השנים. במתחם מנדלבאום נותרו כיום מספר מבנים מקוריים ובניהם מבנה האבן הדו קומתי "בית מנדלבאום" הניצב ברחוב שמואל הנביא 13. עד לשנת 2004 שימש המבנה כמשכנו של בית הדין הארצי לעבודה.

למבנה נוספה קומה (קומה וחצי) שקצת שונה מהקומות שתחתיה חלונות הקומה השלישית מרובעים לעומת החלונות המקומרים של שתי הקומות התחתונות. גג הרעפים הוסר במרפסת ובקומתו השנייה של המבנה לכיוון חזית הכניסה מרחוב שמואל הנביא הותקן גג פלסטיק מכוער. למותר לציין שהשינויים שנעשו בבניין פוגעים ביופיו של המבנה שבבסיסו הוא כאמור בניין יפה ומרשים, ופוגעים גם בצביונו ובמראהו המקורי והרי במבנה היסטורי שהוכרז לשימור עסקינן.

במרס 2005 השכירה המדינה את המבנה לעמותה חרדית ופועלת בו ישיבה ובית מדרש המשתייך לארגון מוסדות "חוט של חסד" והמזוהה עם חסידות ברסלב. מבנה נוסף שנותר במתחם מעבר מנדלבאום הוא בית (עמדת) תורג’מן, ששימש עמדת הגנה וכיום פועל בו "מוזאון קו התפר" המציג יצירות אמנות ומתמקד בסובלנות ובדו-קיום בין יהודים לערבים.

המבנה ההיסטורי מוכרז לשימור

חלק מהמבנים והמתקנים במתחם מעבר שער מנדלבאום כאמור כבר אינם עימנו הם נהרסו מזה כבר, וחלקם שינו צורתם ללא הכר. המועצה לשימור אתרי מורשת ועירית ירושלים הבינו חשיבות ערכו ההיסטורי של מתחם מעבר מנדלבאום ומבנה "בית מעבר מנדלבאום" ששימש נקודת משטרה במעבר הגבול. עירית ירושלים הכריזה על מבנה "בית מעבר מנדלבאום "כמבנה לשימור" ולא ברור מדוע לאחר הכרזת השימור ביצעו במבנה שינויים כאלה ואחרים העלולים לפגוע בצביונו ובמראהו המקורי.

פעיל שימור במועצה לשימור אתרי מורשת מספר, כי על המבנה או בסביבתו הוצב מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת וגופים נוספים שלט מורשת רשמי בצבע כחול המספר בתמצית את סיפורו של המבנה ואת סיפורו של מתחם מעבר שער מנדלבאום, אולם לא חלף זמן רב, והשלט הוסר על-ידי אלמוני או אלמונים. השלט הוצב פעם שניה וגם הפעם הוסר. לדברי פעיל השימור, שלט המורשת במתחם שער מנדלבאום הוסר שלוש פעמים! ונגנב. אם כך פני הדברים, ואני מסתמך על דברי פעיל השימור, זו הפקרות. אנשים עושים דין לעצמם והרשויות חסרות אונים.

שוחחתי עם מספר תלמידי ישיבת ברסלב הלומדים במבנה. הם טוענים שהישיבה לא קשורה להסרת השלט ומפנים את החשד לעבר תושבי שכונת מאה שערים ושכונות חרדיות נוספות שאולי "השלט הציוני" הרגיז אותם.

סיירתי לפני מספר שבועות במתחם שער מנדלבאום, ולא מצאתי בכל שטח המתחם ולו שלט איזכור אחד רשמי בנוסח, כאן שכן מעבר שער מנדלבאום וכו' (אולי קיים שלט כזה בפינה נסתרת, אני לא הבחנתי בשלט מסוג זה). מעבר שער מנדלבאום הוא בהחלט אתר היסטרי עם סיפור ציוני חשוב בתולדות המדינה וירושלים שראוי להנציחו.

חיימקה אבני תושב ישוב בצפון הארץ מספר, כי גם הוא ביקר זה לא כבר באתר שער מנדלבאום. "חיפשתי איזה שלט או אזכור לבניין החשוב הזה ששימש במשך 19 שנה, נקודת המעבר בין מדינת ישראל לממלכה ההאשמית ירדן ומכאן היינו עולים עם ה'שיירה הדו שבועית' כחיילי 'גולני' מחופשים ל'שוטרים', לשמור על מובלעת הר הצופים והתאכזבתי שלא מצאתי שלט כזה".

מדוע לא מונצח שער מנדלבאום?

ישנה טענה, שגורמים ישראלים בעלי דעות ימניות וגורמי הימין בשלטון לא מתלהבים להנציח ולשמר את מתחם שער מנדלבאום או מי מבתיו. שכן שער מנדלבאום מסמל ומזכיר את חלוקת ירושלים. אני לא יודע עד כמה טענה זו מבוססת.

מכל מקום היה ראוי ונכון לשמר את "בית מעבר מנדלבאום" ברחוב שמואל הנביא 13 ואת סביבתו, לשמור על צביונו המקורי של המבנה ההיסטורי בשל ערכו ההיסטורי ובשל יופיו ובשל ערכו האדריכלי, ולמצוא מקום חליפי לישיבה הפועלת במקום. יש להציב שלט ואולי כמה שלטים במקום שיספרו את סיפורו של מעבר שער מנדלבאום. אין להירתע מחוגים כאלה ואחרים שהנצחת המקום בשימור ושילוט לא מוצאת חן בעיניהם.

תאריך:  02/12/2019   |   עודכן:  02/12/2019
אלי אלון
מועדון הבלוגרים עוקבים: 125 לקבלת רשימות אלי אלון לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
המבנה ההיסטורי במעבר מנדלבאום הפך לישיבה
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
נצר גבריאל
3/12/19 00:23
 
מודי שניר
4/12/19 16:45
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
לא כל חוק שנופל בבג"ץ מתוכנן, על-ידי הפוליטיקאי שחוקק אותו, שבאמת יעבור. למעשה, ישנם חוקים שמעבירים על-מנת, ובכוונה תחילה, שבג"ץ יפיל אותם, ולא בכדי. בזמן בחירות, פוליטיקאים, במטרה שנשים את הפתק שלהם בקלפי, מבטיחים הבטחות ערטילאיות בידיעה ברורה מראש שלפחות את חלקן לא יצליחו לקיים. מה יעשו בשביל לרצות את הבוחר? חלקם יעבירו חוקים כדי שבג"ץ יפיל, ויאשימו את ביהמ"ש העליון באוזלת ידם.
02/12/2019  |  טל בן-יעקב  |   יומני בלוגרים
הדף כתוב משני צידיו (צד אחד 38 שורות וצד שני 31 שורות). חלקו הראשון של העמוד נכתב ועוסק בשאלות שונות בשו"ע יורה דעה. בהמשך דן בשאלה מהגאון רבי חיים ברלין בדיני נדרים. בעמ' השני רשימת שאלות 'היכי תמצי' שהגאון בעל הסולם דן בהם באופנים שונים.
המשבר הפוליטי, שבעטיו אין ממשלה בישראל כמעט שנה, מתחיל לחלחל אל מעבר לנושאים הקשורים בהרכבת קואליציה וממשלת אחדות לאומית. בשבוע שעבר קרה דבר חריג ביותר, כאשר 100 מנהלים בכירים בהיי-טק, מכל קצוות הקשת הפוליטית (לדבריהם), חתמו על מכתב שקורא לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להתפטר, על-רקע כתבי האישום שהיועץ המשפטי לממשלה מתכוון להגיש נגדו.
מאיר הר-ציון היה גיבור ילדותי. עד שהתבגרתי, לא ידענו פרטים על-אודותיו, פרט לפציעתו, אך אגדת הר-ציון הייתה ידועה לנו. על האיש לא נכתב הרבה, אלא במסגרת סיקור יחידה 101, גדוד 890 וחטיבת הצנחנים, עד שפורסמו יומני טיוליו1. וגם אז נותר דמות חידה. בעזרת משפחת הר-ציון, חבריו ופקודיו, הצליח אל"ם (מיל׳) משה גבעתי לשרטט דיוקן של הר-ציון ושל התקופה - מאז שהיה ילד ועד לפטירתו בגיל כמעט 80, ב-י"ב באדר ב׳ ה׳תשע"ד, 14 במארס 2014, בחוות אחוזת שושנה, שהקים במו ידיו במרומי כוכב הירדן (כאוכב אלהווה), וקראהּ על-שם אחותו, שנרצחה על-ידי בדואים במדבר יהודה.
בזה אחר זה מתייצבים נאמני החונטה המשפטית מעל כל במה אפשרית, תוך שהם מוחים על "ההסתה" ועל האלימות, על "מסע הדה-לגיטימציה" ועל התקופה הקשה לה לא פיללו וכמוה לא האמינו שייאלצו לראות אי-פעם. למותר לציין, ששותפתה הבכירה של החונטה, התקשורת, משתפת פעולה ומעניקה במות בנדיבות ככל אשר ירצו לרבות מנחים נוחים ושאלות מלאות אמפתיה והבנה. טוב, מה לא עושים עבור ה"משפחה"...
02/12/2019  |  בעז שפירא  |   יומני בלוגרים
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
חיות: הרכבת הממשלה היא הליך חוקתי
איתמר לוין
יעקבי - מ"מ פרקליט המדינה
היום לפני
המרכז הרפואי העמק בשנת 2000 [צילום: משה מילנר/לע"מ]
בריאות בעמק [1930]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
סדרות דרמה מומלצות
כתיבת המומחים
סדרות ישראליות בלתי נשכחות
יום הולדת
ברנע ליאורה 5/5
גפני משה 5/5
אזולאי דוד 5/5
ברלינסקי שוש 5/5
גולדברג יוסף 6/5
שריר מיכל 6/5
לוי גבריאלה (דה-ליאו) 6/5
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il