בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
אמות המידה לפסילה חלות גם על שופטים
|
לאחרונה התעורר מחדש ניגוד העניינים שבו נמצאים שופטים מסוימים ובעיקר בבית המשפט העליון והדבר חייב פרסום רשימת ניגודי עניינים של כל שופט
|
[צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
ניגודי עניינים של שופטי בית המשפט בכלל ושופטי בית המשפט העליון בפרט מעוררים שאלות נוקבות ובין היתר פוגעים באון הציבור במערכת המשפט בשל התעלמותם של שופטים מההנחיות והפסיקה. לאחרונה דחה השופט מזוז את בקשת השר אוחנה לפסול עצמו בטענה לניגוד עניינים בפרשת ממלא-מקום פרקליט המדינה. בהחלטתו לדחות בקשת פסילתו קובע השופט מזוז שמדובר בכהונה "שהסתיימה לפני למעלה מעשור, אין בה כדי ליצור עילת פסילה מלדון בעניינים הנוגעים במשרד המשפטים". קביעתו סותרת הלכה שנקבעה בביהמ"ש העליון בפרשת ויצדומיני נ' מושב גיאה שבה פסל ביהמ"ש החלטת בורר, בשל העובדה שיותר מעשור (1990-2003) קודם למתן פסק הבוררות ייצג משרדו את המושב. העליון, שהפך את החלטת המחוזי, קבע כי "קשה להעלות על הדעת שנשתכחה מדעתו של הבורר העובדה שהוא ייצג בעבר... צד להליך שמתנהל לפניו". החלטת השופט מזוז מחייבת דיון בעניין חובת שופטי ביהמ"ש להחלת אמות מידה וכללים שנקבעו גם בפסיקה על ערכאות משפטיות. השופט מזוז, בהיותו משנה ליועמ"ש לממשלה משנת 1994 ועד סיום תפקידו כיועמ"ש לממשלה בתחילת שנת 2010, עסק בנושאים רבים שבהם קבע עמדות נחרצות בסוגיות רבות ולא כדרך אגב, דבר שחייבו להיות זהיר אך הוא נמנע מלפסול את עצמו. כדוגמה, בהיותו יועמ"ש לממשלה עסק באופן אינטנסיבי בפרשת קרקעות הקיבוצים והמושבים והביע עמדה נחרצות, ייצג את המדינה וזרועותיה והנחה פרקליטים שייצגו אותם. היה מצופה שעם בחירתו כשופט ימנע מלעסוק במחלוקות מול רמ"י, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה. ניגוד עניינים לשופט מזוז קיימת עילת מניעה נוספת בשל חשש ממשי לזיקה אישית. אחותו, הגב' בן צבי, מנהלת אגף חוזי חכירה לדורות ברשות מקרקעי ישראל וקודם ניהלה את האגף החקלאי. במסגרת תפקידיה עסקה בגיבוש מדיניות וביישום פרקטי שלהם. עילת פסילה זו מחייבת, שכן בתחום המדובר קיימת עיקר הביקורת השיפוטית על רמ"י ובהם פניית אגודות חקלאיות שהוקמו לפני הקמת המדינה בטענה לזכויות עודפות בשל רכישת קרקעותיהן, מחלוקות בין מחזיקים או חוכרים בעיר או בכפר, בנכסים מסוגים שונים. פרשת הקיבוצים חפציבה ובית אלפא שנדונה לאחרונה היא דוגמה לטענה לזכויות עודפות בשל רכישת קרקע לפני הקמת המדינה. ביהמ"ש העליון המליץ לקיבוצים למשוך את הערעור שהוגש, המלצה המרמזת על כוונת ביהמ"ש לפסוק נגדם. הקיבוצים החליטו להיענות להמלצה ולמשוך הערעור. באופן נדיר החליט ביהמ"ש לכתוב פסק דין, חרף ניגוד העניינים של השופט מזוז שישב במותב. השופט מזוז אינו היחיד שהתעלם מניגוד העניינים המצער בין תפקידו כיועמ"ש לממשלה ובין תפקידו כשופט. תשובת השופט מזוז בהחלטתו הדוחה את בקשת הפסילה מטעם שר המשפטים כי "היו גם שופטים אחרים שנהגו כך", אינה מצדיקה המשך ההתעלמות מניגוד עניינים כזה. יש לוודא שמי שייצג את המדינה שנים ארוכות ונבחר למשרה שיפוטית, ניגודי העניינים שלו כשופט יוכשרו למען מראית פני הצדק, על-ידי גילוי נאות ביוזמתו והיה ואחד הצדדים יבקש כי ימנע מלדון, יקבל עליו מניעה זו. חלק נכבד מהקורפוס השיפוטי בישראל מגיע מתוך שירות המדינה, הכיצד דווקא הם פטורים מהסדר ניגוד עניינים ביחס ללקוחם-לשעבר-המדינה על זרועותיה? לכל אזרח זכות חוקתית לגישה לערכאות ולבקש את יומו בביהמ"ש. האזרח צריך להאמין ולבטוח בביהמ"ש ובוודאי בשופטיו, שהם נקיים מכל זיקה אישית או נאמנות פנימית ללקוחות-עבר שלהם. אמון זה נסדק כאשר יושב בהרכב שופט שהיה מנוע מלדון בתיק! רגישות השופט היושב בדין בביהמ"ש העליון ונותן דוגמה אישית לערכאות מתחתיו, צריכה להיות מוגברת וראוי שיימנע מלדון במצבים כאלו, אפילו רק למען מראית העין של הצדק כנאמר בפרשת גיאה "כשיש ספק אין ספק".
|
תאריך:
|
04/07/2020
|
|
|
עודכן:
|
04/07/2020
|
|
דודו קוכמן
|
אמות המידה לפסילה חלות גם על שופטים
|
|
זה קרה מהר, ממש כאווחת חרב חדה. קמתי בלילה, בחושך, לשירותים, מיהרתי, ולא שמתי לב שמשהו מפריע באמצע הדרך. היו אלה נעלי הבית של אישי היקר, ואני נחתתי על מעקה ברזל ולא יכולתי לקום. התחלתי לבכות שלא כדרכי, וממש הרגשתי איך המודעות שלי צונחת. התחלתי להאשים אותו, מדוע זרק את נעליו לאמצע החדר, צעקתי שנלך מהר לחדר מיון, וכן, שם גילו שיש לי שבר בעצם הבריח. חזרתי הביתה ושם התחיל מסע המודעות שלי, שעבר בין שדות קרב שונים ומשונים, עד שנחת בשדה הקרב של הפחד.
|
|
|
לאחר ישיבת קבינט הקורונה אמש (2.7) צוטט בני גנץ כמי שאמר את הדברים הבאים:
|
|
|
שיטת "הסלמה" הצבאית ממשיכה לעבוד. הפעם מפקד סיירת מטכ"ל מציע לפתוח את שערי הצבא בפני גיוס כולל של נשים לכול גדודי ואופני הלוחמה, ובכול הרמות והמערכים. כל זאת ביודעין שכושרן של נשים לעולם לא יגיע לכושרם של הגברים. אבל משום מה הצבא, על מפקדיו הבכירים, מתעקש להמשיך בשיטה שהסיכונים הביטחוניים והחברתיים אורבים בפתח, ולו רק משום מעין "ליבראליזם" שדוף, שאולי נחבא בו גם עניין של התגרות בערבים, כמו "ראו נא אויבים יקרים, גם הנשים שלנו טובות מכם"! הרגע הקשה ביותר לאדם, על-פי חז"ל, הוא הרגע שבו הקב"ה גונב לאדם את השכל, לאחר שהאדם כבר הלך בדרך עקמומית זמן רב, וכך מתקיים בו המשפט "בדרך שאדם רוצה ליילך מוליכים אותו".
|
|
|
בחודשים האחרונים החריף משבר האמון בין הרחוב הפלשתיני בגדה לבין הנהגת הרש"פ. נושא תוכניות הסיפוח של ישראל בגדה איננו עומד בראש סולם הדאגות של הרחוב הפלשתיני, שעסוק בעיקר בהישרדות נוכח התגברות מגיפת הקורונה, הגידול באבטלה וההידרדרות במצב הכלכלי.
|
|
|
קראתי בעיון את הדוח של השופט (בדימ.) דוד רוזן על עניין מנדלבליט/הרפז יש לי מספר ספקות לגבי הדוח אך הספק העיקרי הוא לגבי הפיל שבחדר: תפירת התיק למנדבליט, שאיש (בינתיים) לא משלם עליה את המחיר
|
|
|
|