הם או ישראל

הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית: שלוש מפלגות, סט ערכים אחד (כמעט). הגיע הזמן שנדבר על זה בכנות, הוגנות וישירות.

דבר אחד שממשיך להדהים אנשים רבים הוא הדמיון הפוליטי בין הערכים והעקרונות של שרים וחברי כנסת מהליכוד - לכאורה מפלגת שלטון שמייצגת את הימין-מרכז ונושאת בתואר הרשמי ׳מפלגה לאומית ליברלית׳, שאנשיה מעלים על נס את ההוד וההדר הבית"רי, את זאב ז׳בוטינסקי ואת מנחם בגין - לבין אלה של מקביליהם ועמיתיהם לממשלה ולקואליציה מהציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ׳, שנשענת על דברי רבנים קיצוניים מההתנחלויות והמכינות הקדם-צבאיות הדתיות, ומעוצמה יהודית הכהניסטית של איתמר בן-גביר ושות׳.

כך, רבים התפלאו לגלות חברי כנסת מהליכוד שמצטרפים לכינוס השיבה לעזה אמש במסוף הבזק, סמוך לקיבוץ בארי שעדיין מלקק את הפצעים הקשים של ה-7.10. באופן דומה, רבים נדהמו לפגוש ח"כים ושרים מהליכוד בכינוס ההתיישבות שנערך בירושלים לפני כמה חודשים, הופתעו לפגוש ליכודניקים בוועדת חו"ב שמתייצבים כדי להצביע בעד ביטול ההינתקות ולא האמינו למשמע אוזניהם כששמעו מאנשי ליכוד הצהרות על כיבוש, גירוש וכו׳.

וזה בלון שצריך לנפץ. כי לא רק שאין הבדל בין איתמר בן-גביר לבצלאל סמוטריץ׳ בכל הקשור לתוכניותיהם המדיניות - שהן הלוא הנושא המרכזי שמניע את הפוליטיקה הישראלית - אלא שאין הבדל אמיתי ביניהם (ובין חברי וחברות מפלגותיהם - מסטרוק וסון הר מלך ועד אליהו ורוטמן) לבין רבים לרבות שרים מכהנים ושאר בעלי תפקידים בליכוד עצמו. מי אמר שמצעדי גאווה הם "פסול מוחלט", כינה את המילואמניקים "סרבנים מחוצפים" והכריז ש"עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל"? ומי טענה שבעלה של שקמה ברסלר שוחח עם יחיא סנוואר כמה ימים לפני מתקפת הפתע על ישראל?

מה לגבי הקביעות לפיהן יש "לספח ולהתיישב בעזה ובלבנון" כי "כדי להביא שלום וביטחון צריך לקדם התיישבות בעזה"? ומה עם הצעת החוק שתשלם 6,000 דולר לעזתי שמוכן לעזוב, ו-10,000 דולר למי שיקלוט אותו - כלומר, טרנספר? מי אמר "שליטה בעזה - המסקנה המתבקשת"? התשובה: ח"כ או שר מהליכוד. שלמה קרעי, טלי גוטליב, אביחי בוארון, חנוך מיליבצקי ועוד שורה ארוכה של אנשים שדעותיהם זהות לאלה של הכהניסטים ומקורותיהם בגבעות, בערוץ 14, בגרעינים תורניים או במפלגות האלה עצמן (מאי גולן ׳גדלה׳ בעוצמה יהודית; עידית סילמן ועמיחי שיקלי באו מ׳הבית היהודי׳ וכו׳).

אין סיבה להתפלא כשלא פחות מתשעה חברי כנסת ושרה מהליכוד מתכנסים עם דניאלה וייס מ׳נחלה׳ הפנאטית ושלל חברי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, בכינוס שיבה לעזה שנערך בפאתי בארי. גם אין טעם בהפתעה שנלווית לגילוי על אודות נוכחותם השמחה והמאושרת של שרים ליכודניקים כמו עמיחי שיקלי וישראל כ"ץ בכינוס ההתיישבות שנערך בבנייני האומה בינואר, בניצוחם של פנאטים כמו הרב דוב ליאור, ראש מועצת שומרון יוסי דגן ואחרים ולצד עשרות חברי כנסת, לרבות מהליכוד.

יחד עם שרים וח"כים: אלפים ב"כנס הניצחון" להתיישבות יהודית בעזה בבנייני האומה בירושלים נערך הערב (ראשון) "כנס הניצחון", שקורא להתיישב בחבל עזה ובצפון השומרון כתשובה לטבח 7 באוקטובר. יוסי דגן: "כולם מבינים, רק התיישבות תביא ביטחון". דניאלה וייס: "הניצחון האמיתי... אין אפילו טעם להידהם כשיולי אדלשטיין וניסים ואטורי מהליכוד (וזאב אלקין - מהאופוזיציה דאז, אגב) מצביעים בעד חוק ביטול ההינתקות לצד לימור סון הר מלך וצבי סוכות בוועדת חו"ב.

הליכוד כבר אינו מפלגה ליברלית ולא מפלגה לאומית. מי שרוצה ליברליזם לא חובר לכהניסטים, מפלה בין דם לדם בגיוס, מקדם הפיכה משטרית שתאיין את הפרדת הרשויות מעיקרה ותחרב את הדמוקרטיה (לא לפני שתפרק את בית המשפט העליון), מעביר את חוק הלאום המפלה או מחסל את המשטרה כגוף עצמאי.

מי שרוצה לאומיות לא מתעלם ממגילת העצמאות ולא הופך את ישראל למוקצה בעולם, לא מתכנן התנחלויות בדרום לבנון ולא זומם שיבה לגוש-קטיף ולא מקצה פי מי-יודע-כמה כסף למאחזים כמו אביתר, אש קודש וכדומה, ולא מותח את צה"ל עד קצה גבול היכולת משך למעלה משנה של מלחמה ללא אסטרטגיה.

ולא רק שאסור לנו להידהם, אלא גם לעצום עיניים או לספר לעצמנו, כמו מצביעי טראמפ מסוימים בארה"ב, ש"אלה רק דיבורים". אלה לא. כשאלוף במיל׳ גיורא איילנד - שעל ׳תוכנית האלופים׳ (כלומר, תוכנית שלו עם שלל קופירייטרים ואנשי ימין) שלו רב השיח כעת אומר שמבחינתו גירוש צפון עזה לא צריך להוביל להקמת התנחלות שם, הוא או תמים או שראשו עמוק, עמוק בחול, עד כדי ספקות לגבי הרלוונטיות שלו לחיים הציבוריים כאן.

כשעמית סגל מקדם טרנספר וחוגג הקמת סוכה בציר נצרים, כשסמוטריץ׳ מסרב לכל עסקה אפילו כשסינוואר כבר בר מינן, כשבארי וכפר עזה טרם שוקמו אבל המאחז ׳אלי עזה׳ כבר מיושב, כשחיילים נכנסים לעזה עם דגלי גוש-קטיף ופאצ׳ים של משיח - אנחנו צריכים להבין עם מי יש לנו עסק. פה לא יועילו איגופים מימין בצורת הצעת אלף דרכים ׳להיכנס בהם׳; לא פעילויות הסברה חוצות יבשות נוסח נפתלי בנט, לא גיבויים ממלכתיים נוסח בני גנץ ולא תחינות לאחדות בסגנון הרבעון הרביעי.

הגיע הזמן שנפנים שתהליך ההתגבשות של הימין שהחל כמהלך פוליטי ציני, התבגר לכדי מהלך אידאולוגי מסוכן והרסני. אין יותר ׳לאומי ליברלי׳, ואין לזה אלקטורט (זולת מנדט-וחצי של סער, טרופר וכהנא). אין יותר מפד"ל והציבור שלו ממילא מצביע ברובו לציונות הדתית. זה הם או ישראל.