בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
רוצים שקט [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
הפרת החוזה בין האזרח למדינתו
|
אדוני ראש הממשלה, הנרצחים הינם אזרחי מדינת ישראל, אותה מדינה שחתמה עימם חוזה והתחייבה להעניק להם ביטחון אישי והבטיחה להגן עליהם, חוזה המופר יום יום על-ידי סכין ואקדח
|
התלבטתי אם לכתוב את המספר 76, תהיתי האם מספר זה יהיה עדיין אקטואלי בעת פרסום המאמר. תהיתי, משום שעל-פי הסטטיסטיקה הנוראה והבלתי מתקבלת על הדעת, ההסתברות שהמספר יהיה גבוה יותר. הרצח המשתולל בחברה בכלל ובחברה הערבית בפרט, מעיד כאלף עדים על התהום הפעורה בין ההצהרות לבין הביצוע, בן ההבטחות לבן הרחובות המדממים, בין ההצהרות חמורות הסבר לבין ההפקרות הרצחנית, מציאות בה חוסר הביטחון האישי היה לעובדה, עובדה המפרה באופן מוחלט את החוזה של האזרח עם מדינתו. התהליך המבורך שהחל בממשלה הקודמת במאבק שיטתי ומובנה בפשע המשתולל בחברה הערבית נבלם על-ידי הממשלה הנוכחית. התוצאות נוראיות, פי שלושה נרצחים באותו פרק זמן, מציאות בלתי נסבלת. בממשלה מתפקדת נטולת רעשי רקע ומסיחי דעת קבועים הייתה ציפייה כי התהליך החשוב יימשך, ימונה מתכלל, ימונה מטה פעולה חדש, השר לביטחון לאומי והמפכ"ל יציבו מטרות ויעדים מדידים למיגור התופעה, התהליך יימשך. אלא שזהו אינו המצב נכון לרגע זה, בשל שלל סיבות ותירוצים שונים, החל ממערכת יחסים מורכבת בין צמרת המשטרה למפכ"ל ולשר, ועד למצוקה האמיתית של כוח אדם במשטרה. המציאות המדממת זועקת להתערבות דחופה ובהולה של ראש הממשלה. דמי הנרצחים זועקים לבלימת מסע הרצח הבלתי פוסק, תחושת חוסר הביטחון הנוראי תובעת הקמת מטה פעולה חירום בראשות ראש הממשלה. הגיע הזמן להציב בקדמת סדר העדיפות את ביטחונם האישי המופקר של אזרחי המדינה. מחאות מינוריות של ארגונים ועמותות, הקראת שמות הנרצחים על דוכן הכנסת, האשמת ח"כים ערבים את הממשלה, את המשטרה, כתיבת מאמרים, פאנלים של מומחים להתמודדות עם תופעת הרצח והפשיעה בחברה הערבית, הררי הבטחות של פוליטיקאים חסרי כיסוי, הרמת גבה ואנחה מתפרצת של מגישי חדשות, כל אלה אין בכוחם להניע תהליך מחולל שינוי בסוגיית דמים נוראה זו. רק התערבותו של ראש הממשלה באופן אקטיבי תוביל להתמודדות רצינית ומשמעותית מול המסע הבלתי נגמר של הפשיעה והרצח בחברה בכלל ובחברה הערבית בפרט. אדוני ראש הממשלה, הנרצחים הינם אזרחי מדינת ישראל, אותה מדינה שחתמה עימם חוזה והתחייבה להעניק להם ביטחון אישי והבטיחה להגן עליהם, חוזה המופר יום יום על-ידי סכין ואקדח, חוזה הנשטף על-ידי נהרות הדם, חוזה של חוסר אונים מחריד, חוסר ביטחון אישי, חוזה שמוכיח כי אינו מכבד את הכתוב בו. אדוני ראש הממשלה, בכוחך, ביכולתך לחולל את השינוי הנדרש. בכוחך להציל חיי נרצחים עתידיים, בכוחך להעניק תקווה וביטחון למאות אלפי אזרחים החשים כברווזים במטווח, להעניק ביטחון לחפים מפשע אשר בלילה מבקשים בוקר ובבוקר נאבקים כדי לחיות. אדוני ראש הממשלה, במשמרת שלך מספר הנרצחים ביחס לשנה החולפת גדל פי שלושה, עשרות אזרחים משלמים בחייהם, ייתכן כי אף בעת כתיבת שורות אלה אורבים הרוצחים לאישה הבאה, לגבר הבא, לילד המאושר בגן המשחקים ולנערה החיננית הלומדת בחדרה לבחינת הבגרות, הכדורים הטועים פגעו בהם. אדוני ראש הממשלה, התשתית הוכנה באופן יסודי ומקצועי בממשלה הקודמת. היעזר בניסיון, צור צוות מקצועי נחוש וייעודי לטיפול יסודי בחוסר הביטחון האישי של אזרחי המדינה. בכוחך לחולל את השינוי. העם תובע לממש את החוזה עימו, אל תאכזב.
|
|
מחנך, משורר, סופר ופובליציסט.
|
|
תאריך:
|
23/05/2023
|
|
|
עודכן:
|
23/05/2023
|
|
עמנואל בן-סבו
|
הפרת החוזה בין האזרח למדינתו
|
|
צפיתי הלילה בכתבתו של יאיר שרקי בערוץ-12 על ישיבת "מעלה אליהו" המבקשת להעתיק את מיקומה בכמה מאות מטרים בתל אביב, והתושבים הקימו קול זעקה כאילו צונאמי מאיים עליהם. אילו היה בידי הייתי מזמין את הרב חיים גנץ העומד בראשה להקים את המוסד בשכנות למקום מגוריי.
|
|
|
רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה הָיְתָה מוֹהֶלֶת וְנִמּוֹלָה. אני מקליד את המלים בשבחה של רות בת העם המואבי, ההופכת לאם בישראל. ברקע ממסך הטלוויזיה פורצות שאגות של שנאה ואיבה לאחד מרחובות בירת ישראל ירושלים לכתובתו של בני עם אחר החי בירושלים. כואב לי לשמוע את השירה - "מָוֶת לָעֲרָבִים" ועוד פניני לשון של שנאה.
|
|
|
האם גם כוכבת הטלוויזיה, כריסטיאן אמנפור, מצטרפת לשדרי החדשות המסלפים את הדיווחים על פיגועי טרור פלשתינים, נגד ישראלים? אמנפור, אולי השדרנית החשובה ביותר של רשת CNN, דיווחה באחרונה כי בני משפחת די, האם לוסי ובנותיה מאיה ורינה, נהרגו בחילופי יריות, כנוסח הסילוף. בכך, כנראה, ביקשה כריסטיאן אמנפור לרכך את מעשה הרצח, מטווח קרוב, שבו נהרגו האם ושתי בנותיה. כידוע, רוצחי המשפחה, ביצעו את מעשה הרצח המתועב בעומדם בטווח קרוב למכונית בו היו שלושת הנרצחות. האם, לעומת בנותיה, נפצעה באורח אנוש ונפטרה בבית החולים.
|
|
|
גיליון העיתון המצהיב המונח לפני הוא מלפני שמונים שנה בדיוק: "המשקיף", 24.5.1943. ביטאון התנועה הרביזיוניסטית, "עיתון לאומי יומי", שבלוגו שלו כלולה מפת ארץ-ישראל משתי גדות הירדן. מעל שם העיתון נכתב: "בהשתתפותו הקבועה של זאב ז'בוטינסקי". להזכירכם: ז'בוטינסקי, ראש בית"ר, כבר לא היה בחיים מזה שנתיים ומחצה. כותרתו הראשית מצמררת: "קרב-דמים משתולל בגטו וורשה", ובכותרת המשנה: "ב-11 במאי הזעיקה המחתרת: הקרבות קשים נועזים ופראים, חושו והצילו".
|
|
|
רבים ודאי מכירים את הקיוסק בפינת רחוב בן יהודה נורדאו בתל אביב. אולי לא רבים יודעים, בעיקר מקרב הדור הצעיר, שמדובר בקיוסק ותיק משנות ה-40 שהיה שייך למיכאל גרין (בן גוריון) אחיו של דוד בן-גוריון. מיכאל גרין התגורר ממש מול הקיוסק שלו בבית ברחוב נורדאו 21 בתל אביב.
|
|
|
|