כמו דובי לא-לא, מחבק ראש הממשלה את ציר פילדלפי. הוא מצמיד אותו, כמו את היקר שבקלפים, אל חזהו, לא מניח לאיש לשלוף אותו. הוא לא יירדם בלעדיו, הוא לא יקיץ בלעדיו. הציר הזה הוא הכל עבורו. בקומו ובשוכבו. לכל הצעה הוא מגיב בנפנוף הדובי, אות וסימן ועדות לסירובו הנחרץ. לא. ולא. ולא. איש אחד שהוא חזית סירוב. הוא לא ייזום. הוא רק יגיב (עדיף מבחינתו מאוחר ככל שניתן, אולי עד שתישכח הסיבה שאמורה לגרום לתגובה או עד שיתייתר הצורך בתגובה בשל סיבות שונות). דובי לא לא ישלול כל הצעה, יסרב לכל הצעה. בניגוד לו, כל הפרשנים ומשיאי העצות הם חכמים בלילה (בעיקר בשבתם כפרשנים בתוכניות האקטואליה) בעוד הוא חכם גם ביום. היחיד שרואה נכוחה את מה שעיני אחרים טחות מראות.