|   15:07:40
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
עמיטל נדלן מתקדמת לקראת רכישת בניין נוסף בבוקרשט!
כתיבת המומחים
מרפאת כאב תל אביב - מה חשוב לדעת לפני שבוחרים?
"עשו זאת" [צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ]

בדואיות פורצות דרך

סיפורן של שבע נשים בדואיות שעשו זאת בעקבות ספרה של פרופ' סמדר בן אשר האם אכן שבע הבדואיות מבשרות את בוא הגל הבא של נשים צעירות משכילות הקובעות את חייהן ופורצות דרך ולא נכנעות למסורת ולטאבו
28/05/2024  |   חנינא פורת   |   יומני בלוגרים   |   תגובות


פתיח

זה יותר משני עשורים שנשים בדואיות צעירות רוכשות השכלה במכללת קיי, באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללות אחרות ופורצות דרך בחברה השמרנית והפטריארכלית בכל הנוגע לתחומי החברה, החינוך, המשפחה, המנהגים, ועוד. הנשים עשו זאת וממשיכות בכך מתוך תחושת שליחות ומתוך רצון לקדם את החברה לסביבה המודרנית הישראלית בבאר שבע ובדרום. בינתיים ההתקדמות היא אורכית אך ככל שנוספות עוד נשים - כך הולך ונוצר שינוי רוחבי.

החוקרת והסופרת פרופ' סמדר בן אשר ראיינה שבע נשים בדואיות המתאימות להגדרה זו, הביאה את סיפור חייהן תחת שם בדוי ואף הציגה בפרק תאורטי את השפעת הנשים הללו והישגיהן (בהן גם הוצאת רישיון נהיגה הנחשב "למקדם עצמאותה של הבדואית") על כלל החברה הבדואית גם בעיר הגדולה רהט, בעיירות ובפזורה.

עד עתה כתבנו רבות על הגברים ויחסם לתוכניות הקרקע וההתיישבות והפעם נפנה את הזרקור לעבר הנשים וצפו להפתעות. שאלה אחת בלבד יש להציב בפני מחקר זה - האם אכן שבע הבדואיות מבשרות את בוא הגל הבא של נשים צעירות משכילות הקובעות את חייהן ופורצות דרך ולא נכנעות למסורת ולטאבו.

על הספר ופרקיו
פסוקים מהקוראן [צילום: עבד אל אחים חטיב/פלאש 90]
הסיפורים מובאים בגוף ראשון ועוסקים בתחומי קניית השכלה, אימהות שכולות לחיילים בצה"ל שהצליחו להשתקם, ונשים הפעילות בתחומי הכלכלה, החברה והמוסדות החינוכיים-מוניציפליים
▪ ▪ ▪

ספרה של פרופ' סמדר בן-אשר "כוכב - נשים בדואיות פורצות דרך", מכיל למעלה מ-180 עמודים ומחולק לארבעה שערים עיקריים. בכריכה הקדמית מופיע צילום של הנגב השומם ובאחורית נכתב: "הספר... מציג מקרוב את סיפורן של שבע נשים בדואיות החיות במרחבי הנגב, ופועלות לשינוי המציאות בחברה במעבר שבה המסורת, התרבות והדת ארוגות יחדיו וחשופות לרוחות חדשות".

הסיפורים מובאים בגוף ראשון ועוסקים בתחומי קניית השכלה, אימהות שכולות לחיילים בצה"ל שהצליחו להשתקם, ונשים הפעילות בתחומי הכלכלה, החברה והמוסדות החינוכיים-מוניציפליים. הנשים שרואיינו אינן מצפות לתמורה או למישהו שיסלול עבורן את הדרך אלא, הן בעצמן נושאות את לפיד השינוי. בשער האחרון פרופ' בן-אשר מנתחת את התופעה ומעלה שאלות להמשך התפתחותה של החברה הבדואית בישראל.

סדר הדברים: פרולוג, שער ראשון: כוכבות בשמי ההשכלה; שער שני - לצמוח מאובדן ושכול; שער שלישי - מנהיגות חברתית בחצר הפנימית ושער רביעי - הבדואים ברחבי הנגב. הספר כולל קטעי תרגומים מן הקוראן ואחד מהם העניק לספר את שמו ובתרגום עברי: "אשבע בכוכב בנופלו".

פרולוג
"כיום איני מחפשת רק את הממדים המוכללים, אלא אני תרה אחר החוויה הפרטית, האישית, החד-פעמית..."
▪ ▪ ▪

הפרולוג מחולק לשני חלקים: בראשון מספרת החוקרת כיצד כילדה ביקרה את אוהלי שיח' אל-הוזייל ואת עולם הדימויים של מבוגרי הקיבוץ (שובל) לגבי הבדואים שעיקרו היה חיפוש דרך לדו-קיום. בבגרותה, בנתה את ביתה ביישוב להבים והחלה לבקר את רהט וערים אחרות כחוקרת וכממלאת תפקיד כפסיכולוגית חינוכית וגילתה מהר מאוד את הפער העצום בין נקודת הזווית של ילדותה למציאות.

החלק השני, נקרא "אתנוגרפיה בריקולאז'ית": כלומר מעשה תצרף. בן אשר נסמכת על חיבוריהם של נעמה צבר בן יהושוע, עמיה ליבליך, בר שלום, קליפורד גירץ, ומוכיחה שמחקרה הוא מעשה "הטלאה" וכאן היא נסמכת על לוי-שטראוס, ספקטור-מרזל, רוג'רס ואחרים. לדבריה "כיום איני מחפשת רק את הממדים המוכללים, אלא אני תרה אחר החוויה הפרטית, האישית, החד-פעמית, זו הבונה בסופו של דבר את תפיסתו של האדם את העולם".

הזרה במחקר: להבין מתוך עולם שונה
אילוסטרציה. סיפורים אישיים [צילום: לע"מ]
בן-אשר הצליחה לדעתה להגיע לרמת שיחה אישית בעיקר בתחום חיי הרגש והאינטימיות שם הקודים החברתיים לא עצרו את סיפורי הנשים
▪ ▪ ▪

החוקרת מבהירה את הקושי של האנתרופולוג המערבי להבין את עולם המושגים של המרואיינות שבא משורשי התרבות הערבית המוסלמית העתיקה. מראשית המאה העשרים חשו החוקרים שהמקומיים נזהרים במסירת הידע לזרים והרגישו מחויבות לשמירת סודות חברתיים.

כך למשל נהגו הגברים הבדואים שהגנו על מנהג "נישואי בדל" (נישואים בהחלפה ללא התחשבות בדעת האישה) וטענו להגנתם כי הוא התפתח כתוצאה "מהממשל הצבאי" והסגר שהביא למחסור בנשים. הנשים שראיינה החוקרת, חשו עצמן כילידות ונפגעות ממנהגים שהתקיימו מאות שנים בחברה פטריארכלית.

בן-אשר הצליחה לדעתה להגיע לרמת שיחה אישית בעיקר בתחום חיי הרגש והאינטימיות שם הקודים החברתיים לא עצרו את סיפורי הנשים. החוקרת ראתה לעצמה חובה להביא סיפורים אלה לציבור תוך שינוי השמות והמקומות מחשש לפגיעה פיזית בהן אך המסקנות מהראיונות היו חשובות להמשך המחקר והועילו גם לתפיסת החברה היהודית את "הטאבו" הבדואי.

באוהל הנשים
הספר כוכב קרוי על שמה הבדוי של אחת מהמרואיינות שדימתה עצמה לכוכב נופל למציאות קשה אולם זוהרו לא מועם
▪ ▪ ▪

השיחות עם הנשים הצעירות נערכו בעברית ואילו הלחשושים של הבנות בינן לבין עצמן נאמרו בערבית בעגה בדואית. הספר כוכב (כוכב בעברית) קרוי על שמה הבדוי של אחת מהמרואיינות שדימתה עצמה לכוכב נופל למציאות קשה אולם זוהרו לא מועם.

יותר ויותר נשים כוכבות אלה מתברגות לתחומים בהם שלטו עד עתה רק גברים כמו הוראה, במות ציבוריות, רפואה, מחקר והוראה באוניברסיטה ועוד. בשלושת הפרקים מובאים ראיונות עם נשים שפרצו דרכים חדשות מבלי שנבחרו לכך והשער הרביעי, שהוא פרק עיוני, המנסה להתמודד ברמה התאורטית והאקדמית בסוגיות החברתיות הקיימות בחברה הבדואית.

שער ראשון, כוכבות בשמי ההשכלה
אילוסטרציה. סימני אלימות [צילום: מרק נוימן/לע"מ]
שבועיים לפני חתונתה נערכה מסיבת הסיום של המחזור וכוכב לא הגיעה בזמן מאוחר הגיעה חיוורת וסיפרה שחתנה אסר עליה לצאת בערב לבאר-שבע
▪ ▪ ▪

הסטודנטית כוכב הגיעה לקורס בתואר ראשון בשמלה מסורתית ושלטה בעברית בצורה מצוינת. באמצע השנה השנייה התארסה והחוקרת הרגישה את "התחמקותה" של הסטודנטית ממטלות שדרשו נסיעה בערבים או ישיבה לבד עם קבוצת סטודנטים.

הנושא שבחרה כוכב לעבודת הגמר היה נפיץ: "אהבות אסורות בקרב צעירים בדואים". כך כתבה בהצעת העבודה: "האהבה אצל בנות בדואיות היא דבר מאוד מסוכן,.. הם צריכים להשתלט על הרגשות שלהם כי אחרת יהיה עליהם לשלם על כך ביוקר...".

שבועיים לפני חתונתה נערכה מסיבת הסיום של המחזור וכוכב לא הגיעה בזמן. מאוחר הגיעה חיוורת וסיפרה שחתנה אסר עליה לצאת בערב לבאר-שבע. עברה שנה ובנות הקורס במכללה סיימו וכוכב עדיין לא הגישה את העבודה. היא הגיעה לפגישה עם המנחה כשהיא בהריון והבטיחה לתקן את ההערות.

עברה עוד שנה והיא לא הגישה ועדיין לוותה למכללה על-ידי בני דודה או אחד מאחיה. לאחר חמש שנים היא הגיעה לפגישה נוספת עם החוקרת והמנחה ובידה תינוקת נוספת והגישה את העבודה וכן הסכימה שהחוקרת תקליט את השיחה ביניהן. על פניה היו סימני אלימות אך היא לא ויתרה והשתלבה כיועצת חינוכית בבתי ספר בקרבת יישובה.

סיפור הרקע של כוכב (שם בדוי)
אילוסטרציה. רגשי נחיתות [צילום: משה מילנר/לע"מ]
הבעל סגר לה מחשב, החרים טלפון ומנע ממנה קשר עם המרצים
▪ ▪ ▪

מסלול חייה של כוכב במשפחה בת 12 ילדים ושתי נשים, בחיים בפזורה משמע באוהל, צריף ולאחר מכן בית שנהרס והתעקשותה להצטיין בתיכון ובאוניברסיטה - מרגשץ. בניגוד לבנות האחרות שהיו כפופות לכללי טאבו (חתונה, רכוש הבעל ועוד) היא קיבלה חופש אך שילמה על כך ביוקר בנסיעות ארוכות לאוניברסיטה וליווי צמוד של בן משפחה. הבעל מעולם לא השלים עם עצמאותה והמצב אף הגיע לאלימות משפחתית.

הבעל סגר לה מחשב, החרים טלפון ומנע ממנה קשר עם המרצים. עניין הגירושין עלה על הפרק אך גם זה נסגר בין ההורים של הבעל ושלה. קשה לבדואית משכילה לחיות עם גבר בדואי. הגבר חש רגשי נחיתות אם הוא חי עם אישה משכילה.

לשאלה אם הייתה בוחרת אחרת היססה כוכב מלענות כן מוחלט ורק ציינה את הפערים הגדולים בחיי המשפחה ואת חששו המתמיד של הבעל מחופש התנועה של אשתו בעלת שני התארים. ותק של 6 שנות הוראה, שני תארים, רישיון רכב ואחזקת רכב והשתתפות בהשתלמויות וועדות - כל אלה "מאיימים" על הבעל החוקר ודורש לדעת על כל תנועה שלה, כל מייל, כל טלפון וכל פגישה באוניברסיטה.

סיפורה של אמל (שם בדוי)
גדלה באוהל [צילום: משה מילנר/לע"מ]
המרצים סברו שעם ציונים כמו שלה כדאי שתלמד רפואה אך המשפחה הסכימה רק ללימודי גננות
▪ ▪ ▪

אמל עברה בהצלחה את המכשול הראשון - התקבלות לתוכנית "תואר שני בייעוץ חינוכי". אמה גדלה באוהל על-פי המסורת וחותנה עם בן דודה בגיל 16. אמה של אמל דחפה אותה ללימודים משום שהאב לקח אישה רביעית, פלשתינית, ברצותו בנים במשפחה.

אמל הייתה מצטיינת ולאחר הבגרות ביקשה ללמוד באחת המכללות. האב וארבע נשותיו התנגדו אולם היא התמידה עקב תשוקתה ללימודים. אמל הסכימה להתחתן עם בן דודה תמורת הבטחה שהבעל יסכים ליציאתה ללימודים אולם ההבטחה הופרה והיא נותרה בהריון בבית הוריה.

אמל החלה בלימודיה ואמא שלה שמרה על בתה. המרצים סברו שעם ציונים כמו שלה כדאי שתלמד רפואה אך המשפחה הסכימה רק ללימודי גננות. אמל לא השיגה עבודה והחלה במלחמה על השגת רישיון נהיגה. הרישיון הוצא ללא ידיעת הבעל והיא הגיעה רעולת פנים לשיעורים.

אמל ניצחה וקיבלה ראשונה בכפר רישיון נהיגה, קנתה רכב והחלה נוסעת למקום העבודה. אמל נרשמה לתואר שני שם הבינה שהיא כבר לא תלויה בעמדת המשפחה והיא עצמאית להחליט על קו חייה. סיימה בין ארבעת הסטודנטיות המצטיינות וקיבלה תעודת כבוד.

אמל ניסתה להוכיח, והצליחה, שבדואית משכילה יכולה בו בזמן לשמור על אורח החיים הצנוע והמסורתי הבדואי ומהצד השני - להשתלב כמשכילה בחברה הכללית, במקרה זה במכללת קיי, בבאר שבע ובבתי הספר כיועצת חינוכית מצטיינת.

אדל, (שם בדוי) סיפור אחר
שכנעה את השאר [צילום: נתי הרניק/לע"מ]
היא הציעה לנשות הכפר הצעירות הלומדות ועובדות במקצועות הדורשים השכלה - להתגרש ולהגיע להישגים
▪ ▪ ▪

אדל היא דוגמה לפורצת דרך בתחום נשות הבדואים לאחר שלמדה והתחנכה וחייה בקרב קהילות וקיבוצים יהודיים. בסיוע אמה ולמרות הלחישות בכפר עליה, היא הצטיינה בכל תחומי הלימוד והגיעה עד לתואר השני ויותר. היא הצליחה לחיות בשתי הקהילות מבלי לעורר ויכוח או מחלוקת.

עם הישגים אלה ויכולת השתלבות בחברה הישראלית היא מחליטה בניגוד לעמדת המשפחה המורחבת להתגרש - צעד אמיץ לאישה נשואה עם שני ילדים. יותר מכך, היא הציעה לנשות הכפר הצעירות הלומדות ועובדות במקצועות הדורשים השכלה - להתגרש ולהגיע להישגים.

צעד זה אפשר לה להתקדם בתחום ההשכלה האקדמית כאשר גם מכללת ספיר וגם מכללת קי מוכנות היו, בשל הציונים הגבוהים שלה, לתת לה מלגה מלאה.

שער שני - לצמוח מאובדן ושכול
הרס הבית [צילום: פלאש 90]
פאיזה הזמינה בסטימצקי ספרי ילדים בעברית, בעצמה למדה את השפה והחלה לדרוש ממשרד הביטחון את זכויותיה
▪ ▪ ▪

פאיזה גדלה במאהל בין רהט לבין משמר הנגב וחוותה הריסות בתים ועונות שנה קשות באוהל ובצריף העלוב. היא הייתה מיועדת לחתונה בהחלפה ("בדל") בה נחסך המוהר והרבה הוצאות נוספות אבל כבת 17 התנגדה כמובן לרעיון.

היא התנגדה כבר אז למנהג הפוליגמיה והרגיזה בכך את משפחתה הקרובה. מייד אחרי נישואיה היא ילדה שלושה ילדים והמשיכה בחיי נישואים ללא אהבה. בעלה נהרג לפתע בתאונת דרכים וחייה התהפכו.

כמו הנשים האחרות שהוזכרו הוצאת רישיון רכב וקניית רכב נתנו לה עכשיו חופש תנועה, תעסוקה רבה יותר ואי תלות. פאיזה הזמינה בסטימצקי ספרי ילדים בעברית, בעצמה למדה את השפה והחלה לדרוש ממשרד הביטחון את זכויותיה כאלמנת חייל צה"ל במשמר הגבול.

רצה המקרה שדווקא חיילי משמר הגבול הם שהגיעו להרוס את הבית שבנתה פאיזה עבור בנה. לקראת סוף הראיון עם החוקרת מתגאה פאיזה בשני דברים - האחד, העובדה שששת ילדיה מצטיינים וכולם לומדים בארץ ובחו"ל מקצועות נדרשים והשני - החלטתה שהיא מעולם לא תהיה אישה שנייה ותעדיף להישאר אלמנה עד סוף חייה.

סנא (שם בדוי) - מאבק על מעמד האלמנה הבדואית
עבודה קשה [צילום: אבי אוחיון/לע"מ]
סנא מימנה את לימודי התיכון שלה - בלילה עבדה בבית אריזה בגזר וביום למדה
▪ ▪ ▪

גדלה במאהל ליד כפר ביל"ו, עברה לנגב כילדה, והפכה ליתומה מאב כשאמה הייתה בת 31. הם התחברו לשבט אל - עזזמה. סנא מימנה את לימודי התיכון שלה - בלילה עבדה בבית אריזה בגזר וביום למדה. יחד עם אימה החליטו שעליה ללמוד כדי להתקדם והיא עשתה תאר ראשון במכללת קיי.

למרות השכלתה נכנעה למנהג המקומי ונישאה כאשה שנייה לאחד מבני המשפחה. היא יצאה לטיולים בארץ ובחו"ל ובמקביל הפכה למורה מבוקשת בתיכון המקומי. סנא לא הסכימה להיקרא "חצי אלמנה" הלכה למשפט נגד משרד הביטחון וזכתה למעמד מלא של אלמנת צה"ל.

כאשה עצמאית וחזקה הסכימה אומנם להתחתן פעם שנייה אך הנושא לא הסתדר. היא ילדה לו בת, בנתה בית, נסעה לעשות תואר שני במכללה בתל אביב ולבסוף נסעו כל "החמולה" לאחיה שבשוויץ לטייל קצת. בכל תחום הייתה עצמאית ופורצת דרך ואומץ ליבה לקח אותה רחוק בהשוואה לגברים במשפחה ובשבט.

שער שלישי: מנהיגות בחצר הפנימית
שמחת חתונה [צילום: אבי אוחיון/לע"מ]
תוך כדי הלימודים הפכה ליועצת נישואים המדברת עם הכלות וגם עם החתנים בשבוע שלפני החתונה
▪ ▪ ▪

בשער זה מציגה החוקרת שתי בדואיות "שתיהן פורצות דרך, בעולם של איסורים אל עולם המיטיב יותר עם הנשים בחצר הפנימית מחוץ למרחב הציבורי." אחת מהן התחתנה בתוך המשפחה בניגוד לדרישת ההורים אך זכתה לגיבוי הבעל בעת שהחלה ללמוד לתואר אחות.

מתוך רצון לקדם את הקהילה הובילה בתמיכת בית החולים את הקמת שירות "טיפת חלב" באזור שלה. לרוע המזל בתה הצעירה הותקפה מינית בידי בדואי מהאזור שנגזר עליו עונש של עשר שנים בכלא. סנא החלה להקים מסגרת לנשים שנפגעו מינית, לכאורה אירוע שאסור לדבר עליו בחברה השבטית. היא המשיכה להעצים את הנושא דרך המחקר, האוניברסיטה והעיר והקימה עמותה לנזקקות לסיוע לאחר פגיעה מינית.

היבה, ממשיכה במידה רבה את דרכה של סנא. גדלה לעצמאות, נמנעה מלהתיר לבעלה לשאת אישה נוספת, והוציאה רישיון נהיגה שהיה בעבורה הדלת לעצמאות. תוך כדי הלימודים הפכה ליועצת נישואים המדברת עם הכלות וגם עם החתנים בשבוע שלפני החתונה ומסבירה להם בעיקר איך לעבור את ליל הכלולות בחברה השמרנית.

הפכה לאשת סוד להרבה מהצעירים בשגב שלום וברהט. גם היא פורצת דרך במובן של עיסוק לגיטימי בנושא שהוא מהרגישים ביותר בחברה המסורתית ונוחלת הצלחה על-אף הביקורת מכל הצדדים.

שער רביעי - עיונים תאורטיים
רמת פריון גבוהה [צילום: מרק נוימן/לע"מ]
הפריון בקרב הבדואים הוא מהגבוהים בארץ ומקשה על המשפחות להתמודד כלכלית עם רמת החיים
▪ ▪ ▪

את השער האחרון בספר הקדישה החוקרת לעיונים תאורטיים בסוגיות חברתיות לגבי הבדואים במרחבי הנגב. ראשית, כמה נתונים: שיעור הבדואים בנגב הגיע ל-27 אחוז מכלל תושבי הנגב; 2,7 אחוז מכלל אוכלוסיית ישראל; שליש מהכפרים/עיירות נמצאים בהגדרת האשכול הכלכלי הנמוך ביותר.

בשנת 2007 הוקמה "הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואים בנגב" והמצב השתפר מעט מהיבט זה. בתקופת המחקר יותר מ-30 אחוז ממשפחות הבדואים קיימו עדיין את מנהג הפוליגמיה תוך שהגברים עוקפים את חוק העונשין בעניין זה וחיים עם הנשים ללא נישואים.

הפריון בקרב הבדואים הוא מהגבוהים בארץ ומקשה על המשפחות להתמודד כלכלית עם רמת החיים. לדעת החוקרת סיפורן של הנשים עולה ממגוון סוגיות הקשורות בחברה הבדואית ובפרט מחוויותיהן כנשים - מאבקן של צעירות לממש את זכותן להשכלה, בניית משפחה, אובדן ושכול, צמיחה משברי חיים טראומטיים, פוליגמיה, הסתרה של תופעות פוגעניות, בורות בבניית יחסים אינטימיים בין גבר לאישה ומנהיגות נשית בין מסורת למודרנה כאשר מעל כל אלה, מרחפים מבנים פטריארכליים נוקשים של שליטה גברית בלתי מעורערת, ודווקא הדת, מצטיירת כמנחמת, מכלילה ומביאה עידוד ותקווה.

בהמשך הדיון מפרטת סמדר בן אשר את התובנות שעלו מכל סיפורי הנשים המרואיינות ממאבקן לזכות בהשכלה גבוהה, דרך התפתחותן של בדואיות שלמדו בבי ספר יהודיים, ממשיכה במאבקן של אלמנות צה"ל הבדואיות, ומסיימת בהארת פינות "מוסתרות" בחברה הבדואית כמו ליל החתונה, פגיעות מיניות ופריצת הדרך של נשים בדואיות כמנהיגות בציבור הסובב אותן ובציבורים רחבים יותר.

מילה אחרונה
מטרתנו הייתה לא לבחון את אמינותו האקדמית של הספר אלא להפנות תשומת לב העוקבים לחומר זה
▪ ▪ ▪

הספר מסתיים באפילוג לירי (כולל ציטוט משירו של יהודה עמיחי משנת 2015) המציג את השינויים של הנשים הצעירות, רעולות הפנים והגוף, כשינויים בלתי ניתנים לזיהוי מיידי ואינם מהווים עדיין את המהפכה הנדרשת בחברה הבדואית, אך בדומה לדיונות המדבר, קו המתאר שלהן משתנה וסיפורן של הנשים שרואיינו מצטרף לקו דיונה חדש שיביא בעתיד, עם שינויים נוספים, לקידומה של החברה הבדואית והכנסתה לעולם המודרנה בישראל.

מטרתנו הייתה לא לבחון את אמינותו האקדמית של הספר אלא להפנות תשומת לב העוקבים לחומר זה. משום כך לא נבדוק בסיפא של הבלוג האם עמדה החוקרת בציפיות האקדמיות. נוכל רק לומר כי החוקרת שכנעה את הקורא כי המרואיינות הן אכן בבחינת מבשרות את השינוי.

הספר/מחקר מומלץ בחום למתעניינים ונקרא בהעלם אחד.

לעיון נוסף

המקור העיקרי הוא כמובן פרוטכולים של הראיונות שנעשו עם המתראיינות והוא חסוי, שמור עם החוקרת.

המקורות מתחלקים לעברית ולאנגלית ונועדו להרחיב בתחומים שהוזכרו בראיונות.

נזכיר כמה בולטים בעברית שנכתבו בידי חוקרים ערבים ובדואים: אבו רביעה י, אבו רביעה קווידר, אבו שארב, גבריה, אל-קרינאוי, בראכת א, גאנם ע, ג'יראסי ע, זועבי ח', חמיסה ח, ורבים אחרים.
תאריך:  28/05/2024   |   עודכן:  28/05/2024
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בדואיות פורצות דרך
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אלה
30/05/24 10:45
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
המלחמה הנוכחית בסודן לא מעניינת (כמעט) איש. נרצחו שם עד כה עשרות אלפים (בסבבים קודמים של מלחמות האזרחים מתו מיליונים). מוסלמים הורגים במוסלמים - אלה אינן חדשות ראויות.
28/05/2024  |  דרור אידר  |   יומני בלוגרים
אסון ה-7.10.2023 והימים שאחריו לימדונו שאויבינו הערבים למדו לחשוב אסטרטגית. חשיבה זו מזהה אצל היריב נקודות תורפה ופועלת להעצמתן. העצמה מושגת בעזרת העמקת חולשותיו היחסיות של היריב או שיפור היכולות העצמיות - שתי המגמות מחוללות פערי יכולות בין הצדדים והן דרך בדוקה להשגת יתרונות יחסיים.
28/05/2024  |  רפי לאופרט  |   יומני בלוגרים
מעולם לא עלה בדעתי כי יגיע לילה בו אהיה מוכן ליטול את דגל הכחול-לבן ולרוץ בטירוף לפינת הרחובות בגין/קפלן כדי לבלום את כוונתו המסוכנת של איתמר בן-גביר לפטר את המפכ"ל יעקב שבתאי.
28/05/2024  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
בינה מלאכותית (AI) היא אחת הטכנולוגיות המהפכניות ביותר בעידן המודרני והיא משנה את פניו של כל תחום בחיינו. AI היא היכולת של מערכות ומכונות לבצע משימות באופן שנחשב לאינטליגנטי, ולעיתים אף לשפר את עצמן על בסיס המידע שהן אוספות.
28/05/2024  |  גיא חזן  |   יומני בלוגרים
חברת בית הנבחרים הדמוקרטית רשידה טלאיב נאמה מוקדם יותר באירוע של "ועידת האנשים למען פלשתין" במישיגן. במסגרת הנאום, שאותו נשאה כשהיא עוטה כאפייה ומדברת מפודיום שמעוטר בלוגו הוועידה הכולל מפה של ישראל, הגדה ועזה כמדינה אחת שצבעה ירוק (ובקיצור, פלשתין מהים ועד הנהר) סיפקה שלל ביקורות כלפי הממשל - הדמוקרטי, למי ששכח.ה - כולל הקביעה שהוא "מאפשר רצח עם שישראל מבצעת". אבל הדובדבן שבקצפת הוא חד-משמעי המשפט הבא: "לא נשכח בנובמבר, נכון?"
28/05/2024  |  עידו דמבין  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רון בריימן
רון בריימן
תזכורת לבני גנץ: מצב החירום עדיין קיים, ואף מחמיר    מכתבי ההתפטרות של שרי המחנה הממלכתי צפויים להיכנס לתוקף רק למחרת חג השבועות    אם כך, עדיין לא מאוחר מדי לנתניהו ולגנץ - ולא רק ל...
דן מרגלית
דן מרגלית
מיקי זוהר - מעמיד פנים, זורה חול בעיניים; אבי דיכטר - בוז; ישראל כ"ץ - אפרטצ'יק קטן, הורדוס נלעג; שלמה קרעי - סמל הרע בפוליטיקה של הליכוד; עמיחי שיקלי - גועל נפש
עידן יוסף
עידן יוסף
יש כל מיני כללים וכלים לפרשנות חוזים, והם משתנים ממדינה למדינה. גם אם החוזה כתוב בשפה ברורה, צריך להבין את ההקשר, הנסיבות והמטרה העסקית שלו. במקרה של ספק, השופט הוא הפרשן, והוא יכו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il