זוכרים ומנציחים את אבי קורן

אבי (אבינועם) קורן איש רוח ויזם תרבות פזמונאי ומתרגם, איש רעים להתרועע שהטביע חותמו על עולם התרבות הישראלי במשך כשישה עשורים, היה פזמונאי פורה שכתב למעלה מ-500 שירים, בהם שירים למבוגרים ולילדים, שירים לסרטים ולמחזות זמר, ביניהם "בוא הביתה" בביצוע שולה חן, "שלווה" (להקת הנח"ל), "באביב את תשובי חזרה", "אנחנו לא צריכים" (שלמה ארצי), "רוח שטות" (יהורם גאון), "חמש חמש", "בוא הביתה" "שרה שיר שמח" לפסטיבל שירי הילדים ובין השירים שתרגם: "המנון לאהבה", "דו-רה-מי" ועוד.

אבי קורן נולד בשם אבינועם קליינמן ב-16 ביוני 1945 בשכונת בורכוב, לימים גבעתיים. בגיל צעיר עקר לרמת גן, הוא בוגר בית הספר החשמונאים וגימנסיה דביר בעיר והיה בנערותו חניך תנועת "השומר הצעיר", תנועה אידיאולוגית.

בראיון ליואב קוטנר בסדרת תיעוד היוצרים של מפעל הפיס סיפר קורן: ילדותי הייתה ככל הילדים בשנות ה-50. ההבדל היחיד שהיה ביני לבין רוב הילדים, חברי בני גני וכיתתי היה שיש לי אימא שהיא ילידת צפת. דור שמיני בצפת כך שאני למעשה דור תשיעי ישראלי. "אותי אי-אפשר לגרש מפה".

אביו יעקב קליינמן עלה מהעיר גרבולין שבפולין ב-1939 ערב מלחמת העולם השנייה, כשהיה בן 19. משפחתו נספתה בשואה, כולל הוריו ואחותו התאומה. כשהגיע לארץ התיישב בעיר רמת -גן ושם הקים את משפחתו.

בתחילת דרכו בארץ עבד כפועל בבית חרושת לייצור חבלים ושטיחים "ירושלמי" ברמת - גן ובהמשך פתח סוכנות להפצת ספרים של הוצאת "מסדה" מהוצאות הספרים הגדולות באותן שנים, שהפיצה את האנציקלופדיה העברית, אנציקלופדיית תרבות ותנ"ך עם פירוש קסוטו.

אם המשפחה שרה לבית חיימסון, כאמור בת צפת, חולצה מהעיר במאורעות תרפ"ט 1929 כאשר פרצו פורעים ערבים לרובע היהודי בצפת שלא היה מוגן ופגעו ביהודים. היא הועברה למשפחה שהייתה לה בעיר רמת-גן, שם נשארה כל ימי חייה.

האם שרה הייתה עקרת בית, שבנוסף לגידול שלושה בנים הרבתה ללכת לתיאטרון ולקרוא ספרות עברית. כך מספר, יצחק ( יצחקי) קורן אחיו של אבי קורן באתר "הקשר הרב דורי" שליד המשרד לשוויון חברתי. אבי היה הבכור מבין שלושת ילדי יעקב ושרה קליינמן. אחריו נולד יצחקי קורן לימים חבר להקת פיקוד מרכז וחבר בלהקת הזמר "שלישית צבע טרי" אחריו נולד בן הזקונים דוד (דודי) קורן.

מספר יצחקי קורן "בשנים הראשונות גדלנו שלושת האחים בחדר אחד ולכן החדר היה רועש במיוחד. אחי הבכור, אבינעם, מאוד השפיע עלינו, אחיו הצעירים וגם שיתף אותנו בהרבה מעיסוקיו, זאת הסיבה שהלכנו בעקבותיו לתנועת הנוער ולחוגים השונים.

החינוך והאווירה בבית מצד ההורים היו מאוד חופשיים - מצד אחד היינו בית ששייך למעמד הבורגני (אבא ניהל עסק עצמאי והעסיק מספר עובדים) ומצד שני קיבלנו חינוך סוציאליסטי כי היינו חברים פעילים בתנועת "השומר הצעיר" הסוציאליסטית.

בילדותינו נהגנו לשחק עם חברים למטה בחצר וכמה דקות לפני רדת החשיכה היו יוצאות האימהות למרפסות והיו קוראות לילדים לארוחת ערב. בתקופת הקיץ היינו נוסעים בשבתות לחוף הים בתל אביב ובחופש הגדול הייתה המשפחה נוסעת לבית הבראה (כיום קוראים לזה "בית מלון הכל כלול") בנתניה. הלכנו גם לסרטים בבית קולנוע שליד הבית ששם כל שבוע התחלף הסרט בהצגה היומית. בדמי הכיס שהיינו מקבלים השתמשנו לקניית גלידה וחצי מנה פלאפל.

דודי קורן אחיו הצעיר של אבי מספר: "אבינועם היה בן שמונה כשנולדתי. מלידתי הינו צמודים. אין לי את היכולת להגדיר משמעות כמה נוכח היה אחי בחיי .הוא היה מורה הדרך שלי, הוא היה היועץ הקבוע .מודל לחיקוי של אדם צנוע המדבר עם כל אחד בגובה העיניים למרות שהוא ידע טוב מכולם, דבר או שניים בשל הפרש, שמונה השנים, הייתי לו כמו קמע. לאן שהלך, נהנה לצרפני אליו. כאח קטן הפכתי לחלק בלתי נפרד וקרוב לחייו.

אני חייב לו הרבה כל כך, על שהטביע בי את שורשי המורשת והשפה, על העובדה כי החומריות התבטאה אצלו ביצירות, על שלא היה צר עין ותמיד התרגש מחדש ואף פירגן לכשרונות. על הסובלנות שהייתה טבועה בו לא להכליל מגזרים והשתייכויות, על שאהב כל אחד ואת המקור שלהם, לא היה לכך משמעוות.

כשהוא חלה והוא שיתף אותי תחילה ניחר גרוני ונשפכו מהרוגם הדמעות... הייתי במשמרת לצידו כאשר ליבו חדל לפעום, כשבפעם האחרונה, נעצמו עיניו. כל חיינו חלפו כסרט כמו חלום. ומאותו רגע אני פוגש אותו רק בחלומותיי וכל כך מתגעגע אליו".

בראיון ליואב קוטנר בסדרת תיעוד היוצרים של מפעל הפיס, סיפר אבי קורן כי אמו שרה הייתה שוחרת תרבות ומוזיקה. "הרדיו אצלנו בבית היה פתוח כל הזמן. גלי צה"ל שהייתה תחנה צעירה בתקופת ילדותי שידרה תוכניות כמו דגש קל הערב ועודאורי סלע, טלילה בן זכאי ושייקה בן פורת הם היו האלילים שלי. הקשבנו בדבקות לתוכנית השירים כבקשתך בהגשת רבקה מיכאלי והיה פטיפון, וקנו לי תקליטים 78, קוני פרנסיס, פלתרס, פול אנקה, ניל סדקה. הייתה לי מחברת שהיתי כותב את המילים של השירים שאני מאוד אוהב".

עוד הוא מספר כי כתב לערבים בתנועת "השומר הצעיר", באירועים בכיתת בית הספר וגם לעצמו במחברת מידי פעם, אולם לא ראה עצמו ככותב. "אני יעדתי עצמי להיות שחקן, נורא רציתי להיות שחקן". אבי היה בחוג לדרמה בבית ספר אותו הדריך יעקב בנאי אח של יוסי בנאי, ושיחק מכתה ו' בתיאטרון ילדים "תילון תליל" שהיה פרויקט של מנחם גולן. קורן אומר: "לא הייתי ילד פלא, אבל ילד מוכשר ילד לחדוות הוריו".

ב-1963 אבי מתגייס לצה"ל לנח"ל במסגרת גרעין "יהב" של "השומר הצעיר" שהתמקם בכרם שלום. במסיבת סיום הטירונות אותה הנחה אבי נכח קצין החינוך של הנח"ל דן ידין, וזה האחרון כנראה התרשם מכישרונו של אבי וכאשר אחד מאנשי להקת הנח"ל הודיע כי אינו מעוניין להמשיך בלהקה אבי צורף במקומו ללהקה שהייתה אז הלהקה המובילה והידועה בארץ והתקבל ללא בחינות על תקן שחקן זמר.

אבי הצטרף ללהקה באמצע התוכנית "שמש במדבר". המשיך בתוכנית "בפעם השמונה עשרה", שם החל למלא גם את תפקיד מפקד הלהקה. יחד עימו בלהקה שירתו רונית כץ, עליזה יצחקי, אתי עמית, אסתי אפשטיין, שאול צור, דני קוליש, טוביה קוזלובסקי (לימים צפיר), חנן יובל ובהמשך גם ששון קוסובסקי הלא הוא ששי קשת ועוד.

בתוכנית "מהנח"ל באהבה" פגש עלמה נאה ומוכשרת בשם שולה חן שהפכה חיש מהר לכוכבת הלהקה. האהבה פרחה השניים הפכו לזוג מיתולוגי בתולדות הלהקה וב-1967 חודשים ספורים לאחר מלחמת ששת הימים נישאו על חצר דשא במושב נהלל. שולה היא ילידת מושב נהלל בתם של גדעון ורוניקה חבינסקי מוותיקי נהלל.

עם שחרורו מצה"ל ב-1966 התקבל אבי קורן לקול ישראל והיה עורך, מפיק ומגיש תוכניות בידור ומוזיקה קלה. עם תחילת עבודתו בקול ישראל "הומלץ" לו לעברת את שם משפחתו מקליינמן לשם עברי הוא בחר בשם קורן לא לפני שקיבל את הסכמתו של אביו לשינוי השם. ב-1968 עבר לגלי צה"ל, שם שימש כעורך, מפיק ומגיש. בין השאר הגיש את התוכנית המיתולוגית "ציפורי לילה מארחות" והמשיך להגישה שנים רבות גם לאחר שפרש מגלי צה"ל.

את שירו הראשון המוקלט "דרך אגב", אותו ביצעו "צמד דרום". כתב קורן בעת שירותו בלהקה יחד עם יאיר רוזנבלום, חברו ללהקה ומאז ליוה את התרבות הישראלית. במשך כל השנים כתב, תרגם, ערך והופיע. שנים רבות הופיע לצד זוגתו שולה חן, בערב שנקרא "כל הדרך חזרה". מספר השירים שכתב מסתכם כאמור בלמעלה מ-500 שירים חלקם הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי.

אבי כתב או תירגם (נוסח עברי)לא מעט שירים למחזות זמר ובהם "פדם פדם" - סיפור חייה ושיריה של אדית פיאף, "ברנשים וחלומות" בכיכובם של אילי גורליצקי, חנה לסלאו, ששי קשת, ירדנה ארזי ושולה חן, "צלילי המוזיקה" (תרגום), "הגיבן מנוטרדם", "רובין הוד" (תרגום), "סינדרלה", "אוליבר טוויסט", "הלהקות חוזרות" ועוד.

בשנת 1976 יצא אבי לניו-יורק כשליח קק"ל לנושאי חינוך ונוער. עם שובו לישראל ב-1978 מונה לתפקיד הממונה הפרסום של הבנק. בהמשך פרש מהבנק ושימש כדובר ומנהל הפרסום של מפעל הפיס.

ב-1993 עבר להתגורר בצפת, הוא התגורר בעיר הגלילית למעלה מ-10 שנים וניהל שם בין השאר את "חג הכליזמרים" במשך מספר שנים.

בשנת 2015 הוענק לאבי קורן פרס מפעל חיים מטעם אמ"י על תרומתו רבת השנים לתרבות הישראלית.

בשלהי 2016 החל לפרסם טור אישי במעריב. בשנת 2014 חשף בעמוד הפייסבוק שלו שחלה בסרטן הלימפומה. אבי קורן נפטר ב-11 בפברואר 2021 בגיל 75 בעקבות מחלת הסרטן והובא לקבורה בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.