|   15:07:40
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
עו"ד דפנה שגל פודור - הסדרת מעמד בישראל לבני זוג זרים: כל מה שצריך לדעת
קבוצת ירדן
כך עזר עוד ניר ליסטר להוריד פרופיל מקרבי בשביל מיונים טכנולוגיים
ים המוות הכחול [צילום: אילן ברונר/לע"מ]

אהבה לאדם ונופי הנגב

40 שנה להקמת המועצה לשימור אתרים על-פי הביוגרפיה של יוסי פלדמן: "בבריתך" הספר כולל פרקים על עשייה, ייסוד, שימור וחיזוק ההתיישבות באזור ים המלח ומדבר יהודה וגם חלקים גדולים על חייו המשפחתיים
10/06/2024  |   חנינא פורת   |   יומני בלוגרים   |   תגובות


פתיח

יוסי פלדמן (שכונה על-ידי חבריו "יוסי הערבי") נולד בשנת 1932 ונפטר בשנת 2022, הספיק לספר את תולדות חייו מזווית עינו האישית בביוגרפיה הנקראת "בבריתך" כשהוא מכוון לברית שכרת עם אשתו פנינה ומחויבותו לעם ולארץ. הספר כולל פרקים על עשייה, ייסוד, שימור וחיזוק ההתיישבות באזור ים המלח ומדבר יהודה וגם חלקים גדולים על חייו המשפחתיים, מפגשיו עם אישים ויומנים מטיוליו בארץ ובחו"ל מלווים בתמונות, מפות וציטוטים. כמובן שבסקירתנו העדפנו להתרכז בשלושת מפעליו הגדולים של פלדמן: הקמת בית הספר שדה בעין גדי, מוביל החברה להגנת הטבע ומייסד המועצה לשימור אתרים. מהספר עולה כי פלדמן שייך לעידן בו מסלול החיים מוענק כולו למדינה, לחברה לנגב ולים המלח, בכל ההיבטים ללא צפיה לתמורה כלשהי.

מבנה הספר ופרקיו
טיולים פרועים [צילום: משה מילנר/לע"מ]
את הספר הקדיש פלדמן "לפנינה אהובתי" ולאחר מכן מפרט הסופר את אהבותיו לארץ ישראל, אהבתו לעין גדי, למדבר לסיירות ולנופים
▪ ▪ ▪

ספרו של יוסי פלדמן בבריתך יצא במהדורה מהודרת בשנת 2017 ומכיל ב־250 עמודיו מפות, צילומי הנגב, ים המלח ומדבר יהודה בשחור לבן וצבעוני. הספר מחולק לקרוב ל־30 קטעים המוקדשים גם למשפחתו ובעיקר לאשתו פנינה וגם כמובן למדבר יהודה, ים המלח, בית הספר שדה עין גדי, החברה להגנת הטבע, המועצה לשימור אתרים ופרשיות רבות אחרות.

את הספר הקדיש פלדמן "לפנינה אהובתי" ולאחר מכן מפרט הסופר את אהבותיו לארץ ישראל, אהבתו לעין גדי, למדבר לסיירות ולנופים ולברית שכרת עם פנינה אשתו שעיקרה היה - ברית של קשר, מסירות, ואהבה עד בלי קץ. בכריכה הקדמית ניתן תצלום של מטיילים בסגנון הפלמ"ח על-רקע צוקי עין גדי ובכריכה האחורית נאמר:

"הספר בבריתך, משקף את הכמיהה לאץ ולנופיה בתקופת טרום מדינה ומיד לאחר הקמתה, דרך...הטיולים הפרועים עם תנועת "המחנות העולים" במדבר בראשית שנות המדינה, ועד הקמת המועצה לשימור אתרים שבראשה עמד כמעט שלושים שנה, מימי חברותו בקיבוץ רביבים ועיסוקו בשיקום אתרים."

סימנים ראשונים לאהבת המדבר
פלדמן המשיך לחלום על שיקום הריסות העיר הנבטית, שבטה, ובינתיים חשף את ציורי הסלע בהר כרכום
▪ ▪ ▪

בגיל 17 בשנת 1949, יצא פלדמן לטיול הראשון לים המלח ועין גדי ומשם קיבל את הכינוי "יוסי הערבי". אחר כך מונה פלדמן את הטיול לאילת, הטיול הנועז למצדה, וטיולי מדבר נוספים עד הגיע "הגרעין" שלו לרביבים. פלדמן המשיך לחלום על שיקום הריסות העיר הנבטית, שבטה, ובינתיים חשף את ציורי הסלע בהר כרכום, עובדה שסייעה למחקר לקבוע את מקומו כהר סיני. פלדמן פיתח את רעיון הקמת החווה החקלאית בשבטה בה נבדקו שיטות ההשקיה של הנבטים.

הגשמת חלום: בי"ס שדה בעין גדי
צריפים ישנים [צילום: לע"מ]
לאחר התייעצות עם טבנקין הגיע יוסי, לאחר תשע שנות חברות ברביבים, לצוות ההקמה של עין-גדי
▪ ▪ ▪

בשנת 1953 הוחל בהקמת יישוב נח"ל בעין גדי ויוסי שחלם תמיד על המקום, נותר מאוכזב. באתר המיועד נפגש עם יהודה אלמוג איש האזור וסיפר לו על אהבתו למקום. לאחר התייעצות עם טבנקין הגיע יוסי, לאחר תשע שנות חברות ברביבים, לצוות ההקמה של עין גדי.

בעידודו עבר יוסי להתגורר בצריפים הישנים של עין גדי במטרה להקים שם את המרכז ללימוד האזור, לעתיד - בית ספר שדה עין גדי. בשנת 1961 הצטרף פלדמן לחברה להגנת הטבע שהוקמה אז ביוזמת אמוץ זהבי ועזריה אלון.

יוסי הוא שיזם אז את הקמת האנדרטה הייחודית לזכר שמונת חניכי השומר הצעיר שנהרגו מרימון שהושלך בטעות למדורה. תחושת ההנצחה פיעמה בו לאורך כל חייו. האדריכל דן צור, שהשתתף בזמנו בטיול, חבר נירים, תכנן את האנדרטה. המקום הפך למקום מפגש ומרכז לבאי בית הספר שדה.

גיבוש צוות המדריכים לבית ספר שדה
נחל דוד [צילום: משה מילנר/לע"מ]
בסיועו של "כושי" ויוסי אילן הם חצו את ים המלח, נכנסו לירדן, טיפסו על המצוק במטרה לבקר בשפך הארנון
▪ ▪ ▪

חברי גרעין "יעלים" מצטרפים כמדריכים לבית ספר שדה עין- די. פלדמן משיג תקציבים ומארגן ביקורים של ידוענים. מלוי אשכול הצליח פלדמן להשיג בטונדות ויזם מפגש בשדה בוקר בין הגרעין לבין דוד בן-גוריון שהתלהב מחלוציותם וערכי הנגב והטבע שנשאו בצקלונם.

פלדמן שיפץ את נחל דוד ויצר עם חבריו את הבריכה לרגליו; שכנע את השר יגאל אלון לשנות תוואי כביש כדי להעבירו דרך עין גדי הישנה (בית ספר שדה) ואף הספיק לקנות לעצמו שם "חלוץ סימון השבילים בארץ". פלדמן למד שיטה זו מהמהנדס הילל ברגר שלמד את שיטת הצביעה ( לאורך המסלול על הסלעים) מהגרמנים.

פלדמן החל מבצע זה בסיוע יחידת צנחנים בשנת 1962 והוביל לסימון שבילים ארצי שאותו הוביל לאחר מכן אורי דביר. מבצע נוסף באותה עת - פריצת דרכים חדשות באמצעות תנועות הנוער שהגיע לשיאו בסוכות 1965. עוד לפני שהתפנה פלדמן לספר את תולדות בניית משפחתו הוא מפרט בפני הקורא את הגיחה לנחל ארנון.

בסיועו של "כושי" ויוסי אילן הם חצו את ים המלח, נכנסו לירדן, טיפסו על המצוק במטרה לבקר בשפך הארנון. מדורות בדואים שליד השפך הפחידו אותם ולכן חזרו לישראל והסתירו את הטיול הלא גמור מהרשויות. כושי ברח לחו"ל מחשש הדין ושב בערבות פלדמן ללחום בששת הימים.

השיבה לעין גדי
וירוס מצדה [צילום: משה מילנר/לע"מ]
פלדמן נדבק "בווירוס מצדה" בשנת 1952 עת הגיע שמריה גוטמן לרביבים לגייס משלחת של חברי הקיבוץ המאוחד לחקר מצדה
▪ ▪ ▪

לאחר החתונה וטיול ההשתלמות לאירופה שב פלדמן במשנה מרץ לבנות את בית הספר שדה במיקום החדש. הוא גייס אנשי מקצוע כמו האדריכל נחום זלוטוב, מדינאים כמו משה דיין, אנשי חקלאות והתיישבות כמו הרצפלד ואת משרד החינוך ורבנים ציוניים כדי שימליצו על הקצאת תקציב לבינוי בית הספר - והצליח תודות לאמונתו ועקשנותו.

הזוג הצעיר עבר להתגורר לבדו באתר החדש עוד טרם הושלם בית הספר. פנינה דאגה לרהט את הדירה ממעשה ידיו של פלדמן. החניכים שהגיעו ללימוד הטבע התפלאו על כוחו של פלדמן לטפס יום יום על מצדה ולספר שם את הרפתקאות המורדים ברומי.

פלדמן נדבק "בווירוס מצדה" בשנת 1952 עת הגיע שמריה גוטמן לרביבים לגייס משלחת של חברי הקיבוץ המאוחד לחקר מצדה. פלדמן אירגן את המשלחת ופתר בעיות לוגיסטיות כשהוא שבוי כולו בסיפור המתבצרים.

חקר ארכיאולוגי בעין גדי - מצדה
קטעי מגילות [צילום: לע"מ]
פלדמן גילה עם צוותו ארבע מערות במצוקי נחל דוד ופריטים מהתקופה ההלניסטית-רומית ושאף לסקור את כל מערות מדבר יהודה
▪ ▪ ▪

פלדמן קידם את החפירות שביצע פרופ' נלסון גליק בעין גדי מתקופת בית ראשון ואף קודם לכן. ביום הראשון נמצאה חנוכייה יצוקה, דבר שהעיד על קיום בית כנסת. נמצאה רצפת פסיפס הכתובה עברית, ציורי טווסים, חפצי קודש ועוד. האתר שוקם ועורר הדי התפעלות בקרב הארכיאולוגים בנגב.

פלדמן גילה עם צוותו ארבע מערות במצוקי נחל דוד ופריטים מהתקופה ההלניסטית-רומית ושאף לסקור את כל מערות מדבר יהודה. תחילה נמצאו בנחל חבר 40 שלדים של בורחי מרד בר־כוכבא; פסח בר אדון מצא שם את המטמון מהתקופה הכלכוליתית; יגאל ידין חפר במערות הצפוניות ונמצאו קטעי מגילות ממרד בר כוכבא.

פלדמן הצמיד למשלחת את המשורר לוי בן אמיתי שהנציח את האירוע בשיר. לאחר מלחמת ששת הימים נפתחו אזורים חדשים בפני החוקרים לבדיקת צמחים, בעלי חיים ותילים ארכיאולוגים. פלדמן נדד מאתר לאתר כולל יריחו ואף דרומה. פלדמן מתייצב מבחינה כלכלית, רוכש בית בירושלים, לומד באוניברסיטה ומעביר את משפחתו לבית נקופה.

גיוס ותמיכה של אנשי ציבור
בית ספר שדה [צילום: נתי הרניק/לע"מ]
ניסיונו של פלדמן נוצל לבתי ספר שדה שקמו במשך הזמן באזוריה השונים של הארץ
▪ ▪ ▪

פלדמן הזכיר את גנדי כמי שסייע לו בסקר שבילים של עלייה בגדה המזרחית של ים המלח, כחבר בערבי שירה מסורתיים וכמי שדאג לו לרכישת בית בירושלים. פלדמן מצא ביהודה אלמוג תומך נלהב לתוכנית בית הספר בעין גדי. בשלב מסוים חשב אלמוג שמצדה צריכה להיות הסמל הלאומי ודרכיהם נפרדו. פלדמן שמר אמונים וכשאלמוג נותר בודד וחולה הוא הגיש לו סעד כולל טיפול בלוויה בכפר גלעדי.

פלדמן אף יצר קשר עם סגן שר החינוך בזמנו עמי אסף שהביא לחבורה את מנחם זהרוני עטור הניסיון החינוכי. קשר זה אפשר לזהרוני, מורה מנוסה מעמק יזרעאל, להיות אחד ממניחי היסוד לאופן ההדרכה והלימוד בבית ספר שדה עין גדי בשנותיו הראשונות.

אמוץ זהבי מהחברה להגנת הטבע תרם מניסיונו לפלדמן ולבית הספר וכך גם עזריה אלון, שהטיל על פלדמן, לאחר שעזב את עין גדי לעמוד בראש הפרויקט של החברה להגנת הטבע - האנציקלופדיה של החי והצומח בארץ ישראל.

פלדמן ריכז את הפרויקט והיה בקשר עם מאות חוקרים. פלדמן התרשם מיכולת הניסוח והדיבור של אלון, מניסיונו הרב ומיכולתו לעמוד מול שרים ומוסדות בדאגה לערכי הטבע והנוף של הארץ. פלדמן הוא שהציע לפיצ'י (יהורם בן מאיר) המשורר להקים את בית ספר שדה בהר גילה. ניסיונו של פלדמן נוצל מכאן ואילך לבתי ספר שדה אחרים שקמו במשך הזמן באזוריה השונים של הארץ.

היציאה מעין גדי
גוש אמונים [צילום: משה מילנר/לע"מ]
ברור שעם תחילת לימודיו עזב פלדמן את בית הספר שדה עין גדי והחל לסבול מבעיות בריאות
▪ ▪ ▪

בשנות השבעים גמלה החלטת משפחת פלדמן להיפרד מעין גדי. פנינה ויוסי נרשמו כסטודנטים. הוא למד גאוגרפיה ואשתו, פנינה לקחה קורסים מגוונים. מצאו דירה קטנה בירושלים ושינו מסלול בחיים.

לאחר אסון מעלות, היה זה פלדמן שיזם מטעם החברה להגנת הטבע את "לשכת תאום טיולים" שבה נדרש כל ראש טיול למלא טופס על הלינה, המסלול והאמצעים. כך ניתן היה למנוע טיולים מסוכנים או בעלי פוטנציאל של טעות או שיטפון.

ברור שעם תחילת לימודיו עזב פלדמן את בית הספר שדה עין גדי והחל לסבול מבעיות בריאות. מאחוריו היו כמעט 20 שנה בבית הספר ותורה כתובה להכרת המדבר. החיים בבית ירושלמי לא מצאו חן בעיניהם והם מסרו אותו בהחלפה תמורת משק קטן במושב בית נקופה.

אהבת ארץ ישראל גברה על חושיו הפוליטיים ועברו בתנועת העבודה ופלדמן סייע לגוש אמונים להקים את עופרה, קרני שומרון ועוד. בעשור זה המחלוקות בבית משפחת פלדמן התרבו: פנינה דרשה אומנם יד חזקה כנגד המחבלים אך הייתה מתונה והתנגדה להתיישבות בגדה. פלדמן נסחף ימינה לאחר שהשתייך כל חייו לשמאל הסוציאליסטי. הוויכוחים ביניהם הגיעו עד הרמת קול אך שם הם גוועו.

ימי בית נקופה ועוד
בית נקופה [צילום: זולטן קלוגר/לע"מ]
חשו התרוממות רוח בחוזרם אל האדמה ואל השקט והחקלאות הביתית
▪ ▪ ▪

בזמן הביניים מחליפים בני הזוג פלדמן סגנון חיים, עוברים למשק ביישוב בית נקופה ותמורת זאת מוסרים את דירתם הנאה ברמת אשכול. הם חשו התרוממות רוח בחוזרם אל האדמה ואל השקט והחקלאות הביתית.

פלדמן נבחר על-ידי עזריה אלון כמרכז הפרויקט "האנציקלופדיה של החי והצומח'. הוא סיים את עבודתו ועבר לעבוד במחצית משרה לשימור אתרים שעדיין היו בתחום אחריותה של החברה להגנת הטבע. המשפחה נסחפה לרעיון גידול סחלבים ופנינה נסעה להולנד ללמוד את רזי המקצוע והם עסקו בכך כעשר שנים.

פנינה חיפשה ערוץ למרצה והגישה מועמדות למשרת מנכ"לית מועצת תנועות הנוער. היא הייתה מקובלת על כל תנועות הנוער מבית"ר ועד השומר הצעיר. עם זאת היא הפכה ליושב־ראש המכון ללימודים מתקדמים שליד האוניברסיטה העברית.

פנינה אף רתמה באותה תקופה את תנועות הנוער למסעות בעקבות השואה לפולין. היא בדקה כל מסלול, עיתים לבדה והפכה למומחית בתחום. פלדמן עצמו לא נסחף לזיכרונות אלו אלא ליווה אותה מרחוק.

המועצה לשימור אתרים
עתלית [צילום: משה מילנר/לע"מ]
מפעל גדול שעורר הדים בציבור היה - שיקום מחנה המעפילים בעתלית שיאו היה בהבאת ספינת מעפילים מריגה אשר הוצבה סמוך למזח עתלית
▪ ▪ ▪

תחילת הפרק החל מעמ' 200 לערך, הקדיש פלדמן את העמודים הבאים למסע שורשים שערכו בני הזוג עם ילדיהם ונכדיהם לעיר באוקראינה. והוא ממשיך: האירוע שעורר את תשומת הלב הציבורית בצורך בשימור אתרים היה בשנת 1959, כאשר הבניין של גימנסיה הרצליה נהרס כדי לפנות מקום לקניון ענק וראשוני בארץ "מגדל שלום".

בתחילת שנות השמונים החלו להציע בכנסת צעדים לשימור מבנים היסטוריים. פלדמן סיים באותה עת 22 שנה בחברה להגנת הטבע והתבקש על ידם לבדוק את נושא השימור הארצי. הוא החל את מסעו בסיוע הכנסת להפוך את מקווה ישראל לאתר משוחזר וכן כמטה של המועצה לשימור אתרים שהוקמה בשנת 1984.

פלדמן גייס לטובת קידום המועצה ועשייתה אישים כמו נשיא המדינה, רפאל איתן, מיכאל גל ורפי רימון כעובדי שטח. בתל אביב החלו בשימור נווה צדק ובירושלים את ממילא ושערי צדק. לאחר מכן התפנו לשיקום חדרה, חפציבה, בית חנקין ובית פיינברג.

מפעל גדול שעורר הדים בציבור היה - שיקום מחנה המעפילים בעתלית. שיאו היה בהבאת ספינת מעפילים מריגה אשר הוצבה סמוך למזח עתלית. מרצו של פלדמן אף הובילו לשיקום גבעת הקיבוצים ומכון איילון ששחזר את בית החרושת הסודי של ההגנה לייצור סטנים, כדורים ורימונים. לקראת שנת היובל למדינה נפגש פלדמן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והציג בפניו תוכנית לאומית של שיקום 50 אתרים לכבוד חגיגות היובל בתקציב של 50 מיליון שקלים.

בעת ביקור בחצר תל חי, אישר נתניהו את התוכנית בהשתתפות הקק"ל. פלדמן סבר שעד שתושלם התוכנית יש לשמור על הקשר לארץ ולעם והגה את תוכנית "מורשת" שאושרה על-ידי הממשלה בתקציב של 600 מיליון שקלים שתכלול גם את חקר השירה והספרות העברית, הציור והפיסול העברי, שימור ארכיונים ועוד.

שני מפעלים אלה היוו מבחינת פלדמן את שיאה של פעילותו הציבורית למען שימור ערכיה של הארץ, הציונות, התיישבות והביטחון. על כל אלה התכבד פלדמן בהדלקת משואה בשנת ה 62 למדינת ישראל.

מילה אחרונה
הסופר והספר יבחנו על פי יכולתם לתאר כראוי את מעשיו/הישגיו
▪ ▪ ▪

בדפיו האחרונים של הספר מספר פלדמן על זקנתם של בני הזוג, על מחלותיו ומחלתה של פנינה ממנה נפטרה. פנינה אף הספיק לפרסם ספר עם שיריה המוקפדים והאינטימיים. מכיוון שאין זה מחקר אקדמי לא נדרוש כקוראים לבחון את התזות של פילוסופית חייו של פלדמן.

הסופר והספר יבחנו על-פי יכולתם לתאר כראוי את מעשיו/הישגיו. מדובר בשלושה בולטים: הקמת בית ספר שדה בעין-גדי; אחד מראשי החברה להגנת הטבע וייסוד המועצה לשימור אתרים. אין ספק שבמבחן המעשה, הותיר לנו פלדמן מוסדות ארגונים ונהלים שהעמיקו את הקשר של הצעירים להיסטוריה היישובית של הארץ, למדינה ולנגב ולנופי ים המלח ומדבר יהודה.

חובה לקרוא.

לעיון נוסף

פלדמן לא הכין לוח של ספרים ומחקרים בהם נעזר אך עצתנו לקורא המתעניין - נא לעקוב אחר כתביהם של האישים העיקריים שהטביעו חותמם עליו כמו, יצחק טבנקין, יגאל אלון, קותי אדם, בן-גוריון, משה דיין, אברהם הרצפלד, שמריה גוטמן, אמוץ זהבי, יהודה אלמוג, מנחם זהרוני, עמי אסף, יהודה דקל ועוד.
תאריך:  10/06/2024   |   עודכן:  10/06/2024
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אהבה לאדם ונופי הנגב
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
איש המושבה
16/06/24 18:16
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ישראל1, בעלת ביטחון עצמי מופרז ועיסוק חסר תכלית בזוטות2, הוכתה מכה איומה ב-7.10.23. הדיה של מכה זו רועמים במזרח התיכון ומהדהדים בעולם כולו גם כיום, שמונה חודשים מאוחר יותר. בחינת השתלשלות האירועים מאותו אירוע מעוררת שאלות רבות וספקות קשים באשר לרבות מההנחות שמציין בריימן במאמרו, לצד רבות אחרות שהוא איננו מציין. כך, למשל, ממשלת החירום לא הוקמה לדעתי בכדי למקד את כוח התגובה של ישראל, אלא בכדי לטשטש את הסיבות וגורמי היסוד לריבוי הכשלים.
10/06/2024  |  רפי לאופרט  |   יומני בלוגרים
המפלה בבחירות לפרלמנט האירופי, והדרמה בעקבותיה: נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע לפני זמן קצר שהוא מפזר את הבית התחתון של הפרלמנט בפאריס, "האסיפה הלאומית" ומתכוון לקיים בחירות בזק שיתקיימו עד סוף יוני. מקרון הסביר שאינו יכול להעמיד פנים כאילו שום דבר לא קרה - לדבריו תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי לא טובות לממשלתו, ועליית הלאומנים היא סכנה לצרפת ולאירופה.
10/06/2024  |  יאיר נבות  |   יומני בלוגרים
המודיעין הצבאי האוקראיני טוען כי הצבא האוקראיני הצליח הלילה לפגוע במטוס הקרב הרוסי המתקדם ביותר מהדור החמישי, סוחוי-57, ולגרום לו לנזק משמעותי. על-פי המידע, התקיפה בוצעה ע"י כטב"מים שהצליחו לחדור עד לשדה התעופה הצבאי "אחטובינסק" באזור אסטרחאן בדרום רוסיה, כמעט 600 ק"מ מהגבול.
09/06/2024  |  יאיר נבות  |   יומני בלוגרים
אקבע מספר אקסיומות לתפיסתי, שמהן ניתן לנהל דיון בסוגיית הגיוס והנשיאה בנטל לרבות פתרון. אקסימה ראשונה - שירות בצבא הגנה לישראל ושירות לטובת המדינה - הם זכות ולא חובה. אקסיומה שניה - כמדינת העם היהודי יש לנו התייחסות שונה למשקל היהדות ולמשקל המדינה בהרכב של מדינה יהודית (יותר ישראלי או יותר יהודי).
09/06/2024  |  גד פניני  |   יומני בלוגרים
ביום שבת 8.6.2024 שמחנו כולנו על שחרורם של 4 חטופים, חיים, שלמים וכמעט בריאים בגופם אחרי 8 חודשים בשבי. בצד השמחים הנה משפחתו של פקד ארנון זמורה ז"ל, גיבור שהיה אלמוני עד נפילתו בקרב לשחרור החטופים מתאבלת על נפילתו. אכן החיים והמוות, השמחה והאבל, הולכים יד ביד. ממש כמו שיום הזיכרון מקדים את יום העצמאות. כך נגלה לעינינו גיבור אלמוני שאילו (ולוואי) נותר בחיים היה יוצא ברבות הימים לגמלאות ולא היינו יודעים כלל על גבורתו ועל תרומתו למדינה. כמוהו כגיבורים אחרים באותן יחידות מובחרות השומרות על אלמוניותן ואלמוניות לוחמיהן. אנו נוטלים חלק באבל הכבד על נפילתו.
09/06/2024  |  יוסף אליעז  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
נתניהו וסמוטריץ' מפקירים את הכלכלה    היבריס שלא ייאמן מול משפחות החטופים    דני דנון אינו מתאים לתפקיד השגריר באו"ם    הרגע בו צריך היה להכריז על שירות כללי לכולם
דן מרגלית
דן מרגלית
מי לא בא לרקוד עם הניצולים בשדה התעופה ולא עשה מן המבצע הון פוליטי? מי שהחליט עליו - יצחק רבין
עידן יוסף
עידן יוסף
יש כל מיני כללים וכלים לפרשנות חוזים, והם משתנים ממדינה למדינה. גם אם החוזה כתוב בשפה ברורה, צריך להבין את ההקשר, הנסיבות והמטרה העסקית שלו. במקרה של ספק, השופט הוא הפרשן, והוא יכו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il