בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
בית הקברות סנהדריה [צילום: אלי אלון]
|
|
|
סיפורו של בית הקברות סנהדריה
|
בית הקברות סנהדריה הוקם ונפתח לראשונה באמצע 1948 בתקופת מלחמת העצמאות בשטח של חוות ניסיונות חקלאית, בשולי שכונת סנהדריה
|
בית הקברות סנהדריה שוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, בצומת הרחובות שמואל הנביא ושדרות לוי אשכול. בית עלמין זה נחשב לבית עלמין "סגור" על-פי הגדרתו במוסד לביטוח לאומי. בית הקברות הזמני הפך לקבוע
בית הקברות סנהדריה הוקם ונפתח לראשונה באמצע 1948 בתקופת מלחמת העצמאות בשטח של חוות ניסיונות חקלאית, בשולי שכונת סנהדריה, והיה אחד מבתי הקברות "הזמניים" שהוקמו באותה תקופה בירושלים המערבית לאחר שהקבורה בבית הקברות בהר הזיתים שהיה בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים הופסקה כמעט לגמרי מטעמי ביטחון.
עם פרוץ מלחמת העצמאות הפכה התנועה העברית בהר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר 1948 התנהלה קבורה חפוזה באמצע הלילה פעמיים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים. כדי לקלוט את מתי ירושלים, חברה קדישא המרכזית של ירושלים דאז "קהילת ירושלים" נאלצה לפתוח בעיר המערבית בתי קברות שהוגדרו "בתי קברות זמניים".
בית הקברות סנהדריה הוא אחד מהם. היו נוספים, כמו למשל, בית הקברות ליד בית החולים שערי צדק הישן, בית הקברות שיח באדר ועוד. הראשונים שנקברו בבית העלמין סנהדריה היו 42 חללי מכונית התופת שהתפוצצה ברחוב בן יהודה ב-22 בפברואר 1948.
לאחר מלחמת העצמאות משהתברר שאין אפשרות לחדש את הקבורה בהר הזיתים שהיה אז בשליטה ירדנית הפך בית הקברות סנהדריה לבית עלמין קבוע. הקבורה במקום נמשכה למרות מחאות תושבי סנהדריה שטענו שהקבורה במקום תפגע בהתפתחות השכונה.
בעקבות פתיחת בית הקברות הצבאי בהר הרצל, הוחל ביוני 1951 בפינוי החיילים שנקברו בסנהדריה להר הרצל. לאחר מלחמת ששת הימים כשנכבשה ירושלים המזרחית על-ידי צה"ל הועברו חלק מהנקברים במקום אל בית העלמין בהר הזיתים.
|
קברי שדה רגילים או "זוגיים"
|
|
|
|
קברו של יוסף בורג בסנהדריה [צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
|
|
בבית הקברות קבורים אישים נוספים שהיו מראשי "הפועל המזרחי" והמפד"ל ומוסדותיה ובהם ד"ר זרח ורהפטיג שר הדתות לשעבר וד"ר יצחק רפאל חבר כנסת ושר הדתות. | |
|
|
|
מול הכניסה הראשית לבית הקברות נמצא קברו של הרב עובדיה יוסף (1920-2013) מנהיג מפלגת ש"ס שכיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1983-1973
|
▪ ▪ ▪ |
ביקרתי לאחרונה בבית העלמין סנהדריה וסיירתי בין קבריו. בבית הקברות זה קיימים בעיקר קברי שדה רגילים או "זוגיים". בבית קברות זה ישנן גם מצבות עומדות וגם שוכבות.
מול הכניסה הראשית לבית הקברות נמצא קברו של הרב עובדיה יוסף (1920-2013) מנהיג מפלגת ש"ס שכיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1983-1973. הרב חתן פרס ישראל לספרות תורנית מכונה בפי רבים "גדול הדור", "פוסק הדור" וכן מרן. את קברו פוקדים רבים לבקשות ותפילה. לצידו נקברה רעייתו מרגלית.
ליד קברו של הרב עובדיה יוסף נמצא קברו של הרב יהודה דרעי רבה של באר שבע ואחיו של יו"ר ש"ס אריה דרעי. הרב יהודה דרעי נפטר לפני כחודשיים ביולי 2024 והוא בן 66 במותו. במקום גם קברי ד"ר יוסף בורג, זרח ורהפטיג והרב מאיר בר-אילן.
כ-100 מטרים צפונית מקברו של הרב עובדיה יוסף נמצא קברו של ד"ר יוסף בורג פוליטיקאי מורה ממנהיגי תנועת המזרחי והפועל המזרחי (לימים מפד"ל), חבר כנסת ושר בממשלות ישראל במשך 40 שנותיה הראשונות. הוא נולד בדרזדן בגרמניה ב-.1909 עלה לארץ ב-1939 ונפטר ב-15 באוקטובר 1999. על קברו נחקק: "איש תורה עם דרך ארץ ועבודה איש תורה ועבודה ומדינה". סמוך לקברו קבר רעייתו רבקה בורג לבית משפחת סלונים ילידת חברון.
בבית הקברות קבורים אישים נוספים שהיו מראשי "הפועל המזרחי" והמפד"ל ומוסדותיה ובהם ד"ר זרח ורהפטיג שר הדתות לשעבר וד"ר יצחק רפאל חבר כנסת ושר הדתות, חתן פרס ביאליק ופרס הרב קוק על מפעליו בתחום הספרות התורנית. בסמוך לקברו טמונה רעייתו גאולה בת-יהודה (שם העט של גאולה רפאל) אישיות בפני עצמה, "סופרת וחוקרת, היסטוריוגרפית של הציונות הדתית.
גאולה הייתה בתם של בתיה והרב יהודה לייב פישמן מימון (1875- 1962), מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, ושר הדתות הראשון של מדינת ישראל. שני הוריה אף הם קבורים בסנהדריה .
בבית העלמין נמצא קברו של הרב שאול ישראלי מהרבנים הבולטים של הציונות הדתית. הרב ישראלי יליד בלרוס 1909 עלה לארץ בשנת 1933 ונפטר ב-17 ביוני 1995. היה רבו של כפר הרואה ראש ישיבת "מרכז הרב" חתן פרס ישראל למדעי היהדות.
|
"דרכו של המנוח היה ללכת עם העם ובתוך העם ולא לפרוש ולהתבדל"
|
▪ ▪ ▪ |
בבית הקברות סנהדריה נמצא קברו של הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (1949-1880) שהיה מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית. מייסד עיתון "הצופה", מייסד האנציקלופדיה התלמודית ועורכה הראשון.
הרב בר-אילן ניפטר בניסן תש"ט (1949) ונקבר זמנית בבית העלמין שייח' באדר, בארון מתכת שיאפשר העברה קלה לקבורת קבע. ההצעה לקוברו בחצר של בניין מטה תנועת "המזרחי" בירושלים נדחתה על-ידי הרב הרצוג שאמר: "דרכו של המנוח היה ללכת עם העם ובתוך העם ולא לפרוש ולהתבדל". בהמשך פונה לקבורה בבית הקברות סנהדריה.
|
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג
|
|
ליד קברו של הרב יצחק אייזיק הרצוג נמצא קברה של רעייתו הרבנית שרה הרצוג ממייסדות ונשיאת "אמונה"
|
▪ ▪ ▪ |
סמוך לכניסה הראשית של בית העלמין לא רחוק מקברו של עובדיה יוסף נמצא קברו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג שהיה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו. לפני כן היה רבה הראשי של יהדות אירלנד. דוקטור וחתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958. נולד בלומזה בפולין ונפטר ב-25 ביולי 1959.
כידוע בנו חיים הרצוג היה נשיאה השישי של מדינת ישראל ונכדו יצחק (בוזי) הרצוג הוא נשיא המדינה ה-11. ליד קברו של הרב יצחק אייזיק הרצוג נמצא קברה של רעייתו הרבנית שרה הרצוג ממייסדות ונשיאת "אמונה" - תנועת האישה הדתית לאומית.
|
הרב אריה לוין "רב האסירים" שמואל תמיר והורי דוד רזיאל
|
|
בין הקבורים בבית הקברות בסנהדריה המחנך מרדכי רזיאל (רוזנסון) ורעייתו בלומה בתו של הרב יהודה ליב גורדין המכונה "הגאון מלומזה"
|
▪ ▪ ▪ |
אני ממשיך בסיורי בבית העלמין ומבחין במרכז בית העלמין בשורה של קברי נפטרים המשתייכים או קשורים בצורה זו או אחרת למחתרת האצ"ל. כאן נמצא קברו של הרב אריה לוין שכונה "רב האסירים". על מצבת קברו נחקק בין השאר מצוואתו: "אני מבקש מכל מי שישתטח על קברי שיאמר בפה מלא אני מאמין באמונה שלמה שתהיה תחיית המתים בעת שתעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו".
לא רחוב מקבר הרב אריה לוין נמצא קברו של עו"ד שמואל תמיר לבית כצנלסון (1923 -1987), שהיה חבר כנסת ושר המשפטים בממשלת ישראל. על מצבת קברו נחקק "לוחם צדק שר ומחוקק בישראל".
לידו טמונה רעייתו רות תמיר לבית גורביץ, אחותה של המשוררת עליזה גרינברג (ע. טור-מלכא), ובסמוך נמצא קבר אחותו שולמית כצנלסון שהייתה מחנכת ישראלית, מייסדת ומנהלת אולפן עקיבא, וכלת פרס ישראל למפעל חיים בחינוך (1986).
בבית העלמין טמונים עוד כמה מבני משפחתו של שמואל תמיר ובהם אביו ד"ר ראובן כצנלסון (1953-1890), ממניחי היסוד לעבודה הסוציאלית בארץ ישראל, מקים את קופת חולים עממית.
בין הקבורים בבית הקברות בסנהדריה המחנך מרדכי רזיאל (רוזנסון) ורעייתו בלומה בתו של הרב יהודה ליב גורדין המכונה "הגאון מלומזה". מרדכי ובלומה רזיאל הם הוריהם של דוד רזיאל (1910 - 1941) מפקדו הרביעי של האצ"ל, שנהרג בעירק בשליחות צבאית מטעם בריטניה ושל אסתר רזיאל-נאור, חברת הכנסת מטעם חרות וגח"ל בשנים 1949-1973.
בסמוך נמצא קברה של השופטת מרים נאור מי שהייתה נשיאת בית המשפט העליון ונפטרה ב-2022 בגיל 74. על מצבת קברה נחקק: "יקירת ירושלים אהובה ואוהבת רודפת צדק ודורשת אמת".
|
השרים דב יוסף פרץ ברנשטיין ומרדכי נורוק
|
|
|
|
דב יוסף [צילום: הנס פין/לע"מ]
|
|
בין הנקברים ב"סנהדריה", המשורר הסופר, יהודה עמיחי חתן פרס ישראל לשירה (1982) הנחשב לפורץ דרך ומחולל מהפכה בשירה העברית החדשה
|
▪ ▪ ▪ |
כפי שניתן לראות בבית הקברות סנהדריה קבורים שרים וחברי כנסת רבים ובהם גם "שר הצנע" דב יוסף, ופּרץ ברנשטיין (1971-1890), מחותמי מגילת העצמאות, שהיה שר המסחר והתעשיה הראשון. כן ניטמן כאן מרדכי (מקס) נוּרוֹק (1962-1879) חבר כנסת ושר בממשלת ישראל מטעם "המזרחי".
הידוע מכולם הוא דב יוסף שהיה שר האספקה והקיצוב בממשלת ישראל הראשונה והיה אחראי על מדיניות הצנע שהופעלה באפריל 1949. התפקיד ניתן לו לאור הצלחתו כמושל הצבאי של ירושלים בזמן המצור, להנהיג בה סדר בחלוקת מצרכי המזון חרף המחסור החמור. תפקיד זה לא הוסיף על אהדתו של הציבור ליוסף והוא זכה לכינוי "שר הצנע" .
בין הנקברים ב"סנהדריה", המשורר הסופר, יהודה עמיחי חתן פרס ישראל לשירה (1982) הנחשב לפורץ דרך ומחולל מהפכה בשירה העברית החדשה. עמיחי נולד בגרמניה ב-1924 בשם לודוויג פּפוֹיְפֶר ועלה לארץ בהיותו בגיל 11.
נפטר ב-22 בספטמבר 2000 והוא בן 76 במותו. על מצבת קברו חקוקות השורות הבאות: "אפילו מוות לא יפריד אלא יפגיש אותנו בפגישה מחודשת שאין לה קץ ביקום". ועל זה נאמר למה התכוון המשורר.
|
דניאל אוסטר - ראש עיריית ירושלים
|
|
בין הטמונים כאן גם שמעון אגרנט (1906 -1992) שהיה הנשיא השלישי של בית המשפט העליון
|
▪ ▪ ▪ |
בבית העלמין סנהדריה נטמן דניאל אוסטר (1893- 1963) ראש עיריית ירושלים, היהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה. בין הטמונים כאן גם שמעון אגרנט (1906 -1992) שהיה הנשיא השלישי של בית המשפט העליון. אגרנט כיהן כשופט בבית המשפט העליון במשך 27 שנים, וכתב מספר פסקי דין משמעותיים שעיצבו את דמותו של בג"ץ בשנותיו המוקדמות.
אחרי מלחמת יום כיפורים, עמד בראש ועדת חקירה לחקר נסיבות אירועי המלחמה הנקראת ועדת אגרנט על שמו. ליד קברו נמצא קברה של רעייתו כרמל אגרנט, בתם של ישראל פרידלנדר ולליליאן לבית בנטוויץ'.
אישים ודמויות ידועות שם ורבות פעלים נוספים הטמונים כאן בבית העלמין: ד"ר משה זמורה, נשיאו הראשון של בית המשפט העליון, הרב ד"ר יהודה לייב מאגנס, נשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית. דוד ("דולֶק") הורוביץ (1899- 1979) הנגיד הראשון של בנק ישראל, הרב יהודה לייב מאגנס, ממייסדי האוניברסיטה העברית והרב דב בער הכהן קוק (1871 -1950) שהיה רבה הראשון של עפולה,
אחיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל, אחד מצאצאיו של הרב דב בער הכהן קוק הוא הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל הרצי הלוי.
|
הצייר יוסי שטרן ושמחה הולצברג אבי הפצועים
|
|
כאן נטמנה לפני מספר שבועות שלומית דקל שנפטרה ב-14 באוגוסט 2024. האישה הראשונה שהופיעה בטלוויזיה הלימודית בישראל
|
▪ ▪ ▪ |
עוד בין הטמונים בבית העלמין בסנהדריה: בצלאל בָּזָק (ביז'ינסקי) שהיה פעיל ציבורי בולט בציונות הדתית, שמחה הולצברג "אבי הפצועים", הרב עוזי קלכהיים מרבני הציונות הדתית, אליעזר ארגוב (מרגובסקי)"המחנך איש החזון והמעש" והמאייר והצייר יוסי שטרן (1923 -1992) שנודע בציורי דמויות ונופים של העיר ירושלים והווי הלוחמים במחתרות עבריות בארץ ישראל.
במהלך סיורי בבית העלמין סנהדריה אני מבחין בקבר טרי, עדיין ללא מצבה ועליו שלט שלומית. כאן נטמנה לפני מספר שבועות שלומית דקל שנפטרה ב-14 באוגוסט 2024. האישה הראשונה שהופיעה בטלוויזיה הלימודית בישראל. רבים "גדלו" על שיעורי המתמטיקה בהדרכתה ובהגשתה ששודרו בטלוויזיה הלימודית.
במהלך סיורי בבית הקברות סנהדריה אני מבחין במצבת קבר ועליה נחקק השם שמואל אוסישקין (1899 - 1978). בירור קצר שערכתי מעלה כי המדובר בבנם של המנהיג הציוני מנחם אוסישקין ואשתו אסתר לבית פליי. שמואל אושיסקין היה עו"ד ואיש ציבור. נפטר בביתו בירושלים בגיל 79 ב-2 באוגוסט 1978.
בבית הקברות סנהדריה קבורים רבים שמאחוריהם סיפורי חיים מרתקים רבי מעש ותרומה למדינה ולחברה אבל "קצרה היריעה" מלכלול את כולם בכתבה זו.
|
|
יוסף בורג [צילום: משה מילנר/לע"מ]
|
|
|
|
תאריך:
|
19/09/2024
|
|
|
עודכן:
|
19/09/2024
|
|
אלי אלון
|
סיפורו של בית הקברות סנהדריה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
יוסי גודארד
|
24/09/24 10:26
|
|
הכתבה שלנו היום היא כתבת עידכון על חברת כנפיים. בחודש אפריל האחרון כתבתי על המהלכים האסטרטגיים שביצעה החברה אשר הובילו לאיפוס החוב הפיננסי. כעת – בספטמבר 2024 מצבה הפיננסי אפילו עוד יותר טוב לאחר שהחברה ניצלה את הראלי במניית אל על ומכרה מאז חודש אפריל מניות וכתבי אופציה בהיקף של כ-9 מיליון דולר ואף חילקה לבעלי המניות דיבידנד בהיקף של 3.5 מיליון דולר.
|
|
|
לטעמי משבר חוק הגיוס מייצג בעיה לאומית אסטרטגית החורגת מהדיון האם לגייס או לא לגייס חרדים לצבא. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מונה כיום הציבור החרדי כ-1.3 מיליון בני אדם, כלומר כ-10 אחוזים מאוכלוסיית המדינה ועל-פי כל התרחישים אמור מספרם לחצות את השני מיליון תוך עשור שנים בלבד.
|
|
|
ממשלה אחראית צריכה לנתב את פעילותה כדי להבטיח שלום וחיים שקטים ושלווים לאזרחיה. כיום יש לנו ממשלה שמבטיחה לנו בדרכי פעולותיה רק עתיד רווי במחזורי פעילויות צבאיות והעצמתן של מציאויות חיים מדממות, שתבאנה רק את כאב השכול לבתים רבים בישראל. ממשלת ישראל, כפי שהיא פועלת כיום, עלולה להביא לקריסת הבית הלאומי השלישי, שהוקם כאן בדם וביזע. קיימת סכנה לקיומיות היהודית בארץ ישראל כשראש הממשלה מעמיד בפני צבא הגנה לישראל חובות מתקפיות במלחמה רב חזית עם אפס גיבוי של מדינות ברחבי העולם, עם עורף כלכלי בעיצומו של משבר ועם חברה שסועה ומבותרת.
|
|
|
מאמצי ראש הממשלה בנימין נתניהו לצרף לממשלה את ח"כ גדעון סער יחד עם שלושת המנדטים שלו ממשיכים להבשיל ודומה שכבר הכל כמעט סגור בין הצדדים. על-פי ההערכות כרגע מחכים לשעת השין בה נתניהו יחליט להזיז הצידה את שר הביטחון יואב גלנט. לפי שעה, ההתפתחויות בגזרת הלבנון מעכבות את המהלך הפוליטי הדרמטי, שאפשר שייצב יותר את הקואליציה והממשלה.
|
|
|
אתמול בערב פגשתי אבא של גיבור שנפל בקרב על הגנת המולדת. דיברנו על הכאב והטראומה של האובדן, שאני מכיר היטב לאחר שאבי נרצח על-ידי חמאס. התחבקנו והעברנו רגע של אמוציה ובכי שמילים לא יכולות לתאר.
|
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
בנימין נתניהו, אותו אשכנזי שהיה נשוי לאמריקנית (שעברה איזה גיור) ושינה שמו לניתאי כדי להשתלב ביתר קלות בארה"ב, זומן לשמש בשגרירותנו בארה"ב ומשם למשרד החוץ, עלה לשלטון והחל להסית את...
|
|
|
צבי גיל
מרי אזרחי הוא בראש ובראשונה אקט פוליטי: מטרתו הראשונה היא שכנוע הרוב בצדקת המרי המרי פונה לחוש הצדק של הציבור. המרי האזרחי הוא פעולה פומבית המהווה פנייה לרוב
|
|
|
יוסי אחימאיר
"נבח, חזר, בא אלי, ושוב רץ לגדר, וכך הלוך וחזור" מה מטריד אותו? חשבה אביבה, כנראה זיהה גנב "בכלל לא חשבתי בכיוון של מחבלים מעזה"
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|