לאחרונה עולים יותר ויותר קולות, שהאחרונה לעת הזו היא הסטר פריס (Hester Peirce) חברת מועצת הרשות האמריקנית לניירות ערך (SEC/נציבות) שהצהירה לאחרונה כי קיים חשש מההתחייבויות הרגולטוריות הפוטנציאליות העומדות בפני מנהלי הציות הראשיים (CCO), ובראשם הטלת אחריות אישית על קציני ציות, והציעה שהנציבות תפעל בעניין. ואכן, רק ב-10/2020 הטילה המועצה של רשות לניירות ערך האמריקנית על סימונס (Simmons), קצינת ציות בחברת השקעות, עיצומים מנהליים, ובהם איסור לעסוק במקצוע וקנס כספי גבוה
1.
פירס ציינה שיש בד"כ שלושה סוגים של פעולות שהנציבות נוקטת נגד קציני ציות, והם:
א. התנהגות בלתי חוקית בעליל (כגון כאשר קצין ציות מודע לפעולות לא חוקיות ולא מדווח על כך).
ב. כאשר קצין ציות מעכב או מטעה את המבקרים מטעם הרגולטור (כמו במקרה של סימנוס).
ג. כישלון של קצין ציות בהיקף נרחב. בדרך כלל, במקרים כאלה, הוועדה מאשימה את קצין הציות בסיוע או בגרימת ההפרות, או שתיהן.
דבריה של פריס נאמרו על-רקע דוח מדאיג שהוציאה בתחילת השנה (2020) לשכת עורכי הדין של ניו-יורק, על "חובתם של קציני הציות במגזר הפיננסי"
2. דוח זה, המנתח פסיקה והחלטות אכיפה שהתקבלו בשנים האחרונות, קובע כי קציני ציות של חברות פיננסיות, המשמשים כשומרי סף חיוניים במניעה איתור ותיקון של הפרות של חוקים, תקנות ומדיניות וכללים פנימיים, עלולים, עקב מהות תפקידם, למצוא את עצמם נתונים לחקירות ואף נושאים באחריות אישית. כך יוצא, שבעוד שהרגולטורים מעוניינים לחזק את "שומרי הסף", בפועל הם נוקטים בצעדי אכיפה המרתיעים למעשה את קציני ציות, מביאים לכך שהללו ימודרו מתהליכים עסקיים, ואף יביאו לכך שאנשים ישקלו לעזוב את תפקידי הציות מחשש שמא הם יישאו באחריות למעשים פסולים של אחרים. מצב זה נובע, בראש ובראשונה, כיוון שהצהרותיהם של קציני ציות באשר לזיהויו/או מניעה (תוכניות אכיפה/מניעה) נבחנים לאחר מעשה.
אי ודאות זו של קציני הציות החריפה עוד יותר בשנים האחרונות עקב תרבות האכיפה הקיימת, המתמקדת מחד באחריות אישית, ונשענת בהליך האכיפה על תוצרי פונקצית הציות מאידך-גיסא, זאת שעה שחל גידול בהיקף ההוראות המחייבות במתן גילוי. ודוק, אין הכוונה בדברים אלה כדי לאיין את עצם האפשרות לנקוט צעדי אכיפה נגד קציני ציות, דבר שהוא כלי רגולטורי חשוב (בכדי להרתיע רשלנות, להעניש התנהלות לא הולמת ולמנוע הונאות), אלא משום יצירת וודאות באשר לסטנדרטים והנורמות המצופות מקציני הציות.
חשוב להבהיר כי צורך זה ביצירת שקיפות נורמטיבית נותר גם לאחר שרגולטורים בארה"ב הודיעו כי הם לא בהכרח מתכוונים להתמקד בקציני ציות והם לא יטו לנקוט בפעולות אכיפה כשיטה כדי להעניש קציני ציות המועלים בתפקידם.
כדי ליצור בהירות ולסייע לקציני הציות המודאגים שמאמציהם בתום לב והתנהלותם הנורמטיבית לא תסתיים בעונש, ממליצה לשכת עוה"ד של ניו-יורק לרגולטורים לאמץ את המלצות הבאות:
1. יש לפרסם הוראות ברורות המציינות את הגורמים הספציפיים המנחים את שקול הדעת בחיוב החלטות נגד נושאי משרה ראשי.
2. על הרגולטורים לדווח לציבור באופן מלא על הבדיקות והחקירות שהם עורכים נגד קציני ציות, וכן לפרסם מידע על פעולות אכיפה ותוצאותיהן.
3. יש לחזק את הקשר בין קציני ציות לרגולטורים ולקבוע שיטת דיווח בין קציני הציות לרגולטור הרלוונטי.
4. מומלץ ליצור קבוצת היוועצות שוטפת בין הרגולטורים לבין ציבור קציני הציות כדי לדון על סוגיות חשובות לשני הצדדים.
אם כן המצב הקיים מחייב לדעת לשכת עוה"ד של ניו-יורק להוציא הנחיות כדי להבטיח שקציני הציות מבינים את גבולות חובותיהם ואחריותם, בין היתר כדי שהם יוכלו להבהיר לבעלי עניין (stakeholders) בצורה ברורה איפה עובר גבול האחריות של המקצוע. עוד ממליצה לשכת עוה"ד של ניו-יורק, המפנה כאמור תשומת לדאגה ההולכת וגדלה מפעולות האכיפה אחרונות שננקטו נגד קציני ציות, לכך שיש צורך בחיזוק הקשר בין הרגולטורים לקציני ציות, ויש לעודד קיום אינטראקציה והבנה בין הצדדים. ללא ספק גישה זו תפחית את החשש בנוגע לאחריות אישית המאיימת על איכות השירות במערכת הפיננסית, ותבהיר לקציני הציות מהם העקרונות המנחים את הרגולטורים באכיפה וזאת כדי ליצור סטנדרטים ברורים שיבטיחו אחריות מבלי להקריב את העמידה ביעדים.
בישראל אנו מצויים בעיצומו של תהליך להסדרת מקצוע קצין הציות. בקרוב תפורסם לראשונה בישראל תקינה מקצועית לקציני ציות וכן ולראשונה בישראל תהיה הסמכה פורמלית לקציני ציות. ללא ספק ההשלכות המתרגשות על מקצוע הציות, וקצרה היריעה כדי לפרטם כאן, יביאו סוף-סוף לכך שתחום הציות יהפוך מעיסוק למקצוע.
