|   15:07:40
דלג
  ציפי לידר  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
תרגום נוטיריוני לגרמנית המומלצים
כתיבת המומחים
בואו נכריע אחת ולתמיד: הדיגיטל עובד או לא עובד?
תואר נצחי [צילום: אריה לייב אברמס/פלאש 90]
פרשות לך לך - ויצא

אור הפרשה - עם נולד

מה לומדים מהבדיחה על הקמצן? האם ניתן לשנות הרגלים? סולם יעקב וסמליו פינת השו"ת ולקינוח קבלו וורט: מי הוליד את השמחה?
26/11/2023  |   ציפי לידר   |   יומני בלוגרים   |   תגובות


בדיחה רצינית

הפעם אפתח בבדיחה.

היֹה היה איש קמצן, ששכב על ערש דווי. על סף גסיסתו, ביקש מבני משפחתו להתאסף סביב מיטתו כדי להיפרד מהם. התאספו כל בני ביתו סביבו, כבקשתו, ואז הפתיע הקמצן את הסובבים הנדהמים. "כולם כאן"? שאל. "אם כן, מדוע החשמל במטבח דולק"?

נשמע מצחיק? ועכשיו ברצינות. כולנו נמצאים בבדיחה הזאת. הֶרגלים שליליים עלולים ללוות את האדם עד יומו האחרון. מה שמעסיק את הקמצן רגע לפני מותו יותר מהפרידה מיקיריו זה החשמל 'המבוזבז'. וזה נכון לא רק לגבי קמצנות, אלא גם לשאר המידות. הֶרגלים מגונים ומידות שליליות שלא עובדים עליהם לשנותם, ילוו את האדם עד יום מותו.

מה לומדים מהחתול המאולף והעכבר?

אולם השאלה הנשאלת היא האם ניתן לשנות הֶרגלים או את טבע האדם? (במאמר מוסגר הרגל זו תכונה נרכשת, ואופי או טבע בבסיסם אלה תכונות מוּלדות). בדיוק בסוגיה קרדינלית זו התחבטו רמב"ם ומלך מרוקו. המלך טען שאפשר לשנות הֶרגלים ואת טבע האדם או החי. לעומתו טען רמב"ם שהטבע אינו ניתן לשינוי. ואכן, שתי הגרסאות החלוקות עמדו במרכזה של המסיבה שערך המלך לאוהביו וידידיו.

המלך הזמין את חתולו המאולף להגיש תקרובת לידידו הטוב רמב"ם, המכוּנה גם הנשר הגדול. אולם זה הכין לו הפתעה דרמטית. הוא שלף מכיסו עכבר.בראות הֶחתול את העכבר, הפיל את המגש המפואר עם התקרובת היוקרתית על הרצפה, התה המהביל נשפך ארצה והכוס התנפצה לרסיסים. החתול הֵחֵל לרדוף במרץ אחרי העכבר, לתדהמתם של המלך ואורחיו.

"רואה אתה", סינן רמב"ם, "טבע אי-אפשר לשנות. חתול תמיד יישאר חתול, שימשיך לרדוף בלהט אחר אויבו העכבר במנוסתו ללא לאוּת. עם כל הכבוד לאילוף, אין בכוחו לשנות את טבע הֶחתול ושל יצורים אחרים.

אם כך, אם אי-אפשר לשנות את הטבע, כיצד זה התורה דורשת מהאדם לשנות את מידותיו והרגליו הרעים? למעלה מזו, כל התורה מבוססת על הדרישה לשינוי דרכי האדם לטובה.

דומה כי בעצם השאלה טמונה התשובה. אכן אינסטינקטיבית אי-אפשר לשנות את הטבע, ולכן חיות אינן מסוגלות לשנות את עורן. אולם האדם הניחן בנשמה אלוקית ונברא בצלם אלוקים, ומכוח זה ניתנה לו אפשרות הבחירה במעשיו, יכול לשנות את הרגליו ומעשיו.

אבות האומה

בפרשת לך לך וּבפרשות הבאות מתגבשת ומתעצבת ראשית דמותו של העם היהודי, כשאבי האומה אברהם ואשתו הדגולה שרה אמנו מתנתקים מבית אביהם הרשע וּמהתרבות הפגנית האלילית ועושים את פסיעותיהם הראשונות במסעם לתוך היהדות הצרופה. הם הגֵרים הראשונים שעשו שינוי דרמטי וקיצוני בחייהם ועברו מסלול חניכה משמעותי מבירא עמיקתא לאיגרא רמה (מבור עמוק אל הפסגה), מעולם האלילוּת השפֵלה והעבודה הזרה אל פסגת היהדות המרוממת והעילאית, וּמאפלה לאורה רוחנית. בכך הם התוו את הדרך היהודית לצאצאיהם יצחק ויעקב, לשנֵים עָשָר השבטים ולכל העם היהודי לדורותיו, ושימשו מודל לשינוי הֶרגלים רעים ואימוץ מידות טובות, מצוות ומעשים טובים ועלייה במעלות היהדות.

הניתוק ממשפחתם ומסביבתם של אברהם ושרה הוא מוחלט. הקב"ה מצווה את אברהם "לֵך לְךָ מארצך, ממולדתך ומבית אביך". בתהליך גיבוש הזהות היהודית נדרש אברהם להתרחק פיסית מהקַל אל הכבד מארצו ממולדתו וּממשפחתו. אך הריחוק הוא לא רק פיסי. במשמעות הרעיונית, המוסיפה נדבך סמלי, ההתרחקות היא מהדרך, המדרדרת אל התהום הרוחנית, מהארציות הזרה וּמהעולם הגשמי האלילי השלילי שאותו חווה בבית אביו וּבִסביבתו הנוכרית הקודמת.

ובכך לא די. תהליך הניתוק חייב להיות טוטלי ויסודי, וּמקיף את התכונות התורשתיות והסביבתיות כאחת. ממולדתו, הכוונה לתכונות הגנטיות המוּלדות, ומבית אביך הכוונה לתכונות הסביבתיות הנרכשות.

הקב"ה מכוון את אברהם אבינו וּמַנחה אותו אל ארציוּת חדשה וייחודית ליהדות "אל הארץ אשר אראך" - אל ארציוּת מקודשת. היהדות, בניגוד לדתות אחרות, אינה מתנזרת מהגשמיות, כשהנזירות אף נחשבת לחטא, אלא מקדשת את הגשמיות. קידוש בשבת ובחג על היין מקדש אותו ואת הסעודה כולה. שמירת הכשרות והברכות מקדשות את המזון, טהרה מקדשת את הזוגיות וכך הלאה.

גם יורשיו של אברהם מתרחקים מהדרך הרעה ומתנתקים מאחיהם הרוצחים. יצחק, שבעקידתו הוא סמל ההקרבה היהודית על קידוש השם, נפרד מאחיו ישמעאל, אבי האיסלאם, ובנו יעקב נפרד מעשיו האדומי הרשע, אבי הנצרות. וכך יוסף הצדיק ואחיו שמרו בגבורה על יהדותם במצרים האלילית שטופת הזימה.

ירידה לצורך עלייה

לא קלה היא דרכנו. הטיפוס בסולם המצוות והערכים מלוּוה לא אחת בעליות ומורדות, בקשיים ומהמורות. אך אַל יאוש. זהו תהליך טבעי. הנפילה היא חלק בלתי נפרד מהעלייה, המצמיחה את האדם וּמחשלת אותו. הוא שאמרו חכמינו "ירידה לצורך עלייה". הֶחכם מכל אדם בספר משלי הצביע על כך כי "שבע יפֹל צדיק וקם". כן, אפילו הצדיק נופל בדרכו ולא פעם אחת אלא שבע פעמים! שבע הוא, כידוע, מספר המסמל קדושה. ככל שהרמה הרוחנית גבוהה יותר כן הדרך זרועה מכשולים רבים יותר. אך בסופו של מסלול המכשולים, האדם נצרף בכוּר ההיתוך הרוחני ודבֵק בנחישות, מתוך יציבות איתנה, והנאה צרופה בדרך התורה המעניקה לאדם משמעות וסיפוק לחייו, מעצבת ומעצימה את אישיותו ומגבשת את זהותו.

סולם יעקב

ומה הקשר לפרשת ויצא? - חלום סולם יעקב. יעקב ראה בחלומו "מלאכים עולים ויורדים" בסולם. בניגוד להיגיון הצפוי, קודם המלאכים עולים ורק אחר כך הם יורדים. בשעה שהסדר הוא הפוך: קודם המלאכים יורדים מהשמיים, ואחר כך הם עולים. מה פֶּשֶר השינוי? כמה סמלי. סולם יעקב משמש מודל לסולם הערכים היהודי, שבו הירידה היא חלק אינטגרלי מתהליך העלייה שלנו בדרכנו הנכספת אל הפסגה הרוחנית לדבוק בדרך התורה ובמורשת אבותינו ואימהותינו הקדושים.

כדי להיות את/ה צריך לשאוף גבוה. כך אמרו חז"ל: "חייב אדם לומר, מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי". אולם בצד זאת ידועה האימרה היפה של רבי זושא: "לעתיד לבוא לא ישאלו אותך, למה לא היית משה רבנו, אלא למה לא היית אתה". איך מיישבים סתירה זו לכאורה? לא, אין זו סתירה, אלא הַשְלָמָה. כדי להיות אתה, אתה צריך לשאוף גבוה אל ראש הסולם, אל המודל של מידות וּמעשים טובים שהתוו לנו אבותינו הקדושים, להַפנים אותו וללכת בדרכיהם. גמילות חסד, ענווה, צניעות, הכרת טובה, תפילה, שבת, הלהט לכל דבר שבקדושה וקיום מצוות בהתלהבות משקפים דוגמה למודל זה, המקיף את כל אורחות חיינו, מעניק לנו סיפוק ומשמעות יהודית, אישית וציבורית, וּמעַצב את אישיותנו.

פינת השו"ת

מה מְקור השם יהודי? התואר הנצחי נולד בפרשתנו בגלל הכרת טובה, בזכות השבט יהודה. לפי החישוב הבסיסי של ארבע אימהות, שאמורות היו להקים תריסר שבטים, כל אחת הייתה צריכה ללדת שלושה בנים בלבד. לאה זכתה לבן נוסף, ועל שם ההודייה לה' על הזכות שנפלה בחלקה קראה לו יהודה. כדי להנציח את החשיבות המהותית של מידת הכרת הטובה, שהיא יסוד האמונה היהודית, זכה עמֵנו לתואר הנכסף יהודים, על שם ההודייה לבורא שמשקף השם יהודה. אין ספק שמידה אצילה זו מקפלת בתוכה עוד מידות טובות: ענווה, ביטחון בה' והסתפקות במועט, המקנה לאדם אושר. כפי שמצביעה המשנה באבות 'איזהו מאושר? - השמח בחלקו. בפרשה הבאה, פרשת וישלח, נולד השם הלאומי הנוסף - עם ישראל, שיסודו ביכולת התמודדות עם היצר ובשררה אלוקית.

ולקינוח וורט משלי

מי הוליד את השמחה? אברהם. שנֶאמר: "אלה תולדות אברהם, אברהם הוליד את יצחק"(פרשת תולדות) . יצחק נקרא על שם השמחה שהביא להוריו ולעולם בלידתו (וזוּ גם ההוכחה שהצחוק של שרה היה של שמחה. אחרת התורה לא הייתה מנציחה את שמו לדורות). מַשְמַע אברהם, אבי האומה, הוליד את ה"יצחק" במשמעות של שמחה. אכן, אין כמו שמחה יהודית בחתונה, בשבת וּבחגים ובמהות המצוות בכלל.

תאריך:  26/11/2023   |   עודכן:  26/11/2023
ציפי לידר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מיום כ"ב בתשרי נכפתה על עם ישראל במדינתו העצמאית מציאות חיים מאוד מדממת ודומעת, המחייבת אותנו, אזרחי המדינה, להתמודד עם האכזריות של החמאס שהביאה את יגון השכול למאות בתים בישראל. מיום כ"ב בתשרי נכפה עלינו להתמודד עם אכזריות נפשעת שקטפה חיי ילדים. נכפתה התמודדות עם הכאב, שלאחר התעללות בנפשות של ילדות-נערות ישראליות, ולאחר פורקן בהמי של פושעי מלחמה מהחמאס הם נטלו את חייהן בשחיטה ובירייה.
מחבר המשפט הזה1 בספר משלי התכוון לבטח לאדם המסכן את חייו שלו בדיבור מיותר, בחינת "פיך ענה בך, דמך בראשך!"2 אולם דומה שלא התכוון לכך שדברי האחד מסכנים חיי אחרים. לכך נועדו ביטויים אחרים, כמו 'מלשין', 'מוסר', 'עכברוש' ועוד.
26/11/2023  |  יוסף אליעז  |   יומני בלוגרים
עסקה גרועה, צועקים אלה. עסקה סבירה, צועקים אלה. השאלה היא, מה קני המידה לפיהם ניתן לקבוע מסמרות לגבי היותה של עסקת השבויים כטובה או רעה? השאלות הן קשות והן נוגעות בנימים הרגישים ביותר של כל אזרח בישראל, וודאי של משפחות החטופים. מותר לאזרחים לשקול את עמדתם בצורה אמוציונלית או בצורה רציונלית או שתיהן יחד. ההנהגה חייבת לשקול את הנושא בצורה הכי מעמיקה כי למהלך מסוג זה יש הלכות עתידיות הרות גורל. שיקוליה של ההנהגה אינם יכולים להיות צרים, קרי להביט בעיני המשפחות שנפגעו כה קשות ולהחליט. חובתה של ההנהגה לשקול החלטות הנוגעות לכלל העם.
הלחלוחית בקצה העין למראה בואם של החטופים הביתה היא ההוכחה הטובה לאתוס והנרטיב היהודי והישראלי ביחס לחיי אדם. הדרך להשלמת המבצע להשבתם של כל החטופים היא כנראה עוד ארוכה, אבל תקווה בלב יש תמיד. ואחרי זה, צריך לשאול ביושר האם זו תמונת ניצחון ישראלית, כזו שיכולה להחזיר לא רק את החטופים אל המולדת, אלא גם את הביטחון האישי של כל אחד ואחת מאיתנו לאחר אותה שבת שחורה? האם יש בה, בתמונת החיבוקים המהולים בבכי מעורב של שמחה על השבים ועצב על הנותרים כדי לסייע לישראל להשיג את מטרות המלחמה היסודית שהן השמדת שלטון חמאס ברצועת עזה לצד השבתם של בני הערובה.
26/11/2023  |  גדי חיטמן  |   יומני בלוגרים
כמו כל עם ישראל, דמעתי עם חזרתם של החטופים אתמול, ואני מייחל שכל שאר החטופים יחזרו בשלום. אני רוצה לומר מראש, לו הייתי שר בממשלה הייתי מצביע בעד העסקה (ואציין שהתנגדתי נחרצות לעסקת שליט). אבל אני מוטרד מהניסיונות "לייפות" את עסקת החטופים. זו עסקה קשה ונוראה, וכל מי שאומר אמירות מסוג "עסקה טובה לביטחון", "מבחינה מבצעית ההפוגה מועילה לצה"ל", ו"הצלב האדום יבקר את החטופים", משקר לציבור ומשקר לעצמו.
26/11/2023  |  חיים רמון  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בסיכום הכולל נעים מאוד להחזיק בתפקיד שגריר ולהתגודד בחברה יהודית אוהדת עם כוסית יין משובח וניסוח בינוני באנגלית    אך באותו סיכום כולל נכון לקבוע כי ההצלחה מעטה, אם בכלל
עידן יוסף
עידן יוסף  |  
מערכון הדפיקה בדלת של ארץ נהדרת עורר מחלוקת, אך תפקיד הסאטירה הוא לטלטל ולגרום לאנשים לחשוב. ישנם אנשים שנפגעו מהמערכון, אך זוהי מטרת הסאטירה - להאיר נושאים ציבוריים רגישים
יוסף אליעז
יוסף אליעז
נושא זה של תרומות זרע, אשר נפוץ מאוד כיום, ואחריות התורם למזוות צאצאיו, כמו גם שאלות נוספות בתחומים אלה טעונים חקיקה לאחר שקילת כל השיקולים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il