וישבה ירושלים לבטח

משאלתו של כל יהודי היא כי במציאות חיינו תקרום מהר עור וגידים משאלתו של הנביא זכריה בפרק י"ד פס' 11 "וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַיִם לָבֶטַח". בוודאי לא יהיה מי שלא יבקש ויתפלל ליישום הגשמת חלקו הראשון של הפסוק "וְיָשְׁבוּ בָהּ וְחֵרֶם לֹא יִהְיֶה עוֹד".

כואב לי, שבחלקה המזרחי של ירושלים הביעו תושבים ערבים ביטויי שמחה ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, לנוכח רציחתם של אלף וארבע מאות יהודים על-ידי פורעים פלשתינים. כואב לי, שאת יום שמחת תורה הפכה האלימות הפלשתינית ליום בְּכִיַּת הַתּוֹרָה על טבח של אלף ארבע מאות יהודים וחטיפתם מבתיהם של למעלה ממאתיים יהודים, ביניהם קשישים וילדים רכים וכליאתם בבית כלא בעיר עזה. כואב לי, שאדם המתפלל לאלוהיו במסגד מביע את שמחתו לנוכח הטבח האכזרי של יהודים על-ידי ערבים וחטיפת מאות אזרחים ביניהם תינוקות וקשישים.

כיום חיים בירושלים, המשתרעת על 126 קמ"ר, למעלה מ-800'000 תושבים מתוכם כ-350'000 פלשתינים החיים בחלקה המזרחי של העיר. רבים מתושבי העיר המזרחית חיים בעוני, חוסר תקווה, סביבה המאופיינת בתשתיות ירודות ובמעמד משפטי לא בטוח. אך כל זה אינו מצדיק תופעה של הבעת שמחה על טבח של אלף ארבע מאות יהודים.

החלק המזרחי של העיר משתרע על 64 קמ"ר ומורכב עם תוספת של 22 כפרים, שסופחו לירושלים, כמו: בית חנינא, שעאפט, מחנה הפליטים שעפאט, כפר עקר, ראס שאחדה, ראס חמיס, עיסאוויה, וולג'ה, צור באהר, אום לייסן, אום טובא, ג'בל מובכבך, ראס אל עמוד, סיחוואן, שייאח, בית צפפה ועוד.

כיום פלשתינים מחלקה המזרחי של העיר עובדים במשכורות נמוכות, ללא ביטחון תעסוקתי וללא תנאים סוציאליים. 75% מעובדי המלונאות במערב העיר הם פלשתינים ממזרח ירושלים, שרובם מקבלים משכורת מינימום ואף פחות, 70% מעובדי הבניין, כ-40% מהנהגים בתחבורה הציבורית, כ-50% מעובדי הניקיון, 38% מהתעשיה, כ-25% בשירותי הבריאות.

בימים אלו שוק העבודה בירושלים נקלע למצוקה קשה. אני מקווה, שבמציאות הקשה אליה נקלענו עקב מעשים של פשעי מלחמה על-ידי ארגונים פלשתינים נתעורר למציאת פתרונות במשא-ומתן. אך כדי שמשא-ומתן כזה יתקיים חובה על כל הארגונים הפלשתינים להסתייג מפשעי המלחמה וממעשי הרצח האכזרי של אלף ארבע מאות יהודים.

פועל הבניין ופועלת הניקיון מכפר עיסאווייה, הנמצא בשפל המדרגה בתשתיות ירודות, עוברים לעבוד בגבעה הצרפתית הסמוכה לכפר, שהיא פלנטה יישובית מעולם אחר והכל בעיר אחת, שכבר שנים אומרים לנו, שזו עיר שאוחדה לה יחדיו. חלקה המזרחי של העיר סובל ממחסור של מאות כתות לימוד, ולחלקם נמצא פתרון בחדרים מושכרים בבתים ללא תנאים אלמנטריים של שירותים. אחוזים גבוהים נושרים מהלימודים עקב מצב כלכלי קשה.

בכפר עקר, שהוא חלק מהעיר ירושלים, ניתן למצוא 50 תלמידים בכתה, שלושה תלמידים על ספסל אחד, ואילו בחלקה המערבי של העיר תמונה "בית ספרית" כזו לא ניתן למצוא. חדרי שירותים בבית הספר במחנה הפליטים שועפט, שהוא חלק מהעיר ירושלים, זה מפגע תברואתי מסוכן. מים במקום הזה הוא בבחינת מצרך שלא קיים. התיאור מכפר עקר ומחנה הפליטים שועפט הוא למעשה עדות אישית שלי ממראה עיניים מסיור במקום.

אני מבקש לכבד את האזרחים היהודים, המבקשים להתפלל בכותל, חשוב לכבד את מבוקשם ואת כמיהתם לשאת עיניים ולעלות למקום קדוש להם, אני מבקש כמו שאנחנו נותנים כבוד למכמני היסטוריה שלנו האהובה עלי, ניתן כבוד למאוויים הדתיים של ציבור החי תחת שליטתנו.

ישראל משקיעה את כל המאמצים, שהבכירה במדינות העולם תעביר את שגרירותה לירושלים. חבל שאותה אנרגיה, מהמשאבים האלו והמרץ שמשקיעה ישראל בשכנוע הממשל בארצות הברית בנושא השגרירות היה מופנה לטובת 40% מתושביה הפלשתינים החיים בעיר.

ירושלים לא תשכון לבטח, כשחגורה של עשרים ושנים כפרים סופחו לשטחה המוניציפלי, והם כיום מהווים למעשה חוטבי העצים ושואבי המים של הכלכלה בירושלים המערבית. ולא אמרנו מילה אחת על הרס של מאות בתים של פלשתינים בירושלים המזרחית.

אני חייב להבהיר לציבור הפלשתיני, שהצדקה והזדהות עם טבח של אלף ארבע מאות יהודים וחטיפת מעל מאתים יהודים, ביניהם קשישים וילדים, הוא כתם כבד על ההיסטוריה הפלשתינית. החברה הפלשתינית חייבת להוקיע את פשע המלחמה שארע ביום שמחת תורה.