מקימים כעת ממשלת שיקום

בעצם למה לא להחליף את הממשלה הנוכחית והעומד בראשה כבר כעת עוד טרם נדמו קולות המלחמה? הטענה האוטומטית היא כרגע מלחמה או לחלופין לא מחליפים סוסים בעליה. כדי להבין את הסוגיה, חייבים להבין שממשלת ישראל והעומד בראשה אחראים למחדל. כן, ראש הממשלה חייב להבין שגם הצבא ויתר כוחות הביטחון אחראים לא פחות אבל מה לעשות, הוא רצה בכל מאודו להיות ראש ממשלה. בהקמת ממשלה הוא ידע שזו ממשלה שמורכבת מבוני המקדש השלישי ואחרים. הוא צפה מהצד איך הרפורמה שהובילו לווין ורוטמן פירקה את החברה הישראלית.

כאן המקום להכיר את תכונתו העיקרית של בנימין נתניהו, נחישות לשרוד בכל מחיר. במשימה הזאת הוא מתמיד וממש לא מוטרד כשאנשים נוטשים או פועלים נגדו. להפך, הוא מתחזק ככל שמחרפים ומגדפים אותו. נתניהו הוא להטוטן פוליטי, שולט ברזי התקשורת, מתעתע בכולם ומתעל מסרים על-פי צרכיו האישיים. כאמור הבעיה העיקרית במאבק הציבורי בנתניהו היא שהוא נבנה ומתחזק מהכעס והשנאה כלפיו.

המחשבה שנתניהו מנהל את המדיניות מתוך משקפי הישרדות אישית ופוליטית מדירה שינה מעיני ומעיני אזרחיות ואזרחים רבים במדינת ישראל. אוהדיו בטוחים שהוא זה שיציל אותנו מאימת החמאס והחיזבאללה ולא מוכנים לחשוב שאולי המדיניות שלו במשך שנים הייתה מוטעית, בלשון המעטה.

מכיוונו של ראש הממשלה עולה טענה שהאחראים היחידים למחדל אלו הם אנשי הביטחון באשר הם. הצבא באמצעות מערכת ההסברה המשומנת שיש לו חושף כל יום את הישגי המלחמה ולצידם אינספור קטעי וידאו, מסע שיווקי שלא זכור לי מאז התחלתי בעבודתי כעיתונאי. לפתע אנחנו לומדים להכיר את שפע היחידות החדשות שהוכנסו למערכה, את סיפורי הגבורה של יחידות ולוחמים שהגיעו וחיסלו מחבלים בשבת הקשה מנשוא. ניכר שיחידת דובר צה"ל היא מהיחידות היעילות ביותר בצה"ל, יחידה שהתפתחה והפכה לכוח הגנה והתקפה מותאם ואפקטיבי לעידן הנוכחי.

אם נשווה לרגע את ראש הממשלה לבכירי מערכת הביטחון ההבדלים ניכרים. המפקדים הבכירים לקחו אחריות ועם כל התחושה הכבדה שלהם הם מוכיחים מדי שעה שמדובר בחבורה שהתאוששה במהירות מההפתעה, ולקחה אחריות על הכישלון ועל הובלת הצבא למיגור החמאס. לעומתם ראש הממשלה עסוק בצילומי תדמית עם לוחמים, הצהרות לעיתונות ולעיתים רחוקות עונה לשאלות העיתונאים. כפוליטיקאי משופשף הוא דואג לשמור על הממשלה שלא תתפרק לו באי אמון קונסטרוקטיבי. חברי הליכוד מגלים נאמנות אין קץ למנהיג וכך גם השוחפים לקואליציה.

הסקרים לא מפרגנים לנתניהו, מי שנתפש כמבוגר אחראי הוא בני גנץ, שהלכה ולמעשה כך נראה הוא ראש הממשלה שהציבור היה רוצה בעת הזו.

לכאורה, הכל בסדר, אבל יש כאן עיוות שמטריד את האזרחים ואת אנשי הצבא שזקוקים לראש ממשלה עם שיקול דעת. בהופעותיו נתניהו נראה תשוש, איבד את הקסם שלו כאחד שיודע להופיע לפני מצלמה. זה לא נתניהו הצעיר והמבטיח, זה נתניהו שלא מקיים את מה שהוא מבטיח. לפיכך אין מנוס מאשר לפעול כבר כעת לשכנע את סיעת הליכוד שהסיפור נגמר. הם חייבים להבין שמהמחדל הזה הם לא יצליחו לחמוק. זה לא אסון מירון, זו לא הרפורמה המשפטית, זהו המחדל הגדול ביותר מאז קום המדינה. מחדל שנמשך כשמביטים בביצועי הממשלה. נושא שמטריד מאוד את מבקר המדינה וחייב להטריד את כולנו. כעת מוטב שאזרחי ישראל יצהירו במחאות דיגיטליות שהם רוצים ממשלת שיקום שבראשה יעמוד מישהו עם מוטיבציה להחזיר את מדינת ישראל למוטב, כשלנגד עיניו ועיני הממשלה החדשה שיקים, רק אינטרסים ציבוריים.

איך עושים זאת? ח"כים שמבינים את גודל השעה מוותרים לאלתר על שיקולים פוליטיים ואישיים, מגלים אחריות ציבורית ובונים ממשלה חדשה שתהיה בנויה מח"כים מכהנים בפועל או לשעבר על בסיס של התאמה מקצועית לתפקיד ולמשימה. ממשלה קטנה ויעילה שתנהל את המדינה ללא הסכמים קואליציוניים, מתוך הבנה שיש לשקם את ההריסות. כראש ממשלה יש לקבוע את מי שזוכה לאמון הציבור בסקרים. הממשלה הזו צריכה לקבל את אמונם של לפחות 61 ח"כים.

אני מצפה שכל חברי הכנסת יבינו שזו צורך השעה ויסכמו במהירות את המהלך של אי-אמון קונסטרוקטיבי. זהו הליך שחוסך מאיתנו עוד מסע בחירות ומבטיח שלמשך חצי שנה עד שנה תהיה כאן ממשלה מקצוענית שתפעל למען אזרחיות ואזרחי ישראל. זהו נאחל לעצמנו הצלחה, שיחזירו את החטופות והחטופים הביתה, שהצבא ימגר את החמאס ושתושבי עזה יצליחו לבחור לעצמם הנהגה אזרחית שרוצה שלום ולא מלחמה.